כל אחד יכול: תרומה לשינוי גדול – מיזמים משני חיים

ענת מאור מנגבה (ח"כ לשעבר), הציגה את פעילות עמותת ליל"ך בנושא עידוד אפשרויות הבחירה להימנעות מהארכת חיים במצבי סוף החיים, והמליצה לסייע לוותיקים לבחור מראש מה יעשה איתם כאשר יהיו במצב זה. זאת, על ידי מינוי מיופה כוח שיוכל להשמיע את קולו של המטופל לגבי רצונותיו, לקראת בוא יומו. ארנון בוכבינדר, הממונה על פנסיה, סיעוד בטחון סוציאלי ורווחה לוותיקים בתנועה הקיבוצית, הוסיף: "כאשר אדם סובל ממחלת חשוכת מרפא וסובל סבל משמעותי, מתיר החוק למיופה הכוח, שמונה לכך מבעוד יום, לידע את הרופאים על רצונו של אותו חולה להימנע למשל מחיבור למכשירים מאריכי חיים. זאת, במצב בו הוא עצמו אינו מסוגל לבטא את רצונותיו, בין שדעתו מבולבלת ובין שאינו בהכרה כלל. מתן הנחיות מקדימות למצבי סוף החיים מסייע לשמור על כבוד האדם במצב של חולי חשוך מרפא כאשר הוא סובל מאוד ואינו מעוניין להאריך סבל זה. כמובן שאין מדובר על סיוע לסיום החיים - "המתת חסד"."

ורדית  דנציגר, מנכ"לית עמותת "בקול", סיפרה על פעולות העמותה להנגיש את הסביבה הציבורית עבור הסובלים מירידה בשמיעה, והציעה מענים המתאימים עבור חברי הקיבוץ בפעיליות התרבות, בישיבות ובאסיפות. המארחים בבארי הציגו ערכת עזר אשר נרכשה על ידי הקיבוץ, הנותנת מענים ללוקים בשמיעתם באמצעות מערכת הגברה המתחברת ישירות אל מכשירי השמיעה האישיים של המשתתפים. אנשים הסובלים מירידה בשמיעה מוצאים את עצמם לא פעם מדירים רגליהם מאירועים ציבוריים או משפחתיים, בשל הקושי בהבנת הנאמר סביבם. חלקם אף מתביישים בקשיי השמיעה ונמנעים מהתאמת מכשיר להנגשת השמיעה ההולם את צרכיהם. סופם להיות ספונים בבתיהם ומתבודדים. רועי רוטמן, פסיכולוג עם לקות שמיעה, סיפר על מגוון הפעולות אותן נוקט הארגון לטובת אוכלוסיה זו, לרבות קורסים, הדרכות והתאמת אמצעים לשיפור הנגישות השמיעתית.

בסוף היום התארחה ג'ודי סינגר, חברת קיבוץ מירב, שבחיפושיה אחר מעשה שיעניק משמעות ייחודית לחייה, תרמה תרומה אלטרואיסטית של כליה לאדם שאינה מכירה. בהמשך, הפכה להיות פעילה בעמותת "מתנת חיים", המעודדת תרומה אלטרואיסטית של כליה להצלת חייהם של חולי דיאליזיה, וחיבור בין תורמים פוטנציאלים לנזקקים לה.
והוסיפה לכך עדי רמות, ממחלקת הבריאות של התנועה הקיבוצית: "אדם בריא יכול "לוותר" על כליה אחת מתוך השתיים עמן נולד, ולהמשיך לקיים חיים בריאים ומלאים, ללא מגבלות. ישנם חברי קיבוץ הזקוקים לתרומת כליה, ובהיעדר אפשרות כזו הם מחכים לתרומה שנים רבות תוך סבל רב בטיפולי דיאליזה, או נסיונות להשתלה בחו"ל הדורשת סכומי כסף גדולים."