קהילה קיבוצית בימי קורונה: בין אחריות החבר לפרנסתו לערבות הדדית

כאן המקום להבחין בין מחויבותו של הקיבוץ המתחדש לערבות הדדית לכלל חבריו, בין מכח החלטות הקיבוץ ותקנונו ובין מכח הוראות הדין (תקנות הערבות ההדדית), לבין מחויבותו המיוחדת של הקיבוץ כלפי החברים עובדי הפנים.

חברים שהנם עובדי חוץ, היינו – שכירים, המועסקים אצל מעבידים מחוץ לקיבוץ (לרבות תאגידים בהם הקיבוץ הנו בעלים או שותף), אשר הוצאו לחל"ת או פוטרו עקב המשבר – זכאים, בדומה לכל שכיר במצבם, להרשם בשירות התעסוקה ולאחר מכן להגיש תביעה לדמי אבטלה. חברים, אשר הכנסתם מעבודה ו/או מדמי אבטלה תהיה נמוכה מ"רשת הבטחון" או ה "תק"ה " הנהוגים בקיבוץ, יהיו זכאים להשלמה במסגרת מנגנוני הערבות ההדדית ובהתאם לכללי מנגנונים אלה. נציין ונדגיש, כמובן, כי הזכאות להשלמה מרשת הבטחון למי שנרשם בשירות התעסוקה ומקבל (או עתיד לקבל) דמי אבטלה, אינה מותנית בביצוע עבודה כלשהי במסגרת הקיבוץ או אצל מעביד כלשהו. אם הקיבוץ רוצה להציע עבודה מתאימה אשר שכרה גבוה מדמי אבטלה ואף מונעת "נפילה" לרשת בטחון זה נראה פתרון קביל לפי כללי רשת בטחון.

במצב רגיל, חבר אגודה העובד באגודה, אינו מוגדר כ"עובד" ע"פ דין. לפיכך, אלא במקרים בהם נקבעו יחסי עבודה בין חבר לקיבוצו, החברים עובדי פנים בקיבוץ, אינם מבוטחים בביטוח אבטלה ולכן לא יהיו זכאים לדמי אבטלה מאת המוסד לביטוח לאומי. המקור ל"חלף דמי אבטלה" לחברים אלו הנו הקיבוץ, ויש מקום להחיל ביחס לחברים אלה אותם כללים הנהוגים כלפי עובדים שכירים במשק לעניין הזכאות לדמי אבטלה: גיל ותקופת עבודה ולחשב את מענק חלף דמי האבטלה בהתאם לאמות המידה של המוסד לביטוח לאומי – ללא תלות או קשר בהכנסת בן/בת זוגו של החבר ונכסיהם. מובן כי גם לחברים אלה תעמוד, בדומה ליחידות משפחתיות של חברים עובדי חוץ, האפשרות להיעזר במנגנוני הערבות ההדדית של הקיבוץ.

מרכיב נוסף, עליו יש לתת את הדעת בתקופה בה חברים (בין עובדי פנים ובין עובדי חוץ) אינם משולבים במקומות עבודתם הרגילים, הנו רציפות ושיעור ההפרשה לפנסיה ולקרנות השונות, בין על מנת שלא לפגוע ברצף הזכויות של החבר בקרנות ובין על מנת לצמצם או לא לייצר "גרעון אקטוארי" לעת יגיע החבר לגיל פרישה.

המלצתנו הנה כי, ככל האפשר, תימשך צבירת הזכויות – בראש ובראשונה – הפנסיוניות – של החברים ולו בשיעור המינימלי הנדרש לשם הבטחת זכויותיהם לגובה "פנסיית הרשם". המקורות להפקדות הפנסיוניות בגין חלקו של החבר הנם, בראש ובראשונה, הכנסת החבר מדמי אבטלה (לעובדי חוץ) או חלף דמי אבטלה (לעובדי פנים). ביחס לחלקו של המעביד, המלצתנו כי תחול על הקיבוץ, כאשר הקיבוץ יכול לשקול  כי על הפקדה זו יחולו הכללים ואמות המידה של רשת הבטחון, היינו – ביצוע השלמה על ידי הקיבוץ, תוך בחינת המקורות העומדים לרשות החבר ובן/בת זוגו.

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה או הבהרה ונשמח לסייע בכל שנידרש.