כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ביום חמישי שעבר (17.11) נקבע מותו של סמ"ר דנטה שי רוברטס, בן 21, מקיבוץ יטבתה, שנפצע יום קודם באורח קשה בתאונת דרכים בעת מילוי תפקידו והובהל לבית החולים סורוקה בבאר שבע. התאונה אירעה כאשר אוטובוס התנגש ברכב האיסוזו הצבאי של בסיס חיל האוויר "רמון", בו שהה במהלך סיור אבטחה במסגרת תפקידו, בכביש הגישה לבסיס. דנטה רוברטס ז"ל שירת כמגן אסטרטגי בבסיס חיל האוויר רמון, ולאחר מותו הועלה מדרגת סמל לדרגת סמל ראשון. דובר צה"ל מסר כי "משטרת ישראל והמשטרה הצבאית פתחו בחקירת נסיבות המקרה. אנו משתתפים בצער המשפחה ונמשיך ללוותה". לפני כשנה נפצע דנטה בצורה לא קלה בתאונת אופנוע, אך התעקש ונלחם על מנת לחזור לשירותו הצבאי. 

משפחתו של דנטה ז"ל היא משפחה שורשית בקיבוץ, האם נירה היא בת הקיבוץ וסבו דדי אילן ז"ל היה חבר באחד מהגרעינים הראשונים שהקימו את יטבתה. גם שתי אחיותיה של נירה הן חברות הקיבוץ. האב, ברט רוברטס, עלה לארץ מדרום אפריקה והמשפחה הגיעה לקיבוץ כשדנטה היה בן שנה. לדנטה שני אחים קטנים - סול ואדם. ביום ראשון הובא דנטה למנוחות בהלוויה צבאית רבת משתתפים שנערכה בבית העלמין של יטבתה.

התנועה הקיבוצית כולה מחבקת ומשתתפת בצערן של משפחות רוברטס ואילן ושל בית יטבתה כולו. יהיה זכרו ברוך.

חברי מועצת רשות המים אישרו אתמול (רביעי) את המלצות רשות המים ומשרד האוצר בדבר תעריפי היעד למטרת מים לחקלאות ("דוח שמרת") לפיהן התעריף הביתי יוזל ב-8% עד 2027, ובמקביל, התעריף שהחקלאים משלמים בגין המים השפירים שהם צורכים יעלה בהדרגה בעשרות אחוזים. כעת, המהלך ייצא לשימוע, ולאחר קבלת הערות הציבור יצטרכו חברי המועצה שוב להידרש לעניין, האם לאשרר את ההמלצה או לא. 

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, תקף את ההחלטה ואמר כי "מדובר בניסיון ציני, אומלל וחד-צדדי של רשות המים ושל הממשלה היוצאת לקבוע עובדות בשטח לממשלה הבאה. חקלאי ישראל, אשר מתמודדים עם קשיים כלכליים גם במצב הנוכחי, לא יעמדו בהעלאה חסרת הפרופורציות של מחיר המים החיוניים לגידולים שלהם – וכך גידולים מקומיים רבים במדינת ישראל פשוט יקרסו וייעלמו. במידה וההחלטה לא תשתנה, יהיה זה מחדל שיפגע קשות באזרחי ישראל ובחקלאות המקומית".

בתגובה להחלטה, אמר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "מדובר במכה קשה נוספת של הממשלה הנוכחית רגע לפני שהיא מתחלפת. החקלאים מתמודדים עם קשיים אובייקטיביים רבים, ובמקום לחזק את הייצור המקומי – שרי החקלאות והאוצר פעלו לחסלו. העלאת מחיר המים בצורה כה חדה וחסרת פרופורציות היא מהלך מנוגד להסכם הקואליציוני שחתמו מפלגות ישראל ביתנו ויש עתיד. אנחנו נערכים לשימוע, שם נשתדל להשפיע על שינוי ההחלטה, ונילחם בעיוות הזה עם הקמתה של הממשלה החדשה".

בוועידת התנועה הקיבוצית שהתקיימה בסוף 2021 הוגדרו מטרות לתנועה לארבע השנים הקרובות, ואחת מעשר המטרות שהוגדרו הייתה בתחום הסביבה: "התנועה הקיבוצית נרתמת לשימור כדור הארץ ולמאבק בהתחממות הגלובלית, ותמשיך להוביל תהליכים של ייצור אנרגיה חליפית, שימוש במים מושבים ומחזור, ותטמיע גישות מקיימות בקרב חבריה, בענפי התעשייה והחקלאות שלה".

