כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

הטקס ביד מרדכי, שהתקיים לרגלי האנדרטה של מרדכי אנילביץ', נערך בהשתתפות ניצולי שואה ובמעמד נשיא מדינת ישראל, ראובן (רובי) ריבלין, יו"ר סיעת "כחול לבן", רא"ל (מיל') ח"כ בני גנץ, כלת פרס ישראל לתיאטרון, הגב' ליא קניג, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, מר אברהם דובדבני, ונציגת קבוצת חבצלת המארגנת את האירוע, יונת רוטביין (עין החורש). עוד נכחו בטקס מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, מפקד פיקוד הדרום, אלוף הרצי הלוי, מפקדי המחוזות הדרומיים של כוחות הביטחון, ראשי רשויות, חברי כנסת, למעלה מ-20 שגרירים, אורחים ומכובדים נוספים. ראש עיריית סלוניקי, יאניס בוטאריס, מגדולי הלוחמים באנטישמיות ביוון ובאירופה אשר הגיע לישראל במיוחד על מנת להשתתף בטקס, הדליק משואה מיוחדת לזכר יהודי סלוניקי שנרצחו בידי הנאצים. את משואת ניצולי השואה הדליקה הגב' ענת הרפז.

"עוצמת ההתנגדות היהודית למען החירות, ובשם החיים, רוממה את רוחם של יהודים מדוכאים למודי יגון וסבל, מוות ושמד", אמר הנשיא ריבלין. "שאיפת הנקם והתעוזה למרוד בליבה של אימפריית הכיבוש הנאצית, הכוח לומר "עד כאן" השאירו על העם כולו רושם עז לדורות. לא רק העם היהודי עמד משתאה נוכח אלה שמרדו בחיה הנאצית בשיא כוחה ללא סיכוי של ממש; מרידתם שיבשה את התוכניות הגרמניות וחיילי האס.אס. צעדו לראשונה, בזהירות, ברחובות ורשה".

"מרד גטו ורשה הפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית", הוסיף הנשיא, "אולם מרד גטו ורשה לא היה המרד היחידי או צורת ההתנגדות היחידה. מחתרת פעלה בסוביבור, ומרד אסירים הוציא מכלל שימוש את מחנה טרבלינקה, הזונדרקומנדו באושוויץ-בירקנאו התקוממו, ויהודים בגטאות רבים לחמו ונקמו. דווקא כאן, כָּאן, בְּ'יַד מָרְדְּכַי', בַּמָּקוֹם שֶׁהוּקַם עַל חָוּרְבוֹתָיו הַהֶרוֹאִיּוֹת שֶׁל הַבּוּנְקֶר בִּרְחוֹב מיל"א 18, זה המקום לשוב ולהשלים את הזיכרון שלנו. לזכור ולא לשכוח.

עצרת הנעילה בבית לוחמי הגטאות, במעמד האלוף אמיר ברעם, מפקד פיקוד הצפון, עמדה בסימן 70 שנה להקמת המוזיאון וקיבוץ לוחמי הגטאות, ובה השתתף גם המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין. "כאן בין השדות הירוקים, בתי הספר, גני הילדים ובית לוחמי הגטאות, מקום שאליו התקבצו אחרוני גיבורי המרד והשורדים, עומדת השנה העצרת בסימן 70 שנה להקמת הקיבוץ והמוזיאון המרשים, המציין את גבורתם ותקומתם של שרידי השואה הנוראה״, אמר בעצרת האלוף ברעם. "אם ישנו לקח עיקרי אשר מהדהד מאז ימי מלחמת העולם השנייה ועד ימינו - והוא כתמונת בבואה לתעצומות הנפש של הלוחמים, מקימי הקיבוץ הזה אשר בחרו לאחוז בנשק בתקופה האפלה והקשה ביותר של העם היהודי - הוא כי עלינו לסמוך רק על עצמנו!", הוסיף.

‏"אנחנו מפקדי פיקוד הצפון - בני הדור השלישי, שנולדו למציאות של בטחון, למדינת ישראל קיימת, מתעצמת ומשגשגת - אנחנו שאחראים מתוקף תפקידנו ומשימתנו להמשך קיומה של מדינת ישראל - אנחנו מתחייבים לזכור! לזכור ולהישבע: לעולם לא עוד! נעמוד כסלע איתן מול כל דורשי רעתנו ונבטיח את המשך קיומה וריבונותה של מדינת ישראל״.

בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה התקיימה עצרת הזיכרון הממלכתית לציון יום השואה והגבורה במשואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה, בתל-יצחק בסימן "השחרור: בין כאב לתקווה". הטקס נערך במעמד יו"ר משואה, פרופ' יצחק קשתי, ח"כ ישראל כץ, שר התחבורה השר לענייני מודיעין ומ"מ שר החוץ, האלוף עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר, מנכ"לית משואה, איה בן נפתלי ומזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר. בעצרת הודלקו 6 משואות זיכרון על ידי ניצולי שואה אשר לוו על ידי בני משפחותיהם וחיילי צה"ל. את המשואה השביעית, "משואת התקומה", הדליק הרב ד"ר בני לאו.

מפקד חיל האויר האלוף עמיקם נורקין: "אלה ששרדו את התופת, היה להם חזון משותף, להקים בית לעם שכמעט ונכחד. בתקוותם היוקדת הובילו תהליכים בתקומת ישראל, בתחומי המידע, התעשייה, החנוך, המשפט ובתחומים רבים נוספים. מעל 140 טייסים לשעבר בחיל האוויר היו ילדים בשואה. אחד מהם היה אריה עוז שהדליק זה עתה משואה. הילד הזה הפך לאחד ממשחררי החטופים במבצע אנטבה והפך למפקד אמיץ המוביל את חייליו, אבא לקצינים המשרתים בצה"ל. תקוות הניצולים היא מצפן עבורנו, הממשיך להנחות את עשייתנו. יש לנו הרבה במה להתגאות".

מדי יום השואה אני חושב גם על הנער הצעיר הירש'קה, חניך קן השומר הצעיר בווילנה. אלמלא נרצח על ידי הנאצים במחנה ההשמדה על אגם לאדוגה, היה מגשים את חלומו לחיות בקיבוץ עין החורש ואחד מילדיו היה ככל הנראה גדל עימי בקבוצתי.
נקודת החיבור שלו לעין החורש מתחילה בפעולה שומרית באחד מערבי חורף 1939.
המדריך, מיודענו אבא קובנר, מספר לחניכים מעיתון ה"תנועה" שהתגלגל לידיו, על באר המים הראשונה שנקדחה בוואדי אל חווארית' ושנותנת חיים לקיבוץ הצעיר עין-החורש. למרות הקור העז ששרר בחדר נטול ההסקה דלקו עיני החניכים.
למחרת מראה הירש'קה למדריכו פואמה פרי עטו, שמתארת את סיפור הבאר שנחפרה בעין החורש. נשימתו של אבא נעתקה לנוכח עוצמת הכישרון הלירי של חניכו הצעיר. לשאלתו אם ירצה הירש'קה להיות שם בבוא היום, השיב: "אני כבר שם".
בספטמבר אותה שנה מתחולל "הרעש הגדול". הירש'קה, כמו מדריכו, מצטרף לפרטיזנים. בגטו כותב הירש'קה ,הלוא הוא הירש גליק, את העז והמרטיט בשירי הלחימה היהודית ואולי גם האוניברסלית כנגד הנאצים " זאָג נישט קיינמאָל אַז דו גייסט דעם לעצטן וועג". זהו המנון הפרטיזנים המוכר לנו "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה".
סמוך מאוד לתום המלחמה מגיעה כראשונת הפרטיזנים לארץ רוז'קה "שלנו" ומביאה למשורר אברהם שלונסקי לתרגום את שירו של גליק. מאז היותי ילד ועד היום אני חש כאב פיזי של ממש למקרא משפט ההיסוס והתהייה של גליק: "אך אם חלילה יאחר לבוא האור, כמו סיסמה יהא השיר מדור לדור".
למה לא זכה הירש גליק לדעת שכן בא האור, וששירו אכן היה לסיסמה מדור לדור?
שירו של גליק על הבאר של עין- החורש אבד לעד בבריחה מתעלות הביוב של הגטו ליער. אבל כשאנו עומדים כעת בטקס יום השואה בקיבוץ למול "הנופים הנחלמים של הנער מווילנה", כמו שכתב כל כך יפה מדריכו אבא, עומד גם הירש גליק אתנו.

