גלגולו של חג החנוכה

רקע

חג החנוכה

חג החנוכה הוא חג יהודי ובו שמונה ימי הודאה, שתיקנו חכמי ישראל בזמן בית המקדש השני לזכר הניצחון במרד החשמונאים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן, ומצוין בעיקר בהדלקת נרות חנוכה.

תאריך החג- מתי נחגג החג?

החג מצוין בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת. הסיבה לאפשרות הכפולה היא שלעתים חודש כסלו הוא בן 03 יום ולעתים בן 96 יום, לפי שינויים בקביעות השנה בלוח העברי.

מה מקור שמו של חג חנוכה?

מקור שמו של חג החנוכה הינו - בשמם של ימי החנוכה הוא כנראה בחנוכה מלשון חנוכת המזבח, שנערכה לאחר כיבושו וטיהורו של בית המקדש על ידי המכבים, שלזכרה ובתאריך בו התרחשה נחגג החג. היו שדרשו את שם החג כראשי תיבות - ח' נרות והלכה כבית הלל. )הלכה כבית הלל שבכל יום מוסיפים נר, ולא פוחתים, כשיטת בית שמאי(.

שמות נוספים לחג החנוכה
שם נוסף לימים הללו, מקובל פחות, הוא "חג האוּרים", שאותו תיעד לראשונה ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו. לחג שמות נוספים 7 "חג הגבורה" - לזכר גבורת המכבים, "חג הניסים" - לזכר נס פח השמן , "חג המכבים" - לזכות ניצחון המכבים, "חג האור" - למשמעות האור.

למה חוגגים את חג החנוכה?

בשנת 734 לפני הספירה החלו החשמונאים להנהיג את ההתקוממות נגד השלטון הסלאוקי בארץ ישראל, שכונתה "מרד החשמונאים", על רקע גזירות השמד, איסורים שהוטלו על ידי השלטון הזר על קיום מצוות יהודיות. בשנת 731 לפנה"ס )שנת ג' תקצ"ז בלוח העברי( הצליחו המורדים לשחרר את ירושלים ובית המקדש משלטון היוונים והמתיוונים, שתחת שלטונם שבת בית המקדש מפעילות כשלוש שנים. חנוכה מוזכר לראשונה בספר נחמיה בפרק י"ב בפסוק כז. "ובחנוכת חומת ירושלים, ביקשו את הלויים מכל מקומותם, להביאם, לירושלים-לעשות חנוכה ושמחה ובתודות ובשיר, מצלתיים נבלים ובכינורות." האירועים שבגללם אנו חוגגים את החנוכה אירעו כאמור, על פי ספר מכבים בשנת 731 לפני הספירה, יותר ממאתיים שנה לאחר חתימת המקרא. לפי התיאור בספר מכבים א' בסוף פרק ד' חג החנוכה נקבעה לזכר הניצחון על האויבים ולזכר חנוכת המזבח.

מנהגים

מנהג הדלקת הנרות- למה מדליקים נרות בחנוכה?

אנו מדליקים נרות לזכר נס פח השמן הכשר היחיד שנמצא בהיכל בית המקדש. "שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פח אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" מתוך ספרו של יוסף בן מתיתיהו. יש לציין אף שהמרד לא נגמר, והלחימה בארץ ישראל המשיכה כעשרים שנים נוספות, נקבע תאריך החג בימי השיא של המאבק - ימי שחרור המקדש וירושלים.
 

היכן נהוג למקם את החנוכיה בבית?

הדלקת נר חנוכה היא המצווה העיקרית בחנוכה וזו המאפיינת אותו במיוחד, ולפיה יש להדליק נר בכל ערב מערבי החנוכה )החל מיום כ"ד בכסלו בערב, ואילך(. ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ. המהדרין ימקמו את החנוכייה בפתח הבית בשל מצוות פרסום הנס . לחנוכיות אלו יהיו בדרך כלל דפנות זכוכית על מנת להגן מפני הרוח - שזו לא תכבה את הנרות. אך מחשש ממבקרים לא רצויים )גנבים(, נהוג היום למקם את החנוכייה על אדן החלון או ליד החלון כך שהעוברים ושבים יוכלו לראות את אור החנוכייה. יהודים בגולה החוששים לגולרם בשל יהדותם ימקמו את החנוכייה בפתח אחד החדרים. לאחר הדלקת הנרות אסור להזיז את החנוכייה ממקומה.