מתוך כך, הוקם צוות קיימות בתנועה הקיבוצית ששם לו למטרה ללמוד את התחום בדגש קיבוצי, לפתח שיתופי פעולה עם ארגונים במרחב הקיבוצי והארצי, להעלות מודעות ולאגד דרכי פעולה לעשיה ברמת הקיבוץ. את הצוות התנועתי ריכזה הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה (לשעבר), ואנשיו עסקו בלימוד התחום, בדגש קיבוצי, בדגש על הצעות ודרכי פעולה ישימים לקיבוצים.

החוברת הושקה והוצגה השבוע ביום שלישי ב"כנס הקיימות במרחב הכפרי" שהתקיים בגבעת ברנר בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות מכל הארץ, והיא תשלח בימים הקרובים לכל הקיבוצים. מסמך זה הינו סנונית ראשונה של פעילות זו, הוא כולל חלק מרוחב היריעה האדיר של עשיה סביבתית מתוך הבנה של המאפיינים הייחודיים לקיבוץ והאפשרויות שהיא מביאה עמה. הפרקים המרכזיים במסמך מתייחסים לאחריות תאגידית, פסולת ומחזור, השקעות כספיות "נקיות" והתנהלות קהילתית בכל הקשור לקיימות והגנת הסביבה. סעיפים פרטניים נוספים מציעים דרכי טיפול בפסולת גושית, תעשייתית וחקלאית, מחזור, גזם, השקעות סולידיות, ועשייה סביבתית כמחולל קהילתי-תרבותי.

כל מי שמתעמק בנושא ההתחממות הגלובלית מכיר את  התחושה הזו של חוסר אונים אל מול עומק משבר האקלים, והיקף הצעדים הנדרשים מהעולם כולו לתיקון. ההרגשה היא שהמשבר כבר כאן, הוא בלתי נמנע והיכולת של הפרט להשפיע לא קיימת. ההשפעות של ההתחממות הגלובלית על חיינו כה משמעותיות, והן כאין וכאפס לעומת מה שעוד צפוי לאנושות אם קצב ההתחממות הנוכחי יימשך. אבל מה יעזור אם נשתה בכוסות רב פעמיות במקום בכוסות פלסטיק?

יתרונה של התנועה הקיבוצית הוא בהיקף הנרחב שלה: 257 קיבוצים, 245 מפעלי תעשייה, חצי מהחקלאות הישראלית ו-2 מיליון דונם קרקע חקלאית מעובדת. אם מוסיפים לאלה  את יתרונות הכלכלה המשותפת (היותנו קואופרטיבים) ואת הכוח הכלכלי שאנו יודעים לאגם, את אלפי החברים שכבר עוסקים בהגנת הסביבה לסוגיה, ואת היכולת להרים פרויקטים קהילתיים - אפשר להבין למה בעייני אנחנו יכולים, בעצם חייבים, להירתם למאבק הקיימות ולייצר שינוי – אולי לא בסדר גודל עולמי אך בוודאי בהיקף משמעותי מאד בישראל.

השבוע אנחנו מפיצים לקיבוצים את החוברת המרכזת מידע רב ושימושי, ובה שורת דרכים ומסלולים לקידום תחום הקיימות והסביבה בקיבוצים. הצעדים המוצעים בחוברת הם ישימים, לפעמים מדובר בניתוב יתרות הקיבוץ מהשקעות בחברות מזהמות להשקעות בחברות "ירוקות", או הפסקת השימוש בכלים חד פעמיים באירועים קיבוציים; ולעיתים מדובר על שינויים משמעותיים כגון הפחתת שימוש בפסולת, הקמת מתקני מחזור, שימוש בפסולת להפקת גז, ועוד. במהלך הלימוד שלנו שמחתי לגלות כי בחלק ניכר מהקיבוצים ישנן יוזמות להגנת הסביבה, יוזמות יצירתיות בהן באים לידי ביטוי פתרונות מעניינים ומרגשים ממש.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לצוות המחויב שעסק בנושא באופן אינטנסיבי בשנה האחרונה - בני רגיל, אורי לוי, אייל רייז, איילת הריס, אילת ארנוני, איילת סלע יונגרמן, אלה יהב באואר, גיל לין, דגן לוין, הילה אקרמן, נרי שוטן, עומר מגל-שמיר, עמוס פרג'ון, ושלומית ארבל.

יותר מ-300 משתתפים ומשתתפות הגיעו ביום שלישי ל"כנס הקיימות במרחב הכפרי" שהתקיים באולם "הגבעה" שבגבעת ברנר, ובמרכזו הוצגה היערכות המועצות האזוריות לשינויי האקלים שכוללת, בין היתר, קידום אנרגיות מתחדשות, השפעת שינויי האקלים על החקלאות, קיימות בחינוך, ושמירה על ערכי טבע ונוף לצד מקורות פרנסה ותעסוקה, וטיפול ידידותי בפסולת. בכנס השתתפו השרה להגנת הסביבה, תמר זנברג, מנכ״לית המשרד, גלית כהן, יו"ר קק"ל, אברהם דובדבני, ראשי מועצות אזוריות, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, מנהלי קיימות וסביבה במועצות, פעילים סביבתיים, אנשי מקצוע ועוד.

