כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

מפלגת כחול לבן יחד עם מפלגות העבודה ומרצ, מובילות הפגנה בעד הדמוקרטיה ושלטון החוק שתתקיים במוצאי שבת הקרובה, 25 במאי, בשעה 20:30 ברחבת מוזיאון תל אביב. אל המפלגות יצטרפו גם התנועה לאיכות השלטון, ישראל חופשית, המכון הישראלי לדמוקרטיה וגופים אזרחיים נוספים.

ההפגנה תתקיים תחת הכותרת "חומת מגן למדינת ישראל ולדמוקרטיה הישראלית" ומטרתה למחות על הכוונה לחוקק את חוק החסינות ועל הרפורמות המתוכננות במערכת המשפט. 

במטה התנועה רואים בפעולות המתגבשות בקואליציה העתידית סכנה אמתית לדמוקרטיה הישראלית ומכינים תכנית פעולה ייעודית לקיבוצים שתכלול צעדים נוספים מעבר להפגנות. 

הסעות מאורגנות מתוכננות לצאת מערים מרכזיות בכל הארץ, ואינן באחריות התנועה הקיבוצית. במידה ויש כוונה של 30 איש לפחות מאותו קיבוץ, או ממספר קיבוצים סמוכים, להגיע להפגנה, או בבקשות ושאלות אחרות - ניתן לפנות לרון ויצנר מאגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה: 054-5637634. 

מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי ילין: "אנחנו עוקבים בדאגה אחר הידיעות המתפרסמות על הכוונה לחוקק חוקי חסינות שונים במטרה למנוע את העמדתו לדין של ראש הממשלה, ולהחליש את כוחו של בית המשפט העליון, כך שלא יוכל לפסול חוקים שחוקקה הכנסת. אנו מקבלים את תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת ולא מערערים עליהן, אך חשוב לזכור שמיליוני אזרחים לא הצביעו לקואליציה המסתמנת והדמוקרטיה בישראל שייכת גם להם. לא נעמוד מנגד אל מול הסכנה הנשקפת לה מהצעדים המתוכננים. התנועה הקיבוצית ראתה מאז ומעולם חשיבות במעורבות פעילה בחברה ותרומה למדינה, ואני מקווה שגם במוצאי שבת יגיעו כמה שיותר קיבוצניקים להפגנה, וקוראת להם לעשות זאת."

ח"כ רם שפע (גבעת חיים איחוד, כחול לבן): "בימים האחרונים אנו שומעים שחוקי החסינות לכאורה לא יהיו חלק מההסכמים הקואליציוניים. ברור שמדובר בספין זול ובעצם רה"מ שיקר במצח נחושה לבוחריו ערב הבחירות כאשר הצהיר שלא יחוקק חוקי חסינות אישיים. אל מול תכנית זו, תתייצב האופוזיציה בכנסת וברחוב כחומת מגן להצלת הדמוקרטיה. לא ניתן לנתניהו לגרור את ישראל לחקיקה נוסח טורקיה, בה השליט חסין בפני החוק.
אני קורא גם לקיבוצניקים להגיע במוצ"ש בשעה 20:30 לרחבת מוזיאון תל אביב ולהצטרף למאבק על הדמוקרטיה הישראלית ועל דמותה של החברה בישראל."

מועצה התנועה הקיבוצית אישרה הבוקר (חמישי) את המלצת ועדת גיוס לועדת הבחירות למזכ"ל התנועה - שיבולת שופט- אדלמן (ראש הנקרה) – יו"ר הועדה, תמי אנגל (מעגן מיכאל), סול לביא בן שימול (אלמוג), בארי הולצמן (עין חרוד איחוד), טל חכים דרומי (פלך), אבי אובנטל (עברון), שמואל שנער (כפר עזה), בני רגיל (גזר), יונית קורן (שניר).

בנוסף אישרה המועצה צירוף חברים למזכירות התנועה: דבי בראס – ראשת אגף החינוך,  עמוס רבין – יו"ר חבצלת וח"כ אלון שוסטר. ח"כ רם שפע ישמש כמשקיף משום שאיננו חבר קיבוץ עדיין, אך מתגורר בקיבוץ ונמצא בהליכי קבלה לחברות. לאחר מכן, נערך דיון פוליטי על ההתארגנות הראויה של  התנועה לתוצאות הבחירות, ומועצת התנועה קראה לכל חברי הקיבוצים לקחת חלק בפעילות המחאה לשימור שלטון החוק.

