כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

כדי לבסס את הדיונים בקבוצות החשיבה על מידע ונתונים מדויקים, ולקבל תמונת מצב עדכנית ורחבה ככל הניתן, נבנה שאלון שהופץ על ידי רכזי האזור לכל הקיבוצים. מטרת השאלון היא למפות את המצב הן בכל קיבוץ באופן פרטני, והן בתנועה הקיבוצית כולה, והוא כולל התייחסות להשפעת הקורונה בהיבטים רבים ושונים, ביניהם התחום הכלכלי (בעסקים ובקהילה), מערך הערבות ההדדית, ההיבטים החברתיים, תחום ניהול הקיבוץ והמערכת החינוכית. עד כה השיבו על השאלון קרוב ל-150 ממלאות וממלאי תפקידים מרכזיים ביותר מ-100 קיבוצים בכל רחבי הארץ, ותשובות חדשות ממשיכות להגיע כל הזמן.

ענת מרלא חפץ ממחלקת צמיחה ופיתוח קהילה בתנועה, שהייתה אחראית על כתיבת הסקר ואיגום התוצאות: "השאלון נבנה על סמך ההתמודדות היומיומית של הקיבוצים עם האתגרים שזימנה הקורונה בכל תחומי החיים בקיבוץ, ובבניית השאלות בו השתתפו ראשי האגפים והרכזים שמכירים את המציאות הזאת מאוד מקרוב. המידע הרב שנאסף וממשיך להיאסף, מאפשר לנו להבין ברמת רזולוציה גבוהה מה ההתמודדויות המשמעותיות של הקיבוצים, מה החוזקות הברורות שלהם, שחשוב להעצים ולחדד, ובאיזה תחומים נדרשת בעיקר חשיבה משותפת, יצירת פתרונות וסיוע. ידע כזה הוא תשתית הכרחית לכל תכנית עבודה ומתווה לפעולה. השלב הבא יהיה לסכם ולנתח את התשובות ולשתף את התוצאות והתובנות הנגזרות מכך עם הקיבוצים עצמם."

בדיונים שנערכו בזום, כמובן, השתתפו יו"רים, מנהלי/ות קהילה, מנהלי/ות עסקים, רכזי חינוך, צמ"ד, בריאות, רווחה, בטחון סוציאלי, תרבות, מנהלי תחומים ממועצות אזוריות, וכמובן גם פעילי התנועה הקיבוצית אשר חלקם הנחו את הדיונים. הם עסקו ב-13 נושאים שונים הנמצאים על סדר יומם של הקיבוצים בתקופה זו. סך הכל לקחו חלק בדיונים אלה מעל ל-100 ממלאי תפקידים ופעילי התנועה.

"אנחנו מבינים כי כל הנהגות הקיבוצים וחבריהם מתמודדים היום עם אתגרים רבים ולא שגרתיים, בשלל תחומים, וחשבנו כי יהיה זה נבון לאסוף מידע ולגבש המלצות אשר ישמשו כרקע לדיונים עם המועצות האזוריות, ובקיבוצים",  אומר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית. "אנו מתרשמים מאוד מההתארגנות המוצלחת בכל הקיבוצים, ומקווים כי גם במעבר לשלב הבא, נשכיל, בכל רחבי התנועה הקיבוצית, לבחור מסלולים ושיטות שיקטינו ככל האפשר את נזקי הקורונה בקיבוצים", הוא מוסיף.

הדס דניאלי ילין, מנכ"לית התנועה, מוסיפה: "הסקר מראה כי תחושות הבטן שלנו נכונות, וגם אם לא הצלחנו עדיין למצוא מענה לכל האוכלוסיות, אנחנו בהחלט רואים התמודדות מרשימה עם האתגרים שהקורונה העמידה בפנינו. המטרה בדיונים הרחבים הייתה לנסות לייצר תרחישים להמשך הדרך ולבנות להם מענים טובים, יצירתיים וברי קיימא, תוך שימוש בידע ובכלים החדשים שרכשנו בשעת המשבר הזו".