בסיום דבריה של השרה זנדברג, הוענק לה אות הוקרה עבור שיתוף הפעולה הפורה בינה לבין ראשי המועצות האזוריות בשנה וחצי האחרונות, על ידי שי חג׳ג׳, יו״ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, שאמר בכנס: ״במיוחד היום, כשהוועידה בשארם א-שייח' הסתיימה ללא בשורות משמעותיות, אנחנו מבינים עוד יותר את חשיבותם של הרשויות המקומיות במאבק במשבר האקלים. נדרשת לכך תמיכה תקציבית מממשלת ישראל ונדרשים צעדים נוספים בביזור הסמכויות לרשויות המקומיות כדי שיוכלו לתת את המענים הנדרשים".

24 מועצות אזוריות התמודדו במסגרת הכנס על פרס הקיימות והאקלים. המועצות הגישו פרויקטים ותוכניות חדשניות בתחום, וועדת הפרס, בראשות פרופ' בני חפץ, קבעה כי במקום הראשון זכו בצוותא המועצה האזורית עמק יזרעאל והמועצה האזורית מנשה. כל המועצות שהשתתפו בתחרות קיבלו תעודת כבוד על הפעילות המבורכת שלהן בכל הנוגע לשמירה על איכות הסביבה והמרחב הכפרי.

תכנית מתנדבי חו"ל בקיבוצים מרחיבה את אפשרויות ההתנדבות גם בתחומי קיימות וקואופרציה. זו הייתה הסיבה לביקור שערכו בקיבוץ יגור שגריר מקסיקו ומזכיר שני משגרירות ברזיל, שבאו לראות מקרוב ולהכיר את מודל החיים הקיבוצי ולקדם אפשרויות לשיתופי פעולה לחשיפה ולמידה של צעירים ממדינתם בקיבוצים.

הביקור בקיבוץ הוותיק, ביוזמת תכנית מתנדבי חו"ל של התנועה הקיבוצית, ומרסלו וניצה שוטלנדר, כלל היכרות עם הסמלים המוכרים – חדר אוכל, מכבסה, בתי ילדים, מפעל וענפי חקלאות, אך גם חממת חסות הידרופונית, וביקור ב"סליק" בו החביאו ראשוני הקיבוץ כלי נשק להגנת היישוב.

האורחים נפגשו במהלך הסיור עם מתנדבים צעירים ממדינות באמריקה הלטינית הנמצאים כעת בקיבוץ, ושמעו הסברים מפיו של אודי קינן, יו״ר יגור, ועמוס נצר, ראש המועצה האזורית זבולון והדס דניאלי ילין, חברת יגור שכיהנה עד לאחרונה בתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית. לקראת סיום הביקור התקיים דיון על אתגרי הרחבת התכנית, במציאות של הנחיות חדשות מצד רשות האוכלוסין וההגירה, שהגדירה לאחרונה כי צעיר ממדינה שהתמ״ג (תוצר מקומי גולמי) שלה נמוך בכ-50% מהתמ"ג ישראל - לא יכול להגיע לארץ כמתנדב מחו"ל. עוד השתתפו בביקור עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה, קרן פרדו, מנהלת מחלקת מתנדבי חו"ל ומור צודק, המנהלת האדמיניסטרטיבית של התכנית, אילת סלע יונגרמן, רכזת קשרי הממשל של התנועה וארי שנער, רכז עולים ומתנדבים.

בשנה שעברה התמקד סקר הצעירים בהשפעות תקופת הקורונה על הצעירים בקיבוצים, וממצאיו הניחו תשתית לתוכנית העבודה של "הרשת", וסיפקו לממלאי וממלאות התפקידים והעוסקים התחום הצעירים בקיבוצים נתונים ותובנות לדיונים והחלטות בתחום. השנה, מטרת הסקר היא לגבש תמונת מצב עדכנית של צעירי וצעירות הקיבוצים במציאות של שינויים בשוק העבודה, חסמי דיור ובצורך בשייכות ובקהילה. כמו כן, הסקר יעזור למובילי ולמובילות תחום הצעירים בקיבוצים בכך שיצביע על הנושאים המעניינים את קהל היעד שלהם ברמה האישית, המקצועית והקהילתית. קהל היעד להשתתפות בסקר: בני ובנות גילי 18-45 בקיבוצים.

