יעלון: "התנועה הקיבוצית מסמלת את כמה מהדברים הנכונים והחיוביים שאני רוצה לראות בישראל כחברת מופת"

יעלון פתח את דבריו בימיו בקיבוץ גרופית מאז שהגיע לשם עם גרעין נח"ל, היותו מזכיר הקיבוץ וחזרתו לצבא בזמן מלחמת יום הכיפורים שלאחריה נשאר במדים. שר הביטחון לשעבר הגדיש שלמרות מגוריו ברעות, הוא עדיין חבר קיבוץ ועדיין לו ולמשפחתו בית בקיבוץ הדרומי.
כבר בתחילת דבריו הדגיש יעלון - "התנועה הקיבוצית לא סיימה את דרכה במדינת ישראל!"

ולאחר מכן ניתח את ירידת קרנה של התנועה וכיצד על חברי הקיבוצים לחזור למרכז העשייה בציבוריות הישראלית: "כשאני מסתכל על ירידת האנרגיה של התנועה, אין לי ספק שהדעיכה היא תוצאה מהעדר חזון שבעצם הביא את התנועה להיות אליטה מובילה בכל התחומים לזה נוסף משברים כלכלים חברתיים. אבל זה בעיקר נוסע אי התחדשות של התנועה, שנים נשארו עם אותה תפיסה כלכלית ולא ידעו לשנות תפיסה. אחד הדברים שהביאו לירידת קרנה של התנועה היא הנפת הדגל של שלום עכשיו. לא של שלום, אלא של שלום עכשיו. רבין היה איש שלום אבל לא איש "שלום עכשיו" הוא היה נץ ביטחוני".

יעלון הסביר לבאי הכנס את התנהלותו בזירה הציבורית: "אני כל הזמן מחפש מה קורה, אני מוכן לקחת אחריות על השקט הקיים לאורך הגבולות , אבל מתוך ראיה מפוכחת שצריך  לנהל מדיניות בלי אשליות, על בסיס של אינטרסים.

מדברים על מערכת היחסים בינינו לבין הערבים, למעשה הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא קיים וכרגע יש זהות אינטרסים בינינו לבין הערבים. אבל צריך להיות מפוקח. עם התובנות הללו עם המשבר שאני עברתי שקראתי לו התפכחות בשיא התהליך המדיני ופה השאלה אם התנועה הקיבוצית סיימה את דרכה – לדעתי בשום פנים ואופן לא! אני חושב שהתנועה כמה שהיא לא גדולה באחוזים ובאוכלוסייה מסמלת את כמה מהדברים הנכונים והחיוביים שאותם אני רוצה לראות את ישראל כחברת מופת ואני לא וויתרתי על חברת המופת. שאני מסתכל אתגרינו בימים האלו אני חושב שצריך התחדשות לנוכח האתגרים".

שר הביטחון לשעבר הדגיש את מקומה של התנועה הקיבוצית בתהליכים הקורים כעת בישראל: "אני מאמין שיש מקום להתחדשות אבל התחדשות שמציבה לתנועה חזון – בעיקר חינוכי, כלכלי - חברתי והקשר בין הדברים. למרות שאין תחליף לשוק החופשי חייבים כלכלה של חמלה ושיוויון הזדמנויות אמיתי בתחום החינוך. אין שיוויון הזדמנויות אמיתי היום בחינוך, בוודאי למי שגר בפריפריה. לדברים האלו לתנועה הקיבוצית יש מה להגיד".

יעלון דיבר בצער על השיח הקיים כיום בישראל: "תראו מה עושים לנשיא המדינה שאמור להיות שיא הממלכתיות, ח"כים מתנפלים על הורים שכולים. תראו מה עושים לכל דבר שאמור להוות איזונים ובלמים בדמוקרטיה. כשאני שומע ששרה אומרת – הממשלה צריכה לשלוט בתקשורת- את זה לא ארדואן אומר! שר התקשורת עונה לטענה שפיצול הערוצים יביא לקריסת התקשורת ואומר: "אנחנו נעזור למי שידווח אובייקטיבית". וזה ככה עובד. בסיס הדמוקרטיה הפך להיות מקום שכולם משתחווים כמו "יס-מן". לאן אנחנו רוצים להגיע?!"

יעלון המשיך ונתן דוגמאות בעניין – "קחו למשל את ההתייחסות לבית המשפט העליון, אפשר לעשות דיון אבל לא דיון של דה לגיטימציה. אני חווה כשר ביטחון שיש מידניות מכוונת של דה לגיטימציה לבית המשפט. הרי ברוב הנושאים שבית המשפט עסק זה גלגול אחריות של הרשות המבצעת ואח"כ תוקפים אותו על התערבות. אני אומר לכם במפורש -  יש מדיניות מכוונת של פגיעה בבית המשפט העליון. זה נכון לגבי משרתי ציבור. מערכת שצריכה להיות מקצועית ולהגיד את דברה באומץ לא יכולה לבקר את המערכת –  תראו איך תוקפים את הקצונה ולא נתונים גיבוי לקצונה. תראו מה עושים לראש שב"כ שבא וממליץ לשים מגנומטרים בהר הבית שגם מסתברת כנכונה והולכים גם בדרך הזאת. בדרך יש שרה קוראת לו פחדן ואחרים קוראים לו ולאנשי השב"כ "הזויים". ואחרי כל זה - אין מי שמגן עליהם ואין ראש ממשלה ראש ממשלה שמייצב – להפך – הוא מתייחס לתקשורת, לבית המשפט העליון ולמשרתי הציבור בתור אליטות שלא מאפשרות לו לשלוט.  לכן יש צורך בכיוון אחר מבחינת בשיח הפוליטי".

