השבוע בתנועה הקיבוצית - מסים, בנייה וכל מה שחשוב

בהודעה שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו כתב: "מאז ומתמיד אני חבר מפלגת העבודה. תמיד הייתי נאמן לדרכה ולערכיה. צמחתי וגדלתי במחנה רבין ומה שתמיד עמד לנגד עיני הוא טובת המדינה ולאחריה ההתיישבות, החקלאות והמפלגה, מתוך השאיפה שישראל תהיה מדינה חכמה, צודקת ובטוחה, יהודית ודמוקרטית השואפת לשלום ושוויון. כנציג נאמן של החקלאות וההתיישבות בכנסת, כחבר וועדות הכספים והחינוך ופעיל בוועדות נוספות, פעלתי וקידמתי יחד עם חברים נוספים, מגוון נושאים חשובים הנוגעים לחיי היום יום של המרחב הכפרי ואזרחי המדינה כולם".

עוד כתב ברושי כי הוא מביע דאגה רבה למצבה של מפלגת העבודה במצבה הנוכחי אבל בשל סיבות בריאותיות המחייבות את פרישתו, החליט לפרוש לעת עתה מההתמודדות לכנסת. ברושי סיים ואמר כי ימשיך לפעול למען עתידה של מדינת ישראל, קידומו ופיתוחו של המרחב הכפרי.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "אני מכיר את איתן שנים ארוכות מאוד, עוד מן התקופה בה שימש כעוזרו של שר החקלאות בממשלת יצחק רבין, יעקב צור.
נעזרתי בו מאז פעמים רבות מאוד, בשלל תפקידי ובכל עמדה בה היה מוצב, מאז. אני מעיד מכלי ראשון ויודע כי תסכימו איתי על העובדה כי בארבע שנותיו של איתן ברושי כחבר כנסת, היה לנו נציג לוחם בבית הנבחרים. גם אם לא תמיד ראינו עין בעין ומבלי לפגוע בתרומתם של אחרים, אני אינני זוכר חבר כנסת משלנו, כל כך מעורב כל כך מחויב וכל כך נמרץ". מאיר הודה לברושי על תרומתו ואיחל לו בריאות איתנה לעוד שנים רבות של עשייה ציבורית. 

רשות המיסים הוציאה לאחרונה מסמך לרואי החשבון המייצגים קיבוצים, בו היא מבהירה את עמדתה לגבי מבנה הדיווח הנדרש מקיבוצים מתחדשים משנת 2017 ואילך.

רביב ישי, מנכ"ל מבט-ברית פיקוח מסביר ונותן דגשים חשובים להתפתחות המדאיגה: "חשוב להבהיר כי עמדת רשות המיסים עומדת בסתירה מהותית להסכמות שעמדו בבסיס החקיקה של חוק המיסוי בקיבוץ המתחדש ולמקובל בסקטורים אחרים בכל הקשור לחובת הגילוי. אנו חושבים שמדובר בהתנהלות כוחנית ועומדים על זכותו של הקיבוץ לדווח רק בהתאם לחוק ולהסכמות הכלולות בו.

במסגרת הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, נקבעה הפרדה בין הכנסות החבר שנקבע שאינן שייכות לקיבוץ ולכן ידווחו ישירות לפקיד השומה לבין הכנסות ענפי הקיבוץ שידווחו באמצעות הקיבוץ. עמדתנו הייתה שיש  למסות קיבוץ מתחדש על בסיס עקרונות דומים למיסוי קיבוץ שיתופי למעט הבדל אחד. בעוד שבקיבוץ שיתופי ממסים את תקציבי החברים באופן שווה, בקיבוץ מתחדש, הסכמנו כפשרה, יש למסות לפי התקציב בפועל שעומד לרשות כל חבר, כאשר הסכום מגולם כחוק.

