כל מה שקרה השבוע בקיבוצים ובתנועה הקיבוצית - ניוזלטר התנועה

אורי אופיר (זיקים) סיים לפני שבועות מספר יותר מחמש שנים של ריכוז המפעלים החינוכיים בתנועה הקיבוצית. בנוסף, פעל אופיר לרכז את קשרי החוץ של אגף החינוך. עוד לפני אלו ובמקביל, פעל כיד ימינו של ראש אגף המשימות לשעבר, יואל מרשק ו"קצין המבצעים" למשימות הרבות ברמה התנועתית והארצית שהפעיל מרשק.

איך מסכמים תקופה כזו בתנועה שכללה משימות רבות ואף מעבר בין אגפים?

"זו תחושה של זכות גדולה, שלאורך השנים אתה מגלה כל פעם מחדש שיש לתנועה הקיבוצית רלוונטיות בחברה הישראלית ומחפשים אותה שוב ושוב כשחקן מרכזי בעשייה. בנוסף היה מרגש למצוא שוב ושוב את חברי וחברות הקיבוצים – מצעירים מאד ועד הוותיקים רוצים לתרום לחברה בה הם חיים בקיבוץ ובמדינה. הפעילות בתנועה משקפת מצב של שינוי – מתקופה בה הקיבוצים היו עסוקים בעיקר בעצמם, אנחנו רואים היום יותר ויותר קיבוצים והנהגות צעירות בקיבוצים שמחפשות את הערך המוסף בקיום הקיבוץ והקהילה שבו.

הייתה בעבר תחושה שבדומה למה שאמרו בתקופת ההמתנה – "שהאחרון יכבה את האור", כך גם התנועה הקיבוצית לקראת סיום דרכה, ושמי שמגיע לקיבוץ עושה זאת בשביל נדל"ן. כיום סימן השאלה על קיום הקיבוץ עבר לסימן קריאה. חברי הקיבוצים החדשים וגם הוותיקים שקיבלו רוח גבית, רואים, מחפשים ומוצאים בקיבוצים את הערך ואת הדרך. חשוב לי שהתנועה תמשיך ותבנה את המסגרות שימשיכו את הפעילויות וההתרחשויות שקורות בשטח, ולא בכדי הוקם בשנה האחרונה אגף הצעירים והמעורבות בחברה, שפועל ללא לאות למען מטרה זו".

ואחרי הכל, מה אתה הבאת לעבודה הזו ברמה האישית?

התרומה המשמעותית ביותר שלי אני חושב, ושממנה גם נתרמתי ביותר היא היכולת להבין את גודלו, עוצמתו וההזדמנות הגלומה בחינוך הקיבוצי. החינוך הקיבוצי על כל גווניו מהווה בעצם "חממות אנושיות" לפיתוח אנושי ופיתוח הצוותים החינוכיים, מתוך הבנה כי החינוך הקיבוצי אינו רק האגף שלנו בתנועה אלא אלפי מבנים שנבנו בקיבוצים, אלפי מחנכות ומחנכים המחויבים כל כך לרצף החינוכי שהוא הזדמנות אדירה לחברה הישראלית.
התנועה הקיבוצית וקיבוציה מחזיקים רשת חינוכית אדירה בכל גיל. היכולת לאגם את המשאבים למעשה חינוכי מנהיגותי שישנה את החברה הישראלית וגם את זיקתה לעולם היהודי היא יכולת ייחודית ולתפיסתי הקמת רשת הגן הקיבוצי, שבילים ורשת הצעירים הם רק צעד ראשון במסע אדיר של חזרת התנועה הקיבוצית להובלת החברה הישראלית. החינוך הקיבוצי במובנו הרחב, הוא הזדמנות לשותפויות עם קהילות עירוניות, קהילות יהודיות בעולם, מוסדות אקדמאיים ועוד".

