כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

התנועה הקיבוצית מאחלת לכם, קיבוצניקים וכל תושבי ישראל, חג אביב שמח.

אנו מקווים שאת הפסח הבא נוכל לחגוג, שוב, סביב שולחנות הסדר הקיבוצי או עם המשפחה ועם החברים בבית.

למוריה שני ילדים - אלה בת 4 ויואב בן שנה וחצי.
תחילה, ניהלה את מוקד מד"א בפיקוד העורף ובשבוע האחרון החלה לגייס צוות מעטפת בבתי החולים. בתפקידה היא מגייסת מאות חיילי מילואים להכנת המחלקות המיוחדות בבתי החולים. עד כה גייסה ופיקדה על מילואימניקים שמכשירים את המחלקות בבית החולים ע"ש שיבא (תל השומר) ובבית חולים וולפסון בחולון. בשבוע הבא צפויים להתגייס חיילי מילואים נוספים להכנה של עוד בתי חולים.

מוריה, שבימים כתיקונם פעילה בתנועה הקיבוצית באגף צעירים ומעורבות בחברה, זוכה להערכה רבה מהפיקוד הבכיר על תפקודה במשבר. אנו, בתנועה, מצדיעים לך על עשייה כל כך משמעותית, ומחזקים את בועז שנשאר בבית עם הילדים במקביל להמשך עבודתו בניהול המכינה הקדם צבאית בחולית.

בראיון שקיים עמה מגיש יומן הצהריים בגלי צה"ל, אמיר איבגי, ביום שלישי היא סיפרה כי "אני רואה כיצד אנחנו לומדים תוך כדי תנועה ומשתפרים, כי זה באמת אתגר - זה לא אויב שאנחנו רואים אותו". להאזנה לראיון עם מוריה בגלי צה"ל: לחצו כאן

גאים בך מוריה!

למה לגייס שותפים בקהילה:

• עונה על צורך אישי להרגיש משמעותי ומאפשר לבטא חוזקות
• מחזק את הקשר בין אנשי הקהילה
• מצמצם תחושת בדידות של חברי הקהילה הסגורים בבית
• מחזק ומבסס את החוסן הקהילתי, חוויית השייכות, גאוות היחידה
• הזדמנות להרחיב את מעגלי התמיכה בקהילה

אז איך מניעים מעגל שותפים ומתנדבים?

מקימים/מרחיבים צוות מתנדבים וממנים את אחד מחברי הצוות כמוביל הצוות

מיפוי! מיפוי???? מיפוי!  בכל קהילה חברים בעלי יכולות ומיומנויות מגוונים – חשוב להכיר ולהזמין לעשייה:

מי יכול לעשות מה:

• מי שבבית יכול לעשות טלפונים של מה נשמע ואם צריך משהו
• מי שטוב בעולם המקוון של המחשב והאינטרנט יכול לעשות הדרכות למי שלא
• מי שיצירתי יכול להכין שלטי בוקר טוב, ברכות לימי הולדת, שבת שלום וכדומה
• מי שיודע לשיר ישלח שיר לשבת כך שכולם יוכלו להצטרף בקבלת השבת

פניות: מי פנוי לעשות מה? ומי יכול להצטרף ולסייע.

חיבור: לזהות מי רוצה לעשות משהו כמו מישהו אחר, ואז אפשר לחבר ביניהם, והכי טוב – ממלאי תפקידים עם מתנדבים

אז מה רוצים להשיג:

• חיבורים בקהילה רב דורית המבוסס על מודל שניתן לחזור עליו: ותיקים, צעירים, ילדים, שוכרים - כולם. לא חייבים מפגש פיזי.
• כל מצב חדש הוא הזדמנות: להיכרות מעמיקה יותר וחיבור בין כאלה שפחות מכירים על ידי הקשבה לסיפורים אישיים, חידונים ועוד
• יצירה ויצירתיות: לייצר את עצמנו אחרת - סרטונים, ניבים מקומיים, פירגון למי שמגיע ועוד – איתור אלטרנטיבות רלוונטיות לקיבוץ שלי