חשוב להבין, שההבדל בין השיטות הינו עצום. מבלי שהגענו לידי הסכמות לגבי המחלוקת העקרונית, הגענו לפשרה בחקיקה סעיף 60א. הסעיף הכיר בכך שהכנסות החברים הינן הכנסות הקיבוץ וההבדל היחיד הינו בתקציב הדיפרנציאלי המגולם. ככל הנראה, רשות המיסים אינה שבעת רצון מהחקיקה שנקבעה והיא פועלת ומנסה לייצר מציאות בה הדיווח ותשלום המס יעשו לפי תפיסתה. המסמך מצטרף לשורה של פעולות נוספות אותן עושה הרשות וככל הנראה תעשה בעתיד. לדעתנו, עצם דרישת הרשות לקבוע את דרך חישוב חבות המס מהווה אפליה אסורה למול פקודת מס הכנסה ולמול המקובל בסקטורים אחרים. הסיבה לחקיקה נפרדת אינה אפליה והיא נובעת מהעובדה שלקיבוץ המתחדש עקרונות התנהלות ייחודים, כגון החובה לרמת ערבות הדדית מינימלית, כאשר ברוב הקיבוצים רמת הערבות גבוהה יותר. כאמור, דרישת רשות המיסים מתעלמת מההתנהלות בפועל ומהחקיקה הקיימת. אימוץ דרישת רשות המיסים יוביל גם לצורך בהשקעת משאבים נוספים בחלק לא מבוטל מהקיבוצים - שוב ללא כל תימוכין בחוק. לצורך עמידה על דרישותינו לפעול אך ורק על בסיס החקיקה הקיימת, ללא פרשנות מרחיבה, התנועה נערכת ביחד עם יועצי המס שלה ויועציה המשפטיים למאבק בלתי מתפשר בנושא". 

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה מוסיף ומסכם על הדברים: "החוזרים שמפיצה רשות המיסים לקיבוצים עומדים בסתירה מוחלטת להסכמות שעמדו בבסיס החקיקה של חוק המיסוי בקיבוץ המתחדש. אנחנו חושבים שמדובר בהתנהגות לא הוגנת של פקידים שמנסים לכפות את עמדתם בניגוד לסיכומים וקוראים לקיבוצים לא לשתף פעולה עם הנוסחים הקיצוניים הללו".

תוצאות הסקר חד משמעיות: הצעירים חוזרים לקיבוצים ובונים את חייהם בו. אך עוד יותר מכך, לצעירים ולצעירות אכפת מעתיד הקיבוץ, הם מעוניינים להיות מעורבים ולקחת חלק בעיצובו, להיות חלק מהקהילה לצד החברים הותיקים ורוצים להשתלב בהנהגת הקיבוץ.

הצעירים חזרו, ועדיין חוזרים לקיבוצים, וזו עובדה. ע"פ נתוני הסקר ל-95 אחוזים מצעירי הקיבוצים חשוב עתידו של הקיבוץ, לעומת זאת, רק 75 אחוזים מעידים על תחושת שייכות לקיבוץ. נתון נוסף ומעניין שעלה מהסקר הוא ש82 אחוזים מצעירי הקיבוצים רוצים לקחת חלק במוסדות הקיבוץ, בעוד שבפועל לוקחים חלק 35 אחוזים בלבד.

68 אחוזים מהצעירים מעוניינים שהקיבוץ יעסוק בקידום ופיתוח מסלולים להשתלבות בענפי הקיבוץ, בתפקידי הנהלה ועידוד יזמות (מרחב יזמות, ליווי יזמות צעירה ועוד).

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים: "ניכרת מגמת שינוי, מעבר משיח "המגיע לי" לשיח שמדבר על שייכות ורצון לקחת חלק פעיל במוסדות הקיבוץ.
יש נטייה לחשוב שהצעירים חוזרים לקיבוץ בגלל הבית צמוד הקרקע והחינוך הטוב, שאלו דברים חשובים כמובן, אך בפועל תוצאות הסקר מראות כי הצעירים מעוניינים, לא פחות, להיות חלק מהקהילה הקיבוצית, להשתלב ולקחת חלק פעיל בקיבוץ ובחברה הישראלית בכלל".