יו"ר מרצ גלאון: "הקיבוצים הם אבן יסוד של בנין הארץ, אבל היום אנחנו רואים כיצד המדינה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, מפנה להם עורף כשהם מבקשים לפתח את יישובם. זכויות הקיבוצים והמושבים בקרקע חייבות להיות שוות לאלה של המגזר העירוני, יש לאפשר לקיבוץ לקבל החלטות על הבנייה באזור "הקו הכחול" שלו מבלי שהמנהל יתערב בכך. יש להעביר את האחריות על תחום השימושים החורגים בקרקע לוועדת התכנון האזורית שתחליט היכן ניתן לבנות ולאשר שימוש חורג במקומות שניתן לעשות זאת".
גלאון מוסיפה: "מדובר בפריצת דרך שנולדה מדיונים של למעלה משנה, שמסתכמים בהסכמה של השר כחלון להקים ועדה שתבחן את סוגיית הקרקעות והבנייה והתכנון בקיבוצים ותציע פתרון מאוזן ומקובל שיאפשר לקיבוצניקים להרגיש בטוחים במקום מושבם, עם קו אופק ברור, ועם הזדמנויות ועתיד".

 יושב-ראש החברה להגנת הטבע, יו"ר מפלגת מרצ לשעבר, מטעמה כיהן כחבר הכנסת ושר החקלאות לשעבר חיים אורון (ג׳ומס): ״כדי לצמצם את העיכובים הבלתי הגיוניים בקידום הבנייה בתנועה הקיבוצית ובעיקר בפריפריה, אני שמח לעמוד למשימה ולתרום לקידום הנושא. תודה לשר האוצר, כחלון וליו"ר מרצ גלאון על הבעת האמון וקידום הנושא".

לפני שקיבל על עצמו את התפקיד התייעץ ג'ומס עם מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, וקיבל את ברכתו החמה לעניין. 

ביום שבת הקרוב תתקיים עצרת המונים בדרום תל אביב ברחובות לוינסקי פינת צ'לנוב.
הגיע הזמן שלנו להשמיע את הקולות המגוונים של דרום תל אביב.

למה אנחנו מפגינות/ים? כי בחודשים הקרובים השכנות והשכנים שלנו עתידים להיות מגורשים מכאן על ידי הממשלה, למסע פליטות נוסף, בו חלקם ימצאו את מותם.

אנחנו דורשים ודורשות להפסיק את הגירוש של מבקשי המקלט, לא נסכים שמדינת ישראל תגרש אותם בשמנו. יש לקלוט אותם ולאפשר להם להתפזר ברחבי המדינה.
אנחנו דורשים ודורשות בדיקה אמיתית של בקשות המקלט, קליטה בכל רחבי הארץ של מי שזכאי להגנה כפליט והשקעה מיידית בשכונות דרום תל-אביב הקורסות.

כי כולנו בעד דרום תל אביב ונגד הגירוש. כולן וכולם מוזמנים!

לאירוע בפייסבוק: https://www.facebook.com/events/168011063844346/
להרשמה להסעות מכל רחבי הארץ: https://goo.gl/vBZHns 

ביום חמישי שעבר התקיים אירוע האזכרה השנתי למפקד הפלמ"ח, שר החינוך ושר החוץ  יגאל אלון ז"ל. באירוע בגינוסר, קיבוצו של אלון, נכחו בני משפחת אלון, רעים לנשק של אלון מדור הפלמ"ח ובהם האלוף בדימוס עמוס חורב, שר החינוך נפתלי בנט, חברי כנסת, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, קצינים בכירים בצה"ל וכאלף צעירות וצעירים – חניכי מכינות קדם צבאיות, מתנדבי שירות לאומי ומתנדבי שנת שירות. האירוע השנה ציין 38 שנה לפטירתו של אלון וגם מלאת 100 שנה להולדתו, וברוחו ובצלמו התקיים "בסימן מנהיגות ראויה".

