כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

את הוועידה פתח ירון רייכמן, מנכ"ל ברית פיקוח MBT, שהציג לנוכחים נתונים על מצבם הכלכלי של הקיבוצים והמושבים ומצבה של החקלאות. רייכמן אמר כי "שנת 2018 מוכיחה את טענת הנהגת התנועה הקיבוצית שמצבם של הקיבוצים מעולם לא היה טוב יותר".

רייכמן הציג נתונים שאותם ריכזה וניתחה ברית פיקוח עבור התנועה הקיבוצית, לפיהם בשנת 2018 הגיע היקף פעילותם הכלכלית של הקיבוצים לסך של 45.4 מיליארד ₪, המהווים צמיחה של 3% בהשוואה להיקף הפעילות בשנת 2017, והרווח התפעולי המצרפי בשנה זו עמד על סך של 3.5 מיליארד ₪, המהווים צמיחה של 7% בהשוואה לשנה קודמת. התעשייה הקיבוצית היא הענף הכלכלי המוביל במגזר הקיבוצי (כ-70% מהפעילות הכלכלית במגזר). התעשייה מסכמת עשור וחצי של צמיחה עקבית בהכנסות וברווחיות.

רייכמן הוסיף: "לצד השחיקה בפעילות החקלאית, מתמודד המגזר הקיבוצי גם עם גזרות והקשחת עמדות מצידה של רשות מקרקעי ישראל. רשות המקרקעין נוקטת כיום בגישה מחמירה כלפי בנייה וצמיחה דמוגרפית בקיבוצים המתחדשים".

נציג הנהגת התנועה הקיבוצית אמר בכנס: "מי שיש לו פטיש מדמה את כל העולם למסמרים. השקענו חצי שנה בלהסביר ולשכנע את מנכ"ל רשות המיסים וצוותו, למה אנחנו לא כמו כולם, ואנחנו משהו אחר ממה שהם חשבו. עכשיו כשיש בוס חדש, צריך ללמד את הכל מהתחלה. הדיון עם רשויות המס הוא דיון מתמשך ומתחיל כל שנה מחדש. ברשות המיסים יודעים שיש אצלנו אוצר, הם רק מחפשים את המפתח. זהו משחק שחמט מתוחכם שבו קו הנסיגה של היום הוא קו ההתחלה של המחר. כל שנה יש עוד חוכמות ועוד חוכמולוגים. לכן חשוב מאוד להיות עקביים ונחושים, לא לוותר ולא להקל ראש בהכנת החומר ובהכנה לדיונים. צריך גם להבין שאין מצב שתמיד ננצח. צריך להבין איזה מרחב דיון יש, על מה אסור לוותר בשום אופן ועל מה ניתן להתפשר לאחר משא ומתן מתיש.

הם מחפשים אותנו בכל דרך, ואסור לנדב להם מידע. אנחנו מתארגנים לעוד סוף שנה ושוב יהיו בקשות טריקיות ואני מדגיש שיש להיזהר."

רביב ישי, מנכ"ל מבט יועצים, דיבר על יישום הרפורמה במיסוי הקיבוצים: "לפני כשלוש שנים יצרה מדינת ישראל חקיקה חדשה בנושא המיסוי לקיבוצים המתחדשים, חקיקה שהיוותה פשרה בין עמדת רשות המיסים לעמדת התנועה הקיבוצית. למרות הפשרה, עדיין רשות המיסים עומדת על דעתה שאין להתחשב בייחודיות של הקיבוץ באופן מיסויו. קיימים הבדלים בין הפרשנות של רשות המיסים לגבי הסכום שצריכים הקיבוצים לשלם לבין הפרשנות שלנו בנושא. קיבוצים שנתנו ביטוי מלא להחלטות ולמידע הדרוש, יכלו לשלם פחות מקיבוצים שלא עשו כך. בשנת 2017 חברי קיבוץ עצמאיים עדיין הגישו את דו"חות המס לפי החוק הקודם. בשנת 2018 חל שינוי ומס הכנסה דורש שהקיבוץ יחתום על מסמך שהחבר שילם לו את כל מה שצריך, והמלצתנו היא שהקיבוץ יחתום על כך רק לאחר שסיים את הדין והדברים מול החבר. על פי החקיקה החדשה, ההכנסות המשותפות של הקיבוץ מיוחסות וממוסות באמצעות כלל החברים, תשלום המס מתבצע באמצעות הקיבוץ. לחלוקה לחברים או לייחוס תמורות לשימושים מוגדרים, השפעה על חבות המס הכוללת. בעסקאות המקרקעין מס השבח משולם כמקדמה לפי שיעור מס חברות. החבות הסופית נקבעת בכל מקרה, בעת הגשת הדו"ח למס הכנסה. גם בעסקאות הוניות החבות נקבעת בדו"ח השנתי."