ברכות להדלקת נרות חנוכה

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה
בלילה הראשון בלבד )גם מי שמדליק נרות בפעם הראשונה(
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה
בזמן ההדלקה או אחריה אומרים
הנרות הללו אנו מדליקין על הנסים ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן
הזה, על ידי כהניך הקדושים. וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קדוש הם ואין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותם בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישועותיך.

מה הנרות מסמלים?

• נר ראשון - מכיל את עקרון התגברות האור מן המעט אל המרובה מן האחד אל השמונה, בבחינת "מעלין בקודש".
• נר שני - מאיר את מושג הגבורה, גבורת הציבור וגבורת היחיד גבורת הדורות וגבורת דורנו, בבחינת "על הגבורות".
• נר שלישי - עוסק במופלא מאתנו, בדברים היוצאים מגדר הטבע ובמעשי ידי אדם שהם בבחינת "על הניסים".
• נר רביעי - נוגע באור הנראה לעין והנסתר בלב האדם, במשלי האור הזוהרים הפתוחים לכולנו "שערי אורה".
• נר חמישי - מנסה לבדוק האם החבל המתוח כגבול בין תרבות יוון לתרבות ישראל יכול להוות מיתר המפיק מנגינה ערבה בין "אתונה וירושלים".
• נר שישי - מעמיק אל מסירות הנפש, אל המחיר היקר ביותר והאחרון שאדם בוחר לשלם על ייחודו ואמיתו, בבחינת "קידוש השם"
• נר שביעי - מאזין לסיפור הנשי שבחג, לאש שבאישה, לגבורתה ולתעצומות נפשה של "בת ישראל"
• נר שמיני - חוגג את הזדהותנו, יהודים אזרחי מדינת ישראל עם חירות אבותינו, את הקבלה שאנו מוצאים בין הימים ההם לזמן הזה בבחינת 7 "שוב יקומו המכבים" - "על החירות".

למה משחקים בסביבון בחנוכה?
היוונים אסרו ללמוד תורה, והיהודים ישבו ולמדו תורה שבעל פה. כדי שהיוונים לא יגלו שהם לומדים בסתר היו התלמידים מחזיקים בידיהם את הסביבונים לשם הסוואה )הסתירו באמצעות המשחק את הלימוד(.
הסביבון הומצא לפני למעלה מ 9333 שנים והוא נקרא אז בשמות שונים 7 כירכר, פרפרה, גלילון, דרייעדל, חזרזר, סבסב בשנות ה 03 ) לפני כ 43 שנה ( איתמר, בנו של אליעזר בן יהודה המציא את המילה סביבון שהיה אז בגיל 2 ) מתוך הספר "עם שחר עצמאותנו" (. משחק בסביבון, שעליו מופיעות אותיות בשתי גרסאות 7 בישראל 7 נ,ג,ה,פ, שפירושן "נס גדול היה פה", בגולה 7 נ,ג,ה,ש, שפירושן "נס גדול היה שם" )שם = בישראל (
 

איך מסמל הסביבון את חנוכה?

הסביבון קם ונופל, נופל וקם, כמו החשמונאים במלחמתם נגד היוונים.

דמי חנוכה ואכילת לביבות וסופגניות
מתן "דמי חנוכה" לילדים, באופן מסורתי מטבעות בשווי נמוך, או מטבעות שוקולד עטופות בעטיפת מתכת דקה בצבע זהב או כסף, שמשמשים לפעמים כתחליף למטבעות אכילת לביבות וסופגניות 7 מאכלים אלה מטוגנים בשמן רב, ויש בהם כדי להזכיר את נס פך השמן. קישור - מתכון קל ומהיר להכנת סופגניות והכנת לביבות לחנוכה.

מה מקור השם חשמונאים?