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית במסר נחרץ לאור ההתפתחויות החדשות בשבועות האחרונים: "נפתחו שני חלונות הזדמנות שאסור לפספס. הראשון, נוגע ליכולת לבנות בקיבוצים, לאחר החלטת רמ"י על שינוי הפרמטרים של הסדר הביניים, מה שפתח חלון הזדמנות של שלוש שנים. זהו חלון זמן רחב מספיק עבור הקיבוצים כדי לבנות מבלי לחשוש.
השני, הודעתו של השר משה כחלון בכנס ההנהגות בשבוע שעבר, שהודיע על הקפאת מסקנות ועדת חלופת האגודה עד להודעה חדשה. כיוון שמי שמטפל היום בחלופת האגודה הם המחוזות של רמ"י, אני קורא לקיבוצים שבחרו בחלופת האגודה, להתקדם במהירות האפשרית מול המחוזות בכל תחום שניתן לקדם. בכדי להבין לעומק את האפשרויות העומדות בפני הקיבוצים מוזמנים לפנות לדגן יראל או לרכז האזור התנועתי". 

מטה התנועה הקיבוצית ביקר השבוע באתר הסחר החדש שנבנה בימים אלו במתחם המחבר בין מועצה אזורית עמק המעיינות ובין מדינת ירדן. בסיור, בהובלתו של ראש המועצה יורם קרין, שמעו חברי מטה התנועה על התוכניות להשלמת המתחם, החזון והקשיים הביורוקרטיים שמעכבים את סיום הפרויקט.

פרויקט 'שער ירדן' - אזור תעשייה משותף לישראל ולירדן, כאשר בין הצדדים מחבר גשר למעבר סחורות והולכי רגל, ללא אפשרות יציאה אל המדינה השכנה. מדובר באזור סחר חופשי משותף בין ישראל לירדן, שייתר את הצורך באשרות מעבר ודרכונים על מנת להיכנס לתחומו ולקדם בו פעילויות מסחר וכלכלה. הרעיון לפרויקט עלה לראשונה בהמשך להסכם השלום בין המדינות בשנת 1994, אך רק לפני כשנתיים יצאו העבודות לדרך.
מטרת הפרויקט, היא להקים אזור תעשייה משותף, שבצדו הירדני יוקמו מפעלים ישראליים וירדניים, בעוד שצדו הישראלי יהווה עורף לוגיסטי ובסיס להעברת הסחורות לנמלי ישראל. בין הצדדים מחבר גשר למעבר סחורות והולכי רגל, ללא אפשרות יציאה אל המדינה השכנה. בניית הגשר הסתיימה במהלך חודש יוני האחרון ובקרוב יחלו עבודות פיתוח בפארק שצפויות להסתיים תוך כשנתיים.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית לאחר הביקור באתר: "מדובר ברעיון נכון ומבטיח. מתסכל מאד שרשויות הרגולציה בישראל, מכבידות כל כך על מימושם של רעיונות מעולים כאלה. מייחלים כבר לגזירת הסרט ולפתיחת הפרויקט במהרה בימינו".

יורם קרין, ראש מוא"ז עמק המעיינות: "אנו מקיימים פעילות משותפת עם שכנינו מירדן בתחומים רבים ביניהם: חינוך, חקלאות תרבות וספורט מאז חתימת הסכם השלום ב-1994. אזור התעסוקה המשותף הוא התגשמות חזון וחלום של אנשים רבים בשתי המדינות. אנו מאמינים שהפרויקט הזה יחזק את השלום, יביא עמו פריחה ושגשוג כלכלי וחברתי לתושבים משני עברי נהר הירדן, ולאזור כולו. הפארק המשותף יהווה עוגן לשיתוף פעולה אזורי בינינו לבין שכנינו הירדנים. ההחלטה של הממשלה להשקיע עשרות מליונים באזור התעשייה המשותף מהווה פריצת דרך משמעותית שתשנה את פני האזור כולו."

צעירים וצעירות רבים נוהגים לצאת לטיול ארוך בחו"ל לאחר תום השירות הצבאי או הלאומי שלהם, ואחרים יוצאים להדריך או להיות שליחים בקהילות יהודיות בעולם לפני או אחרי הלימודים באוניברסיטה. כעת מציעה ההסתדרות הציונית בשיתוף עם רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, לשלב בין שתי החוויות האלו. 