לסיכום דבריו אמר:" דו"חות המס שהוגשו בקיבוצים הם טובים יותר ממה שציפיתי כאשר ניהלו את התהליך על שינוי החקיקה, אולם כשאני מתרשם מעמדת רשות המיסים בנושא, אני חושב שעוד צפויים לנו חיים קשים."

אתי פלקסר, מנהלת מחלקת המשכנתאות בקמ"ע שיזמה וארגנה את הכנס, תיארה את "פרוייקט קמ"ע" בו הקרן לצמיחה ולערבויות של התנועה הקיבוצית (קמ"ע) מעניקה ערבויות להלוואות שנוטלים חברי קיבוצים (כולל נקלטים) לצורך רכישה, בנייה או שיפוץ בית בקיבוץ, כשהזכויות לקרקע בידי הקיבוץ ולא בידי החבר.

ערבות קמ"ע מאפשרת הוזלה של הריביות, ובכך יוצרת חסכון מצטבר של עשרות אלפי שקלים לחבר, ומבטיחה ערב ידידותי המבין את צרכי הקיבוץ והחבר, ובעת משבר (חלילה) יסייע לפתור את הבעיה; "אני חשה סיפוק עצום עם כל משפחה צעירה הבונה את בית חלומותיה בקיבוץ", אמרה פלקסר.  

מיקי לזר, יו"ר הארגון האזורי משקי הדרום, בירך על הכנס ועמד על חשיבות העיסוק בסיוע לחברי קיבוצים לבנות את ביתם. לזר ציין כי על פי מטרותיו הארגון אינו עוסק בסיוע לבנייה לחברים, אך ייקח חלק אקטיבי ופעיל בסיוע לקיבוצים שיזדקקו לכך בשיוך.

ראש אגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית ומנכ"ל קמ"ע, דגן לוין, הציג את הבסיס הכלכלי והמשפטי של ההסדר שנבנה בין קמ"ע לבנקים ואת אבולוציית ההתפתחות של הלוואות השיכון בקיבוצים, שהתחילה כבר בשנות ה-2000 המוקדמות, אך עשתה קפיצת מדרגה משמעותית עם חתימת ההסכם בין קמ"ע לבנק מזרחי, ובעקבותיו גם הסכמים עם בנק לאומי למשכנתאות ובנק הפועלים, נוסף על השיפור המוכח בתנאי ההלוואה.

לוין: "ערבות קמ"ע פתחה למעשה את דלתות הבנייה למגורים לחברי קיבוצי הספר והגבול בפני הבנקים. עשרות משפחות ממנרה, משגב עם, אדמית, דורות, טללים, נחל עוז, חמדיה ועוד ועוד, זוכים ליהנות מהלוואות שיכון בתנאים סבירים, ובכך תורמת קמ"ע את חלקה הצנוע לתנופת הבנייה המתחדשת בקיבוצים".

ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, אסיף איזק: "אני מברך על שיתוף הפעולה המתמשך בין אגף הצעירים בתנועה הקיבוצית לבין המועצה האזורית חוף הכרמל נושא הצעירים ופיתוח המנהיגות הצעירה הינו בראש סדר העדיפויות שלנו לאור זאת הקמנו השנה את מרכז הצעירים שלנו. אני רוצה להודות לצוות האגף על שיתוף הפעולה, ושמח לארח אצלנו גם את פסגת הצעירים ה-1 שתתקיים בחודש הבא."

תמר קציר (בית אורן), מנהלת מרכז הצעירים במועצה: "שמחנו מאוד לארח את צוות אגף הצעירים אצלנו בחוף הכרמל, למפגש עם מובילי תחום הצעירים באזורנו. אנחנו נמצאים בתחילתה של דרך מרתקת ומרגשת בתחום הצעירים בחוף הכרמל. הידע, הניסיון והכלים שמביא איתו האגף יסייעו לנו מאוד בתהליך הקמת מרכז הצעירים שלנו, ואני מקווה שנשתף פעולה בנקודות רבות ככל האפשר לאורך הזמן."