יעלון הוסיף את הצורך בשיח בין מגזרים בחברה – "ב-'אמנת כנרת' שורטט חזון של מדינה יהודית ודמוקרטית. לצערי, המצב כיום הוא כזה שבמקום לייצר שיח של דיבור יש שיח של הקצנה: ימין-שמאל, יהודים-ערבים, לאחרונה  מחזירים את השסע בין אשכנזים למזרחיים.  יש שיח של שנאה שמגיע מפוליטיקאים שדווקא הם אמורים להיות מנהיגים, אבל מתנהגים כמו פוליטיקאים. ומה עושים פוליטיקאים - כדי לגבש את המחנה יוצרים הקצנה נגד מישהו. זאת לא מנהיגות.  כשמתסכלים על ההיסטוריה שלנו, על החורבנות שלנו – זה לא קרה מאיום חיצוני רק מפילוג פנימי.  רה"מ אמר "אני מקווה שנשרוד מאה שנה" -  הוא התכוון לאיום החיצוני . אני יודע מה לעשות עם איראן ועם דאע"ש, עם חיזבאללה וחמאס, אבל יותר מטריד אותי האיום הפנימי. במקום שהמנהיגים ילכו לשיח מאחד הם הולכים לשיח של פילוג. לתנועה הקיבוצית יש מקום להניף דגל במקום הזה של איחוד החברה. התנועה לא יכולה להדיר את רגליה מהשיח הרחב בתחומים הללו".

שר הביטחון לשעבר המשיך והתייחס לפרשות השחיתות האחרונות: "אני בא מכנס ביטחון בקנדה, מצד גאה לייצג גם אם לא רשמי את ישראל.  צה"ל מוערך וגופי הביטחון כשזה נוגע לשאלה של מה נוגע לכם  שם- 1000, 2000, 3000, מצד אחד מתבייש. אני מתבייש שזה ראש ממשלה שלישי ברצף מצד שני גאה שמערכת אכיפת החוק עדיין עצמאית ומתפקדת ופעולת, הגם שיש בה בעיות. אני מאד מודאג שהפוליטיקאים ישחיתו גם אותה. הגיע הזמן שיהיה ראש ממשלה שלא יהיה מה לחקור אותו".

יעלון המשיך ודיבר גם על היחס ליהדות והקשר שלה לתנועה הקיבוצית: "יש מי שמנסה לנכס את היהדות לעצמו. אני גדלתי על יהדות ברל ובן גוריון היו יהודים וכתבו על יהדות.  היהדות היא שילוב של דת-לאום-עמיות ובעיקר ציוויליזציה של ערכים. גם כאן לתנועה הקיבוצית יש מה להגיד ולהניף את הדגל מה זה יהודית ודמוקרטית.  כשאני נשאל על בירור הזהות אני אומר אני קודם כל יהודי, אח"כ ציוני וישראלי. מה זה יהודי – קדושת החיים, ואהבת לרעך כמוך, מה שנשוא עלייך על תעשה לחבריך וכל ישראל ערבים זה לזה. אם כולנו מסכימים על זה אפשר להקים כאן חברת מופת, האם החברה הקיבוצית לא יכולה להתחבר לזה? בטוח שכן. צריך לגבש חזון ולשים דגש על האתגרים של היום ועם הדגלים האלו לצאת החוצה כדי לגייס את הציבור ולהיות חלק".

לסיום התייחס שר הביטחון לשעבר לפרשת דין ישכרוף ושוברים שתיקה ואמר: "אני מכיר את ארגון "שוברים שתיקה" מאז שהוקם בתקופה שהייתי רמטכ"ל. הקדשתי לזה אז דיון במטה הכללי ואמרתי אם זה מה שקורא למטה ואנחנו לא יודעים זה חמור מאד. קראתי לראשי הארגון ובקשתי שיביאו עדויות כי יש מקום לחקירה. עד האירוע המדובר של דין ישכרוף לא שמעתי אפילו עדות אחת".

במענה לשאלה מהקהל הוא דיבר על עתידו הפוליטי: "אני נערך למהלך פוליטי שקורא להתחבר והצטרף. אם מסכימים על סדר יום משותף, בנושא הזה אין סיכוי להסדר קבע בטווח הקרוב אבל אני לא רוצה מדינה דו לאומית. אם ככה בואו נעסוק באתגר. אם מסכימים על זה אפשר ליצור כוח פוליטי שיוכל לחבר כוחות ולנצח בחירות".

צילום: דנה בר-און