כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

הכנס שאורגן כולו על ידי פעילות ופעילי התנועה בשותפות בין המחלקה המשפטית, רכזי האזור, יחד עם אגף כלכלה והקיבוץ הדתי נוהל על ידי איילת הריס (מבוא חמה) וענת מרלא חפץ (נירים) שנכנסו לפני כחצי שנה למחלקה לצמיחה ופיתוח קהילה בתנועה.

את היום פתח מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, שאמר לבאות ולבאים: את היום פתח מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, שאמר לבאות ולבאים: "על סדר היום שלנו ביום הזה: קליטה לחברות מלאה, משמע - האחדת סטטוסים. תהליך ההתמודדות של הקיבוצים עם המשבר הכלכלי והחברתי, לפני כעשרים שנה, הביא עימו פתרונות יצירתיים, מסוגים שונים, בכדי לשמר את חצרות הקיבוצים כחצרות שוקקות חיים. עם תום המשבר, התייצבות הקיבוצים והתגברות איומים מסוג אחר, נוצר צורך "לארגן מחדש" את הציבור הקיבוצי המגוון שיצרו הפתרונות הללו. התנועה הקיבוצית ידעה כל השנים להתאים עצמה לנסיבות משתנות. נראה כי אנו ניצבים שוב בפני אתגר כזה. אני שמח שבכדי לחדד את הצורך ולתאר "למה ואיך", אירגנו את הכנס הזה אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית עם אגף הרכזים והמחלקה המשפטית, בשיתוף פעולה עם הקיבוץ הדתי".

אחריו סקרה עו"ד מרב ניב את המצב המשפטי-חברתי של ריבוי סטטוסים בקיבוצים במבט עבר-הווה-עתיד והדגישה כי חוסר איזון בזכויות וחובות בין אנשים שונים החיים בקיבוץ אינה הרגשה סובייקטיבית בלבד, אלא אי שוויון הלכה למעשה, המוביל לאי שקט ולהפיכת הסטטוסים ממצב פורמלי למצב של הבדלי מעמדות.

"לא צריך להיות סוציולוג גדול, כדי לדעת כי הבדלי מעמדות מביאים לכך שבמקום 'קהילה אחת' מתרבים הדברים המפלגים. זו סיטואציה של אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'."

עו"ד ניב הדגישה את ההבדל בין העבר הלא רחוק כל כך לימינו אנו: "אם בהתחלה כולם רצו להיות ב"עצמאות כלכלית" כמעמד נכסף, היום תופסים אותו כמעמד נחות כשבאים לקבל החלטות לגבי העתיד המשותף. ברגע זה האידיליה מתחילה להתערער".

איילת הריס הציגה כלים פרקטיים לתהליך חברתי מיטבי:

"יצירת קהילה קיבוצית מייטבית באמצעות צמיחה מקיימת – מתוכננת, תוך התייחסות לכלל הקבוצות בקיבוץ, לזהות הקהילתית, לתשתית הארגונית ולמשאבי הקיבוץ. אז מה בעצם אנחנו רוצים? חיזוק הקיבוץ באמצעות הגדלת מספר החברים באגודה השיתופית החקלאית תוך קיום שותפות מלאה."

בהמשך הציגה הריס מפתחות להצלחת תהליך חברתי שבסופו קליטה של חברים חדשים: "כל השותפים סביב השולחן- יש לוודא כי בעת תהליך קבלת החלטות אסטרטגיות ובפרט בנושא של כיוון הצמיחה הרצוי של הקיבוץ כולל החלטה על הרחבת מעגל השותפים בקיבוץ על ידי קליטת תושבים בהרחבה או חברים בעצמאות כלכלית, יש לערב בתהליך את כלל הגורמים שעומדים להיות מושפעים מהתהליך. יש לקיים הסכמה רחבה ושותפות בהחלטה לצאת לדרך, גם בצמתי ניסוח ההסכמים והסדרת הזכויות".

השנתון הופק ונכתב על ידי אגף הכלכלה של התנועה הקיבוצית, ונערך בידיה האמונות והמקצועיות של רו"ח אסנת כהן, מנהלת המחלקה הכלכלית בברית פיקוח, ובסיוע ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה, פעילי האגף, הרכזים, אילנה דרור, כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל ואיגוד התעשייה הקיבוצית.

