מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם - בכפר עזה ונירים

כפר עזה הוקם בשנת 1957 על ידי גרעיני נח"ל וממוקם 1.8 ק"מ מגבול רצועת עזה.

הביקור החל במועדון של כפר עזה, בו הציג מטה התנועה את פעילויות התנועה: כנסים, ימי עיון, שיתוף ידע ועוד, יחד עם עיסוק במרכיבים המיוחדים של הקיבוץ וסיוע במצבי משבר.
אופיר ליבשטיין, ראש מועצה אזורית שער הנגב וחבר הקיבוץ, הצטרף למפגש, וציין כי: "שיתוף הפעולה בין המועצה האזורית ומטה התנועה הוא הדוק ומוצלח. החיבור עם התנועה הוא חשוב מאוד עבורנו ומתרחש בתחומי החינוך, הצעירים והכלכלה. כל אלה יחד עם שיתוף הפעולה שיש למועצה עם העיר שדרות לטובת פיתוח האזור. מועצה אזורית שער הנגב עובדת בימים אלה על 7 תב"עות חדשות לשבעה קיבוצים במועצה, תוך ראיית חשיבות הפיתוח הכלכלי ופוטנציאל לניצולו לפיתוח בין-קיבוצי."
עוד ציין ליבשטיין, כי מה שמייצר את ההבדל בין קיבוצים זאת השאלה האם יש או אין הנהגה מקומית, וכפר עזה הוא הדוגמא לכך.

במהלך הסיור ראו חברי מטה התנועה את תנופת הבנייה המרשימה בקיבוץ -  
שיקום התשתיות ובניית הכבישים ומגרשי החנייה, שנבנו ממענקים שקיבל הקיבוץ מהמדינה לאחר מבצע 'צוק איתן'. וכן שלוש שכונות חדשות. כפר עזה קלט ב-5 השנים האחרונות 85 חברים חדשים, כמחציתם בני קיבוץ. החברים החדשים מתקבלים לחברות מלאה, וחלקם כבר בנו את ביתם בשתי שכונות. שכונה שלישית עם 27 יחידות דיור הולכת ומסתיימת בימים אלה.

נעם שטהל, מנהל הקהילה, והילה אפגן, מזכירת הקיבוץ סקרו את הרקע ההיסטורי של הקיבוץ ואת המבנה הארגוני של הקיבוץ והאגודה.

ב- 2008 פקד משבר גדול את הקיבוץ בעקבות מותו של חבר הקיבוץ, ג'ימי קדושים, מפגיעה ישירה מפצצת מרגמה בגינת ביתו, שבעקבותיו נכנס הקיבוץ למצוקה גדולה. לדברי אנשי הקיבוץ, ההיחלצות מהתקופה הקשה נבעה מעבודה קשה של  כוחות פנימיים וחיצוניים.
לאחר שנים לא פשוטות של התאוששות, הקיבוץ קיבל על עצמו צמיחה בקצב מהיר, יחד עם הרחבת העסקים. כיום חיים בכפר עזה כ- 900 נפש: 15% פנסיונרים, ו- 33% צעירים.
רז דיאור, מנהל העסקים, סקר את המבנה הארגוני של העסקים. הקיבוץ נשען בעיקר על מפעל ' כפרית' – חברה ציבורית היושבת בכפר עזה, כשבבעלותה 4 חברות נוספות בחו"ל: גרמניה, ארה"ב, קנדה וסין. 

האתגרים המרכזיים העומדים בפני הקיבוץ הם: חוסן קהילתי, קהילה רב-דורית, התבגרות האוכלוסייה, הדור הצעיר, חברות אחת, ומיקום הקיבוץ כישוב צמוד גדר הגורמת לפגיעה מתמשכת – אישית, קהילתית, פיזית וכלכלית. הקיבוץ קורא לתנועה לתמוך במציאת פתרון חלופי לתוכנית 'מלונית'. מערכת החינוך, לדוגמא, מתקשה מאוד לתפקד בזמנים של מתיחות. הצוות חייב להיות בעל כוחות נפשיים ותעצומות נפש גדולות יותר, עקב המצב.
בהקשר זה ציין מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, כי יש סוג נוסף של אתגר בשנתיים האחרונות – 14 אירועי טרור - "זו התמודדות עם משהו שלא היה כאן קודם".

אילנה בראודה, יו"ר הקיבוץ, ציינה כי הדור הצעיר בקיבוץ מרגיש מרוחק ממה שקורה במקום, וזה אחד מהאתגרים הגדולים והמרתקים שיש כרגע, ושאפשר לעשות בו הרבה. אילנה הציעה שהתנועה והקיבוץ יעשו חשיבה משותפת על העניין.
ניר מאיר הוסיף בעניין הזה  כי "פעם לא התעסקנו עם הצעירים. דאגנו לוותיקים. אמרנו, שהצעירים ידאגו לעצמם... אגף צעירים הוקם כשהבנו שנפתח פער. אנחנו בתנועה מודעים לכך ומשתפרים".
בנוגע למערכות החינוך אמר ניר כי "כבר שנים אנחנו נאבקים על כך שיכירו בעבודה בחינוך כעבודה מועדפת, אך לכשתקום ממשלה, המדינה לצערנו לא תחליט זאת. היא תהיה עסוקה בסגירת הגרעון. לכן, מי שצריך להחליט זה הקיבוץ, ולהקצות לכך משאבים".
בנוגע לדיור בר השגה, הדגיש מזכ"ל התנועה כי "בתי האגודה נועדו לכך. בנוסף, אפשר להוריד את רף היכולות הכלכליות, בקבלה לחברות."

