כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ישיבת המועצה התקיימה כבכל פעם באופן "היברידי", כלומר בבית התנועה ביקום ובזום במקביל, ובתפקיד יו"ר המועצה שימשה הפעם סול לביא בן-שימול (אלמוג). הסעיף הראשון על סדר היום בהמלצת ועדת גיוס רחבה על יו"ר וחברים בוועדה לבחירת מזכ"ל התנועה. אמנון קדמן (איל) הציג מטעם ועדת גיוס רחבה את הליך הבחירה במומלצים. לפני כן, אמר מזכ"ל התנועה כי אין לו שום כוונה להתערב במערכת הבחירות הבאה אך בהחלט הוא מתכוון לפעול לכך שתהיה כמה שיותר מקצועית, הוגנת  ומכובדת. אמנון אמר כי כל המועמדים שנבחרו התקבלו פה אחד על ידי נציגי הציבור בוועדה שמהווים רוב. הוועדה המליצה לתפקיד היו"ר על עו"ד יעקב דרומי (מצר), לתפקיד חברי וועדה על חוה טבנקין (עין חרוד מאוחד), מיכל מאיירס (פלך), גור מלמד (כנרת), אילת שרון וולובסקי (המעפיל), דב אביטל (מצר), עו"ד קרן מיכאלי יעקובוביץ (להבות חביבה), חגי קליגר (אלונים) ואמרי מזור (געש) ולתפקיד ממלאי מקום את יונתן פרידמן (חולתה) וסדי זינגר (כברי). המועצה אישרה את ההמלצות ברוב גדול.

מנגד, הציגו אמציה רייז (עין המפרץ) ויואל מרשק (גבעת השלושה) בשם קבוצת חברים הסתייגות מכך שהאיסור על פעילי התנועה להיות חברים בוועדת הבחירות לא חל גם על מי שמספק לה שירותים ומקבל תשלום, והעלו הצעת החלטה שכל פעיל/ה או עובד/ת תנועה בשכר או חשבונית לא יוכל להיות חבר בוועדת הבחירות. המועצה אישרה את הצעת ההחלטה וכתוצאה מכך יונתן פרידמן יחליף את אמרי מזור.

לפני הצגת תכניות העבודה לשנת 2023 של התנועה, התייחס ניר מאיר להצהרות האחרונות של הממשלה הנכנסת ואמר כי "התנועה הקיבוצית רואה בדאגה רבה את הצעדים הראשונים של ממשלת ישראל ה-36. מהצהרות השרים, הצעות חוק וכיווני מדיניות, עולה תחושה קשה, ואיום ממשי של הממשלה על המשטר הדמוקרטי, ועל המשך היותה של ישראל מדינה נאורה וחופשית.

כתנועת התיישבות ציונית, לה מניות יסוד רבות בהקמת המדינה וביסוסה, ניאבק כנגד כל התקפה על הדמוקרטיה, שהיא החוסן שלנו כחברה, וכנגד אפליה ופגיעה בזכויות של קבוצות וציבורים בחברה הישראלית. התנועה הקיבוצית פועלת על בסיס ערכים של אחווה וצדק חברתי, שוויון ערך האדם, שוויון הזדמנויות וקידום נשים, והזכות לכבוד ולחרות. נתנגד וניאבק מול כל ניסיון שלטוני לפגוע במימוש הערכים הללו בחברה הישראלית".

אחריו דיברה מנכ"לית התנועה, נטע קדם, שאמרה כי מטרת העל של התנועה היא מיצוב וחיזוק צורת החיים הקיבוצית כבת קיימא לאורך זמן וכי על מנת להשיג מטרה זו עובדים פעילי התנועה הקיבוצית בשלושה מישורים: ייצוג התנועה הקיבוצית מול מקבלי החלטות וגורמי שלטון, פעילות בתוך הקיבוצים ובמרחב הבין קיבוצי ומעורבות ותרומה לחברה הישראלית. נטע פירטה את יעדי מטה התנועה וראשי האגפים הציגו לצירות וצירי המועצה את תכנית העבודה של אגפיהם. בנוסף, הוצגו גם תכניות העבודה של המחלקה המשפטית, רכזי האזור, המחלקה הפוליטית, הקואופרציה והמטה השיתופי. המועצה אישרה ברוב גדול את תכניות העבודה.