הדיון על מעבר בית התנועה מחוץ לתל-אביב חזר על פי החלטת רוב הצירים לדיון נוסף במזכירות התנועה.

טקס הנחת אבן פינה משולש התקיים השבוע בקיבוץ פלך שבגליל המערבי למועדון חברים, שכונת קליטה וגן ילדים. הפרוייקטים, בתמיכת החטיבה להתיישבות, קק"ל ארה"ב (JNF) והמשרד לפיתוח הנגב והגליל יתנו מענה לצרכים המתפתחים של הקיבוץ הצומח.

מזכירות הקיבוץ דפנה שני-אופק וטל חכים-דרומי אמרו בטקס: "אין ספק שהאהבה למקום בו אנו חיים היא הבסיס שמאפשר לנו לקדם ולהוביל את הפרויקטים האלו בקיבוץ". וקראו מתוך שירה של לאה גולדברג: "בארץ אהבתי על הצריח דגל אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל בשעה טובה בשעה ברוכה המשכיחה כל צער". דפנה וטל הוסיפו: "החזון שלנו בפלך הוא להמשיך להיות קיבוץ קבוצות הגדל ובכך גדלה גם השפעתו המיטיבה על הסביבה, בעבודתנו החינוכית, הטיפולית, החקלאית. הדרך עוד ארוכה, אך אין ספק שיום זה מהווה ציון דרך משמעותי בדרך להפוך את היאחזות הנח"ל לקיבוץ אמיתי, תוסס, חי וקיים".

"לפעמים חלומות מתגשמים" ברך ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית והוסיף כי בפני הקיבוץ אתגר כפול – לצמוח במהירות בהתאם לציפיות המוסדות מחד ולשמור על הרוח המיוחדת, הערכים והשליחות שמאפיינים את הקיבוץ מאידך.

על הציפיות להמשך צמיחת הקיבוץ חזרו גם גאל גרינוולד, יו"ר החטיבה להתיישבות ודני עברי, ראש המועצה האזורית משגב. עברי הדגיש גם את חשיבות האופי המיוחד של הקיבוץ שמשתלב עם חזונו – "אנחנו כאן כדי להיות שונים זה מזה. אחדות ולא אחידות" והתחייב כי "אתם תמשיכו לחלום ואני אגן על החלומות שלכם".

אחרון הדוברים היה שאול שילה, חבר קיבוץ עין המפרץ שמלווה את הקיבוץ ב-14 השנים האחרונות. בהתחלה כיו"ר ועד ממונה לקיבוץ בתת אכלוס ובשנים האחרונות כמלווה של הקיבוץ. שילה הזכיר לנוכחים את הספקות שליוו את תהליך ההתחדשות של הקיבוץ וציין כי "כנגד כל הספקנים, הלא מאמינים והחוששים, קם קיבוץ עם כוח אדיר, יכולת וערכים".

שכונת הקליטה שבנייתה תתחיל בשבועות הקרובים תמנה 14 יחידות דיור ותאפשר לתת מענה לרשימה הארוכה של חברים וקבוצות שמעוניינים להצטרף לקיבוץ. בנוסף לכל הבנייה הקיבוצית, מושלמת בימים אלה בניית שכונת הקבע הראשונה של הקיבוץ ומתחילה בניית השכונה השניה.

קיבוץ פלך הוקם לראשונה בראשית שנות ה-80, אך גרעינים באו והלכו וכמו קיבוצים צעירים רבים, הקיבוץ לא הצליח לעמוד על רגליו. לפני קצת יותר מעשור היו בקיבוץ 10 חברים בלבד ולא היה בו אף בית קבע. לאחר תהליך משותף עם ועד מלווה, תנועת השומר הצעיר וחברי הקיבוץ הוותיקים, נפתחה הדרך לקליטה של חברים חדשים במודל של קיבוץ קבוצות. בקיבוץ הקבוצות כל חבר שייך גם לקבוצה – מעגל שותפות קטן יותר שמהווה בסיס לחיי השיתוף ולדמוקרטיה הקיבוצית.

בתכנית משתתפים 24 צעירים וצעירות מהקיבוצים וההתיישבות העובדת, שביקשו לקחת חלק בלמידה וחידוד תפיסת עולמם, ולהיות יוזמים ומשפיעים במסגרות חייהם ובחברה הישראלית כולה. התוכנית כוללת כ-12 מפגשים, תעסוק בנושאים מדיניים ביטחוניים, חברתיים-כלכליים ודמוקרטיים אזרחיים, ותנסה לייצר עבור המשתתפים סל כלים להעצמה אישית, מנהיגות וחזון לשינוי ועיצוב פני המדינה והקהילה. בסיום התכנית, תינתן למצטיינים הזדמנות להצטרף לתוכנית המשך, במסגרתה יינתנו להם הזדמנויות נוספות להתפתח ולהוביל.

