כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

כתנועה המחויבת לערכי השוויון והצדק, אנחנו רואים בשכבות המוחלשות, מוזנחות ומופלות כשותפות טבעיות שלנו למאבק על דמותה של החברה בישראל.

מתוך המחויבות לערכים אלה, פועלת התנועה הקיבוצית יחד עם קהילת יוצאי אתיופיה, כבר 21 שנה, בתוכנית תל"מ המספקת פתרון לימודים והכשרה מקצועית לצעירי העדה, יחד עם מגורים ותעסוקה בקיבוצים, המאפשרים לצעירים אלו העצמה אישית ובניית עתיד בחברה הישראלית.

קהילת יוצאי אתיופיה מהווה חלק אינטגרלי וחשוב בתנועה הקיבוצית בפרט, ובחברה הישראלית בכלל. חברה חופשיה וצודקת תתקיים רק כאשר כל אדם ידע כי הוא שותף שווה בה, ואנו נפעל לכך ונסייע במאבק ככל יכולתנו.

 לאור כל זאת, ומתוך חשיבות קיום מאבק אזרחי בכלים לגיטימיים, אנו קוראים למשתתפים במחאות השונות להקפיד על מחאה לא-אלימה ומגנים כל אקט של אלימות כלפי אזרחים ושוטרים כאחד. אסור שהאלימות, תסיט את תשומת הלב הציבורית מליבת העניין שהיא האפליה והיחס לקהילת יוצאי אתיופיה.

באסיפה השנתית של "משקי הקיבוצים", שנערכה ביום שלישי בתל-אביב, נרשמה "היסטוריה קטנה". לראשונה, מאז המשבר הגדול בתנועה הקיבוצית והארגון מחדש של מסגרותיה, חזרו המוסדות הכלכליים להקצות משאבים לטובת פעילות קיבוצית בחברה הישראלית. "מדובר בצעד המבטא שינוי מסדר גודל אסטרטגי ומבשר את שובו של הביטחון העצמי בתנועה הקיבוצית", אמר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, לאחר אישור האסיפה.
"לראשונה, מאז המשבר הגדול בתנועה הקיבוצית והארגון מחדש של מסגרותיה, חזרו היום המוסדות הכלכליים שלנו ונכנסו אל "מתחת לאלונקה" של הפעילות הקיבוצית בחברה הישראלית. מעולם, גם בשנות המשבר הקשות ביותר לא הפסקנו לתרום לחברה הישראלית. השבוע הגדלנו את יכולת העשה ובעתיד הקרוב נגדיל אותה עוד. מבקש להודות ליו"ר, דורון סט, למנכ"ל, רן רונן, ולחברי ועד ההנהלה של משקי הקיבוצים, אשר נרתמו למהלך."

על  פי ההחלטה, שהתקבלה פה אחד וללא מתנגדים, משקי הקיבוצים יעבירו סיוע בסך שני מיליון ₪, מדי שנה בארבע השנים הקרובות. הכספים, כאמור, יופנו לפעילויות ופרויקטים שונים אותם מקדמת ומובילה התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית.

רן רונן, מנכ"ל משקי הקיבוצים מספר: "התנועה פנתה וביקשה את סיוע משקי הקיבוצים בפעילות התנועה בחברה הישראלית. האסיפה הכללית השנתית של משקי הקיבוצים אישרה בקשה זו של התנועה ללא מתנגדים. בכך מביעים משקי הקיבוצים את רצונה לסייע בפעילות זו".

"משקי הקיבוצים נדרשה להחליט בנוגע לדרך חלוקת העודפים שלה, ולצורך כך הקימה ועדת משנה דירקטוריונית שבחנה את מכלול היחסים בין הקיבוצים לבעלים", מסביר רונן. "בעקבות בדיקה זו הוחלט לשנות את שיטת חלוקת העודפים של הארגון. 50 אחוזים מהעודפים יחולקו על פי חלקו של קיבוץ בהון האגודה, 25 אחוזים יחולקו על פי רכישת החשמל דרך משקי הקיבוצים ו-25 אחוזים יחולקו לכל החברים במועדון משקארד."

ניר מאיר הוסיף: "שמעתי לאחרונה שיש גורמים פוליטיים בתוכנו שטוענים מטעמים אישיים, שהקיבוצים לא רלוונטיים יותר ושהקיבוצניקים לא תורמים לחברה הישראלית. אני יוצא נגד הדברים האלו. בשונה מהקולות האלה, אני גאה בתנועה הקיבוצית, בקיבוצים ובחברי הקיבוצים, על היציאה מהמשבר ועל תרומתם הבלתי פוסקת למען החברה הישראלית".