רו"ח דגן לוין, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית מסביר על השנתון: "ממעוף הציפור קל לראות כי לאחר המשבר הגדול בסוף המאה הקודמת, בעשור הראשון של המאה הנוכחית צמחה הכלכלה הקיבוצית בשיעורים ניכרים בכל הפרמטרים המשמעותיים, ואילו בעשור השני הצמיחה נמשכת אך במגמת התמתנות. אם נתבונן בפרמטרים העיקריים, נמצא כי היקף ההכנסות הכולל ורמת החיים הממוצעת המשיכו לצמוח בחוזקה, ואילו הרווח התפעולי צמח בשיעור נמוך במקצת מהצמיחה הממוצעת במשק הישראלי. כיום הקיבוצים פחות דומים זה לזה כבעבר ועל כן נכון לבחון ולאפיין קבוצות שונות של קיבוצים. כך נמצא כי הקיבוצים החזקים כלכלית המשיכו לצמוח בשיעורים גבוהים, קיבוצי הביניים צמחו אך פחות ובקיבוצים שכלכלתם פחות חזקה מראים הנתונים על התייצבות.
הכלכלה הקיבוצית מחפשת את דרכה בתחומים נוספים כמו תשתיות, תיירות, אנרגיה וקנאביס. שני האחרונים הינם תחומי תוכן חדשים יחסית בהם לקיבוצים יתרונות תחרותיים שעלינו ללמוד לנצלם מחד, אך להישמר מפזיזות, חוסר מקצועיות והתלהבות יתר, מאידך.
ואחרון, אחרון חביב: המשך מגמת הצמיחה הדמוגרפית לצד שמירה על מרכיבי הערבות ההדדית שנבחנו בסקר, מחזקת את הביטחון העצמי של חברי הקיבוץ בעתידו ומרחיקה אותנו מטראומת המשבר הגדול. אם הייתי צריך לסכם את השנתון במספר אחד, הייתי מצביע על שמונת התינוקות שנולדו השנה במנרה."

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר הוסיף לגבי פרסום השנתון: "כדאי לזכור כי בשנים הנסקרות כיהנה בישראל ממשלה לא ידידותית כלפינו כשלצדה פעלה, ברוב המשרדים, פקידות עוינת ממש. העובדה כי הצמיחה בכלכלה ובדמוגרפיה נמשכת אינה מובנת מאליה כלל וכלל. גם בשנים הנסקרות, כמו באלו שלפניהן וזו שאחריה, נאלצנו להשקיע מאמצים רבים בכדי להדוף איומים לא מבוטלים. לצערי, לא תמיד עלה הדבר בידינו, אך התמונה המצרפית הטובה מוכיחה כי המאמץ משתלם."

יום הילד הוא עניין גדול בסין. ביום הזה יש ירידים בפארקים שונים בהם גני השכונות מציגים את עשייתם ומנסים למשוך קליינטים חדשים, וגם אירועים יותר אינטימים בגן לילדים ולהורים, כך שהצוות היה בהכנות כשבועיים. ערב לפני יום הילד, צוות הגן הזמין את ההורים להרצאה על גילוי רגשות ויחסי הורים ילדים שנתנה מומחית סינית. היא דחפה אותם לספר על רגעים מאתגרים וייעצה להם, ביקשה מהם לחפור עמוק ולגלות את המניעים מאחורי התגובות שלהם ולאוורר קצת רגשות ותחושות. ההורים נפתחו לאורך הערב ואני די בטוחה שמי שהגיע - הרוויח. יפה לראות שלגן חשובה התקשורת של ההורים והילדים.

בפארק הקרוב אלינו העבירו פעילויות מדעיות – שפכו לתוך בלון חומץ ואבקת אפיה וראו איך השילוב של החומרים מנפח אותו, וצבעו אורז בצבעי מאכל. בתחנה של הגן הספורטיבי יכולנו לצפות בילדים מתאמנים בסוגי ספורט שונים ומדדו את מדדי הגוף שלהם, בגן הטכנולוגי הייתה אפשרות להפעיל רובוטים מלגו והיו גם גנים שהעבירו פעילויות יצירה. הייתה מוסיקה והיה אירוע נחמד לילדים אם כי מאוד שיווקי, ולרוב ההורים לא היה אכפת להירשם לכל גן וגן כדי שילדיהם יהנו מהתחנות של כולם. מעניין כמה ישראלים היו מוכנים לעשות את זה בכזו קלות.

