כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

הטקס התקיים במעמד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ראש הממשלה, נפתלי בנט, הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, ומשפחות הבוגרים. את קורס טיס 184 סיימו 36 חניכים - 33 גברים ושלוש נשים (בהן נווטת קרב אחת ושתי טייסות מסוקים) – וזאת לאחר הכשרה מקצועית בת שלוש שנים בבית הספר לטיסה. עם סיום הכשרתם, יצטרפו הבוגרים והבוגרות לחוד החנית של צה"ל ויובילו את הפעילות המבצעית של חיל האוויר בשנים הבאות, כחלק מהמאמץ להגנת ישראל ואזרחיה.

סגן י', מקיבוץ במועצה האזורית מנשה, סיים את הקורס במגמת טייס קרב (ביקש שלא לפרסם את תמונתו ופרטים אודותיו). סגן ר', בן 22 מקיבוץ במועצה אזורית בדרום הארץ, סיים את הקורס במגמת נווט קרב. היה חניך בתנועת הנוער "נוע"ם" (נוער מסורתי) ולפני גיוסו לקורס טיס התנדב לשנת שירות בכרמיאל במסגרתה.

יחד עם שני הקיבוצניקים עמדו על מגרש המסדרים בטקס גם בוגרי ובוגרת שנת השירות של התנועה הקיבוצית: סגן ד' מהמועצה האזורית סיים את הקורס במגמת טייס מסוקים. בתיכון הוא היה חניך בתנועת הנוער "בני המושבים", ואת שנת השירות ביצע בכפר לילדים ונוער בסיכון, המשמש בית לילדים ובני נוער שיצאו מביתם או הוצאו ממנו על ידי שירותי הרווחה. סגן נ' מהמועצה האזורית עמק חפר סיימה את הקורס במגמת טייסת מסוקים. בשנת השירות היא התנדבה בכפר נוער, לנערים בסיכון ולנוער נעל"ה בגילאי תיכון. סגן ג' מהמועצה אזורית עמק יזרעאל סיים את הקורס במגמת נווט תובלה. בתיכון היה חניך ומדריך בתנועת הנוער "בני המושבים", ואת שנת שירות עשה בפנימייה החינוכית בעין גדי. גם לאחר סיומה של שנת השירות הוא שמר על קשר עם מחלקת שנת השירות של התנועה ומגיע לשוחח עם מתנדבות ומתנדבי שנת השירות על שירות משמעותי בצבא ותרומה לחברה.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ברך את מסיימי קורס טיס 184: "התנועה הקיבוצית גאה, אך לא מופתעת. ברכות מקרב לב וטפיחה עזה על השכם לבני הקיבוצים ובוגרי שנת השירות של התנועה שסיימו את הקורס המפרך. בכל סיום קורס טיס אנו זוכים לייצוג של בנינו ובנותינו ושל מתנדבי ומתנדבות שנת השירות שלנו, שגם הם בשר מבשרנו. שאפו ענק לבוגרים הטריים, להורים הגאים וגם לקיבוצים ולחינוך הקיבוצי!".

מטרת המפגש הייתה ליצור שיח עם מנהלי הקהילות ויו"רי הנהלות החינוך בקיבוצים שיעודד אותם להוביל ולקדם תהליך בדיקה קהילתי ליצירת פתרונות לאתגרים איתם מתמודדות מנהלות החינוך, יחד עם הצוותים החינוכיים, בכל הקשור לתנאי העסקה ובעיות כוח האדם. קשיים אלו הגיעו השבוע לשיא נוסף בעקבות שביתת המורים והגננות, והציפייה שלמרות זאת מערכת הגיל הרך בקיבוצים תשמור על שגרת החינוך כשהיא "סובלת" מצוות חסר וללא  נוכחות הגננות - עד לבואן בשעה עשר. אתגר עצום שהביא את מנהלות הגיל הרך להביע מצוקה וחווית לבד בהתמודדויות המורכבות.

