מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – דן ודפנה

הביקור החל במעגל התנועה בקיבוץ דן, שם הראה מנהל הקהילה, אייל בראליה (נאות מרדכי), את העבודות המתבצעות על כביש הכניסה החדש. משם, המשיך מטה התנועה לסיור בחווה הייחודית של דגי החדקן בה מופקות ביצי הקוויאר, ושמעו הסבר מלומד על תהליך ההפקה והמורכבות שבו מפיהם של ד"ר אבשלום הורביץ, הביולוג של החווה, והמנהל העסקי, איתן רחימי, (הגושרים).

משם המשיכו המבקרים והמארחים למפגש במועדון לחבר של דן שהתנהל במודל "שולחנות עגולים" לפי התחומים הבאים: הנהלה בכירה, חברה וקהילה, כלכלה, חינוך וצעירים ומעורבות בחברה. ממלאי התפקידים השונים בקיבוץ ערכו היכרות עם חברי וחברות מטה התנועה, שמעו על הפעילות באגפי התנועה השונים והעלו נושאים לדיון. 

קיבוץ דן נוסד במאי ,1939 כאחד מקיבוצי חומה ומגדל, על ידי חניכי תנועת השומר הצעיר מטרנסילבניה (רומניה) שהגיעו לכפר סבא מספר שנים קודם לכן והקימו בסמוך לה קיבוץ ארעי. מבצע העלייה לקרקע נוהל כפעולה צבאית לכל דבר: ב-3 במאי הוקם קיבוץ דפנה, מצודת אוסישקין א', ולמחרת הוקם קיבוץ דן - מצודת אוסישקין ב'. מיקומו של הקיבוץ ליד מפגש הגבולות ישראל, סוריה ולבנון העמיד אותו כבסיס לקליטת עלייה בלתי לגלית ממדינות אלה בדרך היבשה. מסיבה זו ספג הקיבוץ הפגזות והתנכלויות לאורך השנים שלאחר הקמת המדינה.

כיום, מונה הקיבוץ 363 בתי אב, מתוכם 155 חברים מלאים, 150 חברים בעצמאות כלכלית, 232 תושבים ו-194 ילדים מגיל לידה ועד 18. הקיבוץ גיבש מתווה של מעבר לחברות מלאה וקולט לחברות מלאה, נמצא בשלב הקמת שכונה של 27 יחידות, גיבש מודל הפעלה בחינוך החברתי ומצוי בהקמה של מעון תלת גני. כמו כן, מתכנן הקיבוץ לבצע שדרוג תשתיות, הזזת צומת הכניסה ותכנון תב"ע ל-100 יחידות דיור נוספות.

מבחינה כלכלית, לקיבוץ יש גד"ש, מטעים, מכוורת, חוות "דגי הדן", אחת החוות המתקדמות בעולם בתחומה, לגידול דגים מזן פורל ודגי החדקן לקוויאר, מערכות סולאריות, מפעל דן-פל, המתמחה באדריכלות אור - ייצור לוחות מעבירי אור לענף הבנייה ומערכות מבוקרות באמצעות מחשב לצורך בקרת כמות אור השמש. בקיבוץ פועל מוזיאון בית אוסישקין, מוזיאון לחי, צומח, היסטוריה וגאולוגיה של אזור הגליל העליון, הגולן והחרמון.

לצד הניהול המיטבי בפן החברתי -כלכלי, קיימת בדן מסורת רבת שנים של אירוע שיא הקיץ, בה הקהילה נרתמת למופע מרהיב ומושקע המאחד את הקהילה. בנוסף, הקיבוץ השלים את הקמת אתר ההנצחה, שבוצעה בתמיכת אגף הנצחה במשרד הביטחון והקיבוץ.

בתום השולחנות העגולים, התכנסו כולם ביחד ומטה התנועה הציג את פעילות התנועה וכן את האתגרים עמם היא מתמודדת כיום.

מקיבוץ דן המשיכה הנהגת התנועה לקיבוץ דפנה שנוסד, כאמור, בשנת 1939. מייסדי קיבוץ דפנה היו עולים מליטא, גרמניה ופולין שהתארגנו לקבוצה במסגרת הקיבוץ המאוחד וישבו החל משנת 1932 בגבעת מיכאל שליד נס ציונה. כעבור 7 שנים, כשהיא מונה כמעט 250 נפש, נערכה קבוצת ההתיישבות לעלייה לקרקע בצפון עמק החולה. בתחילה נקרא שמו "מצודת אוסישקין א'" אך לאחר התנגדות התושבים שונה שמו ולבסוף נקרא כשם העיר הקדומה "דפנה" ששכנה באזור בתקופה ההלניסטית. 

תחילה, לקחו המארחים את הנהלת התנועה לסיור בנחל החוצה את הקיבוץ, בו הועלו הקשיים הרבים עמם מתמודד בשל הימצאות הנחל בתוכו, עובדה שמביאה מבקרים רבים שפעילות הפנאי שלהם אינה עולה בקנה אחד עם הימצאותם בשכונת מגורים כפרית. לאחר מכן התכנסו במועדון הקיבוץ.

יו"ר הקיבוץ, חיים קמין, תיאר סקר אודות הקיבוץ ומאפייניו, ומנהלת הקהילה, הדס בן זיו סולניק (דן), והמנהל העסקי, אביר שושני (האון) , סקרו את התחומים  הקהילתי-חברתי- עסקי

בקיבוץ חיים כיום כ-860 נפשות, מתוכם 181 חברים מלאים, 49 משפחות בתהליך קליטה, 59 חברים בעצמאות כלכלית, 344 תושבים ו-217 ילדים. הקיבוץ קולט כיום לחברות מלאה בשכונת פלג-טל ונערך לפיתוח תשתיות ומבני ציבור (בריכה, אולם כדורסל). למרות הסטטוסים השונים, הקהילה חזקה ומבצעת מיזמים חברתיים משמעותיים. לפני מספר שנים הקיבוץ היה  בתהליך שנקרא  "דפנה לאן"  בשיתוף המועצה האזורית לצורך גיבוש וחיזוק הקיבוץ ונכון להיום העיסוק הוא ב"כאן ועכשיו" – המרחב הציבורי שיעסוק בשינוי איזור הנחל, סאבלטים בקיבוץ, קמינים, כלבים ועוד.

לקיבוץ מספר ענפים חקלאיים, ובהם רפת, גד"ש, מטעים ובריכות לגידול דגי פורל, וכן ענף תיירות הכולל מלון מטיילים וקמפינג. כמו כן, ישנו מרכז מסחרי שהוא מיזם בשיתוף עם החברה לפיתוח הגליל וייצור חשמל סולארי. הקיבוץ הסדיר את כל השימושים עם רמ"י, כך שניתן יהיה למצות את הפוטנציאל. בקיבוץ קיים בית סיעודי (בשותפות של עמל והחברה לפיתוח הגליל) בו לוותיקי הקיבוץ יש זכות ראשונים, ככל שיש מקום פנוי. 

מטה התנועה הקיבוצית התרשם כי תמונת המצב בדפנה מעודדת מאוד, לאור המשבר הכלכלי שהקיבוץ חווה בעבר, וההתאוששות הכלכלית-חברתית ניכרת בכל. חברי המטה הציגו את פעילות התנועה באגפים השונים וכיצד ניתן להיעזר בהם, פעילות הנהגת התנועה והאתגרים השונים הניצבים בפניה.