גזבר התנועה, גלעד בכרך, הציג את תקציב התנועה לשנת 2023 שמסתכם ב- 25.584 מיליון ₪, גידול של 5.4% לעומת תקציב השנה שחלפה. החלק הארי בתקציב הם תקציבי מחלקות המטה ואגפי התנועה - 22.7 מיליון ₪. גובה המס לחבר יעמוד על 585 ש"ח, וסה"כ המקורות לפעילות מטה תנועה הינן כ- 25.6 מיליון ₪. תקציב "הגופים המתוקצבים" עבר לאחריות וניהול של "חבצלת החדשה", ותקציבם יובא לדיון ואישור נפרד, במהלך הרבעון הראשון של שנת 2023. בכרך הדגיש שהכניסה לשנת 2023 מתאפיינת ב"איומים" מכיוונים שונים, שעלולים להשפיע על המציאות הכלכלית של הקיבוצים ושל מטה התנועה – אינפלציה, משבר כלכלי עולמי, ממשלה חדשה, איומים ביטחוניים ובנוסף לכך המשך עיסוק באתגרים פנימיים, ביניהם קליטה, שיוך, פנסיה ואחרים.

הוזמנתי עם עמיתיי על ידי ראש המועצה, דני עברי. נפרשה בפנינו ובפני מוזמנים נוספים, ביניהם מפורום שילה, מציאות שהפתיעה אותנו, שהיא תוצאה של מדיניות ממשלתית רעה, של חסמים ביורוקרטיים, הגבלות, מחירים מטורפים - והכול ביחד חוסם צמיחה ביישובי המועצות. בשום שלב בדיון לא דובר על פגיעה בזכויות אוכלוסייה לא-יהודית, להיפך. הדיון עסק בשאלה כיצד לחזק את הגליל למען כל תושביו, כיצד לשכנע את הממשלה החדשה לראות בגליל יעד לאומי, להציע תמריצים, אזורי פיתוח, הטבות – עבור כל מי שרוצה לחיות באזור, ללא הבדל דת וגזע.

אני שומע וקורא את ההתקפה על המפגש, במרכזה ההתקפה עליי. את הכעס, העלבון והזעם. חשוב לי שתדעו, המפגש אמור היה להתקיים כבר לפני חצי שנה, הרבה לפני הבחירות, אך נדחה מספר פעמים. בסופו של דבר הוא יצא לפועל בתזמון רע, של ימי הרכבת ממשלה, ימים בהם צד פוליטי אחד צוהל ומתחרה בתוכו בהצעות חקיקה קיצוניות, שהן הגשמת חלום הבלהות שלנו. 

אנחנו תנועה קיבוצית אחת שאוחדה משתי תנועות אם, להן היסטוריה וערכים דומים, אך לא זהים. תמיד היה גם שוני מסוים בתפיסת העולם, במשקל השונה שניתן בתנועת האם לסמלים ולערכים מסוימים. וכמובן, היו דפוסי הצבעה שונים. היום כמעט אי אפשר להבדיל או לזכור מי תנועת האם של כל קיבוץ, דפוסי ההצבעה גמישים יותר. אולם, גם אם עברו כבר שני עשורים מאז האיחוד, ישנם נושאים שהרגישות כלפיהם גבוהה מאוד אצל חלק מהחברים, ואצל אחרים פחות, ולהיפך.
אני מתנצל אם הצורה בה פורסמו הדברים פגעה בערכי חברינו. לא זאת הייתה הכוונה, בשום פנים ואופן.

בהתאם לאמור ב"תקנות הערבות ההדדית בקיבוץ מתחדש" מחשבים בתחילת כל שנה אזרחית את גובה פנסיית המינימאלית לפי שיעור של 40%  מגובה השכר הממוצע במשק לפי חוק הביטוח הלאומי (סעיף 1). הסכום המתקבל מחייב את כלל הקיבוצים המסווגים כ"קיבוץ מתחדש" להשלים לחבריהם שבגיל פרישה ("הפנסיונרים"), את מקורותיהם הפנסיונים עד לסכום זה. הסכום המחייב לשנת 2023 שחושב בהתאם לתקנות ופורסם לידיעת הקיבוצים עומד על סך 4,692 שקלים.

קיבוץ מתחדש רשאי כמובן להחליט על סכום של פנסיית מטרה לחבריו הגבוה ממינימום זה, אך אינו יכול שלא להשלים לגובה שנקבע, אלא אם קיבל לכך אישור מפורש מיוחד מאת משרד רשמת האגודות השיתופיות.

