כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

נתוני הצבעה כלליים מהקלפיות בקיבוצים (לא כולל הצבעה במעטפות הכפולות):

אחוז הצבעה (קולות כשרים): 69.80% (98588)

יש עתיד: 36.52% (36006)
העבודה: 17.36% (17113)
המחנה הממלכתי: 15.22% (15010)
מרצ: 13.59% (13398)
הליכוד: 7.51% (7408)
הציונות הדתית: 3.88% (3828)

לחצו כאן לכל התוצאות מכל הקיבוצים

טל"ח. מצאתם טעויות? אנא כתבו לנו - www@tkz.co.il

תודה ענקית מגיעה לרבקה גרצובסקי, שגם הפעם ריכזה והזינה את התוצאות במסמך במסירות רבה. תודה לכל החברים והחברות שביום הבחירות יצאו להתנדב בשביל המפלגות, לשבת בקלפיות ולשמור על טוהר הבחירות. 

וזכרו - ייאוש הוא לא תכנית עבודה!

בכנס הושם דגש על מחקרים ומידע על התחממות כדור הארץ, שינויי אקלים, תופעות מזג אוויר קיצוניות ומחסור במים והוצגו טקטיקות מעמיקות ופתרונות בני קיימא לחקלאות חכמה ורובוטיקה, מערכות בקרת זמן פריחה, טכנולוגיות לניטור פציעות, זיהוי מחלות באמצעות בינה מלאכותית, חקלאות בעידן המידע, מטעי העתיד, טכנולוגיות ייצור בפרדסים, גישור הפערים בין מו"פ לבין יישום חקלאות בעלי חיים מדויקת ועוד.

את התנועה הקיבוצית ייצגה הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה, שאמרה בדברי הפתיחה: "השנה שהסתיימה התאפיינה במתקפה חסרת תקדים על החקלאות הישראלית מחד, ובשמירה על תוצאות טובות מאידך. הסיבות לתוצאות הטובות הן אתם ואתן: המקצועיות, הגמישות והחדשנות של החקלאות הישראלית, שנמצאות בידיכם. נאבקנו בשנה האחרונה ברפורמה בחקלאות שסיכנה חלק מענפי החקלאות הישראלית. הוכחנו כי כוחנו באחדותנו, וכי יש לנו שותפים ושותפות רבים במדינה שמבינים כי החקלאות הישראלית היא הביטחון התזונתי של מדינת ישראל בעולם של התחממות גלובלית ושל מלחמה באירופה.

כולנו מבינים כי החקלאות היא ערך, לא רק ענף כלכלי, ולכן, למרות שהמאבק היה קשה היו בו גם הצלחות רבות. אתם ואתן הוכחתם השנה כי בעבודה קשה החקלאות הישראלית יכולה לעמוד בציפיות של הציבור "לספק את הסחורה", וגם לייצר תוצאות טובות לקיבוצים".

תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) הותקנו בשנת 2005, כתוצאה מעבודת ועדה ציבורית, ועדת בן-רפאל, ומהמלצותיה בדבר יצירת סיווג חדש של 'קיבוץ מתחדש'. תקנות הערבות ההדדית נועדו לקבוע כללי מסגרת לשמירה על מערכת של ערבות, עזרה הדדית ושוויון בין החברים והחברות בקיבוץ המתחדש. זאת, כחלק מזהותה, מהותה והגדרתה של האגודה השיתופית מסוג זה. 

בחלוף השנים ובמהלך יישום התקנות עלו והתחדדו סוגיות שונות, המצדיקות עיון, בחינה והכרעה בדבר שינויים אפשריים בתקנות. כך, למשל, עולה שאלה בדבר הצורך בהטלת חובה רגולטורית על החבר או החברה לדאוג לצבירה פנסיונית; או שאלת האפשרות לנכות נכסים שאינם בעלי אופי פנסיוני מהגמלה הפנסיונית בה מחויב הקיבוץ. לשם כך, פנתה הרשמת, עו"ד שלומית שיחור-רייכמן, לציבור בבקשה לקיים היוועצות לצורך בחינת הצורך בעדכון התקנות.

כזכור, בחודש מרץ האחרון אישרה מועצת התנועה הקיבוצית ברוב גדול את המלצת התנועה לתיקון תקנה 3 לתקנות האגודות השיתופיות באופן שיתאים את תפיסת הפנסיה לתפיסת החיים הכוללת בקיבוץ המתחדש. מטרת הצעת התיקון הנה, להתאים את נוסח התקנה למציאות החיים בקיבוץ המתחדש, הקולט חברים לשורותיו, ומצד שני להמשיך ולעגן את הערבות ההדדית כמרכיב מהותי בקיבוצים. 

