כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

בגלל אילוצי מזג האוויר ההפגנה המרכזית תעבור מיקום והבמה תתקיים ברח׳ קפלן פינת דה וינצ׳י. צעדה מקדימה תצא בשעה 18:00 מחניון רידינג מערב להפגנה המרכזית בקפלן. 

מחר (שישי, 03.02) יקיימו חברי 'דמוקרטיה עכשיו' שיירת טרקטורים יחד עם חקלאי עמק יזרעאל. הצטרפו לשיירה עם טרקטורים ורכבים ויחד נעצור את ההפיכה המשטרית. לו"ז:
07:00 - התכנסות באנדרטת חטיבת כפיר בעפולה
08:00 - יציאה למסלול סובב עפולה.
12:00 - סיום

להרשמה להסעות מסובסדות להפגנה בתל אביב: לחצו כאן

אני בוצי מקיבוץ יזרעאל, ואני רואה עצמי איש חינוך קיבוצי. בשבע השנים האחרונות אני מנחה כעשר קומונות כל שנה בתוכנית ההעשרה לש"שינים של התנועה הקיבוצית. כנציג תוכנית ההעשרה חשובה זו, התבקשתי לברך על העשייה החינוכית הנעשית בתנועה הקיבוצית, ובשמה מחוצה לה. במפגשים עם הש"שינים אני מנסה ליצור שיחות על החברה הישראלית, על מקומונו בה, ועל החיבור של העשייה היומיומית שלהם לרוח הישראלית.

הנוער שלנו נפלא. ולמרות שמחלות התקופה, כמו האדרת ה"אני" על פני ה"אנחנו", לא פסחו עליו, ניכר על הנוער שלנו בהגיעו לשנת השירות שהוא נוער ערכי, שהוא עבר חינוך משמעותי במסגרות שלכם. מאות הש''שינים שהנחתי בשבע השנים האחרונות הם דעתניים וערכיים, אבל מרגישים ניתוק מהמגרש הפוליטי חברתי. בכל שנה, ובכל שיחה על החברה הישראלית הם מרגישים חוסר נוחות מכך שלהרגשתם אין להם כלים לשינוי חברתי אמיתי בחברה הישראלית. בתשובה אני אומר להם שהם עצמם השינוי חברתי, מעצם העשייה החינוכית שלהם. כי שינוי חברתי מתחיל בחינוך. וכל שנה התנועה הקיבוצית מייצרת מעל אלף אנשי חינוך צעירים.

לפני ארבע וחצי שנים הקמתי שנת שירות בקיבוצי - יזרעאל. קיבלתי השראה להקמה זו משנת השירות בצובה. רתמתי את קהילתי שלי ביזרעאל לתת אכסניה לש"שינים המתנדבים חצי שבוע במוסדות חינוך במועצה שלנו, בהדרכת חקלאות ועמלנות.להיות אליטה משרתת זו זכות וחובה כאחד. העובדה שהתנועה הקיבוצית המציאה והקימה את מוסד שנת השירות, ועד היום מובילה ומעצבת אותו, מעניקה לנו את הזכות והחובה להגדיל עוד ועוד את העשייה הברוכה הזו. אני קורא כאן לכולכם - הקימו מסגרות שנת שירות בקיבוצים שלכם. הגדילו בכך את מספר הש"שינים של התנועה הקיבוצית. תנו הזדמנות לעוד ועוד צעירים להחשף לקהילות שלנו, ובעיקר לצאת מהן להתנדבויות לרווחת החברה הישראלית.

מקצוע משאבי אנוש בקיבוץ הוא צעיר יחסית. בשנות ה-90 חלחלה ההבנה בקיבוצים שצריך להעביר את האחריות לעבודה לחברים ולחברות והוקמו יחידות משאבי אנוש בקיבוצים, חברים יצאו ללמוד את התחום והקיבוצים פיתחו פרקטיקות שהתאימו להם. בתחילת המאה ה-21 כשיותר ויותר קיבוצים עברו שינויים, במרבית הקיבוצים שנאלצו לקצץ בתקורות ההנהלה הוחלט לוותר על התפקיד. כך נאלצו מנהלי הקהילה והמשק לנהל גם את עולם העבודה שאינו בתחום ההתמחות שלהם.