 הקהילות הקיבוציות התגלו בשבועות האחרונים במלוא יכולתן. מאידך, היו אלה ימים מאוד לא קלים מבחינת מערכת החינוך וההורים. מערכות החינוך נסגרו, הצוותים נשלחו לחל"ת והמשימה הקהילתית הייתה לשמור על חבריה ובריאותם. וכעת, כשהנחיות משרדי הממשלה יצרו הזדמנות להיערכות קהילתית המזהה את צורכי הילדים, הנוער והמשפחות – אגף חינוך של התנועה הקיבוצית מציע ליווי והדרכה בהיערכות הקהילתית בשגרת קורונה.

תמחור:

מפגש המונחה ע"י נציג אגף החינוך בתנועה הקיבוצית מפגשים 1 ו-2 ללא עלות.

מפגש המונחה ע"י יועץ חינוכי מטעם מערך ההדרכה של "שבילים" או מדריכה מטעם "שולחן ההדרכה" מפגשים 3 ,4 ו-5 - 150 ₪ לשעת פגישה.

הפגישות יערכו באמצעות ה-zoom .

הערות נוספות:

ההצעה לליווי וייעוץ הינה מודולרית. ניתן לצרוך כל יחידה בפני עצמה ללא קשר ליחידות האחרות.

ההצעה מתייחסת לתקופת ההיערכות להפעלת מערכות החינוך ב"תנאי קורונה" בחודש מאי.

ביום שני, ערב יום הזיכרון תש"ף, עלו פעילי מטה התנועה הקיבוצית - מזכיר התנועה הקיבוצית ניר מאיר, ביחד עם המשנה למזכ"ל גיל לין, יו"ר הסניף הקיבוצי של יד לבנים – ד"ר אירית בר-נתן, מנהלת לשכת המזכ"ל נעה יפת, מנהלת מטה התרבות, ריקי רז, רכז האיזור מטעם התנועה, רוני ברניר, והממונה על האנדרטה מטעם התנועה והמועצה, איציק שפרן, ביחד עם ראש המועצה האזורית "מגידו" לאנדרטה לחללי התנועה הקיבוצית, והניחו זר לזכרם של בני, בנות, חברות חברי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה.

על אף המגבלות שיצרה "מגפת הקורונה" בקיום טקסי הזיכרון ברחבי הארץ, בחרה הנהגת התנועה הקיבוצית לעלות לאתר ולהתייחד עם 3,091 חללי הקיבוצים שנפלו במאבק על הקמתה והגנתה של המדינה ושמותיהם חקוקים לעד על קירותיו.

התנועה הקיבוצית תקיים את הטקס השנתי המסורתי באנדרטה בתאריך המתוכנן מראש – 18.5. היקף הטקס יהיה כמובן בהתאם להנחיות הממשלה לעניין הקורונה.  

ניר מאיר, ששכל את אביו, רס"ן אריה מאיר ז"ל בקרב במלחמת ששת-הימים פנה באמצעות הוידאו אל המשפחות השכולות ואמר: "משפחות יקרות, הורים, אחיות ואחים למשפחת השכול, חברות וחברי התנועה הקיבוצית. ערב יום הזכרון אנו מתייחדים עם זכר יקירנו, הורינו, בנותינו ובנינו שנפלו על תקומת הארץ והגנת המולדת.

השנה בעת שצפירה תקרע את הלב, יעמדו קברי יקירנו מיותמים. השנה לא נעמוד לצידם. השנה לא נפגוש את החברות והחברים מהצבא. זה יום זכרון שונה ומשונה. משפחות השכול היקרות, לנו אין נחמה כל ימי השנה. הזכרון קיים תמיד והגעגוע רק גובר עם השנים. מכאן, מאנדרטת ההנצחה לנופלי הקיבוצים, אנחנו שולחים לכם חיבוק וחיזוק ביום קשה זה. זכר הנופלים חי בתוכנו יום-יום שעה שאנחנו פועלים לממש את מורשתם. יהיה זכרם ברוך".  