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית: "בשנים האחרונות אנו עדים לבני ובנות קיבוץ צעירים רבים שמבקשים ומבקשות לחזור ולהיקלט בקיבוצים בהם נולדו וגדלו, או כאלו שמבקשים להצטרף מבחוץ, כבעלי משפחות צעירות או אפילו רווקים. לא פעם נתקלים אותם צעירים בחסמים שונים ומגוונים או קשיים הנובעים מחוסר הידע או ההבנה בקיבוץ לגבי צרכיהם או מה שחשוב ומעניין אותם. מענה רחב של כמה שיותר צעירים וצעירות מהקיבוצים על הסקר יעזור לנו ולמובילי התחום בקיבוצים להבין ולדייק את הדברים באופן שיקל את הקליטה וההשתלבות בקיבוץ אליו שבו".

פרטים נוספים בקרוב....

בתכנית משתתפים 15 נשים וגברים מקיבוצים בכל הארץ, שהחליטו לקחת אחריות וירכשו כלים וידע על המרחב האזורי בו הם חיים ופועלים, במטרה להגדיל את העשייה וההשפעה הציבורית שלהם. את המפגש פתחו מובילי התכנית רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית, ונטע אראלי בן אור (העוגן), שעשו זאת גם במחזור הראשון.

לאחר דברי הפתיחה, פגשה הקבוצה את עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית, ואת מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, שהגיע לברך את המשתתפים ונגע בדבריו באתגרים ובהזדמנויות של התנועה הקיבוצית כיום במרחב האזורי. כמו כן, דיבר ניר על חשיבות הקשר בין המועצה, הארגון האזורי והתנועה הקיבוצית. לחלקו השני של המפגש הגיע אסיף איזק, ראש המועצה האזורית חוף כרמל, לשיחה מלאת השראה עם המשתתפים על מנהיגות ושליחות במגזר הציבורי.

התכנית כוללת תשעה מפגשים שיעסקו בהיכרות מעמיקה עם הגופים הרלוונטיים במרחב האזורי, בדגש על המועצות האזוריות והארגונים הכלכליים, רכישת ארגז כלים ובניית קהילת עמיתים. בין הנושאים עליהם ידברו במפגשים: השפעת התפיסות הכלכליות והחברתיות בישראל על השלטון המקומי, התנועה הקיבוצית – עבר, הווה, עתיד, מבוא לשלטון המקומי והמבנה הדו-רובדי, סוגי ישובים במרחב הכפרי ומנופי השפעה חיצוניים, מליאת המועצה, קואופרציה, ארגונים כלכליים אזוריים וכלכלה אזורית, השתתפות הציבור ועוד.

מזה כ-125 שנה הספרייה הלאומית אמונה על איסוף כל הפרסומים הקשורים לתרבות הישראלית, במטרה להנגישם לציבור ולהבטיח את שימורם לדורות הבאים. אוסף ישראל שבספרייה הוא האוסף הגדול והמקיף ביותר של ספרים ועיתונים בתחום זה. הספרייה משמרת את החומרים הללו וערבה לכך שהם יהיו זמינים לציבור גם שנים רבות לאחר שכבר אינם נמצאים אצל הגוף המפרסם כדי לתעד ולשמר את התרבות הישראלית. לאחר בדיקה ראינו שיוצאים פרסומים קהילתיים בתוך קיבוצים או ישובים שלא מגיעים לקטלוג הספריה. פרסומים אלו לרוב יוצאים בצורה עצמאית ולחברי הקהילה בלבד.

בהתאם לכך, אנו פונים אליכם בבקשה כפולה: נשמח לקבל ספרים מקומיים, כגון ספרי ציון מיוחדים בתולדות הקיבוץ, ספרים הנוגעים לאירועים ומועדים בקיבוץ, ספרי זיכרון והנצחה של בני הקיבוץ, ספרי שנתון בוגרים ועוד. הפנייה הנוספת מתייחסת אל כל אחד מחברי הקהילה באופן אישי – אם חיברתם ספר אישי, כגון ספרי זיכרונות, אוטוביוגרפיה, ספר משפחתי, ספר זיכרון והנצחה ועוד – נשמח לקבל כל פרסום ולהבטיח שימור - עד באוסף הספרים הלאומי.

אנו רואים חשיבות עליונה בשימור ותיעוד התרבות וההיסטוריה של ההתיישבות העובדת בישראל. קיבוצים רבים כבר מפקידים את הפרסומים שלהם באוסף הספרייה, אנו מודים על שיתוף הפעולה ומזמינים קיבוצים נוספים להצטרף ולהעביר באופן שוטף פרסומים שנכתבים ומופצים ביישוב, למוסד לאומי שיבטיח שימור מיטבי שלהם.