אחרי הצהריים נפגשנו הצוות, הילדים וההורים בגן למשחקים ולגיבוש. הצוות הפעיל תחנות מגוונות כמו חמור עיוור שבה הילדים מובילים את ההורה שעיניו קשורות, משחקי נשיפות על כדור, ציור על חולצות, תחרות גלגול צמיג של הורה וילד, תופסת זנבות וריקודים. היה מאוד נחמד וכולם נהנו.

אני, לעומת זאת, הרגשתי כמו דג מחוץ למים. בשני האירועים ניסיתי לתקשר בהתחלה, אבל מהר מאוד הבנתי שאין לי עם מי. רובם לא ידעו אנגלית, או שמאוד התביישו לדבר, ולי נותר להיות צלמת האירועים. כרכזת חברתית וכמפעילה של אירועים היה קשה מאוד לקבל את העובדה שאני לא יכולה להתמנגל ולהרגיש ממש חלק מהאירוע. לא שאני חושבת שבשבועיים הייתי מצליחה ללמוד לדבר סינית אבל אני מצטערת שהקשבתי לדרישה של ההנהלה לא ללמוד מהילדים והצוות סינית (כדי שלא אתפתה להסביר את עצמי בסינית לילדים, הרי הביאו אותי בשביל האנגלית) כי אפילו שיחה בסיסית לא הצלחתי לדבר.

במידה ויש מתעניינים ומתעניינות עם נסיון בגיל הרך ושרוצים לקחת חלק בחוויה דומה מוזמנים לשלוח קורות חיים לכתובת:

guyalmog87@gmail.com

כך מספר מנהל מכינת רעות, דן ורדי:

בעקבות ההצלחה והחוויה המשמעותית של חניכי מחזור א' במכינה, התקבלו למחזור ב' 45 חניכים – גידול של 50% לעומת השנה הקודמת. ההצלחה הזו חייבה אותנו להיערך למחזור הבא במספר אופנים. בשיתוף פעולה מלא עם קיבוץ יחיעם, תוך כדי שיחה על הקשר לקהילת יחיעם והיכולת שלנו להעצים את הקשר והרווח המשותף בין הקהילה למכינה, החניכים בשנה הבאה ייכנסו ליותר מסגרות חינוכיות ויפגשו את קהילת יחיעם מגיל גן ועד לכיתה י"ב. נקבעו אירועים משותפים עם הקהילה סביב החגים, וכן קבלות שבת קהילתיות ושיפוץ גן משחקים בקיבוץ יחד עם הילדים. במקביל, ישנו מאמץ למציאת מסגרות התנדבות נוספות בתחום המועצות האזוריות מטה אשר ומעלה יוסף, שיצליחו לאתגר את החניכים ולתת ערך מוסף לפעולה הלימודית-ערכית שלהם. החניכים יתנדבו בבתי ספר, בחינוך הבלתי-פורמלי במועצה אזורית מעלה יוסף במסגרת "קפה נייד", יגדילו את היקף ההתנדבות שלהם עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ובחקלאות.

חניכי מחזור ב' מגיעים מכל שכבות האוכלוסייה ומכל קצוות הארץ, מהדרום עד הצפון. נציגות יפה לבאר שבע, אשקלון ויישובי עוטף עזה, חניכים מקיבוצים לצד עירוניים מתל אביב, חניכים מכיתות מצוינות שרוצים לצאת מהבועה וחניכים מכפרי נוער שמעוניינים להמשיך את התהליך בו היו בתקופת התחנכותם בתיכון. המכינה היא מקום לבני נוער שמתלבטים ומחפשים את דרכם ומנסים לגבש זהות, לחניכים שמחפשים עזרה והכוונה לשירות או שמבקשים להיפתח ולדעת עוד לקראת היציאה שלהם לחיים האמיתיים.

בוגרי המכינה, שסיימו לפני 3 חודשים, הם שותפים מלאים בתהליך הגיוס, עוזרים בכנסים כשהם יוצאים הביתה, שומרים על קשר טלפוני עם חניכי מחזור ב' במסגרת יוזמת "אחים גדולים", ומשתפים בחוויות שלהם. הבוגרים משרתים בצה"ל בתפקידים שונים ומגוונים כמו תצפיתניות, בחיל החינוך, ביחידות החילוץ וההצלה, כלוחמים בצנחנים, בנח"ל, בתותחנים ובקורס חובלים. לכולם נאחל הצלחה בתפקידיהם, ושיחזרו להדריך אצלנו בעוד 4 שנים לפחות (אחרי שיסיימו עם הקצונה).