שני הקיבוצניקים נכנסו השבוע רשמית לתפקידם כנבחרי ציבור בכנסת ה-21. 
רם שפע כתב בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו על תחושותיו ביום הזה, אשר מעבר לאחריות הציבורית לוו בגעגוע לאחיו הגדול, גלי, שנפטר לפני שש שנים. רם כתב בין היתר: "אין מילים שיתארו את עוצמתה של הזכות להישבע היום אמונים כאחד מ-120 חברי הכנסת בישראל.
במהלך היום התרוצצו בראשי אין ספור מחשבות, אולם מעל לכל המחשבות על גודל השליחות ועל ההתרגשות האדירה, אני פשוט לא מפסיק לחשוב, להיזכר, לדמיין ובעיקר להתגעגע בעוצמות שחורכות לי את הנשמה לגולי אחי האהוב. 
גולי אחי, הידיעה שהיית מתפוצץ מגאווה היום לא נותנת לי מנוח. החוסר הגדול שלך נוכח כל יום בשש השנים האחרונות, אבל ביום הזה בו אני מתחייב כחבר כנסת למען מדינת ישראל, החיבוק וההתרגשות שלך חסרים לי עד כדי כך שכל הגוף שלי מתכווץ מלדמיין איך זה היה מרגיש אם היית מגיע להיות איתנו היום.

אני עוד רחוק מלעכל ולהבין לעומק את גודלו של היום הזה, בחרדת קודש וביראת כבוד אני מתחייב היום להיות שליח ציבור, לקום כל בוקר ולנסות לעשות כל שביכולתי שיהיה פה קצת יותר טוב.

אלון שוסטר, כתב בדף הפייסבוק שלו: "אני נכנס כחבר מן המניין בבית המחוקקים הישראלי, מלווה בתחושת אחריות עמוקה. כשליח של הציבור איתו גדלתי ולמענו פעלתי כל חיי, אני חש את האחריות הגדולה כלפי המרחב הכפרי, החקלאי וכלפיי אנשי קו העימות. 
תפקידנו הוא למצוא את המאחד והמשותף בין כלל החברה הישראלית, שהרי הוא רב בהרבה על המפריד. אנחנו במפלגת כחול-לבן לקחנו על עצמנו להציג פוליטיקה אחרת, מחברת ומאחדת, שתדע להיאבק על עמדותיה בנחישות, ועם זאת לשמור על רקמת החיים המשותפת לכלל אזרחי מדינת ישראל. גישה זו היא האלטרנטיבה האמיתית לפוליטיקת ההפחדה והשיסוי שראינו בקדנציה האחרונה ממפלגת השלטון ושותפותיה. אני הולך בדרכם של רבים לפניי שישבו באופוזיציה ופעלו שם ללא לאות ומורא - מנחם בגין, יצחק רבין, אריאל שרון, שמעון פרס ואחרים רבים. אני רואה בכך כבוד גדול ואחריות עצומה לעתידה של מדינת ישראל ולעתידו של הדור הבא שלנו".

את הביקור ארגן והוביל יהודה סלומון, רכז אזור הנגב, הערבה ודרום ים המלח בתנועה הקיבוצית, יחד עם ראש המועצה, ד"ר חנן גינת, ועובדי המועצה. כיוון שבמדובר במועצה האזורית המרוחקת והדרומית ביותר בישראל, הסיור התקיים הפעם על פני יומיים. בתחומי המועצה 12 יישובים, מתוכם 10 קיבוצים, ושטחה כ־2.2 מיליון דונם המהווים 13% משטח מדינת ישראל. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 19.6 ק"מ. במליאת המועצה 14 חברי מועצה ובראשה עומד ד"ר חנן גינת (סמר). בעבר נקראה המועצה "מועצה אזורית הערבה הדרומית". בתחומי המועצה מתגוררים כ-5,000 תושבים, כשהגיל הממוצע עבר את רף ה-55. בתחומה 3 בתי ספר.

חברי המטה ביקרו בקיבוצים נוה חריף, סמר, אליפז ויטבתה, והתעמקו בלימוד קידום השוויון המגדרי ביחד עם אנשי המועצה האזורית. במסגרת הזאת התארחו במרכז לאנרגיה מתחדשת אילת - אילות (המנוהל כמעט כולו על טהרת המין הנשי) ופגשו בבאר אורה קבוצת נשים מובילות ויזמיות בתחומים שונים. את היום הראשון קינחו בחוויה תרבותית לילית מטלטלת ויוצאת דופן בשטח המדברי בקרבת קיבוץ אילות, שם חזו במופע "ירמה לאור ירח" ונפגשו עם צוות תיאטרון אלעד והחזון שלו. בנוסף, נפגשו עם מזכירים ומרכזי משק מקיבוצי חבל אילות, הציגו להם את פעילות התנועה וענו על שאלות.

ניר מאיר סיכם את המפגש באומרו כי המטה מזמין את המועצה קיבוציה וחבריה לשיתופי פעולה וחתם באמירה - "אנחנו לרשותכם".

