ניר מאיר בוועידת חידוש העוטף: "התנועה הקיבוצית דורשת בעלות של קיבוצי הגדר על שטח המחנה שלהם"

התכנית "כפעיר" הוצגה בוועידה ע"י המכון לרפורמות מבניות בראשות עו"ד שרגא בירן, לאחר שנערכה בשיתוף משרד האדריכלים קולקר־קולקר־אפשטיין. עו"ד שרגא בירן הציג את התוכנית, לפיה שלוש הערים הקיימות בנגב המערבי (שדרות, נתיבות ואופקים) יגדלו באופן משמעותי לפחות ב-50 אחוזים וכך גם כ-100 היישובים הכפריים שנמצאים באזור, שכוללים קיבוצים ומושבים. התוכנית כוללת הקמת אוניברסיטה באזור, מרחבים ירוקים רבים וכל זה לצד הבנייה שתהיה מותאמת לסביבה. על פי התוכנית, יתגוררו באזור חצי מיליון תושבים ובכל הנגב יהיו כמיליון תושבים. מערכת התחבורה המשופרת שתהיה באזור המחודש תכלול רכבות מהירות ומערכת שבילי אופניים עם מעט פגיעה בטבע מסביב. כרגע יש הרבה קרקע פנויה לבינוי, פיתוח תשתיות, והצמחת כל המרחב.

"יישובי הפריפריה של מדינת ישראל סובלים כבר דורות מאפליה וקניין מסוג ב', אין להם את שיתוף הפעולה בין העיר לכפר, כדי להוציא את המרחבים מתוך הפריפריה", אומר עו"ד בירן. "התוכנית המוגשת על ידי המכון של התחדשות עירונית וכפרית גם יחד, יוצרת את המרחב החדש של שליטת הרשויות המקומית, המושבים והקיבוצים על גורלם, בעלים של המחנה. יש לתת הטבות למקומיים, אחרי האסון הנורא שעבר עליהם, זה בראש ובראשונה. הבירוקרטיה חייבת לזוז הצידה. למשוך את ההתחדשות במסגרת הרגילה זה פשוט הרס, הליך שיכול לקחת בן עשור לעשרים שנה, לכן צריך לגייס אנשים שיעבדו מסביב לשעון על אסטרטגיה תכנונית שתדע להביא תוכנית בתוך מאה ימים".

בנוסף לשרגא בירן וניר מאיר, התשתתפו בדיון גם מזכ"ל תנועת המושבים עו"ד עמית יפרח ומנכ"ל מנהל התכנון רפי אלמליח. מזכ"ל התנועה אמר כי הוא תומך בתכנית שהציג בירן והתנועה תשתף איתו פעולה, אבל לצערו הוא חושב שהבירוקרטיה במדינה תחסום את התכנית קשות, כי ככה זה עובד במדינה. לגבי המצב כיום בקיבוצי הנגב המערבי הוא אמר כי "המצב בקיבוצים הוא מאוד קשה. מה שקרה בשבעה באוקטובר לא התחלק באופן שוויוני על פני החברה הישראלית. הוא פגע קשה מאוד בשלושה מרכזים: בצה"ל, בחוגגי המסיבה ופגיעה אנושה בקיבוצי הגדר. גם אופקים, שדרות ויישובים אחרים נפגעו כמובן, אבל מה שחוו קיבוצי הגדר לא חוותה אף קהילה אף פעם. מדובר על אלפי אנשים שהלכו לישון בשישי באוקטובר בשקט בביתם וכעבור 24 שעות היו מתים, חטופים או ששכלו בן משפחה. זו דרמה שאני רואה בה אתגר ענק אך לא הזדמנות. אין פה ניסיון עם משהו כמו לשקם ולהחזיר את הקהילות האלה, אולי מאז שיקום פליטי השואה".

בהתייחס לאתגר השיקום ולתכנית אמר מאיר: "אם אני רוצה לחבר את האתגר הזה עם אלמנטים קריטיים בתכנית ששרגא הציג, אז התנועה הקיבוצית דורשת בעלות של קיבוצי הגדר על שטח המחנה שלהם. מי שקנה את הקרקע בכל כך הרבה דם – היא תהיה שלו. המדינה לא הייתה שם באותו היום, מי שהגן היו כיתות הכוננות, אז תנו להם את הבעלות. אנחנו עומדים מול ממלכה שמשמרת את העוצמה וההחלטות בידי הבירוקרטיה. בואו נתחיל במקום הכי כואב שזו סוגיית הבעלות על הקרקע".

בנוסף ביקש להאיר גם על האתגר הגדול שמתפתח בצפון המדינה: "לאחר השבעה באוקטובר היה ברור לכולם שיש פה אתגר שכל המדינה צריכה להתגייס אליו, אז יש לי חדשות בשבילכם: בגבול הצפון צומח אתגר הרבה יותר קשה, גדול ומורכב, עם הרבה יותר יישובים ואוכלוסייה יותר גדולה. הציבור לא יודע את זה אבל מנרה, חניתה ויישובים נוספים ספגו הרס עצום. השיקום שם יעלה המון כסף ולהחזיר את התושבים לשם יהיה גם לא פשוט בכלל".

במענה לשאלה כיצד ניתן כדי לפתח מקורות תעסוקה באזור, הוא אמר כי "יש שתי תשתיות קריטיות שהמדינה הייתה צריכה לעשות כבר אתמול: הראשונה היא הפיכת כביש 232 לדו-מסלולי, מה שהיה צריך לעשות כבר אחרי מבצע צוק איתן. הדבר השני הוא מוליך על שיוליך את כל החשמל הסולארי שניתן לייצר באזור הזה אל מרכז הארץ ואזורי הביקוש. בנוסף, חייבים לפתח מקור תעסוקה יקר ומושקע באזור הדרומי של מוא"ז אשכול כי זה אזור פריפריה מאוד רחוק. המדינה נותנת את אותן הטבות ליד מרדכי ולכרם שלום, שניהם סמוכים לרצועת עזה, אבל אחד הוא כמעט בגוש דן והשני הוא רחוק אפילו מבאר שבע. כאן צריכה להיות התערבות של המדינה וצריכים להיות איזון ותכנון ואת זה אנחנו מצפים ממנהלת תקומה".

לחצו כאן לצפייה בהצגת התכנית של שרגא בירן ובפאנל בהשתתפות ניר מאיר