את המפגש פתחה דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך בתנועה הקיבוצית, שאמרה: "אנחנו רואים את העומס, הקושי והשחיקה של מנהלות ומנהלי החינוך והצוותים החינוכיים, מעריכים מאוד את נחישותם ומחויבותם מעוררות ההשראה להתעקש לקיים שגרה חינוכית ביצירתיות גדולה, וחושבים שהמפתחות לשיפור המצב ולהקלה עליהם נמצאים אצל מנהלי הקהילה ויו"רי החינוך. לכן, זיהינו הזדמנות השבוע לקיים שיח זה, במטרה להרחיב את הכתפיים הנושאות באתגר ולצמצם את חוויית הלבד של מערכות החינוך בקיבוצים".

הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה אמרה כי: "הימים האחרונים היו מטלטלים עבור המערכות החינוכיות בקיבוצים, המשבר במדינה מחלחל גם פנימה. כל משבר, כידוע, הוא גם הזדמנות וכאן ההזדמנות שלנו היא לשים מחדש את החינוך בראש סדר העדיפויות. להבין שמצוקת כוח האדם נובעת לא רק משכר נמוך אלא מהתדרדרות במעמדן ובמעמדם של נשות ואנשי החינוך ומתנאי העבודה. אני רוצה להזכיר כי למרות הקושי, אנו, כחברה סוציאל דמוקרטית, חייבים לתמוך במאבק הראוי אנשי ונשות החינוך ולסייע להם ולהן להחזיר את החינוך למעמדו הראוי במדינת ישראל וגם אצלנו בחינוך". 

דנה טובול, יו"ר הנהלת החינוך של בית גוברין, מחנכת בחטיבה עליונה ורכזת מגמת תקשורת במקצועה, אמרה במפגש: "המטרה של מחאה היא לגרום לאנשים להרגיש אי נוחות כדי להבין את המצוקה של האחר. אם אנחנו לוקחים זאת כמובן מאליו ונותנים מענה חלופי, אנחנו מבטלים את האחר ואת המחאה שלו. יש בקיבוצים הרבה מאוד מורים וגננות שנאבקים עכשיו על המקצוע והתנאים שלהם, אנחנו חייבים לזכור את זה. בנוסף, החינוך הוא מקצוע, מה זה אומר עלינו אם אנחנו מוכנים לקבל כל פתרון להחלפה במקום הצוותים החינוכיים שלנו, רק כדי שנמשיך לחיות כרגיל? מבחינתי זה זילות של התפקיד. חייבים לשקול נושאים אלו כשאנחנו מחליטים איך להגיב כקהילה, ואל לנו לנתק את עצמנו מהמאבק הארצי".

תל"מ, התכנית הוותיקה והמוצלחת של התנועה הקיבוצית, עברה בדיוק לפני שנה לפעול תחת "תכנית יתד", ולמעשה ביקור זה היווה מעין חותמת לסיכום שנת הפעילות הראשונה המשותפת. תכנית "יתד" היא תכנית בין משרדית ובין מגזרית, המאחדת לפעולה מתואמת ומשותפת 11 משרדי ממשלה, 3 רשויות ממשלתיות, שלטון מקומי, ארגוני חברה אזרחית ופילנתרופיה.

בביקור, שנערך בנוכחות רחבה של אנשי משרד הרווחה, הוזמנו מנהלי ומנהלות ענפים מקבוצת יבנה אשר מעסיקים משתתפים ומשתתפות בתכנית, וכן את מנהל הקהילה נח חיות ונציגות הקיבוץ הדתי. "כוכבי" הסיור היו כמובן משתתפי תל"מ, ובראשם אבי נגש, בוגר תכנית תל"מ שזו שנתו השלישית בקבוצת יבנה, כשכיר. הצעירים והצעירות שיתפו בכנות ובאומץ את סיפור חייהם, את התהליכים האישיים שעוברים בתכנית ואת תכניותיהם לעתיד.

מנכ"לית משרד הרווחה "הקשתה" ושאלה שאלות ישירות ומדויקות את המשתתפים, המעסיקים בקיבוץ, את צוות התכנית וצוות יתד. אילת ארנוני מנהלת תחום צעירים בסיכוי ותכנית תל"מ בתנועה הקיבוצית: "אנו מודים לה על הפתיחות והיכולת לקיים שיח פתוח וכנה, אשר כל מטרתו בסוף היא לשפר ולטייב את התכנית כמענה לצעירות וצעירים".

