כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

המועצה נפתחה, כמקובל, בהצגת – "ממועצה למועצה", בה סקר מזכ"ל התנועה, ניר מאיר את שהתרחש בזירה התנועתית והקיבוצית מאז ישיבת המועצה הקודמת. הדיווח התחלק לשלושה חלקים. תחילה, הוצגו ארבעת הנושאים האסטרטגיים שמלווים אותנו בשנה האחרונה.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, פירט על השתלשלות המאבק ברפורמה בחקלאות בשנה האחרונה. המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין סקרה את הפעילות למען העולים והפליטים מאוקראינה ומרוסיה והסיוע ההומניטרי שניתן על ידי גופי התנועה השונים, וכן את התרומות לקרן הסיוע. מזכ"ל התנועה דיווח על המאבק ב"מסמך שמרון" במועצת מקרקעי ישראל, ואמר כי השר זאב אלקין יצר זיקה בין הדיון בקבלת המלצות הדו"ח להארכת הסדר הביניים. בשבוע שעבר התקיימה פגישה בה השתתפו מזכ"לי התנועה הקיבוצית והקיבוץ דתי, השר אלקין, היועצת המשפטית של רמ"י ומנהלת אגף בכיר לשימושים חקלאיים ברמ"י, ומאיר הוסיף בזהירות רבה כי "ייתכן ובפגישה זו נמצאה ראשיתה של הדרך לפתרון מוסכם למלכוד". לבסוף סיפר מאיר על תהליך הקמת הקיבוץ החדש בסמוך לערד ועל סיור מזכירות התנועה באזור.

לאחר מכן הוצגה סקירה על הנושאים השוטפים ובתוכם הבחירות למזכ"ל התנועה. על פי הוראות התקנה והפרשנות המשפטית המסקנה העולה היא לקיים את הבחירות בפברואר 2024. ועדת הבחירות שתיבחר על פי החוברת הכחולה, לפחות 180 יום לפני הבחירות הבאות תביא בפני המועצה את כל השינויים המוצעים. בחלק השלישי של הדיווח סקרו ראשי וראשות האגפים בתנועה את הפעילות באגף עליהם הם ממונים בחצי השנה האחרונה.

לאחר הסקירה הארוכה ניגשו צירי המועצה לבחור את ראש אגף הכלכלה, מבקר התנועה וממלאי תפקידים נוספים. רינת פיין-רז, יו"ר ועדת גיוס רחבה, סיפרה על תהליך האיתור לכלל התפקידים. לתפקיד יו"ר ועדת ביקורת נבחרה קטי מיצנר מלוחמי הגטאות, דוקטורנטית בביקורת ומדיניות. לתפקיד חברי הוועדה המליצה ועדת הגיוס על מבקר התנועה היוצא, אלי גולדמן ממשמרות, איתן פרנקל ממעגן מיכאל (קדנציה שנייה), מוריאל לרנר מכפר גליקסון ושחר שדמי ממזרע. לתפקיד מבקר הפנים של התנועה הוחלט להמליץ על בחירתו של ישראל וייס מרמת יוחנן. ישראל עוסק בביקורת פנים שנים רבות, בדרגות בכירות, אך כל הזמן תוך עשיה ומעורבות פעילה בדוחות. חי ונושם ביקורת, הן ברמה התיאורטית והן ברמה המעשית.

לתפקיד ראש אגף כלכלה ועדת האיתור המליצה פה אחד על עו"ד עמוס פרג'ון, חבר קיבוץ נען. החל מאוקטובר 2020 מרכז עו"ד פרג'ון את הייעוץ המשפטי לתאגידי התנועה, תאגידי אפעל וקרנות קמ"ע במחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית. בטרם כניסתו לתנועה כיהן במספר תפקידים במערכת הבנקאית, וביניהם סגן מנהל מערך אשראים מיוחדים בבנק אגוד, מנכ"ל החברה לנאמנות של בנק אגוד ובהמשך מנהל מחלקה משפטית בבנק דיסקונט. 

צירי וצירות המועצה אישרו ברוב גדול את כל ההמלצות של ועדת הגיוס לתפקידים השונים. הסעיף האחרון על סדר היום עסק בפנייתו של אבשלום זהר סל לצירוף חברים צעירים למזכירות התנועה. מועצת התנועה אישרה את בחירת המשקיפים הנוספים במזכירות התנועה, בהתאם לתהליך שהומלץ על ידי המחלקה המשפטית.

ההנהגה החקלאית בראשות עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים; אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל; ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי והתאחדות האיכרים; שי חג׳ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים ויעקב בכר, יו״ר הארגונים הכלכליים האזוריים הקיבוציים שלחו הבוקר מכתב למנכ"לית משרד ראש הממשלה, נעמה שולץ, מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נעמה קאופמן-פס, ולסגן הממונה על התקציבים באוצר, איליה כץ, ובו טענות קשות על כי טיוטת ההסכמות בנוגע לרפורמה בחקלאות, אינה תואמת את ההסכמות שהגיעו אליהם בחסות יו"ר הכנסת, מיקי לוי.

בהודעה לעיתונות כתבו השישה בין היתר: "קיבלנו בתדהמה את הטיוטה החדשה של ההסכם אשר אינה תואמת כלל וכלל את הניסוחים המקוריים ואת ההסכמות אליהם הגענו. הטיוטה החדשה מבזה את חקלאי ישראל. לא ייתכן שכל המקלות בתוקף וכל הגזרים שמטרתם לתת את הביטחון להמשך קיומו של החקלאי והחקלאות הישראלית הושמטו והוסרו והפכו להמלצות בלבד, ללא כל התחייבות עבור החקלאים. אנו לא נחתום על שום הסכם שמעוות את הסיכומים אליהם הגענו ובוחנים את צעדינו המשפטיים לבדוק האם ניתן לבטל את משיכת הצווים בגלל ההטעיה על ההסכם כפי שהיה אצל מיקי לוי ולהחזיר את הצווים לדיון".

