היערכות כלכלית בקיבוצים במשבר הקורונה

עם זאת, ניתן לזהות מספר מוקדי פגיעה משמעותיים:

1. הקשה שבהם בענפי התיירות והאירוח ובעיקר בקיבוצים שכלכלתם נשענת בעיקר על ענפים אלו.
2. בקיבוצים עם כלכלה מהודקת שאין להם רזרבות לשעת משבר.
3. בחלק מענפי התעשייה.
4. בקיבוצים שהשקיעו ערב המשבר ונקלעו למצוקה תזרימית.
5. בתחום הפרנסה – עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת, ובפרט כאלו שאינם מקבלים דמי אבטלה..

התמשכות והעמקת המשבר, שאינם הכרחיים אך בהחלט אפשריים, ועלולים לגרום להמשך שיתוק הפעילות הכלכלית - טומנים בחובם אתגר משמעותי ללא מעט קיבוצים ועלולים לדרדר את חלקם למצוקה ממשית.

תגובת הקיבוצים:

מרבית הקיבוצים הגיבו למשבר מהר באמצעות כלי העבודה הבסיסיים הנשלפים בעת משבר – עצירת השקעות, תיקון תכנית המשק ותקציב הקהילה והתאמתם למצב החדש, התאמות המבנה הארגוני והחלטות בתחום העבודה והפרנסה ואיגום נזילות שחשיבותה עולה מאד לעת משבר.

פעילות אגף כלכלה:

אגף כלכלה ממשיך לעסוק בפעילות השוטפת במידת האפשר, אך עיקר הפעילות מופנית להתמודדות עם המשבר, בשני ערוצים:

1. מעקב אחר קיבוצים במצוקה וסיוע לקיבוצים שיקלעו למשבר.
2. התאמת התכנית הכלכלית של הממשלה לקיבוצים כך שהקיבוצים לא יופלו לרעה, וזכויותיהם וזכויות חבריהם לא יקופחו. בפרט, אנו עוסקים בהחלת הסדר המענק המיוחד לעצמאים גם על חברי קיבוץ זכאים, בהתאמת הסדר הסיוע הישיר לעסקים שנפגעו לקיבוצים, בקבלת הלוואות מהקרן לעסקים קטנים ובינוניים גם בקיבוצים נזקקים ובקבלת המענק המיוחד בסך 500 ₪ לילדים, מבוגרים ואחרים - לכלל חברי הקיבוץ הזכאים.

ונרים מבטינו לעתיד:

כמו בכל משבר גם בנוכחי קיימות הזדמנויות. הדבקות בחקלאות, עקרון המשק המעורב והערבות ההדדית הוכיחו את עצמם לא רק כבסיס מוסרי איתן אלא גם  כבסיס לכלכלה יציבה ובריאה.

המשבר אף הציב בפנינו הזדמנות חד פעמית להחיות את ההכרה הציבורית בחיוניות מגזר הייצור ובעיקר החקלאות והתכנון החקלאי, על השפעותיה החיצוניות החיוביות, למגינת לבם של תומכי הכלכלה הניאו ליברלית. בפרט, המשבר ניער את האבק מעל עקרון בטחון המזון והציף וחידד את חשיבותו, שאינה נופלת מחשיבותם של יתר מרכיבי הביטחון, הנארגים יחדיו לחוסן הלאומי.

דגן לוין,

ראש אגף כלכלה, התנועה הקיבוצית