הוספת תגובה חדשה

אתמול בדיוק עברתי על המכתבים מלאי ההערכה שכתבת לאבי זכרונו לברכה. הייתם חברים טובים ושותפים לאידיאולוגיה הקיבוצית.
מיד אחרי מותו של אבי, יום לפני "המועד הקובע" (שיוך), הודיעו לנו מהקיבוץ שהיה בין מייסדיו, שהם מסכימים לכלול אותו בשיוך, אבל לא ייתנו לנו את הבית שבו הוא ואימי נפטרו, כי יש אנשים אחרים שרוצים אותו. אח"כ לא נתנו לי להצטרף לבנים החוזרים כי שני הוריי כבר נפטרו....אח"כ לא קיבלו את אחותי, שעברה לגור בבית החלופי אותו קיבלנו, כי לא היה לה מספיק פנסיה. שאמשיך?
אתה איש יקר. אבל תמים. אין יותר אידיאולוגיה, אבל יותר גרוע מכך, אין אהבה. רק בריאות.