בשבוע שעבר, חצי שנה לאחר ששר האוצר, משה כחלון, הודיע מעל במת כנס ההנהגות כי יעצור את הועדה לבחינת חלופת האגודה, החליטו במנהל מקרקעי ישראל לחדש את העבודה בכל הכח, בניגוד מוחלט לעמדת השר.

"אין ספק כי הפקידים מנסים לעשות מחטף בחסות אפלת הבחירות, מצפצפים על הוראת השר הממונה עליהם, ומנסים לקבור את חלופת האגודה", אמרו השבוע בתנועה הקיבוצית. 

חלופת האגודה הינה חלופה המאפשרת לקיבוץ רכישה של כל זכויות הדיור הקיימות בקיבוץ ב"הינף אחד" או בכמה שלבים, אשר בעקבותיה לא זקוק יותר הקיבוץ להסכמת רמ"י, חתימת רמ"י או תשלום לרמ"י, לצורך מימוש זכויות אלו (היתרי בניה) או הענקת זכויות לחברים בדירות אלו. על פי חלופת האגודה, רוכש הקיבוץ גם זכויות בבתים שטרם נבנו ומגרשים שטרם שויכו, ותוך עיגון בהווה של מחירי הקרקע הנוכחיים, אזור עדיפות לאומי קיים, וכו'. בנוסף, מאפשרת החלופה לקיבוץ ולחבריו לקבוע בצורה מסודרת ומעוגנת כדין בחוזה חכירת משנה את אופי השיוך התואם את רצון החברים והקיבוץ, מתוך רצון לשמור על הקיבוץ ועל אופיו. הוראות אלו יכולות לקבוע כללים כגון חובת חברות בקיבוץ של בעלי הדירה, חובת מגורים במקום, הוראות לגבי בינוי הבתים, השכרתם וכיוצ"ב.

מזכ"ל התנועה ניר מאיר: "אין בכוונתנו לוותר. ניאבק בכל דרך ובכל זירה אפשרית נגד הניסיון לעצור את הבניה בקיבוצים משיקולים זרים". מאיר הוסיף, "יש גורמים ברמ"י שהחליטו לעשות כל מה שבאפשרותם בכדי לחסל את חלופת האגודה. אותם גורמים לא מאפשרים לאף אחד להפריע להם עם עובדות, נתונים, פסיקות בג"צ, החלטות ממשלה או ועדות הכנסת. הפקידות סימנה את המטרה ועושה הכל על מנת לכרסם ביכולתם וברצונם של קיבוצים להמשיך ביישום חלופת השיוך בה בחרו. חלופה המחלישה מבחירה את זכות הקניין שלהם בדירתם אך מגדילה מאוד את יכולתו של קיבוצם להבטיח את עתידו כקיבוץ".

מזכ"ל התנועה קרא לכ-60 הקיבוצים שבחרו בחלופת האגודה כמסלול השיוך המועדף עליהם ולקיבוצים שעוד מתלבטים לזרז את טיפולם ביישום חלופת האגודה כפי שהוחלטה כבר ב- 2014  בידי מועצת מקרקעי ישראל וכפי שאושרה ב- 2016 בידי בית הדין הגבוה לצדק: "אין זמן לבזבז. הפקידות העוינת של רמ"י איננה נחה לרגע. היא מתעלמת מהחלטות ועדות הכנסת, מצפצפת על הנחיות שר האוצר ופסיקות בג"צ. הם נחושים לפגוע בעתיד הקיבוצים וגם עלינו להיות נחושים. לנוע קדימה, לקבל את ההחלטות הנדרשות, ולעבור את נקודת האל חזור".