את התוכנית ילווה וינחה נחשון אלוני (עין החורש), ובמפגש הראשון החגיגי בירכו את המשתפים מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה, עפרי רביב, מנהלת רשת הצעירים, רותם שניצקי, שי צ'רפנוב, מנהל תוכניות המנהיגות מקרן ברל כצנלסון ומיקי בריל מקרן פרידריך-אברט. 

לאחר סבב ברכות והיכרות ראשונית האחד עם השני, עם אגף צעירים בתנועה הקיבוצית ו"רשת הצעירים" בתנועה הקיבוצית, ולאחר מעבר מהיר על הסילבוס הצפוי להם ותיאום ציפיות, פגשו המשתתפים לשיחה את יאיא (יאיר) פינק, בוגר ישיבת הקיבוץ הדתי, מייסד ומנכ"ל לשעבר של 'לובי 99' לשיחה מעוררת השראה שדנה סביב השאלה מהי ציונות היום. את השיחה חתם יאיא בקריאה למשתתפות ומשתתפי התכנית להיכנס לזירה הפוליטית מתוך הבנה ששם מתקבלות ההכרעות בסופו של יום

ניר מאיר: "לפני כחמש שנים יצאה התנועה הקיבוצית ממסע הישרדות דרמטי ביותר - כשני שליש מהקיבוצים היו חדלי פירעון. בזמן המשבר התנועה הייתה עסוקה באיך לשרוד, עזבה את הצעירים לנפשם, וכל המאמצים הופנו לטובת השכבות הוותיקות יותר בקיבוצים על מנת שיצליחו להתפרנס באופן עצמאי. בתום המסע הבנו שהצעירים נעלמו, ונעלמה גם היכולת שלנו לתרום ולהיות מעורבים בחברה הישראלית. מכיוון שהמשבר נגמר ומרבית הקיבוצים נמצאים כיום במצב איתן, החלטנו להוציא מהבוידעם את המטרות הישנות של התנועה ולחדש אותן. כנראה שקיבוצים חדשים כבר לא צריך להקים, אך בהחלט צריך להילחם על דמותה וערכיה של ישראל, וכמו שאומרים במחנה היריב – "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". זו פונקציית המטרה של תכניות המנהיגות שבנינו עבור הצעירים בתנועה – לדבר מחדש ולהפיץ את האידאולוגיה והאמונות שלנו. להפיח רוח מחדש בגחלים שלנו. מי שצריך לקחת את האלונקה ולסחוב אותה קדימה זה אתם, ואנו מאמינים בכם, למרות שהדרך לא תהיה פשוטה."

עופרי רביב: "בזמן שאנחנו מדברים פה בחדר, האדמה רועדת בחוץ ויש עניינים בוערים. אנחנו לא מסתפקים רק בפעילות פנימית, ולאורך ההיסטוריה התנועה הקיבוצית תמיד הייתה מעורבת בחברה הישראלית. החלטנו להצטרף למאבק על הדמוקרטיה בישראל כחלק משיתוף פעולה עם מפלגות וארגונים שונים. מטרת התכנית היא בדיוק בשביל כך – כדי לבנות יסודות איתנים למאבקים מסוג זה. אנחנו רוצים שבכל רחבי המדינה יהיו מחוברים למאבקים ולמה שקורה בה. הסיפור של יציקת רעיונות ותוכן, ולאחר מכן תרגומם למאבקים ושינויים הוא בדיוק מהות התכנית הזו. תודה לשותפינו מקרן ברל כצנלסון וקרן פרידריך-אברט."

בינואר השנה התקיימו בכנס ההנהגות מספר דיונים מקבילים בחלק ניכר של קבוצות השיח במרחב הפתוח על יחסי הגומלין בין חברי הקיבוצים לתושבים, על כל מגוון הסטטוסים הקיים, ועל המשמעות והביטוי של יחסי גומלין אלו בקהילות הקיבוציות.