עדכון גובה פנסיית המינימום בסכום של 520 שקלים נוספים אמנם מייצר מחד הכבדה על הקופה הציבורית המשותפת בקיבוצים ומחייב אותם להתארגן תקציבית ותזרימית בהתאם, אך מאידך מהווה בשורה משמחת לחברים הפנסיונרים אשר במהלך השנתיים האחרונות נשחקו מקורות מחייתם כיוון שהכנסת הקפיאה בהוראות שעה את חישוב גובה השכר הממוצע הקובע לשנים 2021, 2022 בעקבות השלכות תקופת הקורונה על המשק, אך לא הצליחה להקפיא גם את קצב האינפלציה והתייקרות מוצרי היסוד ועלויות החיים בכלל.

לחצו כאן לקריאת המכתב שנשלח לקיבוצים בנושא

צמרת נולדה בשנת 1943, את שירותה הצבאי עשתה בחטיבת הנח"ל וכתבה בעיתון "במחנה נח"ל". לאחר שחרורה חזרה לקיבוץ בו נולדה, בית השיטה, שם ערכה את "יחד", בטאון התק"ם בין השנים 1984-1986. במקצועה הייתה מרצה לקולנוע, ובשנים האחרונות הייתה פעילה בארגונים שונים למען השלום.

את השיר "החיטה צומחת שוב" כתבה בשנת 1974 בעקבות ההלם והאבל הכבד שאחזו בקיבוץ עם נפילתם של 11 מבניו במלחמת יום הכיפורים. השיר הפך לאחד מהפזמונים המזוהים ביותר עם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לאחר שהולחן בשנת 1978 על ידי חבר קיבוץ שער הגולן, חיים ברקני. תחילה בוצע השיר על ידי חברי להקת הגבעטרון, ובהמשך זכה לביצוע המזוהה ביותר עימו של חוה אלברשטיין.

צמרת הייתה נשואה לניסן ארנברג, והותירה אחריה ארבעה ילדים ותשעה נכדים. אחת מבנותיה היא התסריטאית והיוצרת נועה ארנברג. ארז שטיין, חבר בית השיטה, ספד לה: "דורית בת קיבוץ שורשית שהייתה מעורבת בכל השמחות והאסונות של בית השיטה והייתה חלק בלתי נפרד מחיי הקיבוץ. אישה מיוחדת שהייתה מסוגלת לייצר אמירה כל כך חמה של עצב ושל תקווה משולבים יחד".

הכנס צפוי להתקיים בימים רביעי-חמישי (11-12.1) ויכלול מפגשי חברים וממלאי תפקידים, שיתופי מידע וטיפים בין עמיתים, הרצאות העשרה מרתקות, ודיונים בשורה של נושאים בוערים, הרלוונטיים לחקלאים בכל רחבי הארץ, וביניהם: עדכוני חקיקה ותקינה, מצב הרפורמה בחקלאות, חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת, פשיעה חקלאית וכיווני התמודדות עימה, סוגיית המחירים, שרשרת הערך ופערי התיווך ועוד. את הדיונים על הבמה ינחה מתן חודורוב, הפרשן הכלכלי של חדשות 13. לחצו כאן לפרטים נוספים, תכנית הכנס והרשמה.

אחד המושבים המרכזיים בכנס נושא את השם "כיצד נבנה דור חדש בחקלאות", וינחה אותו ניצן אבירן, מנהל אגף כלכלה בתנועת הקיבוץ הדתי. המושב הוא המשך לכנס שערכו התנועות הקיבוציות בנושא לפני כחצי שנה, ובו הוצגו עיקרי המחקר שערכו במכון "יסודות" תחת הכותרת "דור חדש בחקלאות", בו הם בחנו כיצד ניתן לעודד דור חקלאי חדש כתשתית לחיזוק החקלאות. המחקר ישמש בסיס למושב זה בכנס.

לקראת הכנס אספנו שורת נתונים על תפוקת החקלאות בקיבוצים בשנים 2019 – 2021, בעזרתה של אילנה דרור, כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל, שהסתמכה על אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמצביעים על גידול מתון בהיקף סך ערך הייצור של החקלאות בקיבוצים, מ- 15.6 מיליארד בשנת 2019, ל-16.1 בסוף שנת 2021. סך הכנסות החקלאות - 50% מסך הכנסות הייצור החקלאי בישראל, שהסתכמו בשנת 2021 ב – 32 מיליארד ₪. פילוח הכנסות הענפים השונים מראה כי התפוקה הקיבוצית בענפי הצומח היא 52% מהסך הישראלי בענפים אלה. הקיבוצים מובילים בענפי הבננות, אבוקדו, כותנה, תמרים, מנגו וגזר. 