עו"ד מיכי דרורי, היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית: "קיבוצים רבים בחרו בחלופת האגודה, ואנו עושים כל שביכולתנו על מנת למנוע כרסום בתנאיה ולאפשר לקיבוצים הרבים הללו לממש אותה. הטענות המועלות כנגדה הן טענות שאין בהן ממש, ואנו מראים זאת בצורה נחרצת"

מוריה אילון-שחר, חברת קיבוץ יגור, ובשנתיים האחרונות נמצאת ב"שליחות חינוכית" ומתגוררת ביחד עם משפחתה בקיבוץ חולית שבעוטף עזה. אמא לשני ילדים ונשואה לבועז שמשמש כמנהל המכינה הקדם-צבאית בחולית. למדה משפטים, ולאחר מספר שנים בהן עסקה בתחום המשפט הפלילי הבינה שלבה נמצא בחינוך וכך החלה לעסוק בתחום החינוך הבלתי פורמאלי, ומילאה מספר תפקידים חינוכיים וניהוליים, ולבסוף משנה למזכ"ל, בתנועת הנוער "נוע״ם" (תנועת הנוער של התנועה המסורתית בישראל) וריכזה את החינוך החברתי בקיבוץ יד מרדכי.בנוסף, מוריה היא קצינה בשירות מילואים פעיל ומשמשת כסמג״ד בגדוד רפואה בפיקוד העורף. בתפקידה כרכזת שירות משמעותי היא תהיה אחראית על בנייה ושימור של המוטיבציה לשירות משמעותי בצבא בקרב בוגרי התנועה הקיבוצית וליווי שלהם במהלך שירותם הצבאי בצמתים משמעותיים, תוך חיזוק הקשר עם צה"ל ומערכת הביטחון ופיתוח מסלולי שירות משמעותיים לקבוצות מקרב בוגרי התנועה הקיבוצית. 

עפרי בשן, נשואה לדביר ואם ל-3 ילדים. בת המושב שיתופי רגבה וחברת קיבוץ משמר העמק מזה 8 שנים. עפרי מתחילה את עבודתה כמנהלת פיתוח מקצועי ב"שבילים". במסגרת תפקידה - אחריות על פיתוח מקצועי וביסוס קשרי עבודה עם משרד החינוך והמועצות האזוריות. בנוסף, ניהול מערך הייעוץ של החינוך החברתי-קהילתי ושותפות פעילה ומקדמת במשימות אגף החינוך.בנוסף, מוריה היא קצינה בשירות מילואים פעיל ומשמשת כסמג״ד בגדוד רפואה בפיקוד העורף. בתפקידה כרכזת שירות משמעותי היא תהיה אחראית על בנייה ושימור של המוטיבציה לשירות משמעותי בצבא בקרב בוגרי התנועה הקיבוצית וליווי שלהם במהלך שירותם הצבאי בצמתים משמעותיים, תוך חיזוק הקשר עם צה"ל ומערכת הביטחון ופיתוח מסלולי שירות משמעותיים לקבוצות מקרב בוגרי התנועה הקיבוצית. 

בת-אור שטרן, מתגוררת בגבעתיים, בת זוג של אלכס ואמא של זמר. מגדירה את עצמה כ"קיבוצניקית מפוספסת". סבה היה בין מייסדי קיבוץ יראון, סבתה בוגרת קן בורוכוב, אמה נולדה בקיבוץ תל יוסף ואביה יליד מושב בית יצחק. ביקרה ובילתה לא מעט בקיבוצים שהיו נוף ילדות ואבני דרך מעצבות ומשמעותיות בחייה. הסקרנות ואהבת הלימודים משכו אותה מהתיכון למסלול העתודה האקדמית במסגרתו למדה לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים בירושלים ומילאה תפקידי קצונה בתחום קשרי החוץ בצה"ל במשך כחמש שנים. לאחר השירות חזרה לירושלים לתואר שני בלימודי תרבות. בת-אור תמלא את תפקיד מנהלת קשרי החוץ במחלקת מתנדבי חו"ל בקיבוצים. 

בהצלחה, ותודה ובהצלחה בהמשך להדר יעקב ואפרת קרינסקי שסיימו את תפקידן!

יותר מחודש עבר מאז שאני כאן ואין ספק שהגן עבר שינוי משמעותי. בשבוע שעבר, הכיתה הבוגרת של גילאי שלוש עד חמש יצאה פעם ראשונה לטיול בשכונה. צוות הגן חשש מיציאה לטיולים לפני שהגעתי, וסירב לשתף פעולה מחשש לאחריות גדולה מידי. במידה רבה, הם לא ראו טעם לטיולים כאלה - החצר גדולה ומספקת שלל פעילויות, ולנסות דבר חדש זה תמיד מלחיץ.