בעשור האחרון התגבשה מחדש ההבנה בקיבוצים שתחום משאבי האנוש חיוני לניהול נכון של העובדים בענפי הקיבוץ ולכן התפקיד הפך למקצועי מאוד, וב-70% מהקיבוצים כבר יש מנהל.ת מש"א. תקופת הקורונה הייתה אבן בוחן אמיתית. כשהמדינה הורידה הנחתות שהשתנו תדיר בעניין העסקת עובדים תחת המגבלות היה ניכר לעין ההבדל בין קיבוץ שבו התפקיד קיים לבין כאלו שלא. 

"כאשר פנו אלי עמיתותיי, יפעת זילבר ומאיה דרור, והציעו שנקיים קורס הכשרה למנהלי מש"א הבנתי שאנחנו נמצאים בנקודת זמן שבה בהחלט אפשר לשקול קורס כזה. יחד עם זאת, לא הייתי בטוחה שיש בקיבוצים מספיק מנהלי מש"א בתחילת דרכם או כאלו שמעוניינים ללמוד את המקצוע כדי לפתוח קורס, ואמרנו שהמינימום הנדרש יהיה 15 משתתפים. והנה יש לנו קורס מלא של 24 משתתפים", מספרת שלומית צימרינג, האחראית על פיתוח הון אנושי בתנועה הקיבוצית. "הצוות המוביל בנה את תכני הקורס מאפס, כשהדגש הוא על לתת כלים מקצועיים ומעשיים עם התאמה לעולם העבודה הקיבוצי ולשלב תיאוריות, ידע מקצועי ודוגמאות מהשטח", היא אומרת.

בשני העשורים האחרונים הולך ופוחת מספר הישראלים העובדים בחקלאות, שהיא אחד מעוגניו של הקיבוץ מראשיתו. הסיבות להתמעטות מספר העובדים בענפי החקלאות מגוונות, אך כעת מבקשת התנועה הקיבוצית לשנות את התמונה ולהזרים דם חדש של חקלאים אל המטעים והשדות. השבוע, החלה ההרשמה לתכנית החדשה "מצמיחים עתיד", מבית אגף צעירים ומעורבות בחברה, שהמחזור הראשון בה יתקיים באזור הערבה. מטרתה המרכזית היא לעודד צעירים וצעירות לראות בחקלאות מקור תעסוקה לטווח ארוך יחד עם הקניית ידע בתחומים שונים, במסגרת תקנת משרד החקלאות.  

התוכנית מהווה מעטפת חינוכית - ערכית בנושאי מנהיגות, ציונות, מעורבות חברתית וידע מקצועי בתחום החקלאות, והיא מיועדת לצעירים וצעירות בגילי 20-25 הנמצאים עד שלוש שנים לאחר השירות הצבאי או שירות לאומי, אשר עובדים בעבודה מועדפת בחקלאות. ישנה דרישה להתחייבות של חצי שנה לפחות וניתן להמשיך מעבר לכך. מדובר בעבודה מתגמלת הכוללת בונוסים ומענקים, ויינתנו מגורים במקום.

שיר גורן, רכזת התכנית מטעם התנועה הקיבוצית, מסבירה: "אנו מאמינים כי חלק משמעותי בתהליך הלמידה מצוי בפן החברתי, ובחוויות המשותפות. זו הסיבה שבמסגרת התכנית ניתן דגש על גיבוש הצעירים לקבוצה מלוכדת שתעשה פעילויות משותפות ברמה המקומית והאזורית, סיורים, הרצאות והתנדבויות".

מנהלת המלגות קבעה שני מועדי הגשה במטרה לאפשר גמישות מול היוצרים ולוחות הזמנים של הפרויקטים:

המועד הראשון – הגשת בקשות החל מינואר ועד 30 באפריל - אישור תמיכה ביוני.
המועד השני  –  הגשת בקשות החל ממאי ועד 30 בספטמבר - אישור תמיכות בנובמבר.