קראו את המכתב המלא

כרמים, אשר לפני כ-15 שנה מנה 23 חברים בלבד והיה בסכנת סגירה, הצליח מאז לגדול ולצמוח ומונה כיום כ-160 חברים, כשהוא חורט על דגלו חזון חדש של קיימות וחיים משותפים של דתיים וחילוניים. שבילי הקיבוץ שהיו פעם כמעט ריקים מילדים שוקקים בשנים האחרונות בילדים, פעוטות, אופניים ו"בימבות".

את חברי כרמים בירכו לרגל החגיגות ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית וניר זמיר, ראש המועצה האזורית בני שמעון. מזכ"ל התנועה ציין בברכתו כי "שנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת היו שנים קשות ביותר להתיישבות הקיבוצית הצעירה. אני יודע... חוויתי זאת בעצמי. קיבוצים צעירים רבים מאוד לא שרדו את התקופה הקשה ועברו טרנספורמציות מסוגים שונים. אתם נאחזתם בקרקע ובעקרונות ושרדתם את הסופה. בחרתם בדרך משלכם, חציתם את שנות המשבר הקשה תוך החלטה לאפיין מחדש את קיבוצכם כקיבוץ מעורב ואקולוגי. במבחן התוצאה, זה בהחלט הצליח, האם יצליח גם בהמשך? חובת ההוכחה עליכם".

ללי זינגר, מנהלת קהילת כרמים: "בגלל מגפת הקורונה אירוע ה-40 לכרמים נחגג באיחור אבל זה אפשר לנו להתכונן ולהתארגן ולחשוב לעומק איך היינו רוצים לציין אותו. את החגיגות הובילה, בעשר אצבעות, ועדת תרבות והוא היה שיא של כישרונות ויכולות מקומיים שביטא להפליא את האופי המיוחד של המקום. היה מרגש ביותר ומטעין בכוחות חדשים לעוד 40 שנים, לפחות, של התפתחות והתחדשות".

הממשלה אישרה בתחילת השבוע תוכנית היסטורית לשיקום ולפיתוח מורדות נהר הירדן הדרומי ולגיבוש תוכנית אקלים אזורית. את ההחלטה הגישו ראש הממשלה ושר החוץ, יאיר לפיד; השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג; השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג', שרת האנרגיה קרין אלהרר ורשות המים. תוכנית זו לשיקום הנהר ופיתוחו היא הרחבה ביותר שאושרה בעשורים האחרונים. רשות הטבע והגנים, המועצות האזוריות עמק הירדן ועמק המעיינות ורשויות הניקוז כנרת וירדן דרומי יסייעו במימוש התוכנית.

מטרת החלטת הממשלה לשקם את מי הנהר במטרה להפוך אותו לנחל חי, הזורם כל ימות השנה ומהווה בית גידול ובו מגוון ביולוגי עשיר, על מנת שיהפוך למוקד משיכה תיירותי לציבור הרחב. כך למעשה ייווצר רצף שטחים פתוחים המשלב טבע וחקלאות בת-קיימה כצעד נוסף להתמודדות עם שינויי אקלים.

מקטע מורד הירדן, שאורכו כ-11 ק"מ מהכנרת עד נהריים, אסור כיום לרחצה ולשתייה בעקבות קולחים המוזרמים ממכון טיהור השפכים ביתניה בצירוף מי המוביל המלוח.

"כלוב הצלעות", תערוכת היחידה של אליסיה שחף וספר האמנית המלווה אותה, נולדו בתקופת הקורונה. גרעינה התהווה בטיולים יומיומיים עם הכלבה שלה סביב הבית, אז אספה שחף חֲזָרָה לביתה יצירי טבע- פרחים נבולים או מתמתחים, זרעים פוקעים, ענפים מתכלים, עלים מתפזרים. בטקס מאגי אוספת שחף את תושבי הגן. על רקע שחור ובאור טבעי צילמה אותם. הצמחים שלה הם לא ייצוג בוטאני, מוצג לשימור או מחקר, אלא יצור אחר, בן כלאיים. בכוח מבטה הגופים הופכים לבשר חי. גוף מתכווץ, מזדקן, מתפתל, מבקש להיעלם לתוך עצמו, להיסגר ולא להיפתח שוב, מחפש להיראות בקצותיו הפרומים כתחרה, להיות ראוי למבט, מגיר את תכולתו, מתפרש בעונג, מסיים את חייו, נולד מחדש.

הטבע עבור שחף הוא נקודת אחיזה טובה לקצות אצבעות כואבות מטיפוס, סוכן סמוי של ריפוי כאבים וכמיהות. הצילום שלה מבקש לחזור לשורשים יציבים של מעשה צילומי ושימוש באור, כתגובה לשטח ההפקר המשובש בתוכו מצאה את עצמה וממנו הייתה צריכה לחלץ את עצמה. לצד הסדרה הבוטאנית מלווים את התערוכה חלקי טקסט. משפטים קצרים, מחשבות לא גמורות, זרמי תודעה פרומים. כל אלו מרכיבים מבט סקרן, בוחן, או מגשש אל מול מורשת השושלת הנשית והמשפחתית שלה. בתערוכה זו שחף משוחחת ומתעמתת עם זיכרונות רדומים, שאלות של זהות, מקורות, מיקוד והתפזרות, מציאת דרך ואובדנה, השלת עורות ופרישת כנפיים רטובות לייבוש בקרני השמש.