כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

• לוסי אהריש, עיתונאית ואשת תקשורת, תספר בהרצאתה כיצד היא מתמודדת עם הכבוד אשר חלקה לה מדינת ישראל כמדליקת משואה ביום העצמאות של שנת 2015? מדוע עמיר בניון הביא אותה לדמעות? ואיך חיים בצל הפיגוע שעברה בילדותה ביחד עם משפחתה. ההרצאה שהיא מסע מלא קונפליקטים ומעורר השראה.
   
• אלונה בר און, מו"ל ויו"ר העיתון הכלכלי 'גלובס', המו"לית היחידה של עיתון יומי בישראל, תדבר על חשיבותה של תקשורת אחראית. בר און, בתו של מי שהיה מו"ל העיתון ואחד מבעליו, רכשה את הבעלות על העיתון לאחר קריסת עסקיו של הטייקון ובעל השליטה הקודם בעיתון, אליעזר פישמן.  זאת היתה החלטה שנבעה מתחושת שליחות, סגירת מעגל, מילוי צוואה בלתי כתובה.
   
• פרופ' רן אברמיצקי מאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, מומחה בעל שם עולמי בכלכלה, ידבר על ספרו 'המיסתורין של הקיבוץ', שיצא לאור לפני חצי שנה ומסכם עשרים שנות מחקר על הקיבוץ. 
   
• אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית מוערכת של משרד המשפטים ובעלת 23 שנות עבודה במשרד, תשוחח על אמון הציבור במשרדי הממשלה וכיצד ניתן לשפר אותו.
   
• מושבים מעניינים שנוגעים בסוגיות רלוונטיות לחיי היומיום בקיבוצים.

וגם: מייסם ג'לג'ולי, פעילה חברתית, פמיניסטית ופוליטית ויו"ר נעמ"ת במרחב המשולש הדרומי, יהודה משי זהב, עסקן חרדי, יו"ר ארגון זק"א, מקימו ועומד בראשו של ארגון אשת לפידות ודני אדינו אבבה, יוצא אתיופיה הראשון בגלי צה"ל ששימש במשך שנים ככתב "ידיעות אחרונות", ועד לאחרונה שליח הבונים דרור והסוכנות היהודית בדרום אפריקה, ידברו ישראלית עם נורית קנטי עיתונאית, פובליציסטית, מגישה ועורכת עורכת בגל"צ.

יו"ר כחול לבן, רא"ל (במיל') ח"כ בני גנץ, כתבת הכנסת של חדשות 12, דפנה ליאל, תראיין את ח"כ איילת שקד מימינה, ראשי העבודה-גשר-מרצ חברי הכנסת עמיר פרץ, אורלי לוי אבקסיס וניצן הורביץ, יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג ויו"ר קק"ל דני עטר, ועוד אישי ציבור נוספים.

כדי שגם בערבים לא ישעמם לכם - יופיע ההרכב המוזיקלי המצליח "עילי בוטנר וילדי החוץ" ואנסבל ציפורלה הקורעים מצחוק יופיעו עם "עקיצה טבעית" - המופע הראשון והמצליח שלהם, המציג זו העונה ה-12 ברציפות.

קדימה להירשם!

קצ'ה, מלוחמיה הנועזים של יחידת 101, השתתף בשורת פעולות מבצעיות ואף נפצע קשה באחת מהן. זה לא מנע ממנו לחזור וללחום במלחמות ישראל, ממבצע קדש ועד מלחמת לבנון הראשונה, ולהשתתף בשחרור ירושלים בששת הימים. 

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ספד לו: "קצ'ה סימל נחישות, תעוזה ואהבת האדמה והמולדת. למרות פציעתו הקשה הוא המשיך לשרת במילואים ולהילחם. הוא  ייצג היטב את הרוח הקיבוצית של שירות משמעותי, מעורבות ותרומלחברה ועזרה בקליטת עלייה. בשם התנועה והקיבוצים אני מבקש להשתתף בצער המשפחה, בית נווה איתן ועמק המעיינות כולו."

"הערב, חודש לאחר שחגג 85, הלך אבא לעולמו", כתב בנו, אמיר. "אמנם לא הגיע לגיל 101, כפי שתמיד רצה, אך הספיק לחיות ולעשות יותר ממה ש-35 אחרים עושים ב-890 שנה".

כהנר, שנולד ב-1934 במושב רשפון, עבר כנער לקיבוץ נווה איתן שבעמק המעיינות. לאחר גיוסו הצטרף ליחידה חדשה, 101, תחת פיקודו של שרון. הוא שירת שם לצד חבר ילדותו, מאיר הר ציון. היחידה עסקה בפעולות תגמול כחלק מהמאבק בפדאיונים - חוליות המסתננים ממדינות ערב. 

לצד עיסוקו הצבאי היה גם חקלאי ובוקר, וכיהן כמזכיר הארגון הארצי של מגדלי בקר לבשר, כמרכז הקליטה ביישובי עמק בית שאן וכמנכ"ל אתר גבעת התחמושת. הוא היה נשוי לרותי ולהם ארבעה ילדים ונכדים.