תחילתה של שנה אזרחית חדשה מסמנת לכולנו גם שכנס החינוך השנתי של התנועה הקיבוצית כבר נמצא ממש מעבר לפינה, וכן, הוא מתקיים בפעם השמינית. לטובת מנהלי ומנהלות חינוך, יו"רי חינוך ומנהלי ומנהלות קהילה בקיבוצים שטרם חוו את עוצמתו של כנס החינוך, רצינו לספר שמדובר במפגש ארצי רב משתתפים המשלב הרצאות, הופעות, מעגלי שיח לשיתוף, התייעצות ולמידה מהנעשה בקיבוצים אחרים ובעיקר הזדמנות אמיתית עבור אגף חינוך של התנועה הקיבוצית – לפרגן לכם ובענק. 

ראשת אגף חינוך בתנועה, דבי ברא"ס: "חשוב לנו ליצור מפגש שנתי שמחובר לסדר היום של מערכות החינוך בקיבוצים ובמרחב הכפרי ומדויק לאתגרי המנהיגות החינוכית ושגרת החינוך בקהילה הקיבוצית. נשמח מאוד לראותכם, אבל אתם צריכים להזדרז, ההרשמה נסגרת ממש אוטוטו ב – 8.1. אם כל האמור לא שכנע, אז גייסנו גם את דן תורן, שיופיע בכנס עם מיטב הלהיטים שלו, להזמנה מצולמת ומיוחדת למאחרים". צפו בהזמנה של דן תורן

לפרטים, לוח זמנים מלא של הכנס והרשמה: לחצו כאן

הסקר נערך בקרב 79 קיבוצים מתחדשים, ועורכי הסקר, ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג, מצאו כי מס מוניציפאלי (נועד לממן שירותים הנובעים מהיות הקיבוץ ישוב) נגבה ב-70% מהקיבוצים, ומס קהילה (הנובע מהיותו של הקיבוץ אגודה שיתופית) נגבה ב-85% מהקיבוצים – שניהם נגבים במרבית הקיבוצים כמס אישי, לא משפחתי. עוד נמצא, כי גובה המס המוניציפאלי וגובה מס הקהילה דומים למדי בממוצע – 350-400 ₪, אף על פי שיש קיבוצים בם גובה המס הוא 100 ₪ ובאחרים 850 ₪. יתכן שההבדלים נובעים מסוג השרותים ואיכותם.

בסוגיית המס הדיפרנציאלי, שמטרתו המקורית היא מניעת הפרשי שכר גבוהים מדי בין החברים ומקור לערבות ההדדית, עולה כי המס נגבה ב-45% מהקיבוצים, וברוב הקיבוצים (61%) החיוב הוא משפחתי. ברוב גדול של הקיבוצים (86%) גובים מס דיפרנציאלי בגובה של פחות מאחוז ברמת השכר הנמוכה, וברבים מהם מציבים "תקרת גביה" ללא קשר לגובה השכר.

גץ וגולדמברג מציינים בפילוח ממצאי הסקר כי במהלך חמש השנים האחרונות, ב-72% מהקיבוצים שיעור המס הפנימי ירד. עם זאת, שלושה מכל חמישה קיבוצים (60%) השיבו כי אין כוונה לערוך שינויים במס הדיפרנציאלי, ולעומתם ב- 40% יש דיונים על ביטול או צמצום מס זה, הנגבה מהחברים. "שתי המסקנות העיקריות מהסקר", אומר ד"ר שלמה גץ, "הן שהמס הדיפרנציאלי אינו משמש להקטנת הפערים הכלכליים בין החברים, אולם הוא משמש למימון הערבות ההדדית; וכי לכל הקיבוצים יש לפחות מקור אחד, לרובם יותר, למימון הערבות ההדדית".

ברגישות, בעדינות ובכישרון רב, מצליח אלכס לקלוט דרך עדשת המצלמה את שגרת החיים בקיבוץ; יופיים של החגים, ערכי השיתוף והעבודה, תום הילדות, עבודת השדה, נופי העמק, ואת אהבתו למשפחה הפרטית - והקיבוצית. מבקרי ומבקרות התערוכה שגדלו כאן, בעמק, יחוו את ילדותם שבה אליהם, את דורות העבר עולים בזיכרון ומתעוררים לחיים. בעמק של אלכס הכול חי כל כך, הכול ממשיך כשהיה – כולם כאן.

לחצו כאן לקריאת טקסט אוצרת התערוכה

התערוכה תוצג בגלריה בקיבוץ שריד עד לתאריך 04.03.23 ופתוחה בכל שבת, בין השעות 11:30 – 13:30.

הינכם מוזמנים. בוויז: גלריה מחסן ביצים, שריד. לחצו כאן לניווט באמצעות גוגל