גלעד פרסקו ('טנא מבט') הסביר למשתתפים על חשיבותו של ביצוע "קיבוע קצבה" לחברות ולחברים הפנסיונרים, ככלי שבשימוש נכון מאפשר לחברים ולקיבוץ לצמצם תשלומי מס כפולים. פרסקו ציין כי רשות המיסים מערימה קשיים רבים בנושא זה על הקיבוצים וחבריהם, וכי ישנה כוונה לפנות בעניין זה לערכאות השיפוטיות הגבוהות. אדי קודלש ('אקו') ציין אתגרים העולים במסגרת תהליכי הקליטה לחברות של מצטרפות ומצטרפים חדשים, בתוכם אבחון אקטוארי מקצועי, אשר נועד לצמצם את הסיכון שהמתקבלים לחברות יקלטו בקיבוץ עם חוסר מובנה וידוע במקורות הפנסיה שלהם. הוא הציג תובנות להתארגנות נכונה של ועדת הקליטה ושל תהליך בדיקות היתכנות בתחום זה, כולל שיתוף של נציגי ועדת הפנסיה בקיבוץ בתהליכי הקליטה.

בסיום המפגש חשף אריה שטראוס ("סטפוינט") מחקר שערך בנושא התנהלות וזיהוי מגמות גובה השכר הממוצע במשק לאורך השנים, ממנו נגזרת "פנסיית הרשם" המחייבת. ממחקרו של שטראוס עולה כי בהתאם למידע הידוע נכון להיום, גובה פנסיית המינימום לשנת 2023 עשויה לצמוח בכ-12% בהשוואה לגובה הקצבה המחייבת כיום (4,172 ₪).

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ביקש לעדכן כי "מבדיקה שנערכה לאחרונה עם הרשמת עולות שתי נקודות מרכזיות: הראשונה, אין ביטחון אם, מתי ולכמה צפוי לעלות השכר הממוצע במשק, אשר ממנו נגזר השיעור של 40% המשמש כפנסיית המינימום (פנסיית הרשם") המחייבת את הקיבוצים המתחדשים עבור חבריהם שבגיל פרישה. בניגוד להערכותינו, אין מדובר ב"טייס אוטומטי", קיבוע השכר הממוצע טעון החלטת ממשלה, ואין כל ביטחון אם ומתי זו תתקבל ומה יהיה הסכום. הנקודה השנייה, נוגעת להזמנה לציבור שפרסמה רשמת האגודות השיתופיות להתייחס לסוגיות שעולות מתקנות הערבות ההדדית, מתוך כוונה לבחון את ההסדרים הקיימים ושאלת הצורך בעדכונם. ההערכה היא כי עדכון תקנה 3 'לתקנות הערבות ההדדית בקיבוץ מתחדש' צפוי להביא לשינוי משמעותי באשר לחובות הקיבוץ כלפי חבריו שבגיל העבודה, וראוי לקחת גם את העובדות הללו בחשבון, אם כי כדאי בכל מקרה להתארגן לקראת שנת התקציב הבאה".

מדובר בעשרות רבות של מתנדבים שיצאו לפולין לשליחות תובענית בתנאים מורכבים וביצעו עבודת קודש, בעיקר עם ילדי המשפחות ההמומות שנחתו במרכז "טסקו" בעיירה פשמשיל, מרכז בו שהו בכל רגע נתון לפחות מאות פליטים, לעיתים כשהן נמצאות בפוסט טראומה חריפה ולרוב בנוכחות חסרה כשגברי המשפחה נשארים באוקראינה.

יהל לינטרנרי (רמות מנשה), רכז דסק אירופה בשומר הצעיר העולמי, אמר, בין היתר, בדברים שנשא באירוע: "שם, בין ההלם והכאב והעייפות שלהם ניסנו לתת להמוני הילדים המסתובבים בחוסר מעש, חוויה של נורמליות, עיסוק באותם דברים שילדים אמורים לעסוק בהם; משחק, יצירה, מוזיקה, ריקוד, סרטים. ולאימהות והסבתות, השתדלנו לתת מעט זמן לנשום, לישון, לבכות. בכל שבוע יצאה משלחת של מתנדבים ומתנדבות, אנשים ונשים שעצרו את החיים, נפרדו מהקרובים ויצאו לשירות מילואים בצבא הישע. אנחנו פה להגיד לכם 'תודה', שאנחנו גאים שבחרתם להיות השותפים והשותפות שלנו, שבזכותכם כל זה התאפשר".

עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות חברתית בתנועה הקיבוצית, סיפר למתנדבים שמדובר היה ברגע מכונן מבחינתו: "החיבור שיזם עוזי שמש, מנכ"ל קרן חבצלת, הפיל את האסימון אצלי על העוצמות של כלל ארגוני התנועה הקיבוצית הפועלים עם יהודי התפוצות ובראשם השומר הצעיר העולמי. אנחנו בתנועה הקיבוצית עברנו לעמדת התורמים והמסייעים ויחד יצרנו תשתית משמעותית מאוד לאורך חודשים ארוכים. הארגונים השונים, ובראשם השומר הצעיר העולמי, שלחו משלחות לסיוע רגשי, רפואי ומנהלתי, סייעו ליציאת הפליטים מתוך אוקראינה והעבירו טונות של ציוד הומניטרי לנזקקים בתוך אוקראינה".

באגף חינוך רואים חשיבות רבה במתן תמיכה והכשרה של הצוותים ומנהלי החינוך, כי להיות איש חינוך זו פרופסיה, ולא משנה אם מדובר בעבודה בגיל הרך, בחברת הילדים, בנעורים, או בניהול מערכת חינוך קיבוצית. חיזוק תרבות הלמידה המתמשכת (למידה לאורח החיים) ייסייע בהתפתחות מקצועית הוליסטית של אנשי החינוך וכך במערכת כולה. על כן, מציע האגף חוברת המכילה מגוון רחב של קורסים וסדנאות מקצועיות ומיועדת לכלל צוותי הרצף החינוכי בקיבוצים ובמועצות האזוריות.

הקורסים והסדנאות המופיעים בחוברת, מועברים על ידי המדריכות והיועצים של מערך ההדרכה של אגף חינוך ומהווים חלק ממעטפת תמיכה והתמקצעות המוצעים לצוותי ולמנהלי החינוך של הגיל הרך והחינוך החברתי בקיבוצים. מעטפת זו כוללת, בין היתר, ליווי מקצועי למערכות חינוך על ידי מדריכות הגיל הרך ויועצי שבילים - החינוך החברתי, ליווי והנחיית פורומים, קורס מנהלות הגיל הרך באורנים, קורסי הכוון למדריכים ותכניות לתואר ראשון פרי שיתוף פעולה של אגף החינוך עם מכללות בפריסה ארצית. שמחים לעדכן שהשנה יצטרפו למעטפת גם ימי למידה אזוריים למנהלי חינוך וליו"ר הנהלות חינוך.

דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך: "אנחנו מבקשים לעודד ולתת רוח גבית להנהלות הקיבוצים ומנהלי החינוך בבחירה שלהם לעסוק במקצועיותה של המערכת, ולהתאים את ההכשרה המקצועית לצוותים כתפיסת עבודה מתמשכת, מתוך הבנה שחיזוק תרבות הלמידה כאורח חיים מחזקת את מקצועיותה של מערכת החינוך ואת חוסנה של הקהילה הקיבוצית".

אם בעבר היה נהוג לחשוב שעבודה היא אינה מספקת משמעות לחיים אלא רק דרך למימושה, הרי שהצעירים של היום מחפשים למצוא מימוש עצמי ותחושת סיפוק גם באמצעות מקום העבודה. עבודה במגזר הציבורי מעניקה אפשרויות רבות לתעסוקה חברתית שהן מעבר לרק פרנסה, כמו מימוש עצמי, הענקת תחושת שליחות תוך קידום שוויון בחברה והנעת תהליכים ציבוריים רחבים.  

אפיקים לשירות הציבורי הינה תכנית מנהיגות והכנה לכניסה למגזר הציבורי מבית רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, ובשיתוף אגף בכיר ׳עתודות לישראל׳ במשרד ראש הממשלה. אם אתם מרגישים שבוער בכם הרצון להוביל שינויים בחברה הישראלית אתם לפני לימודים, במהלך או בתהליך חיפוש אחר קריירה או שינוי קריירה - מקומכם עמנו.

ים פנסקי, בוגרת התכנית והיועצת הפרלמנטרית של ח"כ רם שפע, ממליצה להירשם: ״התכנית פותחת המון דלתות, העבודה שאני עובדת בה היום הגעתי אליה בזכות התכנית. אין ספק שהדברים שלמדתי בתכנית, הכישורים שרכשתי בה שם והאנשים שפגשתי דרכה מוסיפים לי המון למה שאני עושה כיום". גם ד"ר יאן זאב קורלנד, בוגר התכנית ורופא, מספר כיצד היא תרמה לו: ״התכנית נתנה לי כלים, וגם פיתחה כלים קיימים, בכל הקשור לדיבור מול קהל ואיך להתכונן לראיונות עבודה".