בקיבוץ נווה איתן כתבו בדף הפייסבוק: "בית נווה איתן נפרד היום מקצ׳ה - שמעון כהנר. איש נווה איתן והעמק, אדם יקר שהשאיר חותם גדול מאוד. משתתפים באבלם הכבד של חברתנו רותי כהנר והילדים. תנחומינו למשפחה."

הלוויתו של קצ'ה התקיימה היום (חמישי) בבית העלמין שבנווה איתן. קהל של אלפים ליווה אותו בדרכו האחרונה ובהם שניים מראשי מפלגת כחול לבן - היו"ר, רא"ל (במיל') בני גנץ ורא"ל (במיל') משה (בוגי) יעלון, אלופי צה"ל בסדיר ובמילואים ואיתם מאות רבות מחבריו לדרך מהשירות הצבאי, גבעת התחמושת וענף הבקר. המשפחה תשב שבעה בחדר האוכל שבקיבוץ.

יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, יונתן בשיא, פתח את הכנס בדברי ברכה ותודה לנשיא התאחדות התעשיינים היוצא, שרגא ברוש וציין את שורת הצלחותיו בשיתוף פעולה עם ההסתדרות להפחתת המס על התעשייה, העלאה מוסכמת של שכר מינימום, מניעת מחירי היצף, התמודדות עם ארנונה מוגזמת למפעלים, פיקוח על שירותי הכבאות ועוד.

מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית, מרים דרוק, אמרה ש"התעשייה הקיבוצית מסיימת עשור מוצלח ביותר של צמיחה עם גידול ממוצע של חצי מיליארד שקל מדי שנה. עם זאת, עומס הרגולציה, התגברות התחרות שחלקה לא הוגן, הטבות בחו"ל שקורצות למפעלים והעדר תמיכה מספקת בהגדלת היצור בולמים את התפתחות התעשייה הקיבוצית שהיתה יכולה להיות גדולה בהרבה. בזכות מאבקים משותפים עם התאחדות התעשיינים צומצמה הפגיעה בתעשייה, בעיקר בתחום הארנונה. המפעלים הקיבוציים תופסים נתח נכבד בתוכניות שמוגשות לרשות החדשנות, אולם עדין הנוכחות של הקיבוצים בתחום ההייטק מעטה מדי ואנו פועלים במגוון של דרכים כדי לצמצם את הפער."

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר שהתעשייה הקיבוצית היא חוד החנית של התעשייה הישראלית. לתעשייה בארץ יש כיום הרבה סיבות להתפתח ברחבי העולם, אולם היא צריכה גם סיבות להיות בישראל. ציונות היא אחת מהן אבל לא מספיק ותפקידה של הממשלה לייצר תמריצים נוספים. 

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, הציג תחזית פסימית על הצפוי ביום שלאחר כינון הממשלה הבאה ואמר שיהיה צורך להתמודד עם הגרעון: "הדרך לכך תהיה, למרבה הצער, בהעלאת מיסים וקיצוץ השירותים לאזרח, אולם לא יהיה בכך די. אני חושש שהחשבון יוגש למגזר היצרני ובתוך זה הקיבוצים יצטרכו לשלם מחיר כבד על הטרוף של המדיניות הכלכלית הנוכחית. המדינה כיום אינה מתגמלת על יצרנות."

מכירות מפעלי הקיבוצים הגיעו בשנה החולפת לשיא של 46.8 מיליארד שקל. מנוע הצמיחה המרכזי של הקיבוצים היה גם בשנת 2019 אתרי היצור הממוקמים מחוץ לגבולות המדינה שמכירותיהם גדלו ב-4.3% והגיעו אף הם לשיא של 9.7 מיליארד שקל. זהו המשך של מגמה רב שנתית, שיש בה ביטוי לתהליכי הגלובליזציה ולרצון המפעלים לחזק את כושר התחרות. עם זאת, מבחינת האינטרס הלאומי יש ליצור תשתית של חיזוק תמריצים והפחתת רגולציה מכבידה שתעודד פיתוח התעשייה בתוך ישראל ותוספת מקומות עבודה, בעיקר בפריפריה.

התהליך נפתח בסמינר "מגש הכסף" שעסק באי השוויון בישראל וכלל סיור ב"חצר האחורית" של החברה הישראלית - התחנה המרכזית תל אביב ושכונת נווה שאנן. הסמינר חקר תופעות של אי-שוויון כמו העסקה קבלנית, מהגרי העבודה, מבקשי המקלט, זנות בישראל והרחבת הפערים החברתיים-כלכליים.

בהמשך הסמינר צפו השינשינים בסדרה "מגש הכסף" ופגשו את פרופ' דני גוטווין, מהחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, לשיחה על תפקידם כמנהיגות צעירה בתנועה הקיבוצית, במעגל הקבוצות, בגיוסם לצבא ובחברה הישראלית.

תהליך גיבוש הגרעינים עוסק בחברה הישראלית, במנהיגות ושירות משמעותי בצה"ל. התהליך פרוש על שישה סמינרים ופרק הכנה בן חודשיים בו עובדים בוגרי שנת השירות בחקלאות וממשיכים את תהליך הלמידה והעשייה שלהם.

