מחלקת הביטחון במסע אל הנוער: "יש חשש, אבל המוטיבציה בשמיים"

ימים ספורים לפני השבעה באוקטובר נכנס איתן בן צבי מקיבוץ נצר סרני לניהול מחלקת הביטחון של התנועה. הוא עוד הספיק לעשות היכרות ראשונית עם שותפיו החדשים, ולהיכלל במערך החירום התנועתי שהוקם לסייע לקיבוצים אחרי השבת השחורה, בטרם הגיע צו 8 והגיוס למספר שבועות של מילואים ביחידה בה הוא משרת. לפני שבועיים הוא שוחרר והתפנה להתחיל במסע המשותף עם המועמדים לגיוס.

אל התפקיד התנועתי הגיע איתן בן צבי אחרי ארבע עשרה שנים כלוחם וקצין ביחידה מובחרת של חיל הים ולאחר מספר תפקידי ניהול בעולם העסקי, אחריהם החליט להמשיך עם אהבתו לצבא וביטחון ולשלב בהם גם חינוך במשימה המסורתית של מחלקת הביטחון התנועתית לעמוד בקשר עם המועמדים לשרות צבאי או לאומי (מלש"ב) ולפני ובמהלך השרות, ולבצע מהלכי הסברה על תהליכי המיון ומסלולי היחידות השונות.  

בן צבי (43), נשוי ואב לארבעה בנים החל את המסע שלו בקיבוצים ובבתי הספר, בו הוא מתמקד בימים אלה. "במפגשים אנחנו מנהלים שיחות פתוחות עם נוער לפני גיוס, אני מספר ומקשיב, מהווה עבורם אוזן קשבת, מספר מההיכרות האישית שלי ונותן טיפים, וכמובן מבקש להוות כתובת למצוקות", הוא מספר השבוע, ומציין כי המפגשים נעשים בשיתוף פעולה עם אגף חינוך של התנועה ובתאום עם מקבילים במועצות האזוריות.

למלחמה ותוצאותיה השפעה גדולה על כולם, הוא אומר, ואנחנו מרגישים שצריך לגלות רגישות גבוהה לניואנסים ולתגובות של בני הנוער, בייחוד המפונים מביתם. אנחנו רואים אותם, מקשיבים להם, וביחד איתם מדברים על גיוס לשירות משמעותי, התנדבות לפיקוד והשפעה בצה"ל ובחברה הישראלית ולקיחת אחריות בכל מסגרת בה נמצאים. זה בה מהם ובעוצמה.

איך אתה מאפיין את הנוער אחרי השבעה באוקטובר? 

זה עוד מוקדם להכליל, אבל אני פוגש ומזהה דור איכותי, בנים ובנות השואלים שאלות חכמות, מתעניינים וסקרנים. החשש קיים, אבל המוטיבציה בשמיים, ונחישות להתגייס ולתרום למדינת ישראל. זה נשמע אידילי, אולי אידילי מדי, אבל זו המציאות שאנחנו פוגשים. אני בתחושה שהנוער של היום לא נופל מהדורות הקודמים במוטיבציה ובנחישות להגן על המדינה, ואחרי השחרור להנהיג ולהוביל למקומות טובים. 

יש פניות של הורי מועמדים החוששים מהגיוס המתקרב?

יש פניות, קיים חשש אצל ההורים, זה טבעי ומובן. אולם לצד הביטוי של חששות ורצון לדעת פרטים ומשמעויות ולנסות לוודא שהכול יהיה בסדר, בשיחות הטלפון ובמפגשים עם הורי מלש"בים באים לידי ביטוי אמונה במערכת הצבאית, ונכונות לאפשר לבן או הבת לממש את הבחירה ואת השירות המשמעותי ביותר. לכולם אני אומר את מה שאני מאמין בו בכל לבי: ביחד ננצח ונראה ימים טובים.