משאבים

• שילוב חברי הקהילה במשימות נדרשות להתנהלות השוטפת בימים אלו – שמירה בשער, תרופות, עזרה למבודדי קורונה ועוד
• פעילות קיבוצית שניתן לרתום לטובת המיזם - ארכיון/עלון/אולפן הקלטות
• חיבור ללוח השנה היהודי/תרבותי/חקלאי – רק במתכונת אחרת
• למידה והשראה מהנעשה בקיבוצים אחרים
• חיבור למועצה האזורית ושירותיה
• חיבור לתנועה הקיבוצית ואגפיה

ואז: מגבירים תחושת שייכות, מגדילים את מעגל השותפים, בודקים את היכולת שלנו להתנדב גם בעת הזו (לכבס לחיילים?)

ועל הדרך: כשאנשים שותפים הם משתפים – ואז אנחנו יודעים מה חסר להם, מה הם היו רוצים, מה עוד אפשר לעשות – יוזמות חדשות, מה שהצוות המוביל עוד לא ראה... וביחד שומרים על אווירה טובה בקהילה ומחזקים את הערבות ההדדית! 

בקיצור – לכל מי שנמצא בקהילה יש מה לתרום, זה הזמן ליצור הזדמנויות והזמנה לעשייה

מיפוי קבוצות היעד לעשייה התנדבותית בקהילה - הכנת "מפת דרכים" - בהמשך הניוזלטר
 

נקודות הלחץ והסטרס – מצד אחד ידועות כבר ומוכרות, גם לאורך היום וגם מבחינת הנושאים או העיסוקים הגורמים יותר לחץ וסטרס. ומצד שני, ישנה חשיבות רבה לנרמל ולהחזיק את המצב עבור הילדים ואולי קודם כל עבור ההורים על מנת שיוכלו להחזיק זאת עבור הילדים, ובמקביל להיערך להמשך מאותה שגרה שונה

ההורים במשפחות עם ילדים בגיל הרך, הם אלה, שהשגרה השתנתה להם בצורה מאוד משמעותית. שהרי ילדים בגיל הרך זקוקים  הן להשגחה צמודה כל הזמן, והן לעיסוק וופעילות פנאי, שהרי אין להם את  הכלים להעסיק עצמם.
ממצב שלכל הורה התעסוקה שלו.ה שאינה קשורה בגידול הילדים אלא יותר בפרנסה, בקריירה, ובעיסוקים אחרים "של מבוגרים", הורים רבים מוצאים עצמם בתפקיד "המסגרת החינוכית", חלקם עסוקים במקביל גם במשימות של חייהם הבוגרים – עבודה, בנוסף, וחלקם לא מרגישים בנוח להיות במקום החינוכי במשך 24 שעות רצופות ומסתפקים בשעות אחר הצהריים בדומה לימים רגילים.

המסר שהכי חשוב להעביר להורים אלה, שלחלקם אין את הידע האקדמי והניסיון בחינוך ביתי, הוא - ש"הכל בסדר". שבעת הזו – מה שנדרש מהם זה להיות הורים טובים, לספק לילדים שלהם מקום בטוח, אוהב ומנחם. פעילות והפעלה זה בונוס.

חשוב שהורים יעשו עם ילדיהם דברים שגם הם אוהבים ונהנים מהם. ולא דווקא מה שהחברה מצפה מהם, או שנראה להם כדברים הנכונים. נכון שאנחנו מוצפים בהמלצות על הכנסת סדר יום של שגרה חדשה, ושל למידה מרחוק ושל הפעלות כאלה ואחרות. חשוב, חשוב, חשוב, לזכור קודם כל שהחוויה הכללית של כולם, היא המשמעותית ביותר, יותר מלמידה, והפעלה כזו או אחרת.

 אז כמה כאלה יש לנו בקיבוץ?

כמה הערות לשלב התחקיר:

1. רכזו טבלה, מסודרת: מי, מה המשימות בעבודה, מה המשימות בבית, מנו איש קשר מהקיבוץ שילווה ויברר צרכים. רכזו צרכים.
2. חשוב לדבר עם שני בני הזוג, לפעמים כדי לא ליצור עומס בתוך הבית משתפים בקשיים דווקא מישהו מחוץ לתא המשפחתי.