תחומי התמיכה:

• הקרן לעידוד היצירה האמנותית – פרויקטים אומנותיים בתחומים: קולנוע, מוזיקה, אומנות פלסטית, תיאטרון, מחול וספרות.
• הוועדה לספרי תנועה – תמיכה בהוצאת ספרים שעיקרם סיפורי חיים בתנועה ובקיבוץ.

תינתן עדיפות  לפרויקטים המשלבים עבודת אומן בשיתוף עם הקהילה הקיבוצית בה הוא חי. התמיכה מיועדת לחברי קיבוצים מכלל התנועה הקיבוצית. הגשת הבקשות תעשה באופן בטופס דיגיטלי בלבד הנמצא באתר האינטרנט של חבצלת. חשוב לקרוא בעיון את הקריטריונים לפני הגשת הפרויקטים.

למילוי טופס הבקשה: לחצו כאן. 
לשאלות נוספות ניתן לפנות במייל בדוא"ל: kerens@givathaviva.org.il

המפגש הראשון לשנת 2023, שהתקיים בזום כמו מרבית המפגשים,  עסק בתפיסת התפקיד של מוביל.ת הוועדה ותחום הצעירים בקיבוץ והשתתפו בו רכזות ורכזי צעירים ותיקים וחדשים מכ-40 קיבוצים. במפגש דובר על כיצד ניתן לבנות ולחזק את התשתית לוועדות בקיבוצים השונים, על תפקיד הרכז.ת וחברי הוועדה, איך ממצבים את תחום הצעירים בקיבוץ, מי השותפים של הוועדה ומה הממשקים שלה. יונת דומב, רכזת תחום הצעירים בגן שמואל ונווה כהן, הרכז בעין שמר, שיתפו בתובנות מה"שטח" לגבי תפיסת התפקיד והאתגרים העיקריים שעל הפרק. בחלק האחרון של המפגש התחלקו המשתתפים והמשתתפות ל"חדרים" נפרדים ובחשיבה משותפת העלו פתרונות אפשריים שאיתם ניתן לצאת לדרך.

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית: "היה מרגש לפתוח שנת פעילות שלישית של הפורום הארצי, העקביות הזו מוכיחה שיש צורך אמיתי לכך בקרב הרכזים בשטח. הפורום מתכנס מספר פעמים לאורך השנה, במטרה לשוחח, ללמוד, לקבל כלים, לשתף ולפתח את תחום הצעירים, כל אחד בקיבוצו בנפרד וביחד כפורום. נשמח לראותכם במפגשים הבאים של הפורום במהלך השנה - שמרו את התאריכים: 7.3, 1.5, 19.6ו-18.9".

דרישות התפקיד:

• בעל/ת זיקה רעיונית לשומר הצעיר - יתרון לבוגר/ת התנועה.
• תושב ישראל - חובה.
• חבר/ת קיבוץ / בן קיבוץ - יתרון.
• היכרות מעמיקה עם התנועה הקיבוצית, המוסדות הלאומיים והעולם היהודי.
• יכולת לעבודת צוות, כושר מנהיגות, אמינות וייצוגיות.
• שליח/ה לשעבר - יתרון.
• רקע בניהול חברתי, חינוכי, כלכלי - יתרון.
• ראיה רחבה, יכולת להוביל תהליכים אסטרטגיים וניסיון מוכח בבניה של תהליכים ארגוניים.
• כושר הבעה בכתב ובעל פה בעברית ובאנגלית, שפות נוספות – יתרון.

היקף משרה: 100%

קורות חיים והמלצות יש לשלוח עד סוף פברואר 2023, לדוא"ל:
 kerens@givathaviva.org.il

הפסטיבל יתקיים לכל אורך חודש פברואר, זו השנה ה-18, עם מגוון רב של פעילויות לכל המשפחה, סיורים, שחקנים והפעלות בין הפרחים, שווקים וירידים חקלאיים,
עסקים, תיירנים, הופעות, צעדת הכלניות המסורתית של קק"ל לזכרה של שושנה דמארי, מרוץ הכלניות ועוד המון הפתעות. 

