כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ביום הבחירות הקרוב, כולנו חייבים לצאת להצביע, ולמנוע את ההקצנה והידרדרות המדינה האהובה שלנו לגזענות ולחושך גדול. 

ביום שלישי, ה-1.11 כולנו יוצאים להצביע.

מטרתו של כל מפעל חינוכי ארצי, על פי הרציונל של אגף חינוך, היא ליצור תשתית חינוכית וארגונית המאפשרת את העיסוק בזהות האישית והקבוצתית ובחוויית ההשתייכות לקבוצה, לקיבוץ ולמדינה, לצד הצלחה אישית, קבוצתית, יישובית, אזורית ואגפית.

המסע יעסוק בהכנת הנערים והנערות לקראת תהליכי המיונים לשנת שירות, ובעידוד לעשייה חינוכית-חברתית לטובת המדינה. בנוסף, יעסקו המשתתפים והמשתתפות גם בשירות צבאי משמעותי, בפיקוד ובמנהיגות. בני ובנות הנוער ייחשפו לערכי התנועה הקיבוצית וחזונה דרך היכרות עם חבל הארץ ועם דמויות משמעותיות בחבל ובמדינה בכלל. נושאים אלו יבואו לידי ביטוי בחוברת ייעודית למדריך ובפעילויות המשולבות בו, בדמויות שיגיעו לדבר עם שכבת י"ב בטקסי הדלקת הנרות בכל ערב ובשיח עם האנשים והארגונים שיפגשו במהלך המסע.

ההיכרות של מדריכי הנוער עם החניכים היוצאים איתם למסע היא חלק מהותי מקיום מפעל חינוכי זה על כל ההיבטים שלו - חינוכיים, טכניים, ארגוניים ובטיחותיים. זוהי הזדמנות לכל העוסקים בחינוך החברתי עם בני הנוער להציב אתגרים משמעותיים לכל נער, לקבוצה, למדריך ולמנהל החינוך. הכנת המדריכים תתקיים בחבל אילות בימים 28-29 בנובמבר וההשתתפות בה מהווה תנאי ליציאת הקבוצה למסע.

במפגש השתתפו מטעם התנועה הקיבוצית המשנה למזכ"ל, הדס דניאלי ילין, ראשת אגף חברה וקהילה, אילת גלס, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה, עפרי רביב, ונרי שוטן מהמחלקה הפוליטית. בין היתר, הוצגו לשרה וצוותה תכניות "שיבה בחברה טובה" ו"בתים  משפחתיים" בקיבוצים ונידונו פרקטיקות להפגת בדידות בגיל השלישי, סיעוד ובתים מוגנים, שילוב הוותיקים בקהילה כדרך חיים; וכן תכניות המנהיגות לצעירים והרחבתן למרחב היהודי-ערבי, ותכניות נוספות לחיזוק תחום הצעירים בתנועה ומחוצה לה.

הדס דניאלי ילין: "התנועה הקיבוצית עוסקת רבות בשילוב הבין דורי ובטיפוח מגוון האוכלוסיות בתוך הקיבוצים ובחברה הישראלית כולה, שמחנו למצוא שרה וצוות המחוייבים לנושא השיוויון על כל גווניו. אמנם אנו עומדים רגע לפני בחירות אולם אנו בטוחים כי נוכל להמשיך ולייצר שיתופי פעולה עם המשרד".

יואל הגיע לגבע כבן גרעין ממילווקי לפני למעלה מ-70 שנה כדי להגשים חזון ציוני, וזאת לאחר שהתייתם משני הוריו. הוא עלה לישראל מארה"ב בגיל 19, כשהגיע לשנת שליחות עם עוד 40 צעירים שהיו אמורים לשוב לארה"ב בתום השנה, ולהפוך למדריכי נוער יהודי ציוני בתנועת "הבונים דרור". זמן קצר לאחר ששב עם הקבוצה לארה"ב, הוא חזר לישראל, נישא לאילנה ז״ל, בת גבע, הפך לחבר קיבוץ והקים שבט גדול שהיה מקור גאוותו.

יואל שר בגבעטרון כבר בשנות ה-60' ומי שקיבל אותו אז ללהקה היה נחום נחצ'ה היימן. במקביל, פרנס התחיל לעבוד במפעל הקיבוצי "בקרה", הגיע עד לתפקיד הבכיר ביותר - מנכ"ל החברה - והיה חבר דירקטוריון המפעל עד לשנים האחרונות. בשנת 1989, לצד תפקידו בחברה, חזר לגבעטרון - והפעם כמנהל. תחת ניהולו קיימה הגבעטרון יותר מ-700 הופעות בארץ ובעולם, יצאה ל-12 סיבובי הופעות בעולם, ובשנת 2007 קיבלה את פרס ישראל. בחודש מרץ האחרון הודיע על פרישה מניהול הלהקה.

חבריו של יואל בגבעטרון נפרדו ממנו: "בימים האחרונים זכינו להיפרד מיואל ולומר לו באופן אישי את כל המילים מהלב, ההערכה הגדולה וההוקרה על שנים ארוכות של חברות, יצירה ומורשת. הגבעטרון מחבק את משפחת פרנס המורחבת, בת זוגו דינה, ילדיו רענן, עודד וגלעד, הנכדים והנינים. יואל, אנחנו אוהבים אותך מאוד. יהי זכרך ברוך". 