שביט כיהן בעברו, בין היתר, כמרכז תחום מים ואנרגיה באגף התקציבים במשרד האוצר, סמנכ״ל כלכלה וכספים ברכבת ישראל ומנכ״ל חברה בת של חברת אדלטק בתחום האנרגיה. כיום מכהן שביט כמנכ"ל חברת האחזקות משקי הדרום. אדלטק מחזיקה בבעלות משותפת על כמה תחנות כוח בישראל, שכולן יחד אחראיות על ייצור של כחמישית מהחשמל בישראל. שביט הצטרף לחברה ב-2011 וכיהן בה בתפקיד בכיר עד 2016 ואחר כך עבר למשקי הדרום, שעוסקת בין היתר בהקמת מתקנים סולאריים בקרקעות הדרום.

לשביט תואר ראשון בכלכלה וביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, הוא חבר בקיבוץ נען, נשוי ואב לארבעה. המינוי כפוף לאישור ועדת גילאור, הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות ולאישור הממשלה. ולפי הודעת משרד האנרגיה, "התהליך יכלול הסדר למניעת ניגוד עניינים, כמקובל".

יו"ר רשות החשמל הוא הרגולטור המפקח על משק החשמל ותפקידו לפקח על כל יצרני החשמל בישראל, לקדם את מדיניות האנרגיה המתחדשת בישראל, לפקח על חוזי הגז של חברת החשמל ועל התקדמות הרפורמה בחברה אחרי שיו"ר ועד עובדי החברה הכריז בתחילת החודש על עצירת הרפורמה בה. יו"ר רשות החשמל הקודם, אסף אילת, הכריז על פרישתו במאי 2020. מאז מכהן בתפקיד ממלא המקום יואב קצבוי.

במסגרת האירוע הוצגו ההישגים חסרי התקדים של יישובי הגלבוע מראשית הקמתו ועד היום, החיים המשותפים ליהודים וערבים בתחומי המועצה, החקלאות המתפתחת, הצדיעו לוותיקי הגלבוע והציגו את הספורטאים המקומיים שמסבים גאווה לאומית בתחרות בינלאומיות. יחד עם התושבים הגיעו לחגוג גם הזמר אברהם טל, להקת "הגבעטרון" שהוקמה בקיבוץ גבע ו"יאצק" – דמות הקיבוצניק האייקונית בגילומו של השחקן שלמה בראבא.

עובד נור, ראש המועצה האזורית הגלבוע, אמר בערב החגיגי: "לגדול בגלבוע, זה לצמוח בצניעות של מי שרואים את עצמם כחלק מדבר גדול הרבה יותר, זה לצמוח מול פסגות שמזכירות לנו, שאין פסגה שאי אפשר לכבוש, ביחד, ורק בזכות הרוח! זו אחריות לנשיאת המשמעות של הרוח הגלבועית!".

נשיא המדינה יצחק הרצוג: ״כשאנחנו מסתכלים עליכם, ברור לגמרי שמאה שנה משיגים רק בעבודה קשה, בעמל רב, וכן – גם באהבה גדולה. מודל החיים המשותפים של המרחב הזה, מודל שמכיל בתוכו לא רק מגוון מרהיב של דתות ואמונות, אלא גם פסיפס של אורחות חיים ועולמות ערכיים – קיבוצים, מושבים, ישובים קהילתיים, ישובים מעליות שונות, מתפוצות שונות – זה המודל שאליו צריכה לשאוף החברה הישראלית כולה. לעוד מאה שנים מופלאות של חיים משותפים, של צמיחה ושגשוג – לעבודה! תודה רבה לכם".