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית: "פגשנו 25 צעירות וצעירים מדהימים, מלאי מוטיבציה שרוצים להוביל שינוי ולקחת אחריות בתוך הקהילה ובאזור. דיברנו על מאפייני הצעירים היום, האתגרים בהקמת ועדת צעירים ביישוב ובכלל מאיפה מתחילים, מהן ההזדמנויות שיש בקהילה ואיך מניעים למעורבות ורותמים צעירים נוספים. שיתוף הפעולה טבעי לנו מאוד במועצה האזורית חוף הכרמל, ומשמח אותי שיש לנו שותפים רציניים לדרך שיחד נוכל לקדם את תחום הצעירים באזור. אני מזמינה את כלל צעירי התנועה הקיבוצית לפסגת הצעירים שתתקיים ב-19.12 בחדר האוכל המחודש של עין כרמל."

רוצים גם לקדם את תחום הצעירים אצלכם? מוזמנים להיות בקשר: rotem@tkz.co.il

מטרת הביקור הייתה לחשוף בפני נציגי משרד האוצר את חשיבות קיום התוכנית, ואת הערך המוסף הייחודי שישנו בקיום התכנית בקיבוצים, בהם המעסיקים, המקשרים, וכלל הקהילה מעורבים באופן ישיר ועקיף בהצלחתם של המשתתפים המתגוררים ומועסקים בענפי הקיבוץ.

מטעם התנועה הקיבוצית נכחו המשנה למזכ"ל, גיל לין, אילת ארנוני, מנהלת תחום צעירים בסיכוי ותכנית תל"מ, ושחר שדה, רכזת אזור דרום בתוכנית תל"מ. את המשרד לשוויון חברתי ייצגו אלישבע סבתו, מנהלת רשות הצעירים, אלירן ביתן, מרכז בכיר השכלה ותעסוקה לצעירים ושמעון וייס, רכז תעסוקה ותכניות מיוחדות. מטעם משרד האוצר השתתפו בביקור עמית וסאל, רכז משרדים מנהליים במשרד החשב הכללי ועומרי אישך, רפרנט משרדים מנהליים בחשב הכללי. איילת לייפר, המקשרת לתוכנית מטעם קיבוץ נען, הייתה שותפה גם כן לביקור החשוב.

את הסיור ליוותה חמוטל פרידברג, מנהלת הגיל הרך בנען מזה כמה שנים, אשר מכירה מקרוב את התוכנית בתור המעסיקה המרכזית של משתתפיה בנען. חמוטל הדגישה כיצד תהליך העבודה עצמו בקיבוץ מהווה מקום תרגול ואימון לכישורי החיים עליהם עובדים בתכנית, וכיצד מהוות הגננות והסייעות האחרות בצוות הגנים דמויות משמעותיות עבור המשתתפות. כפי שאמרה חמוטל: "מקומה של הסייעת בגן הקיבוצי אינו מקומה של סייעת בגן עירוני - שם היא עסוקה בעיקר בתמיכה אדמיניסטרטיבית לגננת. בגן הקיבוצי הסייעת הינה חלק מצוות החינוך בגן לכל דבר ועניין, והיא שותפה מלאה להעברת התכנית החינוכית בגן. עמדה זו מאפשרת לה הן להתפתח מבחינה מקצועית, והן לבחון בעצמה את התאמתה למקצוע".

במהלך הסיור פגשה הקבוצה את בוגרת התוכנית, מעיין, אשר עבדה בחינוך הבלתי פורמלי בנען בזמן השתתפותה, ועתה, נשארה לגור בנען ולהוביל את העבודה בחינוך החברתי בכיתות א'-ו'. מעיין שוכרת דירה בנען ורואה בעצמה חלק מהקבוצה המורחבת של תל"מ בנען. עבורה, היא אומרת, התמיכה הקבוצתית והחברות הן חלק מהעניין, חלק מההצלחה בתוכנית. היא סיפרה כי היא מתכננת לצאת ללימודי תקשורת וניהול במכללה למנהל בשנה הבאה, ובינתיים זוכה להערכה רבה מההורים והילדים כאחד בתפקידה בחינוך החברתי של הקיבוץ. "אם לא הייתי מצטרפת לתל"מ, היו לוקחות לי עוד שנתיים לצאת מהמקום שהייתי תקועה בו. הגעתי הנה מכרמיאל, התרחקתי מהבית, והמרחק נתן לי הזדמנות לעסוק בזהות שלי. לפני שנתיים קיימנו כאן ערב בנושא זהות נשית במועדון לחבר והגיעו 120 נשים מנען, וגם נשים מהמשפחות של חניכות תל"מ בקיבוץ, ובפעם ראשונה יצא לי לשמוע את הסיפור שלי, של המשפחה שלי ושל אמא שלי. בשבילי זה היה מאוד משמעותי".