צוות הפסטיבל והמועצות האזוריות עוקבים אחרי המצב, אבל חשוב לדעת שהוא ממשיך כרגיל - כי את חגיגות "דרום אדום", אחת התקופות השמחות בשנה, אף אחד לא יוכל לעצור! מאחר ואין הנחיות מיוחדות, הסופ"ש הראשון של פסטיבל "דרום אדום" מתחיל כבר מחר.

לתכנית הפסטיבל המלאה: לחצו כאן. לכל העדכונים: לחצו כאן

בנייתם והפסקת פעילותם של חדרי האוכל בקיבוצים הוא נושא שאותו הציג רבות האדריכל מיכאל יעקובסון במהלך השנים בהן הוא סיקר בבלוג שלו יותר מ-150 קיבוצים. סקירות אלה התבססו על ביקורים בחדרי האוכל שהרבה מהם איבדו את מעמדם ואינם משמשים עוד בייעודם המקורי. מיכאל התבסס גם על ספרות, שיחות עם מאות חברי קיבוצים ואדריכלים וכן על איסוף חומרים מארכיונים רבים שפועלים כמעט בכל הקיבוצים, כמו גם ארכיונים נוספים, פרטיים וציבוריים.

לפני חודשים פרסם מיכאל במשותף עם ד"ר צבי אלחייני את הספר "סעודה אחרונה בקיבוץ" בסדרת "אסיה אדריכלות" שבהוצאת אסיה. הספר, פרי מחקר וכתיבה שנמשכו קרוב לשלוש שנים, התמקד אמנם בעשייתה של האדריכלית ארנונה אקסלרוד (2019-1935), שעבדה במשך שלושה עשורים במחלקה לתכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד והתק"ם, אך הספר מציג ראייה רחבה של התופעה, בשיאה ובשקיעתה.

ההרצאה תתמקד בהתפתחותם ההיסטורית ומאפייניהם האדריכליים והחברתיים הייחודיים של חדרי האוכל ותסתיים בסקירת המצב הנוכחי. ההשתתפות היא חופשית ורק נדרש להכנס בזמן לקישור הזה: https://meet.google.com/kcb-qsan-qfe

אוֹצרוֹת התעורכה הן קלודט זורע וענת לידרור, ראשת התכנית ומנהלת התכנית שייסדו אותה במשותף, ומנחי התכנית עוסקות ועוסקים בתחומים שונים של שדה האמנות. העבודות המוצגות הן אינדיבידואליות לחלוטין, אך בו זמנית הן חולקות חזון משותף של המציאות הנוכחית והמורכבות הקיומית שהיא מקפלת בתוכה. תערוכה משותפת כזו, יכולה אולי במיוחד בימים אלו, לפעול כסוג של מתווכת לאותה מורכבות חיים, כאשר היא משתפת בשאלות האישיות שמעסיקות את האמנים. שאלות על יחד, שונות, שייכות, ייחודיות ומשמעות; כמו גם על כאב ואיך לא- זהות. 

החוויה הכוללת מעלה שאלות על התכנים התרבותיים והאנושיים שהעולם שלנו מושקע בהם (ועל אלו שמהם הוא מתעלם) ובוחנת את הנתיב של הקיום המשותף כמצב קיומי - הכרחי ייחודי בזמנים אלו של משבר חברתי ופוליטי. אולי היא יכולה לעורר התבוננות ביקורתית על השיח הקיים עכשיו בעולם; על ריבוי המציאויות המתקיימות היום במקביל ולעיתים במנותק ממש;  ועל האפשרויות, אם קיימות, למפגש כנה ביניהן, בו אפשר לשמור גם על הזהות הכי אינדיבידואלית והייחודיות הספציפית וגם לפעול ולהיות יחד. 

גלריה גבעת חביבה לאמנות בוחנת, מעלה וחוקרת את "המשותף" על רבדיו השונים. ערכים של חברה משותפת, שיח רב תרבותי וקידום המרקם הרב תחומי באמנות. הגלריה מציגה אמנות הנותנת במה לאמנים מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית בדגש על החברה היהודית והערבית.