איציק חולבסקי, אשר פועל רבות ביחד עם צוותי העבודה לתמיכה ושימור האתר שממוקם בתחום שיפוטה, הניח זר מטעם המועצה ואמר: "מועצה אזורית מגידו גאה שבשטחה נמצא אתר הזכרון לחללי התנועה הקיבוצית.  נזכור בעצב את כל הנופלים במערכות ישראל ונאבק כדי שהמדינה והחברה הישראלית יהיו ראויות לזכרם".

לצפייה בדבריו של מזכ"ל התנועה - לחצו כאן 

שמעוני היתה ממקימות תנועת "ארבע אמהות", ובנה נהרג בלבנון לאחר שהחלה פעילות זו, אשר היוותה זרז ליציאת צה"ל מרצועת הבטחון בדרום לבנון. לדברי שמעוני, לאחר שאיל נהרג, היא החליטה "להקים בית אשר ישלב בין אנשים בריאים ובין אנשים עם צרכים מיוחדים וינציח את הנופלים בגבול הלבנון לאורך השנים. ואכן, הבית מהווה מרכז ספורט וספא בו מתאמנים זה לצד זה אנשים וילדים מכל שכבות האוכלוסיה. בבריכה, בספא ובחדרי הכושר מתאמנים ילדים עם צרכים מיוחדים שונים במקום המותאם במיוחד לצרכיהם כאשר הדגש של המקום הוא שילוב אמיתי עם ילדים אחרים".

בקומה העליונה של הבית, משקיף על הבריכה מסדרון ארוך המתאר את אירועי גבול הלבנון משנת 1941 ועד היום. בקיר ההנצחה מונצחים שמותיהם של מעל ל-1388 חללים שנפלו במלחמות השונות ובאירועי הטרור על אדמת לבנון, בנוסף לכ-300 נרצחי פעולות איבה, שנרצחו על ידי טרוריסטים שיצאו מלבנון.

נגיף הקורונה לא פסח על בית איל, ולפני חודש וחצי נאלצו לסגור את הדלתות. כשהבריכות התרוקנו משחיינים והמתקנים נשארו דוממים, הופיע כצפוי גם המשבר הכלכלי שמאיים עכשיו על המקום. "אם לא נגייס מיליון שקלים באופן מיידי, אנחנו ניסגר - כי אין לנו מי שיפעיל", מבהירה אורנה. "המדינה חייבת לעזור עכשיו, כי כל שנותיו לא ביקשנו אגורה. לא בגלל כעס, בגלל עיקרון ערכי. אבל אם לא נקבל היום עזרה, הבית הזה - שיש בו חיים עם זיכרון - פשוט ייסגר".

לסיוע לבית איל ניתן להעביר תרומות למרכז להנצחת זכרו של איל שמעוני ז"ל, בית איל, ע.ר. 580313039, בנק הפועלים (12), סניף 723, מספר חשבון 631859.

רב״ט עמית רז, מקיבוץ עין דור, משרת כטכנאי תקשוב בבסיס הציוד הפיקודי של פיקוד הצפון.

ההצטיינות של עמית, היא מיוחדת כשלעצמה, כיוון שעמית, שנמצא על הספקטרום האוטיסטי, לא היה מחויב להתגייס ובכל זאת בחר בשירות הצבאי. ״היה לי חשוב להתגייס למרות הקשיים״, הוא מספר, ״מבחינתי השירות הצבאי הוא זכות ולא חובה. זה חלק מהותי מההשתייכות לחברה הישראלית ובכלל לא הייתה לי התלבטות, זה היה מובן מאליו שאני הולך להתגייס.״

״עמית הוא בורג מרכזי ביחידה שלנו״, מתאר רנ״ג אורי ליבו, מפקדו של עמית. ״הוא תורם ויוזם בלי סוף בתפקיד, וזה מבלי לוותר על מעורבות חברתית ודאגה לחברים שלו לשירות״. 