כמה הצעות לשלב הפתרונות:

1. לפי ההנחיות לימים אלה מותר לסייע למי שחש מצוקה, אם אין לכם עניין להכניס הרבה אנשים לסייע למשפחה בקשו מאדם אחד, שאינו עובד, בריא, בעל לב רחב ונכונות
2. אוכל - עוגות זה נחמד, אבל, אתם יודעים, אוכל, חם, מנחם, בריא. כמובן לפי הנחיות משרד הבריאות
3. התעניינות, יומיומית, כל יום צץ משהו חדש שצריך
4. משלוחים, סידורים והקלות: קניות, תרופות, כביסה, קיפול כביסה = בנק זמן של מי שהתפנה לו זמן ומי שלא.

לא תמיד צריך ללכת על הדבר הכי גדול, גם מעשה קטן בשביל האחר שווה המון!

חשוב לשים לב: החיילים מתמודדים היום עם מציאות צבאית שנעלמה מזמן ממחוזותינו – רובם לא ראו ויראו את הבית מעל לחודש, והם למעשה לא יודעים מתי פעם הבאה שיראו את הבית או מישהו מבני המשפחה. אנחנו כבר יודעים על מחלקות שלמות שבנוסף נמצאות בבידוד. בנוסף אנו יודעים שמחזור מרץ שהתגייס זה מכבר חווה טירונות מאוד מאתגרת. אין ביקורים ואין חבילות, ולכן כל הנותר הוא התמיכה הנפשית. יש לנו תפקיד: לחזק את מעגלי התמיכה של החיילים, כאשר הם מתקשרים הביתה הם צריכים לשמוע משפחה תומכת ומחזקת. הקהילה יכולה לביות גורם מחזק על ידי שליחת סרטוני עידוד וברכות. אנו סומכים על בנותינו ובנות שיתמודדו עם המצב, אך ננסה גם לחזק ולתמוך היכן שאפשר.

דברים שניתן לסייע בהם להורים לחיילים.ות:

• מיפוי החיילים של הקיבוץ – היכן נמצאים, מה מידת הקשר עם ההורים
• יצירת איש קשר בקיבוץ, הנמצא בקשר עם גורמים צבאיים / תנועתיים / כל גורם שיכול לספק אינפורמציה, שתפקידו לאסוף מידע ולהעבירו להורים.
• יצירת איש קשר של הקיבוץ, שתפקידו לשמור על קשר עם החיילים – זה אולי יותר מענה לחיילים עצמם – תחושת החיבור לקהילה והגברת תחושת השייכות. מיפוי צרכים שמתעוררים עקב המצב – כביסה, ציוד חסר קשר לא מספיק עם הבית וכו'
• בנייה של קבוצת שווים להורי החיילים – מטרתה גם שיהיה למי לספר ולשתף, גם לשמוע איך הורים אחרים שומרים על קשר עם הילדים, ואולי לקבל עצות וכו'.
• חשוב לחבק אותם מהבית - חשוב לשלוח להם את כל החום והחיבוק שהבית הקיבוצי הרחב מסוגל לשלוח. סרטון מצולם של נופי הבית, ברכה ואיחולים בקליפ של הקהילה יכולים להטעין מצברי מוטיבציה לעוד תקופה.

חשוב שצוות המתנדבים יעבוד בתיאום עם ועדת קליטה במיפוי וליווי המשפחות הנקלטות (כדאי להיעזר גם במערכת החינוך לצורך כך), על מנת לייצר רצף בין השגרה למצב המיוחד הנוכחי. המטרה המרכזית היא לייצר מעטפת תומכת למשפחות חדשות, לוודא שהן מחוברות לתקשורת הפנימית, שהצרכים שלהן מקבלים מענה ושהיכולות שלהן באות לכדי ביטוי (ממש כפי שנעשה עבור כלל הקהילה, אך עם תשומת לב מיוחדת לכך שמשפחות אלה עדיין פחות מכירות ומחוברות).