בשבוע הראשון שלי כגננת ראשית זרה בגן של הצעירים, בחרתי ללמד אותם על חיות שהם יכולים לראות בשכונה. החיה הראשונה שלמדנו עליה הייתה צפרדע. הגננת הסינית סיפרה שהיא שונאת צפרדעים, אז הבנתי שיש לי אתגר גם מולה. קניתי צפרדע צעצוע ממתכת שקופצת וסיפרתי להם שהצפרדע אוכלת יתושים ולכן צפרדע היא חברה שלנו ועוזרת לנו. הילדים, שלא אוהבים יתושים, קפצו כמו צפרדעים וניסו לתפוס יתושים עם היד והלשון.
החיה השנייה שחווינו הייתה חילזון. אספתי קונכיות ריקות של חלזונות בשכונה והראיתי להם. היו להם קונכיות קנויות חזקות שחיברתי להם לחולצה עם אטב וזחלנו כמו חלזונות. בהמשך השבוע, הבאתי שני חלזונות ענקיים חיים בתוך קופסה שקופה ושמנו להם עלים ומים. הילדים היו בשוק ועקבו אחריהם בהתעניינות רבה, כמו ילדי הקיבוץ עם השבלולים שלנו והאוגרים שהיו באחד הגנים. דיברנו על דאגה לחיה שאנחנו מארחים והאם הדפיקות על הכלי נעימות לחיה או לא. בסוף השבוע, כששחררנו אותם סיפרתי להם את שמוליקיפוד שהתגעגע לאמא שלו. למזלי אף אחד לא חשב שהקיפוד הוא אוכל או דרש שנבשל אותו. 

בעקבות הקונכיות, סיפרתי לילדים את הסיפור "הבית של יעל". הילדים התאהבו בספר וביקשו שאספר אותו כל יום. בתחילה, חיברתי להם אותו עם האוהל שיש לנו בגן וכשדפקתי על הדלת, אמרתי את שורת המחץ: "טוק, טוק, טוק מי שם גר? עכבר? חתול? כלב? סוס? הם התחילו לחזור אחרי בכל פעם כשמישהו נכנס לאוהל. הרווחנו למידה וחזרה של עוד שמות של חיות. בהמשך השבוע, שמתי בד גדול על השולחן בגן. השמחה הייתה רבה.

מוזמנים להכיר (מסודרים לפי א"ב של שמות המשפחה). וזכרו – מי שמצביע משפיע.

ד"ר רועי קיבריק, בן 42, נשוי+3, בן קיבוץ שמרת וחבר קיבוץ מזרע

משמש כמנהל המחקרים של מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ, המתמקד בשיפור מערך החוץ, קידום השלום בין ישראל

והפלסטינים, חיזוק הזהות הדמוקרטית, והשתלבותה של ישראל במרחב.

מילא תפקידים חינוכיים רבים בשומר הצעיר, במועצות אזוריות, בקיבוצים, כמנהל חברת הנעורים רעות (בעין השופט), כמורה לאזרחות, ומשמש כמנכ"ל עמותת בית הספר הדמוקרטי בנהלל.

בעל תואר שני בתיאוריה פוליטית מאוניברסיטת חיפה, ודוקטורט ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית. שימש כחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, ובאוניברסיטת קינג'ס קולג' בלונדון.

מאמין בחלום הציוני וברעיון הקיבוצי ומאמין שיכול להיות טוב יותר, ושביכולתנו לעשות יותר טוב!

עידן רז בן 39, נשוי+1, מקיבוץ יחיעם

מנהל קהילתי, וחקלאי.

כבר בצעירותי בלטו אצלי התכונות: מנהיגות, אחריות, יוזמה וחשיבה יצירתית. תכונות שקיבלו משמעות במבחנים רבים בחיי. שירתי ביחידה מובחרת, ומשרת במילואים באופן פעי.

מבקש להביא את יכולותיי לזירה הפוליטית: 
ראייה וחזון  לעתיד חברתי טוב יותר, הובילו אותי לשאוף וליישם שילוב של תוכניות "מעורבות בחברה".

התוכניות: מכינת "רעות" , ו"תוצרת הארץ" (החלוץ).

בנוסף ,אני שותף בקידום אוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים ושילובם בקהילה.

במהלך בחיי התגברתי על מכשולים, אובדן אם למחלת הסרטן בגיל צעיר, ובשנים האחרונות התמודדות עם תסמונת fshd  , עניין שרק מדרבן אותי לעשות עבור החברה והסביבה.

בצניעות, תנו לי הזדמנות.

