כיוון נכון בגליל העליון

הביקורים בקיבוצים נערכו במתכונת החדשה שעוצבה לאור ההתייעצות שקיימה הנהלת התנועה עם רכזי האזור, וכוללת ממשקים בחתכים שונים ומפגש של פעילי התנועה עם חברי קיבוץ רבים.

הסיור החל בקיבוץ הגושרים, במפגשים אישיים בין מנהלי התחומים (ריכוז משק, תרבות, בריאות ורווחה, חינוך חברתי וגיל רך) לפעילים האחראים על תחומים אלו לטובת היכרות הדדית של התחומים והפעילויות. לאחר מכן התבצע סיור רכוב ברחבי הקיבוץ בניצוחם של מנהלת הקהילה, זוהר ליפקין ומרכז המשק, שניר אשטמקר. חברי המטה יכלו להתרשם מהשכונות החדשות הנבנות בתוך ובסמוך לקיבוץ, ומפינות חמד שהקיבוץ מטפח. לאחר מכן התקיים דיון במליאה בו הקיבוץ סקר את האתגרים איתם הוא מתמודד ומטה התנועה התייחס לאתגרים עמם התנועה מתמודדת. 

הקיבוץ הוקם בספטמבר 1948 על ידי עולים מטורקיה. הפילוג בקיבוץ המאוחד בשנות ה-50 הביא לכמה גלים של חברים חדשים שהגיעו מקיבוצים אחרים, שתרמו רבות לייצובו ולביסוסו של הקיבוץ הצעיר. לאורך השנים הקיבוץ שמר על יציבות כלכלית וחברתית, כשהשינויים היו במידה ולא גרמו לזעזועים משמעותיים לשלילה או לחיוב. תחילה, כקיבוץ מסורתי קלאסי שהתבסס בעיקר על חקלאות (גידולים חקלאיים ובעלי חיים) ותיירות. באמצע שנות השבעים נכנסה התעשיה להגושרים (מפעל "מפרו" ליצור פלסי מים). לקראת סוף שנות השמונים מפעל תולשי השיער "אפי-ליידי" העלה את הקיבוץ לגבהים של הצלחה כלכלית משמעותית, אך כעבור כ-4 שנים הגיעה התרסקות כואבת והקיבוץ נכנס לסחרור קשה של בעיות כלכליות וחברתיות.

הקיבוץ עבר שינוי אורחות חיים בשנת 2000 והוא פועל במודל של "רשת ביטחון". כמו כן, הושלם תהליך של שיוך דירות. כיום הגושרים פועל ומתנהל במבנה ארגוני המפריד כמעט לחלוטין את העסק מהקהילה (ולהיפך) כשהקהילה "מתפרנסת" משכר חבריה, תגמולים חיצוניים ופנסיות שונות. ניכר שהקיבוץ פועל באופן מיטבי לאיחוד סטטוסים ובניית קהילה מיטבית, למרות הקשיים האובייקטיביים הקיימים.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר הביע הערכה על השינוי החיובי שהקיבוץ עבר, מאז ביקר בו בפעם האחרונה בתפקיד אחר. חברי מטה התנועה התכבדו בארוחת צהרים מושקעת. 

לאחר הביקור בהגושרים, המשיך המטה לקיבוץ ברעם וקיים תצפית בסמוך למוצב הצבאי "צורית" הצמוד לקיבוץ בהדרכת דני, יו"ר הצח"י המקומי. מהתצפית היה ניתן להתרשם מהיותו של ברעם "יישוב גדר" במלוא מובן המילה, על ההיבטים הביטחוניים והמשמעויות הנגזרות מכך.

קיבוץ ברעם עלה על הקרקע בחודש יוני 1949. מייסדיו הם יוצאי שלוש ההכשרות של תנועת השומר הצעיר ששרתו במלחמת העצמאות בפלמ"ח. שנתיים ישב הקיבוץ בכפר בירעם כשהחברים בונים את בתיהם וענפי המשק הראשונים על גבעה חשופה, במרחק 2 ק"מ מהכפר העתיק ו-500 מטר מהגבול הלבנוני. אחרי שנתיים עברו כ-60 חברים אל מקום הקבע. חמישה צריפים, רפת, לול, דיר ומגדל מים קטן, שאגר את המים ממעין קרוב וכן מים שהובלו ממעין פרוד. תנאי החיים הקשים, חורף קר, מחסור וימי עבודה ארוכים גרמו לעזיבות לא מעטות, אך גם חישלו את החברים והגבירו את האמונה בחברה שיתופית ובצרכיה החלוציים והביטחוניים של המדינה.

ברעם הינו קיבוץ בולט מהזרם השיתופי והיה הקיבוץ האחרון שהעביר את ילדיו מהלינה המשותפת ללינה משפחתית בשנת 1996. כלכלת הקיבוץ איתנה ומתבססת על מפעל 'אלכם מדיקל' להזרקת פלסטיק לייצור מוצרי רפואה חד פעמיים, מטע המגדל מינים רבים של פירות נשירים, לול וחקלאות שלחין בעמק החולה. לקיבוץ ממשקים עם פעילויות שהתנועה מקיימת כגון מתנדבי חו"ל, תל"מ וחיילים בודדים, ותרומתו לחברה ראויה להערכה רבה.

בברעם התקיימו מפגשים בשולחנות עגולים על פי תחומי פעילות (צעירים ומעורבות בחברה, תרבות , חינוך, בריאות ורווחה והנהלה בכירה) ובוצעה היכרות ולמידה הדדית על מבנה הפעילות הקיימת, ובמקביל כיצד ניתן להסתייע בפעילי התנועה בתחום הרלוונטי. 

לאחר מכן, התקיימה מליאה של כל ממלאי התפקידים בהובלת תמר ויצמן ושמואל בן איש המזכירים, דודו זיו, מרכז המשק וחברים.ות שהוזמנו לטובת סקירה הדדית של הקיבוץ והתנועה.

במהלך הדיונים עלו התייחסויות למורכבות הפוליטית ההטרוגנית שאפיינה את התנועה הקיבוצית על זרמיה השונים ופעולות התנועה לשימור היכולות של קיבוצים להמשיך להיות קיבוצים, למרות השונות הרבה בין אחד למשנהו.