הביקור הסתיים בשיח פורה ופתוח על עתידה של תל"מ, כאשר הייתה תמימות דעים בין נציגי התכנית ונציגי משרדי הממשלה כי ישנה חשיבות רבה להמשיך את התוכנית ולהעלות אותה לשלב הבא - הכוונת המשתתפים להכשרות טכנולוגיות מתקדמות, ביצוע סקר בוגרים וחשיבה על הרחבת התכניות לאוכלוסיות נוספות וקיבוצים נוספים.

רוצים גם אתם לקחת חלק בתוכנית ולהיות אחד מקיבוצי תל"מ? פנו אלינו - ayeleta@tkz.co.il

ונגר, נשוי + 4, כיהן בעברו כראש אגף תיירות וכראש אגף הקהילה במועצה האזורית תמר. בנוסף, ניר משמש כסגן מפקד יחידת החילוץ עין גדי ומתנדב בה שנים רבות.
ונגר יכנס לתפקידו בעוד כ-21 יום ויחליף את רותי קפלן ששימשה כמ"מ ראש המועצה מאז אוגוסט האחרון.
לאחר פרסום התוצאות אמר ראש המועצה הנבחר ניר ונגר: " אני מודה לתושבי המועצה על מערכת בחירות הוגנת ומכובדת ומעתה אני ראש המועצה של כולם. גאה להוביל את התמר אל המחר!"

הנהלת התנועה בירכה את ונגר ואיחלה לו המון הצלחה בתפקידו. 

את מחזור ב' של המכינה, שנפתח בתחילת ספטמבר, התחילו 42 חניכים שנמצאים כרגע לקראת אמצע התוכנית. עתה, לאחר שהקבוצות התגבשו והזהות המכינאית התחדדה, ודרך ההתנדבויות שלהם במסגרות השונות ביחיעם, הם נחשפו קצת יותר למשמעות ומהות הקיבוץ והרעיון הקיבוצי, וצוות המכינה הרגיש שבשלו התנאים להגדיל את מעגל הזהות והשייכות שלהם, ולצלול למפעלי התנועה ואתגריה.

לאחר לימוד על התנועה הקיבוצית והרעיון הקיבוצי בראשיתו, התכנסו החניכים בבית התנועה הקיבוצית לנסות ולהבין היכן התנועה נמצאת היום, ללמוד על האתגרים והדילמות הניצבים בפניה ומה הקשר בינה לבין חניכי המכינה. היום נפתח בשיחה עם מוריה אילון-שחר, אחראית שירות משמעותי במחלקת ביטחון של התנועה הקיבוצית, שדיברה עם החניכים על שירות משמעותי בצה"ל, ונגעה בהגדרות אגף צעירים ומעורבות בחברה לשירות משמעותי, ובכל המעטפת שהתנועה מעניקה לצעירי הקיבוצים המשרתים בצבא, כשהאמירה המרגשת והמשמעותית הייתה כאשר מוריה הכריזה שמבחינתה חניכי המכינה הם בני קיבוץ לכל דבר ועניין, ואכן חניכים רבים פנו אליה בסוף השיחה להתייעץ ולהחליף טלפונים. 

לאחר מכן התקיימה שיחה מעוררת השראה עם ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה, עפרי רביב, על עשיית שינוי חברתי ומעורבות בחברה, על חוויותיו כחניך במכינה קדם צבאית שעוררו אותו לעשייה זו ועל הקרקע החברתית הפורה הקיימת היום בתנועה הקיבוצית. עפרי סיפר לחניכי המכינה על הפרויקטים השונים שהאגף מקדם ועוסק בהם, מההקמה של מכינת רעות דרך תוכניות תל"מ, מתנדבים מחו"ל, רשת הצעירים ועוד. 

לקראת סוף היום שוחחו החניכים עם נציג ההנהגה הבכירה של התנועה הקיבוצית שסיפר להם על ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית, חשיבותה ותרומתה המכרעת להקמת המדינה. 

עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה: "מכינת רעות מסמלת את המוכנות של התנועה הקיבוצית לתרום לחברה הישראלית, וגם את מוכנותם של הצעירים להיות חלק מהתנועה. אנחנו מאמינים במכינה ושואפים להגדיל אותה ולפתוח עוד שלוחות. אני שמח על שיתוף הפעולה עם תנועת החלוץ והמדרשה באורנים שהם חלקים אורגניים מהתנועה הקיבוצית, מדובר בשיתוף פעולה מוצלח שתורם לכולם. אני מקווה שיום הלימוד יגרום לחניכים להבין יותר ולהרגיש חלק אינטרגלי מהתנועה, לא רק לתקופת המכינה אלא בכלל לעתיד."

דן ורדי (פלך), ראש המכינה, סיכם:" היום היה אבן דרך משמעותית בתהליך הלמידה וההזדהות של החניכים עם התנועה הקיבוצית, לקראת המשך התהליך שלנו. נקווה שביום זה נזרעו זרעים ראשונים שעוד יתפתחו בעתיד - הקרוב והרחוק."

מתרגשת לשתף במה שקורה בחולדה בתקופה האחרונה. שווה קריאה - לפני כשנה, בכנס החינוך ה-4 של התנועה הקיבוצית נחשפנו לרעיון המקסים של נועה צור ברוש, מנהלת הגן הקיבוצי בתנועה הקיבוצית, להפוך חדר אוכל נטוש שעומד במרכז הקיבוץ כפיל לבן למתחם חינוכי לגיל הרך.

רעיון שלוקח את תפיסת החינוך כמה צעדים קדימה, רואה את הילדים, ההורים וצוות המחנכים כחלק אחיד במשוואת החינוך המיטבי לילדים בגיל הצעיר.

חשיבה על כל פרט, פיתוח המיומנויות בגילאים אלו, קשר בין הפנים לחוץ ועוד -  עומדים כבסיסים למינוף הרעיון הגרנדיוזי הזה.

עם הרעיון הזה הגענו חזרה הביתה, לחולדה. חשוב לדעת, חולדה הוא קיבוץ מתחדש, לפני כשבע שנים נבנתה בו הרחבה קהילתית ומאז החינוך מנוהל על ידי האגודה הקהילתית.

תהליך ארוך של חיבור בין כל תושבי הקיבוץ (חברי קיבוץ, חברי הרחבה, תושבים ושוכרים)  יצר הבנה חדשה-ישנה שהילדים על השבילים הם הדבק של המקום הזה ובהם יש להשקיע.

בחולדה עומד חדר אוכל שכבר אינו בשימוש מתחילת שנות ה-2000. הוא משמש לעיתים כמקום לאירועי קהילה אך למעשה עומד ריק רוב השנה.

כבר במהלך הכנס הבנו את מטרתנו הבאה לחינוך בחולדה, והיא להסב את חדר האוכל למרחבים חינוכיים לשכבות הגיל הצעירות של בית הספר.

אז כמעט שנה אחרי (הרי כל איש חינוך מבין שתהליכים משמעותיים לוקחים זמן), השבוע זה קרה! ילדי חולדה מכיתות א'-ג' חזרו הביתה מבית הספר ונכנסו למרחבים החדשים שלהם. כל שכבת גיל בחדר מרווח, איזור אכילה שנראה כמו חדר אוכל אמיתי.

ילדים נמצאים יחד בפנים ובחוץ, והתחושה היא כמו של פעם. מסה אדירה של ילדים רצים, משחקים, נהנים, צוחקים. הורים שבאים לאסוף את ילדיהם ונזכרים "בפעם" שלהם. ילדי הגנים באים עם הוריהם לאסוף את האחים שלהם והכל בלב בקיבוץ.

פשוט מדהים! אין דרך אחרת לתאר את הדבר הזה. 

תודה לתנועה הקיבוצית על חיבור בין ישן לחדש, על חשיבה מחוץ לקופסה, על יצירת אדוות שמגיעות הלאה.

תודה רבה להנהלת אגודת חולדה ולאגשח חולדה על ראיית הילדים נגד עיניהם והשקעה לא מתפשרת בהם.

מחכות לכנס הבא, יודעות שנקבל בו עוד רעיונות להשקעה חינוכית במושא החשוב מכל - הילדים!

מה מצפה לכם?

מפגש עם צעירים מכל רחבי הארץ, הרצאות TED של צעירים משפיעים, מרחב פתוח שבו תוכלו להעלות נושאים שמעניינים אתכם לדיון, ולסיום – הרצאה של פרופ' יורם יובל.