"סיירת מוצ'ילרוס" היא התנדבות חינוכית וקהילתית קצרה בת כחודשיים, המיועדת לישראלים צעירים, בוגרי צבא או שירות לאומי, דוברי ספרדית, פורטוגזית או אנגלית, הרוצים לקחת חלק בחוויה חינוכית אחרת. מדובר במיזם חדש של ההסתדרות הציונית העולמית, שמנסה דרכים חדשות לקירוב יהודים במדינות רחוקות ליהדות ולישראל. בשיתוף עם הקהילות השונות בחו"ל, הוחלט שיישלחו אליהן תרמילאים ("מוצ'ילרוס", בספרדית), צעירים ישראלים אחרי צבא המטיילים ברחבי העולם. הם יצוידו בספרים, כרזות וחומרים על ישראל והחיים בה. הקהילה וההסתדרות הציונית דואגות לשליח או השליחה לדירה, דמי מחיה וביטוח רפואי. בכל יום הם מבלים עם בני הקהילה, ילדים ומבוגרים, בפעילויות מגוונות, כאשר עצם נוכחותם מהווה משב רוח ישראלי ציוני ורענן לחברי הקהילה.
המתנדבים והמתנדבות יוצאים בשני מחזורים שנתיים ("אביב – חגים לאומיים", ו"סתיו – חגי תשרי"). זהו מפגש מרתק עם קהילות יהודיות קטנות באמריקה הלטינית, אירופה וקנדה והזדמנות ייחודית להשתתף בעשייה חינוכית משמעותית.
המחזור הקרוב מתקיים באפריל עד יוני, והגיוס למחזור בעיצומו.

מבין כל מדינות ה-OECD, ישראל היא יוצאת דופן. הרוב המוחלט של הקרקע החקלאית והיישובים החקלאיים-שיתופיים הם על מקרקעי הלאום. ההחלטות הממלכתיות בדבר הזכויות במקרקעין בקיבוצים ובמושבים משתנות לבקרים, בדרך כלל במגמה של החלשת סל הזכויות או מסחורן הכפוי. זאת, בכיוון הפוך לתהליך החל על מקרקעי ישראל  העירוניים, שעברו תהליך של "הפרטה זוחלת". התוצאה היא אי ודאות המזיקה לעתיד לאופיים של המושבים והקיבוצים ולקרקע החקלאית עצמה. המדיניות הקרקעית והתכנון במושבים מעודדים הפיכת הנחלות לאחוזות יוקרה. בקיבוצים המתחדשים, המדיניות שכופה המדינה לגבי שיוך ותמחור של יחידות הדיור גורמת בעקיפין לג'נטריפיקציה ופירבור ולפגיעה ביסודות השיתופיות כ"חברה רצונית" בעלת רגולציה עצמית. במצב הלימבו הקנייני הנוכחי נוצרת מדיניות כאוטית ותזזיתית, ואף עוינות רבה כלפי המגזר הכפרי וכלפי הערכים והתרומות שאותן הוא מייצג.

דוח זה כולל רק חלק מממצאי המחקר הרחב. מדווח כאן על סקר עמדות ראשון אי-פעם, שהופץ בין כל הקיבוצים והמושבים. הסקר השואל על דעותיהם של חברי הקיבוצים והמושבים עצמם בדבר העתיד הרצוי של זכויותיהם במקרקעין ובדיור. הממצאים מראים דעות שונות, בחלקן מפתיעות. הם מאפשרים הצצה לעתיד בהתחשבות בדעותיהם של המיעוט הכפרי המנפיק עבור כל תושבי ישראל – העירוניים -תועלות ציבוריות כה רבות. המחקר משרטט קווים למדיניות כוללת, יציבה ועקבית, המאפשרת בחירה בין רמות הפרטה שונות, לפי סוגים שונים של תחזיות עתידיות ליישוב ולפי רצון חברותיו וחבריו.