בהזדמנות זו, אנו מחפשים קיבוצים שניתן לקיים אצלם את פרק ההכנה לגיוס לנח"ל, לארח כ-20 בוגרי שנת שירות בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2020 ולספק להם עבודה בחקלאות. נשמח לפניות בעניין לרכזת הנח"ל, חן זרחיה - 054-9462989

ההתיישבות זקוקה לכלכלנים המבינים את הקשר בין הכלכלה, הסביבה והחקלאות. אנו קוראים לכם, צעירי הקיבוצים, להירשם לחוג לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות ברחובות. אנו מציעים תכנית לימודים בכלכלה וניהול עם אוריינטציה יישומית הרלוונטית לאתגרים העומדים בפני ענף החקלאות ושוק המזון, ניהול משאבי טבע, ושמירת איכות הסביבה. הלימודים מתקיימים בכיתות קטנות, באווירה הביתית שמקנה הקמפוס הירוק של הפקולטה לחקלאות ברחובות. בוגרי החוג שימשו ומשמשים במשרות בכירות במשרדי ממשלה (חקלאות, הגנת הסביבה, האוצר וכיו"ב), בתנועות ההתיישבות, בתעשייה הקיבוצית, ועוד.

נשמח לארח אתכם ביום הפתוח שיתקיים ב-21 בפברואר, וכן לענות על שאלותיכם באופן אישי. ליצירת קשר אנא פנו לטלפון 08-9489230.

החוג לכלכלת סביבה וניהול של האוניברסיטה העברית מציע תכנית לימודים איכותית, מגוונת, ובעלת אוריינטציה יישומית בתחומי הכלכלה, הניהול, כלכלת סביבה, כלכלת משאבי טבע, כלכלה חקלאית, ועוד. החוג מציע תכניות לימודים ברמות בוגר, מוסמך ודוקטור - כל זאת באווירה ביתית בקמפוס הירוק של הפקולטה לחקלאות ברחובות (5 דקות הליכה מתחנת הרכבת).

לחוג היסטוריה של למעלה מ- 80 שנה והוא בעל מורשת של מצוינות ומדורג בעשירון העליון בתחומו בעולם. חברי הסגל האקדמי של החוג הם בעלי תואר דוקטור מהטובות שבאוניברסיטאות העולם ורבים מהם החלו את דרכם כתלמידים בחוג אותו הם מובילים כיום.

למידע נוסף על החוג ומסלולי הלימוד - לחצו כאן

על מנת להבטיח את הצלחת התיק בתביעת רשלנות רפואית יש לבסס שלושה קריטריונים:

• ביסוס קיומם של מעשים או מחדלים אשר אינם עומדים בקנה אחד עם חובת הזהירות הרפואית.
• קיומם של נזקים בגוף או בנפש לתובע.
• קשר סיבתי ישיר בין התנהלות הרופא לבין הנזק בפועל.

אנו נעזרים בשירותי רפואה מדי יום ובטוחים לחלוטין כי הם המצוידים בידע המקצועי, בניסיון ובהכשרה על-מנת לספק למטופליהם את הטיפול הטוב ביותר, תוך הפעלת שיקול דעת, ניהול סיכונים מושכל וקבלת מלוא האינפורמציה על אפשרויות הטיפול והסיכונים הכרוכים בהם בשקיפות מלאה. זוהי האחריות עליה הם אמונים, בעיקר בנושא רגיש ומורכב כמו בריאות הגוף והנפש.

לכן, כאשר רופאים אינם עושים עבודתם נאמנה, הנזקים לגוף ולנפש עשויים להיות עצומים. בכל שנה, אלפי מטופלים ניזוקים כתוצאה מהתנהלות רשלנית של צוות רפואי בטווח רחב של תחומים, משיקול דעת מוטעה בעת ניתוחים ועד לאחד המקרים הנפוצים ביותר – רשלנות או איחור באבחון סרטן ומתן טיפול ראוי למחלה לאחר אבחונה. במקרים רבים מאוד אבחונים שגויים, אי הפניה למומחה בזמן וטיפול שאינו מתאים לסוג הסרטן המאובחן עלול להיות הרה אסון. על-מנת לזכות בצדק ולזכות בפיצויים לשם תיקון העוולות במקרה של רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן, יהיה להוכיח מעבר לכל ספק כי אלמלא היה פועל הרופא כפי שפעל, לא היה מתרחש הנזק.

אחד מכל ארבעה מקרי מוות בישראל נגרם כתוצאה ממחלת הסרטן. נתח משמעותי מהסטטיסטיקה המטרידה הזו הינו תוצרה של התנהלות כושלת של הצוות המטפל. לרשלנות באבחון סרטן ביטויים רבים.

ב-90% ממקרי הסרטן, אבחון מוקדם עשוי להיות מציל חיים. לכן, כל עיכוב מיותר או התרשלות באבחון המחלה עשויים להיות עניין של חיים או מוות.