כל הטוב הזה בתוספת ברז בירה ואוכל טוב!

הסעה ישירה הלוך חזור מתחנת הרכבת חוף הכרמל

לינק להרשמה >>>>> http://bit.ly/34883R6

אנו עדים למספר רב של קיבוצים אשר מקדמים הליך של שיוך דירות לחברי הקיבוץ, בין אם  במתווה ההחלטות לשיוך פרטני ובין אם במתווה של חלופת האגודה. כך או כך, היבטי המיסוי ותוצאות המס של שיוך הדירות לחברים יכולות להיות שונות ומגוונות ולנוע בין מאות שקלים בודדים לאלפי שקלים, בגין כל בית אב.

טענות בסיסיות

נציין כי טענותינו הבסיסיות הן כי אין מדובר במכירה של זכות במקרקעין, כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963 (להלן – החוק) וכפועל יוצא אינה חייבת בהצהרה ודיווח על פי החוק. לחילופין, החוק מעניק פטור ממס שבח וממס רכישה בגין 'מכירה' זו. לחילופי חילופין שווי הזכות במקרקעין הינו אפס ולכן לא קם חיוב במס שבח ובמס רכישה, הלכה למעשה. יחד עם זאת, ולשם ייעול התהליך הגענו עם רשויות המס לפשרה, במסגרת הסכם, לפיה ישולם סכום מס סמלי עבור כל בית אב.

המלצות לפעולה

לאור האמור, אנו ממליצים בראש ובראשונה להיוועץ בעורכי הדין המומחים למיסוי מקרקעין במגזר הקיבוצים ובהליכי שיוך דירות וקליטת חברים בפרט.

כמו כן, מומלץ שלא להגיש דיווחים או לשלם את שומות מס השבח שהוצאו על ידי רשות המיסים ללא הסכם חתום על ידי המייצג המסדיר את כל השלכות המס של ההליך בהווה ובעתיד על כל המשתמע, לרבות על החברים ויורשיהם ככל שיהיו.

בנוסף, מומלץ שלא לשלם סכומי מס מעבר לאלה ששולמו בקיבוצים שכנים. במקרים כאלו אנו ממליצים להגיש השגות על שומות מס השבח ואף במידת הצורך עררים לבית המשפט.

לבסוף, חשוב מאוד לבחור עו"ד אשר מתחייב במפורש ובכתב ללוות גם את הקיבוץ וגם את החברים עד לשומות סופיות, הן בשלב השיוך החוזי והן בשלב הקצאת הקרקע ע"י רמ"י, וזאת כדי למנוע תשלום שכר טרחה נוסף ומיותר וגם את תשלום המס הגבוה והלא מוצדק בשומה.

המכון ללימודי ערבית בגבעת חביבה מתרחב, ומציע קורסי ערבית מדוברת אצלכם במקום העבודה. המכון מורכב
מצוות מורים ותיק ומיומן, ומציע קורסים שונים בהתאם לצרכיכם.

למה ללמוד ערבית?
✓ כדי לתת שרות מותאם ללקוח בשפתו, להגביר שביעות רצון ולמנוע אי הבנות
✓ כי זאת שפתו של המיעוט הגדול ביותר בישראל
✓ כי זאת השפה המדוברת ביותר במזרח התיכון, והרביעית בגודלה בעולם

מה יודעים בסוף הקורס?
✓ לנהל שיחה בסיסית בערבית מדוברת בנושאים שונים. הנושאים יכולים להשתנות בהתאם לצרכי הארגון
✓ מכירים תכנים תרבותיים ערביים ואסלמיים

מי המורים?
✓ מורי המכון ללימודי ערבית
✓ דוברי ערבית שפת אם
✓ בעלי ותק וניסיון רב בהוראת ערבית מדוברת

מי יכול להשתתף?
✓ הקורס מיועד למי שלא למד ערבית בעבר, או למד באופן לא מסודר.
✓ פתיחת קורס דורשת בין 10 ל 15 נרשמים.

איפה ומתי מתקיימים הקורסים?
✓ אצלכם בארגון ובקהילה
✓ בשעות הערב או בשעה אחרת לפי נוחות המשתתפים

נשמע מעולה. מה עושים עכשיו?

מתקשרים אלינו לטלפון נייד 054-6738490.
אפשר גם לשלוח מייל: arabic2@givathaviva.org.il