דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

המלצות להתמודדות של צוותי החינוך, הורים וילדי הגן הקיבוצי עם משבר נגיף הקורונה

במציאות של אי ודאות, בהלה וחרדה. אין תסריט ברור לאן הדברים הולכים. ובכל זאת עלינו ליצור שגרה, אולי חדשה ושונה מזו שהכרנו, לקיים את הפעולות וההוראות שניתנות על ידי המדינה, ולהרגיע – את עצמנו ואת הילדים. האופן שבו נתווך לילדים את המצב הוא זה שיקבע את יכולתם להתמודד איתו, ואולי לקחת איתם להמשך החיים חוויה מיטיבה
ילדי שכונת הלול בחצרים

13/3/20

י"ז  באדר תש"פ

12:00

מנהלות.י גיל רך, צוותים והורים יקרים,

אתמול בערב, כחלק מהתמודדות המדינה עם התפשטות נגיף הקורונה, וכחלק מן המאמץ לא להתקהל על מנת להאט את קצב ההדבקה של אנשים נוספים, התבשרנו שבתי הספר היסודיים והתיכוניים יסגרו, וגני הילדים ומעונות היום ימשיכו לעבוד.

מצב זה מוסיף ומאתגר את כולנו, ודורש חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא, על מנת  לשמור על השיגרה הכל כך חשובה לילדי הגיל הרך, ולאפשר למסגרות הגיל הרך שלנו לתפקד בתנאי חסר של נשות צוות, מתח בקרב צוותים, הורים וילדים, וחוסר וודאות לאן הדברים מתפתחים.

במציאות של אי ודאות, בהלה וחרדה. אין תסריט ברור לאן הדברים הולכים. ובכל זאת עלינו ליצור שגרה, אולי חדשה ושונה מזו שהכרנו, לקיים את הפעולות וההוראות שניתנות על ידי המדינה, ולהרגיע – את עצמנו ואת הילדים. האופן שבו נתווך לילדים את המצב הוא זה שיקבע את יכולתם להתמודד איתו, ואולי לקחת איתם להמשך החיים חוויה מיטיבה – שגם במצבי לחץ מצוקה ואי ודאות יש מבוגרים אופטימיים, בטוחים, נדיבים, אמפטיים, מבינים, ומרגיעים, שיודעים להתמודד ולמצוא פתרונות.

לפיכך, חשוב בימים אלה לפעול ברוח ערכים של סבלנות וסובלנות, לראות אחד את השני בעיניים טובות, להניח שכל אחד עושה הכי טוב שהוא יכול עכשיו – גם מבוגרים וגם ילדים. להיות ערבים זה לזה, ליצור אקלים של אמפטיה, ולהיות קשובים אחד לשני ובעיקר לילדים.

אחת החרדות המאפיינות את הגיל הרך היא החרדה לשלמות הגוף, חשוב לתת לילדים הסבר על הדברים שאנחנו יכולים לעשות על מנת להגן על הגוף שלנו, כמו:  רחיצת ידיים (הילדים ממש יכולים להנות מזה), לפני ואחרי הארוחות והשימוש בשירותים, שתייה רק מהכוס או הבקבוק האישיים, ושמירה על מרחק זה מזה.

עלינו להיות קשובים לשאלות  למחשבות לחששות – של הילדים. בזמנים שכאלה חשוב לזכור את תפקידנו כמבוגרים השומרים, מגנים ומשרי ביטחון על הילדים, ובמקביל – לא לשכוח את עצמינו… חשוב שכולנו נהיה קשובים אחד לצרכים של האחר, במטרה לתמוך אחד בשני בעת מאתגרת שכזו.

לעיתים כדאי ליזום שיחה על הנושא, כמו: "שמעת על הקורונה? ספר לי מה שמעת..." ואח"כ לתת את ההסבר המותאם והפשוט, ליכולת ההבנה, תוך העברת מסר מרגיע שאנחנו עולם המבוגרים שומר על עצמו ועל עולם הילדים.

חשוב ליצור "נרטיב מיטיב" לאירוע הקורונה. למשל, לומר שמיטב הרופאים והמדענים שוקדים על מציאת פתרונות, שהאנושות תמיד ידעה להתמודד עם בעיות וגם הפעם היא מתמודדת. שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם מדינות העולם וביחד נצליח.

חשיבת הילדים בגיל הרך מתאפיינת בחשיבה מאגית. כאשר הם נתקלים במצב לא ברור, הם עשויים לנסח לעצמם הסברים שבמקרים מסויימים עשויים להעצים את החרדה. על כן יש חשיבות רבה ליזום את השיח שמותאם לגילו של הילד. בתוך השיח שלנו עם הילדים, ניתן מקום לרגשות המתעוררים בנו, ונשיים אתם (נעודד שיח רגשי).
 

הצעה למבנה לשיח עם הילדים לגבי הקורונה:

-הסבר פשוט, קצר ומותאם גיל על המצב

-שיום הרגש/ות שהמצב מעורר אצלינו

-אמירה שנותנת תיקווה, ומחזקת את מה שאנחנו יכולים לעשות כדי להגן על עצמנו


פעילויות שחשוב לאפשר:

– משחק דרמתי, סיפורים וכו' – מקומות בהם ילדים מעבדים את חוויותיהם
  ופורקים את המתח שהם חשים.

- פעילות תנועתית שמפיגה מתח: טיול, משחקי חוץ

- פעילות יצירה בחומרי אומנות


רצוי מאוד לשמור על קשר עם ילדים הנמצאים בבידוד, באמצעות שיחות וידאו, סרטונים שנשלחים מצוותי הגן ומהילדים. יש ערך רב להרגשת השייכות והלכידות במצבי מצוקה, ועלינו לחפש דרכים שונות ומגוונות בתוך האילוצים של שמירה על הגיינה ומרחק – כדי לבסס אותה. בתוך כך, נזכור לבקש עזרה כשצריך, כמודלינג לילדים לבקש עזרה כשהם צריכים.

כדאי להגביל את החשיפה לחדשות. חלקנו זקוקים מאוד לתקשורת ולחדשות, ויחד עם זה, חשוב שילדנו לא יחשפו לכל המלל הדרמטי החוזר על עצמו – שבוודאי מבהיל.

חשוב לתת למנהלת הגיל הרך לנהל את האירוע, לקבל את החלטותיה (בדרך המקובלת בכל ישוב וישוב), ועד כמה שניתן לתמוך בה.

אנחנו כאן, איתכם ובשבילכם בכל התלבטות ושאלה,

                                                    צוות הגן הקיבוצי ושולחן ההדרכה

.

תגובות

תגובה לכתבה
יעל אשור
מאד נהנתי מהכתבה השתמשתי בה לצורך דידקטי תודה

הוספת תגובה חדשה