ראשת אגף חברה בתנועה הקיבוצית, ד"ר אילת גלס: "הקיבוצים הראשונים הוקמו אי שם לפני קצת יותר ממאה שנים במטרה לחזק את ההתיישבות היהודית ציונית בארץ ישראל. בתקופה ההיא, עת היו אוכלים אידיאולוגיה לארוחת הבוקר, הדרך (שהייתה לעיתים קשה) הייתה ברורה, משובצת ערכים ברורים ואיתנים, שהצליחו להניע את חברי הקיבוצים לעוד כמה עשורים טובים לעבודה קשה, עשייה והקמה". 

אילת הריס מהמחלקה לצמיחה ופיתוח קהילה מוסיפה: "כיום, החוסן הקיבוצי התחזק, הזהות התבהרה והמטרה ברורה: יש להמשיך את גדילת הקיבוצים והתחזקותם בצורה קליטת חברים, שותפים מלאים לדרך ולעשייה הברוכה. קליטת החברים תמשיך את הדרך והזהות ותאפשר לקיבוצים רב דוריים להמשיך להתבסס ולהמשיך במפעל הציוני.

בהמשך למרחב הפתוח בכנס ההנהגות, ובהמשך לזיהוי כי האחדת הסטטוסים, קרי החלת החברות על כלל תושבי הקיבוץ (ככל הניתן), הוא אחד מנושאי הליבה שמעסיקים את קיבוצינו, החלטנו לכנס יום עיון בנושא ולספק פרספקטיבה, לשתף מחוכמת הניסיון של קיבוצים שמתמודדים עם הנושא ולספק כלים פרקטיים ליישום".

חינוך החברתי, בשנים האחרונות, שינה את צורתו ואת אופיו. אך מעולם, לדעתי, לא היה יותר רלוונטי. החינוך החברתי הוא המקום הבטוח הקיים בכל ישוב קהילתי ומטרתו לתת לילדים ולנוער מקום להתפתחות חברתית. הוא מגיע בכל מיני תצורות: המתנ"ס או מרחבי הפעילות הקיבוציים הקרויים בשפה המקומית :דואון, תלתון, מרכזון, תנועת נוער, חוגי סיור ועוד. כל אלו מהווים מקום לבחינתו של הפרט את עצמו בקבוצת השווים ואת קבוצת השווים את עצמה.

ערכים

על אילו ערכים אנו רוצים לגדל את ילדנו? זו שאלה מורכבת העולה מידיי יום בכל תא משפחתי. האם נגדל את ילדנו על ברכיי הערכים הסוציאליסטים? האם על ברכיי הערכים הקפיטליסטים? האם ניתן לשלב ביניהם? החיים בחברה המערבית היום נמצאים בין הקפיטליזם לסוציאליזם. התא המשפחתי הינו קפיטליסטי ונמצא כל יום במרדף יומיומי של הישרדות כלכלית ובמרוץ המוכתב על ידי תרבות צריכה. אל מול מרדף זה נמצא הרצון לחיות בקהילה ולגדל את ילדנו בסביבה ירוקה ותרבותית, לשם כך צריך להטמיע בילדנו לא מעט ערכים סוציאליסטים. הקיבוץ המתחדש או הישוב הקהילתי רואה בערכי הקהילה: סולידריות, מפגשי תרבות משותפים, ראיית האחר - צרכיו ושייכותו בסיס לקיומו.

הנוער של היום

מי הוא הנוער של היום? את "הנוער של היום" אני חווה כבר עשור. הנוער של 2019 שונה מהנוער של 2009 וגם ההורים שלו שונים זה מזה אך הבסיס לא השתנה. הם מחפשים להיות יחד, לא רק במסכים. הם רואים אחד את השני מידיי יום ומשוועים להיות חלק מקבוצת שייכות.

הורים ומקומם בניווט עתיד ילדיהם

אתם ההורים שלהם, אתם הבאתם אותם לעולם שנהיה מורכב יותר מרגע לרגע, עולם שחסרות בו תשובות להמון שאלות ובמקביל האינטרנט מוצף בתשובות מוכנות מראש וטכניות שלא תמיד ברור האם יש קשר בין השאלה שנשאלת לתשובה ש"דר' גוגל" נתן.

פורום מנהלי הקהילה, המשותף למועצות האזוריות עמק הירדן ועמק המעיינות, פועל ברציפות קרוב ל-20 שנה. הפורום קיים ביום שני האחרון את הסיור המקצועי השנתי שלו בגליל העליון. את הפורום מובילים איריס שובל - מנהלת אגף קהילה ושירותים חברתיים במועצה האזורית עמק הירדן, איתמר מטיאש – מנהל אגף צמיחה במועצה האזורית עמק המעיינות וערן גליק – רכז האזור בתנועה הקיבוצית.