הסמינר, שאורגן על ידי אופיר ליבשטיין, יו"ר הבונים דרור וראש המועצה האזורית שער הנגב ושירי מדר, מנכ"לית "we kibbutz", ניסה להתחקות אחרי תולדות הקהילות היהודיות בהונגריה ובארצות הבלקן בתקופת השואה, שאינן מוכרות מספיק, ועל גבורתו של העם הסרבי שלחם בנחישות כנגד הכובש הנאצי. התחקיר המקיף בוצע והוצג בצורה מקצועית ומרגשת בידי נעמה אגוזי מקיבוץ מזרע. במסע השתתפו גם מנהלי אולפני הקיבוץ מרחבי הארץ שדנו בבניית שיתופי פעולה והרחבת תשתית העשייה החינוכית-קיבוצית בתפוצות.

אחד מאירועי השיא בסמינר היה מפגש עם שגריר ישראל בסרביה, יהל וילן (בן קיבוץ נגבה), וקבלת שבת מרגשת של הקהילה בבלגרד לציון כניסתה של "נטעים" לפעילות גם באזור הבלקן. במפגש עם נציגי הקהילות בחנו המשתתפים דרכים לבנייה ולפיתוח קהילות ובדרכי תרומה אפשריות של התנועה הקיבוצית לפועלם. באותו אירוע התרחש מפגש לא מתוכנן ורווי דמעות עם אשתו של רב הקהילה היהודית בבלגרד, אשר התברר במפתיע שבנותיה נמצאות כרגע בארץ בתכנית "חמסה" לחיילים בודדים המשותפת לתנועה הקיבוצית, קק"ל, הסוכנות היהודית והבונים דרור.

המפגש המרגש והמפעים ביותר היה עם קבוצת נערים סרבים, תלמידי תיכון מבלגרד החוקרים ומכירים לעומק פרטים רבים מאוד על הקהילה היהודית בעיר, וגורלה. המשתתפים הופתעו לגלות נוער אינטליגנטי ורהוט החש מחוייבות כזאת כלפי קהילה "זרה" שנכחדה למעשה לפני 80 שנים ויותר. יומו האחרון של הסמינר הוקדש להליכה בעקבותיו של טיטו, מנהיג הפרטיזנים ונשיא יוגוסלביה מסוף מלחמת העולם השנייה ועד מותו בשנת 1980. לאחר מותו של טיטו חדלה יוגוסלביה מלהתקיים.

בשבוע הבא ילכו אזרחי מדינת ישראל להצביע בבחירות לכנסת בפעם החמישית תוך שלוש שנים. בעקבות ארבעת סבבי הבחירות הקודמים והבחירות שצפויות לנו בשלישי, התדרדרה ישראל אל המקום האחרון בקצב עריכת בחירות ביחס לדמוקרטיות המבוססות בעולם, עם בחירות בכל 2.4 שנים בממוצע. מציאות זו דרדרה את אמון הציבור במשטר דמוקרטי ויצרה תחושת כאוס וייאוש לגבי המערכת הפוליטית. לכן, היום, יותר מתמיד, עיסוק בנושא זה חשוב מאין כמוהו.

באסופת המערכים "בחירות 22", שנכתבה על ידי מערך ההדרכה באגף חינוך, ניתן למצוא מגוון מערכי פעילות לחינוך החברתי לקראת הבחירות הקרובות. חלק מהמערכים עוסקים בבחירה, חלקם בדמוקרטיה, בפוליטיקה ועוד. מוזמנים להשתמש במערכים שלמים, או בחלקים מהם על פי הצורך.

אסנת חביב גל, מנהלת פיתוח תוכן, מחקר והדרכה באגף חינוך, אומרת כי "מטרתה של אסופת המערכים היא לטפח את הדור הצעיר להיות אזרחים המחויבים לדמוקרטיה ולצורך לחזק אותה ובעלי כלים וערכים לפעול בתוך הזירה הדמוקרטית. זהו אחד מהערכים החשובים של הקהילות שלנו, והתפקיד של מערכת החינוך הוא לקדם ולהקנות ערכים של הקהילה".

להורדת אסופת המערכים: לחצו כאן

התכנית מיועדת לקיבוצניקיות וקיבוצניקים המעורבים בקהילה הקיבוצית/האזורית מעוניינים להשפיע במרחב האזורי ולהשתלב בתפקידים מנהיגותיים במועצות האזוריות והארגונים הכלכליים, ומורכבת מתשעה מפגשים שבועיים בימי רביעי בין החודשים נובמבר (2022) עד ינואר (2023), בשעות 15:00-20:00. משתתפי ומשתתפות התכנית יזכו להיכרות מעמיקה וידע על המרחב האזורי והגופים הרלוונטיים בו, כגון המועצות האזוריות והארגונים הכלכליים, בדגש על החיבור למרחב הקיבוצי והכפרי, וירכשו ארגז כלים משמעותי לעתיד. 