ניר מאיר: "זה הביקור השלישי שלי בחבל הארץ המיוחד הזה בחודשים האחרונים, ובכל פעם מחדש אני חוזר  נפעם, נרגש ובמיוחד גאה. גאה בחלוצים הללו, חברי התנועה שיש לי הכבוד לעמוד בראשה, על הקיבוצים המיוחדים שהקימו, בלב במדבר, על המיזמים פורצי הדרך ועל החשיבה המיוחדת המאפיינת את תושבי חבל אילות. אני מבקש להודות ליהודה סלומון שאירגן, לד"ר חנן גינת, ראש המועצה האזורית המארחת, ולמארחים הרבים בקיבוצים, בבאר אורה ובמיזמים השונים."

לאחרונה קבלו עמיתי קרן הפנסיה ה.ע.ל פסגות, מכתב שצורף אל הדוח השנתי, עם הודעה כי הקרן שוקלת לערוך שינויים במנגנון ההצמדה של עמיתי תכנית א' בקרן, אשר יגדילו את גירעון הקרן ועלולים לפגוע בזכויות כלל עמיתיה, כולל העמיתים בתכנית ב' - מהקיבוצים.

בעקבות זאת, קיבלנו בתנועה הקיבוצית פנייה ממספר קיבוצים אשר רואים עצמם כנפגעים ממהלך אפשרי זה, בבקשה כי נסייע בכינוס של הקיבוצים הרלוונטיים לחשיבה משותפת ובחירת כיוון פעולה לבאות.

כנס החירום יתקיים ביום ג' 7/5/2019 בשעה 13:00

בבית התנועה הקיבוצית, בקומה 2-, רח' ליאונרדו דה וינצ'י 13, ת"א.

התנועה נענתה לבקשה, ואנו מזמינים אתכם -  להצטרף ולהגיע אל כנס החירום שאנו יוזמים בנושא חשוב זה.

לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס החירום: ארנון בוכבינדר arnon@tkz.co.il 050-2034481.

בהודעת הזכייה נכתב כי "כביטוי להעצמת ההתנדבות והמעורבות החברתית במועצה האזורית, החליטה הוועדה, בראשות כבוד השופטת דליה דורנר , לבחור מבין עשרות מועמדים, במועצה אזורית מטה אשר ולהעניק לה את אות "הקהילה המתנדבת" לרשויות המקומיות לשנת תשע"ט."

משה דוידוביץ, ראש המועצה: "ההתנדבות במטה אשר היא לא רק ערך בולט, אלא התנהלות יומיומית אשר משתלבת בכל תחומי החיים. היא נמצאת בכל מקום ובכל גיל. הישובים שלנו מלאים באנשים שמתנדבים על בסיס יומיומי באינספור נושאים ולמען אינספור צרכים, תחומים וקבוצות. יחידת ההתנדבות מובילה מהלך של צמיחה כמותית ואיכותית בכל הנוגע להתמקצעות ומענה לצרכים אל מול הפערים הקיימים בחברה הישראלית.

המשמעות של העשייה הזו עבור כל הצדדים השותפים ועבור הקהילה שמסביב לה, היא עמוקה ורחבה מעבר ליכולת המדידה ברמה החברתית  ובחוסן הקהילתי אותו היא מחזקת. אנו משקיעים מאמצים רבים באמצעות יחידת ההתנדבות בכדי לשמר את מי שמשקיע מזמנו וממרצו למען אחרים, לפעול לשילוב בין הגופים השונים, להיעזר במתנדבים ולהרחיב את מעגלי ההשפעה בכדי לבנות יחד חברה חזקה יותר, קהילה מגובשת יותר, חברת מופת."

לירז נפגי, מנהלת יחידת ההתנדבות: "אני נרגשת מאוד ומברכת על קבלת הפרס ומודה לכלל השותפים ומערך המתנדבים שפועלים למען קידום רוח ההתנדבות והנתינה במועצה אזורית מטה אשר. הפרס הוא שלכם. שוב הוכחנו שההתנדבות במועצה אזורית מטה אשר, היא לא רק סיסמא היא דרך חיים!"