משתתפי הסיור ביקרו בסולרום, גלריית אומנות וקפה הממוקמת בתוך מרכז תעסוקה לאנשים מוכשרים בעלי צרכים מיוחדים ונפגשו אחר כך עם עידית חמל, מנכ"לית המועצה האזורית הגליל העליון. משם המשיכו משתתפי הפורום לקיבוץ מנרה. את הסיור בקיבוץ הוביל מנהל הקהילה משה בז והמשתתפים התרשמו מאוד מפרויקט בתי האגודה, מהתחדשות הקהילה ומהתגייסות של גופים רבים, השותפים לתהליך הבראתו של הישוב, שעל גבול הלבנון. גולת הכותרת של הסיור היה המפגש עם רחל רבין המרשימה, בת ה-94, ממייסדות הקיבוץ, שסיפרה על ההתמודדויות המורכבות בסביבה עוינת ובבידוד מישובים אחרים בימים של טרם הקמת המדינה ועל החיים בקיבוץ מאז ועד היום. עוד נפגשו חברי הפורום עם נורית צור, מנכ"לית האשכול המזרחי, המאגד 18 רשויות ובהם ערים, כפרים ומועצות אזוריות הפועלות במשותף מול משרדי הממשלה כדי לקדם את האזור. משתתפי הסיור סיכמו כי הוא היה מלמד ומועיל וקבעו להמשיך להיפגש ולהשתתף בפעילות הפורום המשותף גם בעתיד.    

קישור לסיפוריה של רחל רבין:

http://gifted.telhai.ac.il/loadedFiles/rachel3.pdf

ארגון עובדי המים התחדש לאחרונה במנכ"לית - יונית פרטוק. יונית פרטוק חברת גלאון, בעלת תואר שני במנהל עסקים, הייתה עד לאחרונה מרכזת משק ומנהלת כספים בקיבוצים ומכירה היטב את עולם התוכן וההתמודדויות של ההתיישבות בכלל והחקלאות בפרט.   

ארגון עובדי המים, אגודה חקלאית שיתופית, בה חברים קיבוצים מושבים רבים, קיים שנים רבות ופועל בשני מישורים עיקריים: האחד - ביחד עם כל הגורמים ההתיישבותיים - מעורב ומשפיע בכל הנוגע לנושאי המים, שכידוע עברו ועוברים זעזועים רבים, בעלי השפעה מכרעת על ההתיישבות במגזר הכפרי. השני - גורם מקצועי אובייקטיבי שנותן שירותים בעיקר להתיישבות, אך לא רק, בתחומי הרגולציה, משרד התכנון, פיקוח על פרויקטים, פחת מים, איכות מים, משאבות והדרכה - הכשרה בתחומים רבים.

השבוע נפגשו פרטוק ווייסמן לפגישת היכרות ועבודה עם מזכ"ל התנועה ניר מאיר, שאמר: "הופתעתי ושמחתי מאוד לגלות כי יונית לקחה על עצמה תפקיד ניהולי מקצועי שכזה. אני מכיר את יונית, לא מהיום, ושמח כי לא נרתעה מלהיכנס לתחום ניהולי מקצועי. אני מאמין כי ניהול נשי הוא ניהול "מסוג אחר" ומצטער כי עולם הניהול העסקי הקיבוצי אינו עשיר במנהלות. מכאן אני מברך על כל חברת קיבוץ ש"קופצת למים", תרתי משמע, ומאחל הצלחה רבה ליונית ולארגון."

יונית פרטוק: "ראיתי בתפקיד אתגר גדול ואתגרים הם הבחירה הטבעית שלי. אבי היה איש מים בקיבוץ גלאון בשנות ילדותי והתחום תמיד עניין אותי, בעיקר בהיותו כה משמעותי בחיי האגודות ההתיישבותיות. לארגון עובדי המים יש שם של ארגון מקצועי שיודע לתת שירות איכותי ללקוחותיו ודבר זה מגיע בראש ובראשונה מצוות עובדים מקצועי ומסור. אין ספק שבשנים האחרונות דברים רבים השתנו וכך גם הפוקוס בתחום המים זז - ממשקל רב מאד שהיה להסכם המים בעיסוק של הארגון, לתחומים רבים אחרים - בחלקם הארגון עדיין לא נמצא. המשימה עיקרית תהיה שימור האיכויות וביניהן מתן שירותי מקצועי ואיכותי ללקוחות, לצד התאמת הארגון ויעדיו לצרכים החדשים של השנים האחרונות (והבאות) של השוק והלקוחות."