הזדמנויות לחיבורים יזומים:

• משפחה מאמצת – בקיבוצים רבים יש לנקלטים משפחה מאמצת כדבר שבשגרה. באלה שלא, כדאי לחבר לכל משפחה משפחה מאמצת ולהבנות שגרת קשר מתמשך – לבדוק האם הם מסתדרים? האם מכירים את התנהלות צח"י בקיבוץ? האם מכירים את ממלאי התפקידים?
• שכנים, שכנים – עודדו את השכנים ליצור קשר מדי כמה ימים ולבדוק מה נשמע.
• תקשורת פנים – ודאו שהנקלטים מחוברים לאמצעי המידע ומקבלים את כל העדכונים הנשלחים.
• שילוב הנקלטים במשימות הקהילתיות – כמו בשגרה, כך גם עכשיו, עשייה מקרבת ומחברת - פעילויות ברשת, עזרה לוותיקים, שילוב בצוות צח"י, חגים ומסורות.
• היכרות עם תחומי תוכן שהמשפחה או מי מבני הבית יכולים להכיר לקהילה כולה ועל ידי כך ליצור הזדמנויות לחיבור ועשייה משותפת – מעשיר את ה"יחד" הקהילתי.
• הכר את המשפחה – אם פועל אצלכם עכשיו עלון קהילתי יומי / אתר אינטרנט, אפשר לנצל אותו לפרסום ראיונות היכרות עם המשפחות החדשות.

לא תמיד צריך ללכת על הדבר הכי גדול, גם מעשה קטן בשביל האחר שווה המון!

בימים אלו, אנו מבינים יותר מתמיד את המשמעות של "לחיות מיום ליום ומשעה לשעה". ההנחיות ממשרד הבריאות מתהדקות ומוחמרות לגבי האוכלוסייה כולה. האוכלוסיות הזמניות בקיבוץ הן, למעשה, אוכלוסיות שונות המורכבות, לרוב, מהדור הצעיר אשר בא לגור בקיבוץ לפרק זמן מוגבל. לדוגמא: מתנדבים, ש"שינים, סטודנטים וכו'. למרות שאוכלוסיות אלו זמניות יש להן יכולות ומיומנויות רבות אשר יכולות לעזור ולתרום לקהילה בכלל, ובעתות משבר בפרט.

החברה הצעירה בקיבוצים, היא חברה מגוונת! גם גילאית וגם ברמת הצרכים. לכן חשוב להתייחס לקבוצה זו, לדעת לתת לה את המענה הנכון ולדעת להעזר ביכולות שלה.

הצעירים ומאפיינים שמומלץ לקחת בחשבון  -

• קשר עם הצעירים שבקיבוץ ועם הצעירים שמחוץ לקיבוץ (קבוצות וואטסאפ / קשר אישי)
• קשר עם ההורים שלהם
• צעירים שחזרו הביתה (מהעיר, מחו"ל) - לבדוק מי נמצא בבידוד והאם הוא זקוק למשהו
• להכין חבילות לחיילים, לש"שינים ולמכיניסטים
• למפות את הסטטוסים של הצעירים (חיילים / ש"ש / מכינה, חו"ל, סטודנטים, עובדים בקיבוץ) ולמפות את הצרכים.
• לחבר בין צעירים שנוכחים בקיבוץ ליצירת תמיכה הדדית

לתת שייכות ומשמעות לצעירים – לערב אותם בעשייה ובדאגה הפנים קיבוצית:

• לייצר גאווה אישית לצעיר – לפרסם בעלון הקיבוצי איפה כל צעיר נמצא ומה הוא עושה בימי הקורונה.
• לייצר חיבור בין הקבוצות (צעירים ומבוגרים / בעלי צרכים מיוחדים / אנשים בודדים, שאין להם משפחה בקיבוץ) – לשאול מה שלומם, להביא אוכל, קניות בכלבו, לעזור בגינון הגינות הפרטיות, טיול עם הכלב, ללמד אותם על הזום....
• לשלב אותם במשימות הקיבוציות הכלליות – להביא תרופות מהעיר, למדוד חום לבאי הקיבוץ בשער הקיבוץ, להשתלב במערך העבודה החסר בקיבוץ, להוביל פעילות חברתית ווירטואלית לכל תושבי הקיבוץ.
• לעשות מיפוי צרכים בין הקבוצות השונות ולראות איך אפשר להיעזר בצעירים (בין אם בתשלום ובין אם בהתנדבות).
• להבין איך ניתן "לנצל" את היכולות הרבות ויצירתיות של הצעירים (מקצועות שלמדו, עבודות קודמות או עבודה עכשווית בה צברו ידע וניסיון שיכול לבוא לידי ביטוי בעזרה בקהילה היום, תחביבים שתמיד התביישו או לא היה להם זמן לעסוק בהם והיום ניתן להיעזר בהם)