לפעמים נראה שכל הישראלים גילו כבר את ההשקעות בשוק הנדל"ן. אולם העובדה שמשקיעים רבים נוהרים לתחום הזה, אין פירושה שהם בהכרח משקיעים באופן הבטוח ביותר.
קרן CircleOne V של פרופימקס, המיועדת למשקיעים כשירים בלבד, היא קרן פרייבט אקוויטי. פרופימקס, שמתמחה בהשקעות נדל"ן בחו"ל, השקעות אלטרנטיביות ואנרגיה מתחדשת זה יותר מ-20 שנה, ומשרתת משקיעים מוסדיים ופרטיים עתירי הון, החלה להקים קרנות נדל"ן גלובלי פרייבט אקוויטי אחרי המשבר הפיננסי של 2008, כדרך לגדר סיכונים עבור משקיעים שחוו את זעזועי שוק ההון. CircleOne V היא הקרן החמישית בסדרה הזו, והיא התחייבה כבר למספר השקעות ומצויה בעיצומם של תהליכי בדיקה עבור השקעות אופציונליות נוספות, בשווי של כמחצית מהקרן כולה.

כמו קרנות הפרייבט אקוויטי האחרות של פרופימקס, גם קרן CircleOne V מתאפיינת באסטרטגית פיזור סיכונים. מבין 16 העסקאות הראשונות שביצעה הקרן, 70% מהכסף הושקע בארה"ב ו-30% באירופה, תוך התמקדות באזורים הנהנים מצמיחה כלכלית ובמדינות בעלות מנועים כלכליים חזקים. 

קרן CircleOne V משקיעה גם בסקטורים שהכניסה אליהם קשה במיוחד עבור המשקיע הפרטי. סקטור אחד כזה הוא סקטור המרכזים הלוגיסטיים, שנהנה מפריחה עולמית בעיקר בשל חברות המסחר האלקטרוני הזקוקות לשטחי אחסון עבור הסחורות שהם שולחים ללקוחותיהם. חלק קטן מהשקעות הקרן מתמקד גם באנרגיה ירוקה. להערכת מחלקת המחקר של פרופימקס, השקעות אלה מספקת תזרים מזומנים גבוה יחסית ונחשבות למשתלמות במיוחד בתקופה זו, בשל הצהרת האיחוד האירופאי על כוונתו להגיע עד שנת 2020 למצב שבו 20% מהאנרגיה המשמשת את מדינות האיחוד תהיה אנרגיה מתחדשת. בשני הסקטורים הללו יש לפרופימקס ניסיון רב-שנים ומוצלח, שמאפשר לה לנהל את ההשקעות הללו במקצועיות המרבית

אלמנט נוסף שמקפידים עליו בפרופימקס, בהמלצת מחלקת המחקר, הוא השקעה בשווקים בעלי מגמה דמוגרפית חזקה, כדי להבטיח שמחירי השכירות ימשיכו לעלות, ובכך יעניקו ביטחון למשקיעים.  בשורה התחתונה, הקרן מאפשרת למשקיעים חשיפה לנדל"ן גלובלי בחו"ל תוך שמירה על פיזור סיכונים. כך, צפויים המשקיעים ליהנות מהשקעה איכותית, גם בתקופה מאתגרת בעולם ההשקעות.

התערוכה נוצרה מתוך תפיסה מלווה למהלך הרחב שעורר קמפיין  Me Too בעולם ובארץ ובעקבות שנה עקובה מדם בה נרצחו בישראל למעלה מ20- נשים, 192 נשים בעשור האחרון.

האמניות: בותינה אבו מלחם, סוהאד דיב, דועאא בדראן, רחמה חמזה, מציגות כל אחת זווית אישית ויוקדת. מכלול מבטיהן יחד מציג מבט מרובה רב דורי שבמעקב מתמשך מראה גם ראייה ההולכת ומשתנה על ידי הנשים עצמן.

בותינה אבו מלחם, אמנית הפועלת שנים בזירה האמנותית, מביאה מבט סמי- מסורתי המבטא תפיסה של האישה כבעלת תפקיד מוביל בשימור הכאב והזיכרון, כאשר קינה ותקווה שזורות יחד בחוט הנתפר ובמחט הנעוצה.
סוהאד דיב, הצעירה מאבו מלחאם בכעשור, מדברת בעבודותיה בשפה ישירה וחושפנית, באמצעות העיסוק בגוף האישה ודרך פעולות ניכוס מחדש של אותו גוף ותחושותיו.

דועאא בדראן ורחמה חמזה - שתי אמניות צעירות ומבטיחות  מביאות קול חזק וברור המתבונן על האישה ממהותה החופשית ורוחה הגדולה דרך מיתולוגיות והשקות לטבע ולצומח דרכם הן מקפלות הן את גדולתה והן את צמצומה והמחירים שנאלצה לשלם לאורך השלטון הגברי.