"יגאל אלון היה דמות מופת למנהיגות ראויה ואמיצה, נקיית כפיים ובעלת חוט שדרה איתן של יושרה עם ענווה, אבל בריאה", אומר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, בברכה מצולמת שהעביר למשתתפי האירוע, ובראשם חניכי המכינות והצעירים המתנדבים, "רק מנהיגים נדירים מסוגו של אלון מסוגלים להישיר מבט אליכם, מפקדי העתיד של צה"ל ומנהיגי המחר של מדינת ישראל, ולדרוש מכם להפגין את אותם הערכים הנעלים שהם עצמם הפגינו, ערכים שבלעדיהם לא ניתן להוביל לא חברה ולא עם".

יום אלון – שאורגן בידי בית יגאל אלון בגינוסר, האמון כל השנה על שימור מורשתו של אלון בדרכים שונות, חינוכיות ואחרות – נפתח כרגיל ב"מרוץ אלון" המסורתי, ולאחריו התכנסו הנוכחים לסדנאות ושולחנות עגולים שונים, שעסקו בנושאים כגון "אתיקה בפוליטיקה" ו"צעירים דורשים מנהיגות ראויה".

ישראל עוז הוא איש חכם ומנוסה הבקי ברזיהן של קהילות קטנות. ספרו השני 'היינו לזרים' הוא ספר על איש אחד וקהילה קטנה ומערכת היחסים ביניהם. זהו ספר מסוגת החלום ושברו: העבר היה שטוף שמש. בהווה השמיים מתקדרים. גשם כבד עומד ליפול.  

אם משילים מן הספר את המעטה הספרותי מתגלה בתוכו מסמך היסטורי וסוציולוגי מרתק: השלטון רצה לייהד את הגליל. הוקמו מצפים. נאספו אנשים איכותיים עם תחושת שליחות שראו עצמם כחלוצים של שלהי המאה העשרים. חלף דור אחד והקהילות הקטנות הפכו למסוגרות. מוקפות גדר ביותר ממובן אחד, אליטיסטיות הקובעות תקנונים נוקשים וממיינות במסרק ברזל את הבאים בשעריהן. והגדרות, הפיזיות והמנטליות, הולכות ומתגבהות.

הבעיה טמונה בכך שאין זה מסמך סוציולוגי. וכרומן הוא לוקה בהעמדת דמויות סטראוטיפיות, על גבול הפלקטיות. יוסי, גיבור הספר ובן דמותו של עוז, הוא תושב היישוב הקטן מעדות האחוס"לים (אשכנזי, חילוני, סוציאליסט, לאומי: ביטוי אותו טבע הסוציולוג ברוך קימרלינג) ואיש שדרכו צלחה לו. אשתו האהובה נפטרה והוא פוצח ברומן עם ג'יהאן, ערבייה נוצרייה, מצליחה ואלמנה מחיפה. ילדיו של יוסי חיים בחו"ל והם כמובן, מצליחים, כל אחד בתחומו. 

'יריב אלראי' הינו עסק בוטיק לבניה קלה ומתקדמת אשר קיים 16 שנים, נמצא בעמק הירדן ומספק שירותי תכנון, עיצוב ובניה בסטנדרט גבוה מאד ללקוחות מהמגזר הפרטי והמוסדי באזור הצפון והמרכז.

העבודות כוללות בניית בתי עץ, מבנים, צימרים, מחסנים, פרגולות ומרפסות, דקים ורצפות גלריה, גדרות, שערים ועבודות עץ ייחודיות. בסגנון כפרי או מודרני על פי דרישות הלקוחות.

ברשותנו מאגר רחב של לקוחות מרוצים ומערכות קשרים ארוכות טווח עם לקוחות חוזרים המעוניינים בשירותים ובפרויקטים נוספים עם השנים, בין הפרויקטים אפשר למצוא את חמת גדר, נמל ת"א, בית ספר בעמק יזרעאל, חברת דגניה סיליקון ועוד.

למידע נוסף והזמנות מוזמנים להתקשר: 052-2898582 / a.yariv@gmail.com