שמעון החילזון / מנחם (פוסי) רגב, תל קציר

 

אצלנו בגנון, מתחת לחלון,

קבע את ביתו, שמעון החילזון.

שמעון החילזון, גר בשיריון,

מנגן באקורדיון ומזמר את פזמון.

 

"אני שמעון, שמעון החילזון

חי את חי ללא חיפזון

בחיים אצלי הכל  איטי

לכן אני שמח בחלקי."

 

למשל:

הנה ביום ראשון החלטתי בשני,

שאולי בשלישי אסע ברביעי

לבקר בחמישי את חברתי מיכל –

במושב נהלל.

בששי ראיתי שהשבת קרבה

אמרתי אסע בשבוע הבא.

זה לא נורא, זה לא אסון,

אם ביחד נשיר את הפזמון:

 

"אני שמעון, שמעון החילזון

חי את חי ללא חיפזון

בחיים אצלי הכל יותר איטי

לכן אני שמח בחלקי."

 

למשל:

בן דודי אפרים, גר בירושלים

תמיד הוא ממהר, שונא לאחר

ליום הולדתי זאת של השנתיים

הגיע באיחר של שבועיים

בגלל שעזב את הבית בחופזה,

שכח להביא את המתנה.

אמרתי לו, זה לא אסון

אם ביחד נשיר את הפזמון:

 

"אני שמעון, שמעון החילזון

חי את חי ללא חיפזון

בחיים אצלי הכל יותר איטי

לכן אני שמח בחלקי."

 

למשל:

סבא וסבתא שוש וחיים

אלינו לליל סדר תמיד באים.

בשביל לא לאחר ולגרום עיכובים

למסע ליל הסדר הם יוצאים בפורים.

אנחנו יודעים שאין מה לחכות

כי לליל הסדר הם יגיעו בשבועות.

אמרתי להם, זה לא אסון

אם ביחד נשיר את הפזמון.

 

"אני שמעון, שמעון חילזון

חי את חי ללא חיפזון

בחיים אצלי הכל יותר איטי

לכן אני שמח בחלקי."

 

כן בחיים יכול להיות נחמד,

אם נעשה דברים מעט יותר לאט.

אם לא הספקנו וכבר מאוחר,

בשביל זה בראו את יום המחר.

מי שחושב זה נורא, זה אסון

יבוא איתי לשיר את הפזמון

 

"אני שמעון, שמעון החילזון

חי את חי ללא חיפזון

בחיים אצלי הכל יותר איטי

לכן אני שמח בחלקי."

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

בתמיכת חטיבת ההיסטוריה של השומר הצעיר מקבוצת חבצלת

קישור לאתר הסיפורים הקודם: http://old-www.kibbutz.org.il/sipurim/