מקור השם חשמונאים הינו על פי מוצא המשפחה בנגב יהודה. "חשמון" ישוב בנגב יהודה )יהושע ט"ו, כ"ו(. בשובה מן הגולה התיישבה המשפחה בחשמון 8 ברבות הימים עברה המשפחה הגדולה לירושלים, ומשפחה קטנה אחת ממנה, משפחת מתתיהו, התיישבה במודיעין, מאז נדבק בה הכינוי חשמונים )= חשמונאים(. )"ארץ יהודה" עמ' . 915-914 פרופ' שמואל קליין(.

ניצחון האור (מתוך אתר משרד החינוך)

האור הוא אחד מבין המוטיבים המרכזיים של חג החנוכה. האור מסמל את הגאולה הרוחנית שהייתה לעם ישראל במלחמת החשמונאים ביוונים. בימי שלטון יוון בארץ ישראל, שאפה הממלכה היוונית לכבות את אור התורה בעם ישראל וגזרה גזירות נגד הדת היהודית. כפי שנאמר בתפילת על הנסים 7 "כשעמדה מלכות יוון הרשעה להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". החשמונאים יצאו להגן על קודשי ישראל ולהחזיר לעם את הזכות לחיות על פי חוקי התורה ומצוותיה. משניצחו בני חשמונאי, "באו לדביר ביתך, ופינו את היכלך, וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו, להודות ולהלל לשמך הגדול" )מתוך תפילת על הנסים(.

"ומתוק האור וטוב" (קוהלת ז 7)
אחד ממנהגי חנוכה הוא להדליק את נרות החנוכה בפתח הבית כדי שיוכלו עוברים ושבים

לראותם. בדומה למנהגי חנוכה האחרים אף למנהג זה משמעויות סמליות 7 ראשית, הנרות הדולקים בפתח הבית מזכירים מדי שנה בשנה לכל הרואים אותם את סיפור הנס. שנית, הנרות המאירים את האפלה כמו מביעים את התקווה שהכוחות החיוביים והטובים הנובעים מן האור היוצא מן הבית, יגברו על האיומים ועל הכוחות השליליים המצויים בחשכה שבחוץ. על פי בית הלל שעל פיו יש להדליק את נרות החנוכה בדרך של "מוסיף והולך", כלומר להדליק מדי יום נר נוסף. מצוות הדלקה זו, שבה הולכת ומתעצמת השלהבת, יש בה מן הסמליות 7 על האדם לשאוף תמיד להרבות את היפה ואת הטוב שבו ושבסביבתו.

היעדר האור

בניגוד לאור, נושא החושך משמעויות שליליות 7 הוא מייצג את הרע ואת המכוער, את הבערות ואת האיבה, את הבעתה ואת הפחד 8 הוא מורה על מאֵירה וקללה - "אוֹר רְשָׁעִים יִדְעַ ך" )איוב יח 2( – ועל פי רוב הוא משרה עצבות, דיכאון וייאוש.
ואילו האור יש בו כדי לעודד, לשמח ולהפיח תקווה. גדול כוחו של האור על פני החושך ודי במעט אור כדי לגרש את החושך. כלומר, נר אחד קטן יש בכוחו להאיר חדר אפל.
.) לדברי קוהלת, "יתרון לחוכמה מן השכלות כיתרון האור מן החושך"  )קוהלת ב 70)

ועוד על… מטבעות לשון מאירות עיניים
בלשוננו עומדים זה כנגד זה שני המושגים 7 אור וחושך. האור מבטא רגשות וסמלים חיוביים,
ואילו החושך מבטא רגשות וסמלים שליליים

 

וכך אנו אומרים:
- כשטוב לו לאדם הוא מאיר פנים.

- כשהשמחה בלבו - מאירות עיניו.

- אם פקד אותו אסון - חשך עליו עולמו.

- הנאשם בבית המשפט מצפה שתצא האמת לאור.

- המיוסרים והסובלים מייחלים לראות את האור בקצה המנהרה, ומקוים לצאת מאפלה לאורה.

- נאמניו של המנהיג וממשיכי דרכו הולכים לאורו..