גבורות מנרה

מיום עלייתו של מנרה על הקרקע, בתחילת 1943 הוא היה לסמל. סמל ההיאחזות העיקשת בחבל ארץ קשה, מנותק ומאתגר, ועמידה לאורך השנים באתגר טופוגרפי, אקלימי וביטחוני מהקשים שיש במדינת ישראל. הקיבוץ ומגיניו עמדו בגבורה במצור ובקרבות של מלחמת הקוממיות, בשלג הכבד של 1950, ובשאר האתגרים עד שהגיע לכאן צינור המים הראשון בשנת 1953. אולם, גם מאז לא באמת היה שם שלו ושקט. הסמיכות לגבול לבנון לא השתנתה ואיתה גם האיומים בעצימות משתנה המופנים מן הגבול הזה. לפני עשור חיו במנרה כ-70 חברים, כמעט לא היו משפחות צעירות ובתי הילדים עמדו שוממים.

אולם, אט-אט החל תהליך התאוששות ובעשר השנים האחרונות התקבלו ארבעים חברים וחברות חדשים לקיבוץ כאשר שלושה מהם התקבלו בשבועות האחרונים. לפני תשע שנים נפתח מחדש בית התינוקות עבור ראשוני הנקלטים ולפני ארבע שנים נפתח מחדש גן הילדים והמשפחות הראשונות עברו לבתים החדשים בהרחבה. הפעילות התרבותית חודשה - מתחילת השנה התקיימו קרוב ל-20 פעילויות תרבות - ובתי הילדים הומים מתינוקות, ילדים, ילדות, נערות ונערים: שמונים ושלושה מגיל לידה עד 18(!).

יוחאי וולפין (כפר הנשיא), מנהל הקהילה של הקיבוץ, אמר באירוע לחברים ולחברות כי "אם אפשר היה לחזור בזמן לאותו יום חורפי וקר בשנת 1943,יכולנו לספר למייסדים, שהקיבוץ הוא מקור גאווה: קהילה צומחת ותוססת, עם שפע של פעילויות, ענפים ומוסדות קהילתיים. אני מודה למועצה האזורית הגליל העליון, לחטיבה להתיישבות ולתנועה הקיבוצית, שהלכו איתנו יד ביד בשנים האחרונות ונתנו לנו את הרוח הגבית, שאפשרה לנו להגשים את המטרות והיעדים שהצבנו לעצמנו לפני מספר שנים".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר בירך גם הוא באירוע ואמר: "ביוזמה, תושייה, חריצות, נחישות עצומה, המון זיעה והמון חזון הניחו כאן ראשניכם עוד יסוד בהקמתו של הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל. הם הקימו משק יצרני מעורב, ידעו הצלחות וכישלונות והוכיחו שוב ושוב את עצמתו של היחד גם במימושו של החזון הלאומי. נכון, הרבה השתנה מאז ימי העוני התום החזון והגבורה. ידענו להשתנות ולהתאים עצמנו לרוח הזמן. לאחר שנים של קיפאון דמוגרפי חזרה מנרה לצמוח, ואני מבקש לאחל שהתנופה תימשך, ושהאתגר הטופוגרפי יהפוך סוף סוף ליתרון מתמשך. מנרה של היום היא חוליה מרשימה בתמונה מרשימה לא פחות.

מייסדי מנרה ובניה רשאים להסתכל לאחור בגאווה ולהביט קדימה בתקווה גדולה. המסע הארוך והמפרך מצליח, גם אם בדרך אנחנו נאלצים או בוחרים לבצע התאמות". 

מתן מרום (גבעת חיים מאוחד), מנהל אזור צפון בחטיבה להתיישבות, אמר בנאומו כי "במהלך השנים ידעו במנרה תקופות קלות וקשות, מלחמות ואירועים ביטחוניים לצד זה חתונות ולידות. עצב לצד שמחה, מטעים פורחים וחקלאות ענפה. אפשר לומר הרבה דברים על מייסדי מנרה, אבל לא ניתן לומר שהם התייאשו, גם כשהמצב היה קשה מנשוא. וכיום, אנו יושבים כמעט באותו המקום שאליו עלו לפני כ-80 שנה, מסתכלים על ממשיכי דרכם של אותם החלוצים והחלוצות ורואים קהילה חזקה ואיתנה ששמה לעצמה דגש על התפתחות, קבלה, תמיכה וסובלנות.

בסופו של דבר, המפתח להצלחה טמון בכוחות הפנימיים של הקיבוץ, על תושביו ובעלי התפקידים שעושים לילות כימים ומשקיעים זמן, מחשבה ומשאבים לקידום צמיחת הקיבוץ. 80 שנה הם רק ההתחלה, ואנו מאחלים לכם עוד חגיגות, שמחות וציוני דרך משמעותיים רבים בהמשך״.