אנו נמשיך ונעדכן מפעם לפעם, וקוראים מכאן לחברים מסביבת יחיעם שרוצים להגיע לשיחה מעוררת השראה או לקחת חלק באופן כזה או אחר ליצור איתנו קשר.

בכנס שהתקיים במכללה האקדמית תל חי, השתתפו- ניר מאיר מזכיר התנועה הקיבוצית, אורי דורמן יו"ר החברה לפיתוח הגליל, שגב ירבעם מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל, דוד זיגדון מנכ"ל מכון המחקר מיגל, פרופ' יוסי מקורי- נשיא המכללה האקדמית תל חי, אריק דיין יו"ר ועד המנהל מכללת תל חי, אלי כהן מנכ"ל המכללה האקדמית תל חי, עידית חמל- מנכ"ל המועצה האזורית הגליל העליון, מנהלי מפעלים, ומנהלים כלכליים בקיבוצים.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית אמר: "שיתוף ושילוב יזמויות כפי שמתקיים בגליל העליון, לא קיים בשום מקום בארץ. גם אנחנו בתנועה הקיבוצית הבנו את העניין והתחברנו לאזור, הפרויקט האחרון עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בהקמת המיזם במנרה, במשך 4 שנים. תיקון 27 א' לחוק המים הביא להזדמנות, ולכן 4 השנים הקרובות חשובות מאוד להתיישבות ולקיבוצים יהיה קשה להתארגן ולכן אני מתכוון לרוץ פעם נוספת לתפקיד מזכיר התנועה".

שגב ירבעם מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל אמר בכנס: "תיקון 27  היווה איום על החקלאים ועמק החולה, אך בעבודה קשה ורבה הפכנו משבר להזדמנות, זאת בשיתוף המועצה והקיבוצים. הסכם המים והתמיכות לחקלאות שחתמנו ייתן מענה לפגיעה בחקלאות. השגנו הישג יפה שיצא כבר לדרך בסיוע משרד החקלאות ויש צורך למצב את תחום חלקות מודל ומחקרי מו"פ, ושימוש נכון ויעיל במענקים לשיפור הקיים ולהמציא חלק מהדברים מחדש, בכדי שיהיה כאן עתיד חקלאי טוב יותר. השנה האחרונה לוותה במשברים בענף הפטם בכל הארץ, תוך כדי המשבר הקמנו מערך הפצה עצמאי, ב'עוף הגליל', כחובה להמשיך ואף לצאת מחוזקים למרות המצב. אנחנו נכנסים להשקעות במיזמים חדשים במסגרת הפיתוח העסקי, תחום אנרגיה סולארית על הקרקע, בבריכות ועל גגות. בשותפות עם חברת אנרגיה ארצית גדולה 'משקים סולאר', המיזם השני, ארגון הקנאביס הרפואי האזורי. שיתוף הפעולה והעיסוק המשמעותי והחשוב שלנו הוא בפעילות המתרחבת של מכון המחקר מיגל המשתנה והמתפתח והעיסוק בפוד-טק תוך שיתוף הפעולה עם המכללה האקדמית תל חי, שהינה קריטית להתפתחות, כולל מכון המזון שיפתח כאן. פרויקט נוסף, 'אגירה שאובה', שהחל עוד בשנת 2005 ביזמת אחיקם ברלוי ז"ל, יצא לדרך בחודשים הקרובים ויהיה משמעותי לאזור. החברה לפיתוח הגליל', לא רק מפתחת את הכלכלה והקיבוצים אלא את כל הגליל וזה לא ניתן לעשות לבד, רק שיתופי הפעולה בין כלל הגופים האקדמיים, הכלכליים והמחקריים יביאו להצלחת האזור. מלבד העיסוק בכלכלה קיימת המעורבות בקהילה שהינה יעד חשוב. לפני שבוע חנכנו את הבית הסיעוד השלישי בכפר הנשיא, לאחר חנוכת הבתים בדפנה ולהבות הבשן, באמצעות "בשבילנו" חברה שהקמנו לפני 6 שנים. זו תרומה משמעותית לקהילה, חלק מהמחויבות והאחריות שלנו כמענה לצרכים לאוכלוסייה המבוגרת ובנוסף, מתקיימות פעולות למען הקהילה מטעם המפעלים  אני מאחל הצלחה לכולנו בשנים הבאות".