פרויקט חקר האוקיינוס התת קרקעי של אירופה (אחד מ-79 הירחים של צדק) של ביה"ס היסודי 'פלגים' השוכן בקיבוץ הזורע, זכה במקום הראשון באולימפיאדה לבתי ספר יסודיים. המשימה של המיזם, אותה הגדירו התלמידים, היא פיתוח פתרונות תקשורת באוקיינוסים תת קרחיים בחלל העמוק ובכדור הארץ, וחקר מעמיק של אזורים אוקייניים במערכת השמש אשר יאפשר סיכוי למציאת סימני חיים. את הפרויקט ליוותה המורה נעמית תבור.

בית ספר "פלגים" משתייך למועצה האזורית מגידו ופועל בחסות מחלקת החינוך של המועצה ומשרד החינוך - מחוז צפון, בשיתוף הקהילות השותפות בבית הספר. תלמידי בית הספר מגיעים מהקיבוצים הזורע, משמר העמק, גבעת עוז ומגידו, מהמושבים מדרך עוז והיוגב, ומיקנעם המושבה.

אולימפיאדת החלל היא תכנית הדגל החינוכית של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. האולימפיאדה מתקיימת זו השנה השמינית והשתתפו בה השנה כ-10,000 תלמידות ותלמידים מכ-400 בתי-ספר בכל רחבי הארץ. התחרות מתקיימת בשיתוף משרד החינוך ובביצוע של המרכז הישראלי למצוינות בחינוך. חבר השופטים הורכב מבכירים בתעשיית החלל והאקדמיה ונציגי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. התלמידים זכו להציג את הפרויקטים גם ל-2 אסטרונאוטים: ד"ר קייטלין רובינס, אסטרונאוטית פעילה של נאס"א ואורחת הכבוד של האירוע, ואיתן סטיבה, שחזר לאחרונה ממשימתו בתחנת החלל הבינלאומית.

הסמינר הובל על ידי המחלקה למפעלים ציונים בהסתדרות הציונית בראשותו של סילביו חוסקוביץ (נתיב הל״ה), ובמסגרתו התקיים כנס מרגש בפארק האולימפי במינכן במלאות חמישים שנים לרצח י"א הספורטאים מהמשלחת הישראלית באולימפיאדה בשנת 1972. ההתרגשות הייתה רבה כאשר הגיעו המשתתפים מגרמניה, רומניה, הונגריה, בולגריה, איטליה, שוויץ, צרפת, אוסטריה ועוד למפגש יוצא דופן ומחמם את הלב.

"נטעים" של תנועת הבונים דרור, מבית התנועה הקיבוצית, היא תכנית ייחודית במסגרת פעילות בינלאומית של המותג we kibbutz, ומטרתה להוות גשר לתפוצות ולחזק את מרכזיותה של מדינת ישראל אצלן. התכנית עוסקת בחיבור ליהדות כתרבות כמיטב המסורת הקיבוצית.

שירי מדר, מנכ"לית הבונים דרור, מספרת: "במהלך חמש השנים האחרונות אנו שותפים לבניית קהילות וחיבורם לישראל עם תכנים ייחודים כמיטב המסורת הקיבוצית. אופיר ליבשטיין, יו"ר הבונים דרור וראש המועצה האזורית שער הנגב, מוסיף: "אני רואה בפעילות מבורכת זו שליחות ועבודת קודש, והסמינר הוכתר כהצלחה משמעותית. אנו משוכנעים שעוד קהילות משוועות לקשר עמנו ומחוייבים להרחיבו".

מאיר צור, ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה וצוותי ההנהלה במועצה ובקהילה, אירחו את מנהלי מועצת חבל אילות בראשות ד"ר חנן גינת ראש המועצה, הדס שפירא המנכ"לית וצוות מנהלי מחלקות, מזכירי הקיבוצים ומנהלי הקהילות, שהגיעו לסיור היכרות ולימוד בערבה התיכונה. הביקור נערך כחלק מהחלטה של שני ראשי הרשויות לשתף פעולה, לא רק נקודתית באירועים וכדומה, אלא בנושאים משותפים בטווח הארוך, בעיקר בתחומי החקלאות, התיירות והחינוך, ומקווים כי אליהם יצטרפו רשויות נוספות מהנגב.
 
