מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – במגן וניר יצחק 

את יום הביקור פתח מטה התנועה במגן. קיבוץ מגן נוסד על ידי בני גרעין של השומר הצעיר מרומניה, לאחר שחלקם שהו כשנה במחנות המעצר בקפריסין. אליהם הצטרפו בני גרעינים של השומר הצעיר ילידי הארץ ובני ובנות גרעינים ממערב אירופה. בשנת 1949 התבצעה העלייה לקרקע על שרידי משלט שיח' נוראן, שנכבש בראשית דצמבר 1948, במהלך מבצע אסף. גבעת השיח' היא הנקודה הגבוהה ביותר באזור ומשמשת נקודת תצפית אל עבר יישובי המועצה האזורית אשכול ודרום רצועת עזה. 

כיום מונה הקיבוץ 245 בוגרים ו- 135 ילדים. מקור ההכנסה העיקרי הוא החקלאות שחולשת על כ- 20,000 דונם – תפ"א ובוטנים בעיקר, בנוסף על חוחובה, חיטה, גזר, צנונית ואבוקדו. הגד"ש הוא ללא שותפים ומנהלת אותו אורנה איינשטיין - מנהלת הגד"ש היחידה בארץ שעובדת בענף כבר יותר מ- 20 שנה. בבעלות הקיבוץ גם מפעל 'מגן אקו אנרג'י' המתמחה בעיקר בייצור קולטי שמש תרמו-פלסטיים ליצוא. דני טרגן – היו"ר העסקי של מגן, ציין כי יש פוטנציאל עסקי לקיבוץ גם בחקלאות, גם בתעשייה וגם בנדל"ן. 

16 הסבבים הביטחוניים שעברו על הקיבוץ בשנתיים האחרונות השפיעו מאוד על הילדים בכל הגילים, כאשר בשנה האחרונה נוספה עליהם גם הקורונה, כפי שהעידה מיטל מקיץ' - מנהלת החינוך. גלעד בלנק, מזכיר הקיבוץ, אמר במפגש שהקיבוץ גאה מאוד במערכת הקהילתית התומכת, ובדאגה לחבריו. בימים אלה נמצא קיבוץ מגן בשיאו של תהליך שינוי אורחות החיים, שלדברי גלעד אמור להסתיים לקראת תום שנת 2021.

בסיום הביקור יצאו אנשי התנועה ביחד עם ממלאי התפקידים בקיבוץ לסיור בשטח ובו יכלו להתרשם מהאתגרים והתוכניות הניצבים כרגע בפני מגן, וביניהם פיתוח תשתיות ובנייה. גלעד המזכיר הוביל את כולם לשטח בו עתיד לקום פארק משפחות, אשר בסמוך אליו מוקמת בימים אלה השכונה החדשה שצופה אל עזה ממערב.

אתגר נוסף שעומד כרגע בפני הקיבוץ הוא עתידה של 'חלופת האגודה', בה בחר הקיבוץ בתור המודל השיוכי שלו, שנתקלת בקשיים רבים מצד רשות מקרקעי ישראל.
"חלופה האגודה זה אכן הקרב האמיתי, אבל אני מאמין שאנחנו ננצח בו, בטח בעוטף עזה", סיכם מזכ"ל התנועה, ניר מאיר.

מקיבוץ מגן המשיך מטה התנועה דרומה לאורך העוטף אל ניר יצחק, שם קיבלו את פניו הנהלת הקהילה ביחד עם השף נועם, שנקלט בקיבוץ ודאג למשתתפים לארוחת צהריים נפלאה.

ניר יצחק, הקרוי על שמו של יצחק שדה, הוקם בדצמבר 1949. הקיבוץ שוכן כ-3 ק"מ מזרחית לעזה ו- 8.5 ק"מ צפונית ממצרים. מקימיו היו בני גרעין של השומר הצעיר, ורובם נטו לקו השמאלי יותר של מפ"ם. אל המייסדים הצטרפו בראשית שנות ה-50 גרעין "גבולות" של צברים מחיפה וגם עולים מבולגריה, רומניה וארגנטינה. בשנת 1953 שונה שמו מדנגור לניר יצחק.

בשנותיו הראשונות התקשה הקיבוץ למצוא מקורות פרנסה ועקב מחסור במשקעים לחקלאות נאלץ לעבד אדמות הרבה יותר צפונה. כמו כן, סבל הקיבוץ מסופות חול ומהיבלית שהשחיתה יבולים. צינור המים של מפעל ירקון-נגב לא הגיע עד הקיבוץ, והוא נאלץ להמשיך להתמודד עם מנת המים הדלה שלו, גם לאחר שיישובים אחרים בנגב קיבלו הקצבות גדולות יותר של מים. על כל אלה התווספו גם פעילויות של מסתננים ופדאיון שהמשיכו והטרידו את הקיבוץ.

רווחי הקיבוץ נשענים על החקלאות – גד"ש (בשותפות עם כרם שלום), רפת ולולים. לקיבוץ גם 250 דונם של שדות סולאריים כשלאחרונה הוקמה מערכת לאגירת חשמל, הראשונה מסוגה בישראל, בשותפות עם נופר – חברה לאנרגיה מתחדשת. הפרויקט הינו נדבך חשוב בתחום האנרגיות המתחדשות.

מבחינה קהילתית, הקיבוץ מרגיש שעבר את השנה האחרונה בצורה עוטפת ומחבקת. הביקוש לקליטה גבר, והצעירים מעורבים בכל תחומי הקהילה. בקרוב מתכננים לשפץ את הבריכה ואת המרכז הקהילתי הצמוד לה. מודל השינוי גם הוא תומך בקהילה, ומסבסד את הקהילה והחינוך. האתגרים העומדים כרגע בפני הקיבוץ הן בחינה מחדש של העקרונות והתאמתן לצרכים החדשים והעדכניים. 

מזכיר הקיבוץ, אלה פוקס אמר לנציגי התנועה כי "יש דילמות משקיות וקהילתיות, אך הקיבוץ אינו נח לרגע". דוגמא לכך היא המעורבות והתרומה לחברה הישראלית – זו השנה העשירית שהקיבוץ קולט גרעיני צבר של חיילים בודדים, והשנה קיבלו אות הוקרה מיוחד - 'צבר הכסף' מטעם תנועת הצופים. בקיץ הקרוב תצטרף אליהם גם קבוצת שנת שירות חדשה. בסיום הביקור יצאו כולם לראות את השכונה החדשה שנבנתה בקיבוץ, ואת אוגר החשמל החדש.

ניר מאיר סיכם: "הקורונה נתנה לנו הזדמנויות במקומות שלא תכננו, ולראיה – הביקוש העצום של משפחות חדשות שמבקשות להיקלט בקיבוצים. הקיבוץ הזה, אותו ראיתי בשעותיו הקשות, התנער כעוף החול, התאושש ושומר על רוחה של קהילה קיבוצית ייחודית ומגובשת. ניר יצחק זה קיבוץ מרגש. שאפו ענק!".