אורי דורמן יו"ר החברה לפיתוח הגליל אמר: "קיימת משמעות לשיתופי הפעולה שמתקיימים בין התעשייה שבאזור לבין מכללת תל חי מיגל, למרכיבים אלו תצטרף בקרוב חממת המזון שתפתח כאן, אשר במכרז להקמתה זכתה תנובה ואנחנו מאחלים לה הצלחה למען האזור ובשילוב האזור. ההישג הגדול הוא כי ממשלת ישראל החליטה להקים חממת מזון בישראל ולהשקיע בגליל. התוצאה לה אנו מצפים היא שחברות יגיעו וישקיעו כאן ויצמיחו כלכלה בתחומי האגריטך והמזון. מדובר על צפי של 60 חברות שיעניקו תעסוקה ופרנסה לעוד אלפי אנשים באזור, וימשכו תושבים חדשים לכאן. אך חייבים לעבוד יחדיו בכדי להשיג את היעד. משנת 2015 ועד עתה נוספו 300 מקומות חדשים באזור, במיגל, בחברת ענאגל Anagal, ובבתים הסיעודיים. זהו חלק מההצלחה, ויש ליצור עוד מקומות תעסוקה בכדי שהצעירים יחזרו לגור כאן, וישפרו את המצב הדמוגרפי".

על נושא המחקר להיות רלבנטי לתחומי הפעילות העכשוויים של הקואופרציה בישראל ובכלל זה התיישבות, חקלאות (לרבות עיבוד ושיווק), אשראי, דיור/שיכון, ביטוח, תעשייה, צרכנות ורכש, ועוד.
בשנת 2019 מוצעות 2 מלגות מחקר בסך 6,000 ₪ כל אחת.
מקבלי המלגה ידרשו להציג את המחקר בפני פורומים שונים של התנועה הקיבוצית במהלך שנת 2020

את הבקשה והמסמכים הנלווים יש לשלוח בדואר אל:
היחידה לקידום הקואופרציה בתנועה הקיבוצית
לאונרדו דה וינצ'י 13
תל אביב 6140001

מועד אחרון להגשת בקשה בצירוף מסמכים רלבנטיים: 31.07.2019 

בין מסיימי קורס הטיס הקרוב שיצעדו נרגשים על מגרש המסדרים של בית הספר לטיסה של חיל האוויר יהיה גם א', שיסיים את הקורס כטייס במגמת תובלה, חצי שנה בדיוק אחרי אחיו התאום ע'.

התאומים הזהים נולדו לפני 22 שנה, וגם אז ע' הקדים את אחיו - הפעם בחמש דקות. "שניהם נולדו פגים", נזכרת האם הגאה הדס, "במשקל של 1.4 ו־1.6 קילו. ושניהם גדלו להיות ספורטאים מצטיינים". המשפחה מתגוררת בעשר השנים האחרונות בקיבוץ בשפלה, ולתאומים שלושה אחים צעירים, שאחד מהם צפוי להתגייס בקרוב לשירות קרבי בנח"ל.

"מגיל צעיר הפרדנו בין א' לע'", מספרת הדס. "כבר בגן הם למדו בגנים נפרדים וזה המשיך עד לסיום התיכון. רצינו שכל אחד מהם יפתח אישיות עצמאית ויעצב לעצמו סביבה חברתית שונה וייחודית. למרות שהופרדו הם נשארו החברים הכי טובים ומאוד קרובים, ותמכו אחד בשני לאורך כל הדרך".

באופן מפתיע, אף אחד מהתאומים לא חלם על קורס טיס. "הקשר היחיד שלהם לקורס זה שאבא שלהם היה חצי שנה בקורס", צוחקת האם, "הם חלמו רק על סיירות. א' התקבל לסיירת מטכ"ל וע' התקבל לשייטת, ובמקביל הם עברו מיון לטיס. הם הגיעו למיון בשביל הספורט, ועם האוכל בא התיאבון".

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, הוסיף: "אנחנו גאים במשפחה שגידלה לתפארת זוג בנים תאומים שהפכו לטייסים. היום, כמו בעבר, התנועה מחנכת את בנותיה ובניה לשירות המשמעותי ביותר בצה"ל, ולא בכדי הקיבוצניקים מגיעים ל־98 אחוזי גיוס, רובם המכריע לשירות משמעותי, הן בקרב הבנים והן בקרב הבנות. תרומת חברי הקיבוצים למדינה ולחברה אינה מסתכמת רק בשירות הצבאי, אלא גם בשנת השירות ובעוד שלל תחומים ופעולות חוצות גילים ומגזרים".