לסיום ציין ניר, כי מהיכרותו האישית את כפר עזה, זו דוגמא לקיבוץ שעבר טלטלות בעוצמות גדולות. החל מיחסים מעורערים עם חברי השכונה הקהילתית, עד להגעה לרגע של קבלתם לחברות. "המעבר המהיר מצוק איתן וביצוע השיקום התשתיתי במהירות שיא. אין הרבה קיבוצים שקיבלו החלטות באופן כל כך מהיר כמו כאן."

ואילנה בראודה הוסיפה: "חשוב שכפר עזה תדע לנצל את מה שהתנועה יודעת לתת. באינטראקציה הנכונה, כמובן....".

מכפר עזה המשיכו פעילי מטה התנועה לנירים. שם פתחו את הביקור בסיור בבית האריזה לבטטות, ומשם לסיור בשדות הקיבוץ כשממערב לקיבוץ במרחק 1.8 ק"מ נשקפת העיר עזה, ובתווך נמשכת עבודת בניית המכשול. שם, במרחק כמה עשרות מטרים מבתי הקיבוץ צפו במנהרת טרור של החמאס שנחשפה, ונסתמה.

במפגש במועדון היפה והמחודש נפגשו חברי מטה התנועה עם ממלאי תפקידים בקהילה ועם חברים נוספים שהגיעו.
הקיבוץ הוקם בשנת 1946 במבצע 11 הנקודות, ועלה על הקרקע באזור "דנגור". לאחר קרב גבורה במלחמת הקוממיות עבר הקיבוץ למיקומו הנוכחי, בסמיכות לגבול עם רצועת עזה. במשך השנים צמח הקיבוץ בהישענותו על גרעיני נח"ל של השומר הצעיר, אך צעירים רבים עזבו לאורך השנים. בעקבות המעבר למודל של קיבוץ מתחדש בשנת 2014, נקלטו משפחות רבות עם ילדיהם, וכיום מונה הקיבוץ 201 חברים ו- 93 ילדים. 9 משפחות נוספות נמצאות כרגע בתהליך קליטה.
בשל ריחוקו מהמרכז מאופיין נירים בחיי קהילה ותרבות עשירים במיוחד, ועל כך  סיפר יוסי קרמר, מזכיר הקיבוץ. בקיבוץ פועלת מרפאה אזורית משותפת לנירים, כיסופים ועין השלושה.
דרור תנורי, המנהל העסקי, סקר את המערכת העסקית של הקיבוץ. הכנסות הקיבוץ מתבססות בעיקר על חקלאות. כמו כן, הקיבוץ נמצא כרגע בפני בניית מבנה ארגוני והתאמתו לתאגוד – בעל מבנה משפטי מסודר לכלל פעילות העסקים והקהילה. 

התהליכים המרכזיים שעובר נירים כרגע הם בנושא צמיחה וקליטה, שיוך דירות, חזון הקיבוץ ותוכנית חומש.

האתגר המרכזי עימו מתמודד הקיבוץ הוא המצב הביטחוני, ובמקביל הוא עסוק בבנייה ובשימור החוסן האישי והקהילתי. חנה רובינשטיין, חברת צוות צח"י של הקיבוץ, שיתפה כי המשימות והאתגרים משתנים ודינמיים: "אנחנו לא תמיד יודעים להתכונן למה שיהיה. אנחנו טובים בלתכנן את מה שהיה".

אתגר נוסף אותו מתאר מנהל הקהילה, שאול דובשני, הוא האתגר הפיזי – שיקום תשתיות, חידוש מבני ציבור ובנייה לחברים החדשים. 

ניר מאיר ביקש לשתף את המשתתפים במפגש, בהתפעלותו מהשינוי שחל בשנים האחרונות בנירים. שינויים בכל התחומים - פיזיים, קהילתיים וחברתיים: "יכולת השיקום של הקיבוץ מראה על היכולות של נירים כקהילה. ההתפתחות של נירים, המועדון החדש, הבנייה, מטעי הבננות, בית האריזה... הם לא מובנים מאליהם, והם מרגשים. שאפו ענק לנירים שידעה להרים את עצמה מהטרור הנפשי שנכפה עליכם, אתם מנצלים נכון הזדמנויות, מגיבים נכון לאיומים, והשכלתם להתאושש באופן מרגש", אמר.

עוד הוסיף ניר כי התנועה עומדת לרשות נירים בשלל הכלים שהוצגו בביקור: "לכל צומת החלטה שאליה תגיעו, היו כבר קיבוצים אחרים לפניכם ואפשר ללמוד מכך". 

לאחר הביקור כתב יוסי קרמר מכתב לחברי מטה התנועה ובו ציין בין היתר: "ברצוני להודות להנהגת התנועה על כך שהקדשתם מזמנכם ומצאתם לנכון לערוך ביקור בנירים היה לנו חשוב להציג את החוסן של קיבוץ נירים לאחר הטלטלות  שהקיבוץ עבר מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש והמשבר שהקיבוץ עבר בצוק איתן. אין זה סוד שהיום במציאות המורכבת בה אנו חיים זהו אתגר לא קטן לתנועה להמשיך להיות רלוונטית ואקטואלית לקיבוץ כאשר המועצות האזוריות הפכו להיות כל כך מרכזיות ודומיננטיות אל מול הקיבוצים.

היה חשוב בעיני לשמוע על הפעילות של האגפים השונים של התנועה בניסיון אמיתי וכן להישאר רלוונטיים מחד גיסא אך גם לשמור על הרוח המיוחדת של הקיבוץ, ללמוד מניסיון של קיבוצים אחרים מאידך גיסא, וכל זאת מבלי לשפוך את התינוק עם המים....

הצלחנו להתרגש מדבריו החמים של מזכ"ל התנועה ניר מאיר ובעיקר התרשמנו ממשלחת של רצון טוב וקירוב לבבות".