את ההזדמנות הזאת אסור לכם לפספס. אז למה אתם מחכים? לחצו כאן להרשמה לתכנית

המשלחת מהגליל העליון החלה את הסיור בצפון גרמניה, באזור העיר דורנום (Dornum), שם הכירו את האופי הכפרי והמרחב האזורי של הצעירים בצפון גרמניה. לאחר מכן ביקרו גם באי התיירותי נורדרני (Norderney), השוכן בים הצפוני וידוע באופיו המיוחד. בהמשך המסע המשלחת ירדה מעט לכיוון דרום מזרח לעיר אולדנבורג (Oldenburg) ומשם סיירה בכל מיני מקומות הסובבים את העיר. בחלק זה נערך גם סיור יומי בעיר ברמן (Bremen) בעקבות מקומות הקשורים למלחמת העולם השנייה והקהילה היהודית שהייתה בעיר.

הפרויקט נערך במסגרת שותפות חדשה שהמחלקה הבינלאומית בתנועה הקיבוצית מפתחת מזה תקופה ארוכה עם ארגון הגג של מרכזי הצעירים במרחב הכפרי של אזור סקסוניה התחתונה בגרמניה. באמצעות שיתוף פעולה ראשון מסוגו עם רשת הצעירים של התנועה, מבקשת המחלקה הבינלאומית לקדם תפיסה של חיזוק הקשרים עם שותפים בחו"ל להרחבת הפרספקטיבה והעצמת הפעילויות של התנועה הקיבוצית בתחום הצעירים ותכניות המנהיגות.

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית, הצטרפה גם היא אל המשלחת הישראלית בביקור בגרמניה ומספרת: ״אמנם הביקור שלי בגרמניה היה קצר, אך כבר בתחילתו ראיתי קווי דמיון בין האתגרים של הצעירים שלנו לצעירי גרמניה במרחב הכפרי. לימודים, מגורים, תעסוקה ותחבורה ציבורית הם אתגרים חוצי גבולות. אך מעבר לזה, היה מדהים לראות מכנה משותף של צעירים בפריפריה שרוצים לשנות ולפעול עבור הקהילה והמדינה".

מדי יום ביומו יושב האמן אל מול שולחן הכתיבה שלו ובורא עולמות בזעיר אנפין. על גבי דפי נייר בגדלים משתנים הוא יוצר סדרות של ציורים שבהם דימויים המורכבים משבלונות חיות ואותיות מחותמות המצטרפות למילים ומשפטים שתוחמים את ההתרחשות האמנותית במשמעות כלשהי, מטעינים אותה בתוכן שהוא בין הפיוטי-לירי לאמירות נוקבות על אורחות חיינו הנאמרות כמשפטים של אפשרות בלתי אפשרית.

בסדרה "ביבר הזכוכית", אחת מן הסדרות המוצגות בתערוכה, ישראל רבינוביץ מדמיין ומרכיב מערכות יחסים בין צורות מופשטות שנוצרו על ידי העתקת קווי המתאר של צלחות וקערות הגשה מזכוכית שנאספו מבתים שדייריהם הלכו לעולמם בשילוב עם דימויי חיות בית ובר שהועתקו מתוך שבלונות ציור המיועדות לגיל הרך. המתרחש ב-140 דפי הסדרה הינו כהשתקפות התחום הביתי/אישי של הצופה. חלקי חפצים פזורים בהם, במרחב הציורי, כפרגמנטים של תרבות, כעדות ל"תקין", לשלם, וכרגע לפני פקיעתו. וביניהם, מחוברים למראה אך אובדים למעשה, סובבים דימויי ביבר החיות כאלגוריה, כנבואה שהתגשמה, כסימן לבאות. הצורות והדימויים הופכים במהלך מעשה הציור ליחידה אחת. תחילתם בקו מתאר המאחד מציאות של שבר וחלל (שבלונה) יחדיו והמשכו קו מתפתל, אינסופי לכאורה, ונקודות הממלאות את המתאר כולו ברגישות מכאנית ותכליתית.

בתערוכה יוצגו הסדרות, חלקן על הקירות ואחרות בקופסאות לדפדוף הקהל. במרכז החלל יוצב שולחן ארוך ועליו אוסף צלחות הזכוכית והקערות ששימשו את האמן, והקהל מוזמן להציב בתוכן יצירה מיניאטורית משל עצמו.