בן-יוסף,  נשוי ואב לארבעה. בעל תואר שני בעבודה סוציאלית ותואר שני במנהל עסקים (MBA).

בשמונה השנים האחרונות כיהן כמנכ״ל הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים ולפני כן כמנכ״ל פארק האטרקציות קיפצובה. בעת האחרונה שימש אורן כעמית מחקר במרכז לעסקים חברתיים והשקעות חברתיות במכללה למנהל, וכיועץ מומחה לפיתוח כלכלי ואסטרטגי של ארגוני מגזר שלישי - בהם הסוכנות היהודית, קרן והאל, עמותת שלוה, רשויות מקומיות ועמותות שונות.

בן-יוסף: ״אני שמח לקבל על עצמי את האתגר לנהל את הספארי ומודה על הזכות להוביל יחד עם הצוות המסור את המשך פיתוחו, כעוגן המושך קהלים מגוונים מכל רחבי הארץ, כאתר עדכני ורלוונטי המשרת את העיר והקהילה שסביבו ומביא להם גאווה. כמו כן, אמשיך את קידומו וחיזוק מעמדו כגן חיות מוביל, שיעמוד בשורה הראשונה עם גני החיות המודרניים והאהובים בעולם".

יו"ר דירקטוריון הספארי וסגן ראש העיר, עו"ד רועי ברזילי: "אני מברך את אורן על מינויו ומאמין בו וביכולותיו לקדם את הספארי לעבר המטרות שהצבנו, במסגרת התוכניות לקידום ושיפור גן החיות. אורן נבחר מבין עשרות רבות של מועמדים ראויים. מה שהכריע את הבחירה באורן הייתה האג'נדה הברורה שהוא הציג וההבנה העמוקה של צרכי הספארי והייחודיות של ניהול מקום כה מיוחד ויקר לעיר רמת-גן. כיו"ר הדירקטוריון אסייע לו בכל יוזמה ובכל תהליך. מאחל בהצלחה רבה לאורן ולספארי".

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1585 מיום 24.12.2018  "מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע". קובעת את סיווג אזורי העדיפות הלאומית.

בחוזרנו 7/2019: מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע – הבהרות, הבהרנו כי תוקף ההנחות בהקצאות קרקע ע"י רשות מקרקעי ישראל מבוסס על החלטת הממשלה מס' 1527  "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון" מיום 13.06.2016.

לפיכך סיווג הישובים לפי אזורי העדיפות הלאומית ימשך בהתאם לסיווגם בשנים האחרונות וגם ללא מגבלת תקרת ההנחה הסוציו-אקונומית ביישובי המועצה האזורית עמק יזרעאל.

הכוונה לקבוע תקרת הנחה לשבעים וארבעה ישובים באזורי עדיפות

סעיף 1.4 להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1585 "מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע" קובע כי:

"1.4 על אף האמור בסעיף 1.3 לעיל, בישובים הנמנים על אזורי עדיפות א' ו-ב', שאינם ישובים חדשים ושאינם ישובים סמוכי גבול, המשתייכים למועצות אזוריות בהן המדד הכלכלי-חברתי על פי קביעת הלמ"ס הוא 8-10, תוגבל ההטבה ל-50,000 ש"ח ליחידת דיור (לפני מע"מ)."

על פי הצעה המתגבשת תחול הוראה זו בהתאם למדד הכלכלי-החברתי הישובי (ולא המועצתי) וכך ייפגעו 74 ישובים באזורי העדיפות, רצ"ב רשימת הישובים.

הוראת החלטה זו פוגעת קשות בשיווק מגרשים באזורי העדיפות ומנוגדת ליעדי הממשלה בדרגת העדיפות הגבוהה ביותר ליישב את חבלי הארץ באזורי העדיפות הלאומית.

על כן פנו לאחרונה ניצן פלג - ראש המועצה האזורית הגליל התחתון, אייל בצר - ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, דני עברי - ראש המועצה האזורית משגב אל חברי מועצת מקרקעי ישראל לבטל את הוראות סעיף 1.4 להחלטה 1585 העומד בניגוד למטרות עידוד ההתיישבות של ממשלת ישראל.   

יש לצפות כי בישיבת מועצת מקרקעי ישראל הבאה הצפויה לאחר הבחירות תתקבל החלטה חדשה.