מדי שנה אנחנו חוגגים אביב שמסמל התחדשות ופריחה, פסח שמסמל מסורת ואחדות העם וחירות שהיא בראש סולם הערכים שלנו. סמלים אלה באים לידי ביטוי מדי שנה בדרך בה הקיבוצים מציינים את הפסח ואת ליל הסדר.  

השנה, כל אחד משמות החג קיבל משמעות שונה. לפסח וליל הסדר בתנועה הקיבוצית ישנה חשיבות רבה. שימור המסורת היהודית ויציקת תכנים עם גוון חקלאי ואופי קיבוצי, אשר באו לידי ביטוי בתכנית החג. חג הפסח מזוהה עם חודשים של הכנות בהובלת רכז התרבות וצוות החג. ההכנות כללו מחשבה כיצד לעצב חדר האוכל והבמה המרכזית, חזרות של חבורת הזמר ואב הסדר, חלוקת תפקידים והמחזה רבת משתתפים של קטעים מההגדה.

את אווירת החג ניתן להרגיש בקיבוצים זה מספר ימים. בחלק מהקיבוצים מקרינים ערבי סדר משנים קודמות, ניסחו הגדות ברוח התקופה, חלקם מתכוונים לקיים נוסח סדר מקוצר באמצעי הקרנה מקומיים, ירימו יחד כוסית אחת עד ארבע כוסיות במרפסות, יקימו נוסח ברכות בין שכנים. בנוסף הקיבוצים נערכו לחלוקת שי מותאמת. מעל ל-50,000 הגדות בנוסח קיבוצי שהופקו על ידי מכון "שיטים"  בשיתוף מטה התרבות של התנועה הקיבוצית הזומנו על ידי קיבוצי התנועה.  מטה התרבות בשיתוף פעולה עם שיטים דאגו להפצת ההגדות הקיבוציות במחיר סמלי. מטה התרבות מזהה הרבה קווים משותפים בין קיבוצים, ועם זאת כל קיבוץ מזהה את מה שנכון ומתאים לחבריו.  כל קיבוץ מייצר פעילות תרבותית  שבה קבוצות שונות בתוך הקיבוץ יקבלו התייחסות מותאמת, מהות המסורת המקומית תישמר למרות השינויים וההגבלות-  ואיתה תחושת היחד הקהילתית. ניתן לראות דרכים יצירתיות ומקסימות לשמור את החברים מעורבים גם ללא מפגש.

להורדת ההגדה של מטה התרבות בתנועה הקיבוצית ומכון 'שיטים'  - לחצו כאן

רעיונות רבים וטובים התפתחו בשבועות האחרונים, חלקם נחלו הצלחה וחלקם חזרו למגירה. דבר אחד משותף לכל אותם רעיונות חדשים: החינוך והלמידה חייבים להתבצע בבית ובהתאם לתנאים הקיימים בו, כלומר בין לילה מדינה שלמה עברה ללמד ברוח "החינוך הביתי" ובתנאי סגר מחמירים. על אף שבעת השגרה בעידן הנוכחי יותר ויותר משפחות בוחרות לקחת אחריות על חינוך ילדיהם בבתיהם, זו עדין אינה תופעה נפוצה.  גם במאה ה -21 לא כל המדינות מאפשרות למידה מהבית. ישראל מכירה בזכותם של ההורים לחנך את ילדיהם בעצמם בביתם מאז שנת 1994 רק במידה והם מסוגלים להציג השקפת עולם וחינוך שאינה מאפשרת להם לשלוח את הילד למסגרת מוכרת של משרד החינוך.