יניב שגיא בן 55, נשוי+3, מקיבוץ עין השופט

חבר קיבוץ עין השופט, לשעבר מנהל "הרי אפרים", מורה ומחנך, יוזם ושותף בתכנית לשותפות בין קהילות "מגידו" ו"מעלה עירון", מזכ"ל השומר הצעיר,

שליח התנועה הקיבוצית בחו"ל וכיום מנכ"ל גבעת חביבה.

מה אעשה בכנסת:                                                          

• אוביל ואטפח בריתות פוליטיות עמוקות עם החברה הערבית בישראל שיבטיחו שוויון לאזרחי ישראל הערבים, ובכך יבטיחו רוב לגוש השמאל בישראל.
• אפעל לחקיקה ולקידום מדיניות ברוח הערכים המשותפים לנו - ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. אהיה נציג נאמן לעובדים: בחקלאות ובתעשייה, במגזר הפרטי והממשלתי.
• אביא לביטוי את כישוריי בחינוך: קידום תנועות הנוער, בתי החינוך הייחודיים, בתי הספר הדו-לשוניים, ומערכת החינוך בכלל והבלתי פורמלי בפרט.
• אהיה גשר לשמאל הדתי-יהודי שאין לו כיום בית פוליטי מפלגתי, אבל ערכיו המרכזיים משותפים לנו, ואחזק את הקשר עם יהדות התפוצות והמוסדות הציוניים.

בוגרי צבא או שירות לאומי? רוצים לעבוד בחינוך חברתי וגם לחסוך כסף? אצלנו תקבלו - גם וגם!

"מיזם חריש" -  המיזם הראשון מסוגו המעניק מעטפת תומכת לצעירים המעוניינים לעסוק בחינוך חברתי, לחיות באזור היפיפייה והמאתגר הנגב המערבי, לגור עם חבר'ה צעירים מכל הארץ מרקעים שונים ולעסוק בתחום הכי חשוב - חינוך, במקום שהכי רוצה אתכם!

המיזם מציע מגורים מוזלים ומענק כספי

רוצים להמשיך בעשייה משמעותית? זה מקומכם.

לפרטים והרשמה >>> https://meizamharish.co.il/

הלל מילר, מקיבוץ בית העמק, נולד בדרום אפריקה הלל מילר נולד בשנת 1944למשפחה יהודית, ועלה לישראל בשנות ה-70, הישר לקיבוץ. כבחור צעיר עבד הלל בחברת רואי חשבון שהייתה בבעלות אביו בדרום אפריקה, אולם "חיידק היערות" לא מש ממנו. הלל עזב לקייפטאון והחל בלימודי יערנות.
כשהגיע לבסוף לישראל בחר להתיישב בקיבוץ בית העמק שבגליל המערבי שם עבד כל חייו בענף האבוקדו וגידול הליצ'י. גידול אבוקדו וליצ'י, ביחד עם תפקידו כמנהל ענף המים בקיבוץ הם מפעל חייו.

בגילוף ופיסול בעץ החל לעסוק במקרה, במהלך שירות מילואים. במהלך מלחמת לבנון הראשונה, כאשר היה תקוע עם חבריו ליחידה במשך כמה שבועות בשדה קוצים פתוח ושומם, שורשי הקוצים שימשו לו לפסליו הראשונים, כמו כן גם יתדות האוהלים, לפעמים. את כישרונו ויכולותיו פיתח בסוגים שונים ומגוונים של עצים, אולם חומר הגלם העיקרי שמשמש אותו הוא, כמובן, עץ האבוקדו. עבור הלל, עצים חיים, טבע, ועץ דומם הם חייו ונשמתו. בבוקר מגדל ומטפח את העצים ובערב מגלף בענפי ושורשי העץ ומוצא בהם עולמות מיוחדים ונסתרים. בכל אחת מעבודותיו הוא חושף את סודות החיים, התנועה והרוח האורבים בכל פיסת עץ, בכישרון רב ובאהבה.

גלריית היללווד בקיבוץ בית העמק, פתוחה לכולם וללא עלות. הלל ישמח לעשות לכם סיור פרטי ומודרך, להציג את פסליו ולספר על תהליך היצירה. 

גלריית היללווד (HILLELWOOD), קיבוץ בית העמק, בתיאום מראש: 0586815163

דף הפייסבוק של הלל: https://www.facebook.com/HillelWood

כמו כן, הוא מציג תערוכה אשר פתוחה, ללא תשלום, עד תאריך 29.8.19 בגלריית המבואה באזור התעשייה מילואות דרום בימים א'-ה' בין השעות  07:00-17:00.