- 27/05/2021
content
החלו המגעים מול האוצר בנוגע לכוונה לייקר את מחיר המים לחקלאות
ביום ראשון השבוע (23.5) התקיימה ישיבת התנעה במשרד האוצר בנוגע להסכם בגין עליית תעריפי המים לחקלאות, בה הוצגו טענותיהם של הצדדים השונים. בסוף הישיבה סוכם על תחילת משא ומתן של הדרגים המקצועיים בניסיון להגיע לפתרונות מוסכמים
צילום: דורון לב - באדיבות הפורטל לחקלאות טבע וסביבה
כזכור, משרד האוצר מציע להכיל תיקון ביולי 2022, בניגוד להסכמים שנחתמו בעבר עם התאחדות חקלאי ישראל, שאמור להעלות משמעותית את מחירי המים לחקלאות ל-5 השנים הקרובות וינחית מכת מוות על כ-60% ממשקי החקלאות הישראלית.
בישיבה נכחו נציגים של קבינט המים, ובהם מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, כלכלנית הח"י, אילנה דרור, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, יו"ר שולחן הארגונים הכלכליים הקיבוציים, יעקב בכר, יו"ר התאחדות האיכרים בישראל, דובי אמיתי, יו"ר מים לישראל, יו"ר ארגון מים לישראל, איתן ברושי, מנהל אגף גורמי ייצור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ד"ר אסף לוי, יועצת לקבינט המים, רחל בורשק, נציגי רשות המים (זאביק אחיפז, דני גרינוולד ויהודה מלול) ונציגי משרד האוצר (עדי חכמון, אלי מורגנשטרן, חיים בורובסקי וגלעד קצב).
בישיבה הוצגו עיקרי הטיעונים של הצדדים. טענתם העיקרית של נציגי משרד האוצר היא שתעריפי המים לחקלאות לא משקפים את העלות ולא
נמצאים בשיווי משקל יציב, והעלות האמיתית מושתת על המים הביתיים. מנגד, טענו נציגי החקלאים והתנועות ההתיישבותיות שהתחשיבים שבידם מוכיחים שמחיר המים לחקלאות מאוזן. יתרה מזו, כל העלות השולית של מתקני ההתפלה מקורה בצרכנים הביתיים ולא בחקלאות שצמצמה את שימושה במים שפירים בחמישים אחוז. בנוסף לכך, התועלת האמיתית של החקלאות הישראלית אינה כלכלית אלא הרבה יותר רחבה ועמוקה. סבב הלחימה האחרון בדרום ומשבר הקורונה גרמו לכולנו להבין את מושג "ביטחון מזון" בצורה הרבה יותר רחבה.
בנוסף, נאמר בפגישה לנציגי האוצר ורשות המים כי המים מהווים תשומה עיקרית בהרבה גידולים והחקלאות רגישה מאוד לשינויים ולתנודות של אותה תשומה. כמו כן, הובהר לנציגי האוצר כי כל עלייה במחיר המים פוגעת ברווחיות הגידול ויהיו גידולים שלא יוכלו לשרוד. מחיר המים הביתיים בישראל הוא במקום השלישי מהסוף (לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת). לחברת 'מקורות' חלק בלתי נפרד מהעלות הגבוהה של המים, ויש לבדוק את ההשפעה שלה על מחיר המים, ובמידת הצורך לדאוג להקטנת השפעתם ולהורדת המחיר. במידה וחקלאים לא ישתמשו בכל המים המושבים (בגלל מחיר גבוה מידי וחוסר כדאיות כלכלית לעשות בו שימוש), מדינת ישראל תצטרך לשלם קנסות כבדים על שפיכת המים לים. כך גם עם מי השפד"ן, שלדרישה ליקרם, אין שום הצדקה כלכלית.
בסוף הישיבה סוכם על תחילת משא ומתן של הדרגים המקצועיים בניסיון להגיע לפתרונות מוסכמים.
הוספת תגובה חדשה