בנימה אישית: אל תבינו לא נכון, אין בכוונתי "למכור" לכם גישת חינוך זו, אך מכיוון שזו המציאות של כולנו בימים אילו, רצוי שנכיר ונתיידד עם מספר יתרונות וחסרונות. נכון, משרד החינוך עושה מאמץ רב ללמד את ילדי בית הספר היסודי והעל-יסודי באופן מקוון ורוצה אני להאמין שישנם מורים רבים אשר יוזמים, מחדשים ומשכללים את עצמם (למרות זאת אני חייבת לומר בכנות שהבן שלי "מסיים" את כל השיעורים שלו בשעה), בשארית זמנו הוא נהנה מהעשרה שמספק לו האקס בוקס, או כפי שהוא אומר לנו כשאנו מבקשים ממנו לפנות את המדיח "אני עם החברים שלי עכשיו" (מי אמר שלמידה מהבית מתאימה לכולנו?). 

למרות הטענה כי הליך שיוך הדירות ורישום הדירה על שם החבר אינה עסקה במקרקעין החייבת בדיווח לשלטונות המס הגיע משרדנו לסיכום עם רשויות המס, עוד בשנות התשעים, כי הקיבוץ לא יחויב במס שבח ואילו החבר ישלם מס רכישה בשיעור של 0.5% משווי הבית המחושב כשווי של בית תפוס. על בסיס הסכמות אלה הגענו להסכמי פשרה עם שלטונות מיסוי מקרקעין כך שכלל המס המשולם בביצוע הליך כזה עבור כל בית אב זהה ל – 0.5% מס רכישה על שווי של בית תפוס. באופן דומה, נחתמו גם הסכמי פשרה לגבי הליך של קליטה ושיוך הדירה לחברים חדשים שנקלטו בקיבוץ.

לאחרונה, החליט מנהל מס שבח לא לכבד את ההסכמות מהעבר ולמרות שבעת העברת הדירה על שם החבר לא משולמת כל תמורה לקיבוץ החליטו שלטונות המס להוציא שומות מס לחברים לפי שווי השוק של דירת המגורים. עמדתם זו באה לידי ביטוי בשומות שהוצאו לחברים בקיבוצים מסוימים (שאינם לקוחותינו) שחלקם עומדים להתברר בבית המשפט. משמעות הדברים היא חבות במס גבוהה מאוד שעלולה להגיעה למאות אלפי שקלים לבית אב (עשרות מיליוני ש"ח לקיבוץ)  מה שעשוי לרוקן מתוכן את החלטות השיוך והקליטה בקיבוצים ולמעשה להמית את הליך שיוך הדירות בקיבוצים וזאת נוכח משבר הדירות ההולך וגובר במדינה!
נציין כי במידה ושלטונות המס יזכו בבית המשפט, הרי שהם יוכלו למעשה  להוציא שומות באופן רטרואקטיבי לקיבוצים אשר ביצעו שיוך בארבע השנים האחרונות ואין להם הסכם חתום עם מיסוי מקרקעין. נציין כי החלטת הנהלת רשות המיסים בעבר, בהתייעצות עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הייתה להעניק פטור ממס שבח לקיבוץ באמצעות חקיקה בכנסת. עד היום החקיקה טרם נעשתה.

לאור האמור, הרי שחשוב מאוד לבחור, לפני תחילת ההליך, עו"ד המומחה במגזר הקיבוצי, אשר מתחייב במפורש ובכתב ללוות גם את הקיבוץ וגם את החברים עד לשומות סופיות, הן בשלב השיוך החוזי והן בשלב הקצאת הקרקע ע"י רמ"י, לרבות אפשרות להגשת ערר לבית המשפט  וזאת כדי למנוע תשלום שכר טרחה נוסף ומיותר וגם את תשלום המס הגבוה והלא מוצדק בשומה.

משתעממים בבידוד? בואו להקשיב לפלייליסט שירי הקיבוץ הנהדר שהכנו בשבילכם >> bit.ly/kibbutzSongs

מהו שיר הקיבוץ האהוב עליכם?