עידית איזק-ברקן, מנהלת הקהילה בכפר גליקסון מספרת: "במסגרת התכנית התבקשנו לבחור פרויקט, ואני בחרתי בפרויקט אזורי של המועצה האזורית שלי לקידום מנהיגות נשית מקומית. קיבלתי את ברכת הדרך של ראש המועצה, אילן שדה, והקמנו צוות עבור הפרויקט. בחודש הבא יוצאת לדרך קבוצת הנשים הראשונה בקורס ייחודי למנהיגות נשית מקומית במועצה. תודה גדולה לקורס המעניין והמעשיר שנתן לי כלים והזדמנות מצויינת ליישם פרויקט מיוחד וחשוב".

יגיל אבין, המנהל העסקי בניר יצחק, ממליץ בחום להירשם: "התכנית אפשרה לי נטוורקינג מטורף, ובעצם היום אני יכול לעשות את התפקיד שלי בקיבוץ תוך התייעצות, למידה והזדמנויות לשיתופי פעולה עם קיבוצים ומועצות בכל רחבי הארץ. רוצו להירשם למחזור ב'!".

להרשמה: לחצו כאן
לפרטים נוספים: לחצו כאן

תפקיד מנהל.ת הקהילה ומזכיר.ת קיבוץ נוגע בתחומי חיים רבים של הקהילה הקיבוצית, ולכן זהו קורס ארוך הנמשך כחצי שנה וכולל 15 מפגשים, פעם בשבועיים. לקראת פתיחת הקורס הבא בתאריך 24.11.22, שמענו משתי בוגרות ובוגר של המחזור האחרון מה הרוויחו מהקורס ומדוע הם ממליצים לחברים וחברות נוספים להירשם אליו. 

אופירה כ"ץ-שופן, יו"ר קיבוץ בית קמה, ממליצה ללא התלבטות להירשם: "בקורס קיבלתי תחושה שאני לא לבד! שהתנועה הקיבוצית מאחוריי ושהעמיתים מהקורס הם קבוצת תמיכה והתייעצות חשובה ומשמעותית עבורי. באופן אישי, הקורס הוסיף לתחושת האומץ שלי והעצים את יכולותיי כמנהיגה בקיבוץ שלי, ועל כך אני אסירת תודה!".

אדריאן ברסקה, מנהל הקהילה באלמוג, התחיל את הקורס לאחר שכבר כיהן שנה בתפקיד, ומספר: "קיבלתי המון כלים יישומיים לכל תחומי החיים בקיבוץ ולכל הנושאים שבהם מטפל מנהל הקהילה בצורה מקיפה ועניינית. החלפת הדעות, רעיונות ודרכי ההתנהלות בקיבוצים השונים נתן פרספקטיבה נוספת, רעיונות רבים ויצא שיתופי פעולה עם קיבוצים אחרים".

רותי גול, מזכירת קיבוץ חוקוק, אומרת לנו כי המרחק לא היווה שיקול עבורה: "אני גרה בעמק הירדן והיה לי ברור שאת הקורס אלמד ברופין כדי לחוות שינוי באזור ובאנשים ובשביל היכרות עם קהילות קיבוציות אחרות". לדבריה, היא קיבלה הרבה כלים לתפקיד ניהול קהילה קיבוצית ובזכות כך שמחה להציג מועמדות ולהיבחר לתפקיד במהלך הקורס ולסיימו כמזכירת קיבוץ.

בתמונה - מימין לשמאל: עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, חכ"ל איתן ברושי, יו"ר מים לישראל, עודד שמיר, יו"ר אגודת המים עמק הירדן, רון יצחקי, מנכ"ל אגודת המים עמק הירדן ועופר ינאי, יו"ר נופר אנרגיה , על רקע המערכת הצפה במאגר ירמוכים. צילום: אבי אריש

בשבוע שעבר נחנכה בעמק הירדן מערכת צפה לייצור אנרגיה סולארית במאגר 'ירמוכים', מהגדולות ביותר מסוג זה שקיימות בארץ. הטקס התקיים במעמד רון יצחקי מנכ"ל אגודת המים בעמק הירדן, עופר ינאי יו"ר חברת "נופר אנרגיה", עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן ואיתן ברושי, יו"ר ארגון "מים לישראל".

בניית מערכות סולאריות צפות על מים במאגרי חקלאות הן פתרון יעיל ומוכח בייצור חשמל, תוך שימוש באנרגיה ירוקה וצמצום התאיידות המים במאגרים. ניצול שטח המים במאגר גורם לשני אפקטים חיובים, הראשון תורם לצמצום אידוי המים במאגר והשני לניצול מקסימלי של שטח המים במאגר לייצור אנרגיה ירוקה תוך מינימום פגיעה בשטחים ירוקים.

מאגר ירמוכים נבנה על ידי אגודת המים בעמק הירדן במסגרת הסכם השלום עם ירדן בשנת 1994 לטובת אגירת מי הירמוך, לצורך השקיה חקלאית והעברת מים לצבירה בכנרת והוא הגדול מבין מאגרי המים בעמק הירדן.