מאיר צור, ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה: "אנו חיים בתא שטח אחד וכמו שהמתבונן מהצד רואה בערבה מקשה אחת, אנו צריכים להתנהל באופן זה באמצעות מחלקות משותפות וחזקות ולא רק בשיתופי פעולה נקודתיים".
 
ד"ר חנן גינת, ראש מועצה אזורית חבל אילות, הודה למארחו ואמר כי במרחב הערבה חיים חלוצים שבחרו להתיישב בה ולהפריח אותה. "אנחנו שותפים לבקעת הערבה ומוטלת עלינו האחריות לשמור עליה, לקדם אותה ולהביא את תושביה ויישוביה לשיאים חדשים".

בסוף מאי, התקיים בבנייני האומה בירושלים טקס הענקת פרסי החינוך הארצי לשנת תשפ"א-תשפ"ב, במסגרתו הוענקו פרסים ותעודות הוקרה לרשויות, למועצות, למנהלות ולמנהלים, לבתי הספר ולגני הילדים הזוכים. בין מקבלי הפרס הייתה גם עדנה בז ממטולה, מנהלת בית הספר האזורי "עמק החולה" בגליל העליון. עדנה מובילה תהליכים פורצי דרך, חדשניים ומצמיחים בבית הספר ואת הכל היא מבצעת בתבונה ורגישות שכל כך מאפיינים אותה. עדנה היא גם בוגרת הקורס "בית הספר למנכ"ליות העתיד", מייסודן של התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית, ארגון 'סופרסונס' והקיבוץ הדתי.

עדנה בז: "התרגשתי מאוד לקבל את התואר "מנהלת פורצת דרך", זהו כבוד גדול עבורי ועבור כל השותפים שלי: אנשי חינוך מסורים, אמיצים ופורצי דרך בפני עצמם. בית הספר שלנו צועד קדימה בצעדים משמעותיים בזכות אנשים! הן בתוך בית הספר והן מחוצה לו, אנשים שלא חוששים לטעות בדרך למימוש הערכים שמובילים אותם ואותנו. מרגש ביותר לעשות חינוך בסביבה כה איכותית, ערכית ומחוייבת. אני לא שוכחת את תמיכת המשפחה הפרטית שלי שגם לה יש מקום מרכזי באות ההוקרה שהוענק לי ממשרד החינוך. מודה מקרב לב על הזכות שנפלה בחלקי".

דגל החלוציות הובל במשך שנים רבות על ידי התנועות ההתיישבותיות - הקיבוצים והמושבים. השפעתם ניכרה בכל תחומי החיים בארץ: בקביעת הגבולות, בהובלת הקרבות, בחקלאות מתקדמת, במערכות החינוך הייחודיות, בתרבות היהודית חילונית שהתפתחה בהם, בהפיכת המטלות הנשיות למקצועות, בתכנון היישובי, בלבוש, ומאוחר יותר בתעשייה, ועוד ועוד.

אנחנו סקרנים לראות באיזה אופן מתבטאת החלוציות היום בהתיישבות הקיבוצית\ המושבית\ הכפרית החוץ עירונית. מה קרה לאתוס החלוצי ומה צורתו היום? איך בא לידי ביטוי הקולקטיב\ ואולי הביטוי האישי הוא זה שמעיד על החלוציות של היום? כיצד באה לידי ביטוח החדשנות? איך המושג חלוציות מהדהד את התמונות מהארכיון?

כל צלם וצלמת, בשיתוף עם ארכיון הקיבוץ, מוזמנים לשלוח עד ארבעה צילומים עכשוויים שלהם, ועד ארבעה קבצי סריקות של הצילומים ההיסטוריים מהם שאבו השראה בארכיון הקיבוץ. בתערוכה יוצגו הצילומים של חלוציות אתמול וחלוציות היום. גודל טקסט להפקה עד 80X60 ס"מ - ולא גדול מ-30 מגה פיקסל, בפורמט JPG. את הקבצים יש לשלוח עד לתאריך 30.08.22, לדוא"ל: noa@yadtabenkin.org.il.