״חשוב לי להגיד לכל מי שפטור מגיוס חובה שלא יוותר על זה״, מסכם רב״ט רז. ״השירות הצבאי הוא חוויה מדהימה שאי אפשר למצוא באף מקום אחר. מי שהייתי לפני שנתיים זה לא מי שאני היום, וזה בזכות מה שלמדתי כאן.״

מטס חיל האוויר הפך השנה למופע הצדעה לצוותים הרפואיים בישראל. השתתפו בו ארבעה מטוסי עפרוני (T-6, מטוסים המשמשים להדרכה ואימון בקורס טיס) של הצוות האווירובטי, ולא עשרות מטוסים ומסוקים, כמו בעבר. גם המסלול השתנה: הם קיימו שלוש גיחות במהלך יום העצמאות, וביצעו תמרונים אווירובטיים מעל 21 בתי חולים ברחבי הארץ. 

עבור סרן ל' (29), בן קיבוץ מהצפון הנשוי לקיבוצניקית וטייס באחד ממטוסי העפרוני מבסיס חצרים, זה היה המטס השלישי שהשתתף בו. הוא טס בכנף שמאל של הרביעייה האווירובטית. "זה לא יהיה ממש מטס, אלא מעבר הצדעה, שתוכנן במיוחד לנוכח המצב במדינה", אמר לפני המטס. "מעל כל בית חולים נעשה מעבר מסוים. במטסים הקודמים היו לנו מוקדים ספציפיים מעל הערים גדולות - במוזיאון חיל האוויר, בחופי הים בתל אביב ובחיפה, בבסיסים פתוחים של חיל האוויר. 

"הפעם לא נעשה שום מופע מעל הערים, כדי למנוע התקהלויות, ואנחנו מקווים שהאזרחים יראו אותנו מהמרפסות, ושנוכל להעלות חיוך על פניהם. באופן אישי, הטיסה הזאת דורשת ממני יותר מאשר בדרך כלל בכל הקשור למאמץ ולתכנון. אנחנו טסים במסלולים שאנחנו לא רגילים אליהם, כך שיש התרגשות מיוחדת. בניגוד לשנים שעברו, הפעם אני לא מתכוון לשלוח להורים שלי הודעה איפה אני נמצא, כדי שיישארו בבית וישמרו על עצמם.

"שמעתי את הביקורת שנמתחה על קיום האירוע, ואני יכול להבין מאיפה היא באה, כי המדינה נמצאת במשבר כלכלי. אבל חיל האוויר עשה התאמות משמעותיות וקיצץ המון ממה שהוא עושה בדרך כלל. הלוואי שבשנה הבאה נוכל לחזור למתכונת הרגילה של המטסים".

אגף צעירים ומעורבות חברתית ואגף חינוך שמחים להזמין אתכם, הצעירים, בעלי התשוקה לעסוק בחינוך במקום היפה בארץ, להרשם למיזם חריש.

אם אתם אוהבי אדם, מחפשים חיי קהילה, יצירה ועשייה חברתית, בגילאי 20-25 - מקומכם איתנו. 

במסגרת המיזם, גרים ועובדים צעירות וצעירים בחינוך החברתי בגליל העליון. המגורים בדירות מרווחות עם נוף גלילי, בקיבוץ איילת השחר, בו תמצאו קהילה חמה ותומכת.

כמו כן מוענק למשתתפים במיזם מענק התמדה מיוחד בסך 10,000 ₪, מלגת קיום, ליווי מקצועי אישי פעם בשבוע, סמינרים קבוצתיים בסופי שבוע- אחת לחודשיים ועוד.

בנוסף לכל אלו, ההכשרה מוכרת על ידי מכללת אורנים כקורס המקנה נקודות זכות. אנו פועלים לכך שמוסדות נוספים יכירו בהכשרה שלנו כך שהדרך שלכם בהמשך תוכל להיות קלה יותר.

"אני מדריכה בני נוער מכיתה ז' – י'ב" מספרת איילת, מדריכת נוער בקיבוץ בגליל העליון, "נפגשת איתם חמש פעמים בשבוע במתכונת של 'בית נוער' שהוא במילים אחרות כמו מועדון שפתוח עבורם בשעות הערב. הערבים שלי מלאים צחוק, כיף ושיח אמיתי. לפעמים יש פעילות חברתית, לפעמים עובדים על פרויקט משותף. התפקיד נתן לי מקום לחוות הכל שוב כמו נערה - טיולים, חוויות, התרגשות, בישול, מוזיקה, אהבה, חברות."