חושבים קואופרציה בשולחנות עגולים: דיור ועבודה

סביב השולחן העגול במועצה האזורית דרום השרון, התכנסו נציגי משרד הכלכלה והאגף לאיגוד שיתופי, נציגי מועצות אזוריות ועיריות, מזכירי תנועות ויועצים משפטיים וכן נשות ואנשי מחקר ואקדמיה ונציגי גופים וארגונים הפועלים במרחב הקואופרטיבי הישראלי. כמו כן, לקחו חלק במפגש רשם האגודות השיתופיות לשעבר, עו"ד מירון הכהן, וחבר הכנסת לשעבר רן כהן, אשר כיהן כשר התעשייה והמסחר וכסגן שר הבינוי והשיכון.

בדברי הפתיחה, אמר סגן שרת הכלכלה והתעשייה, ח"כ יאיר גולן כי "היתרון הגדול של דיור שיתופי ודיור קואופרטיבי הוא ביכולת שלהם לייצר, לבנות ולחזק קהילות. החזון שצריך להוביל אותנו קדימה הוא איך תיראה המדינה בעוד 50 שנה: דיור הוא חלק מתוך שלם של תשתיות, תעסוקה ודמוגרפיה".

ראשת המועצה האזורית, אושרת גני גונן, ציינה את המורכבות של מגורים באזור השרון הדרומי ואת הקושי ההולך וגובר של צעירים לקבוע את מקום מגוריהם הקבוע בתחומי המועצה ואמרה כי "דיור קואופרטיבי יכול לייצר עוד נדבך של פתרונות לאוכלוסיות שונות, לבנות קהילות, לאפשר דינאמיות והתאמה לצרכים המשתנים של בני האדם".

עוה"ד יפעת סולל, יו"ר ברית הקואופרטיבים לצדק חברתי, כלכלי וסביבתי, הרצתה למשתתפי היום על מודלים וגישות בזירה הבינלאומית לדיור קואופרטיבי, במסגרתו חיים ופועלים כ-30 מיליון בני אדם רק באירופה ובארה"ב. עוה"ד סולל הציגה את המגוון הגדול של פתרונות מגורים שיתופיים וקואופרטיביים, הנמצאים בתווך שבין הדיור הציבורי והדיור הפרטי ומהווים חלופה לגיטימית, ראויה וישימה, דוגמת הדיור הקואופרטיבי הרווח כפתרון נפוץ בערי הבירה המרכזיות של אירופה (בציריך, למשל, משקל הדיור הקואופרטיבי הוא 25% מהדירות בעיר), ואת חלופות הקו-האוזינג (Co-Housing), פתרונות קואופרטיביים קהילתיים – המתקיים בארה"ב לצד חלופות קואופרטיביות שונות – השואפות ליישם, הלכה למעשה, את העמדה לפיה דיור אינו מוצר צריכה, אלא מענה לצורך יסודי, בסיסי וקיומי- כמו גם אמצעי להשגת תכליות קהילתיות וחברתיות בערים ובפריפריה כאחד.

חלקו השני של היום הוקדש לדיון מונחה בין המשתתפים במטרה לאפיין ולהגדיר, מצד אחד, את היתרונות, התועלות וקהלי היעד האפשריים לדיור השיתופי ולדיור קואופרטיבי בישראל ומן הצד השני – את החסמים הקיימים והשותפים האפשריים, שיוכלו לסייע בהסרתם.

משתתפי הדיון התמקדו בקהלי יעד אפשריים של זוגות צעירים ובני הגיל השלישי, המחפשים חלופת דיור שיש עמה גם מסגרת קהילתית עירונית ובתועלת של הדיור השיתופי והדיור הקואופרטיבי הן ברמה הלאומית ככלי נוסף בידי הממשלה בהתמודדות עם סוגיית הדיור – והן ברמה העירונית והמקומית, כחלופה לדיור ציבורי וכדרך להתחדשות, ריענון וחיזוק המרקם העירוני. את החסמים אפיינו המשתתפים בהיבטים של תכנון ושימושי קרקע, מקרקעין ותפיסת תפקידם בעיני רמ"י ומשרד האוצר כמקור הכנסה למדינה, החסם המימוני, המקשה אף הוא על התארגנויות קואופרטיביות לפעול. כמו כן, דנו המשתתפים באתגר הקואופרטיבי ובדרכים ליצור ולקיים קואופרטיבים לדיור שיהיו בני קיימא ולא יופרטו. כלל משתתפי הדיון הסכימו כי הדרך היחידה בה ניתן יהיה להפוך את חלופת הדיור השיתופי והדיור הקואופרטיבי מרעיון למציאות הנה על ידי חיזוק של "שולחן שותפים" רב מגזרי והקמת צוותי עבודה ממוקדים. 

מספר ימים קודם לכן, התקיים בג'וינט-תבת, בארגונן של שני דגן-אטיאס, מנהלת תכנית קואופרטיבים בתעסוקה בג'וינט-תבת ודניאלה ג'ורנו, מנהלת תחום מעסיקים, מפגש שכותרתו "חושבים קואופרטיבים בתעסוקה". מפגש זה, בו לקחו חלק ואליו הוזמנו רשמת האגודות השיתופיות ונציגי האגף לאיגוד שיתופי, נציג זרוע העבודה ונציגי קואופרטיבים של עובדים, חוקרות.ים וכן ממלאות וממלאי תפקידים בארגונים קואופרטיביים, מהווה המשך לתהליך הלמידה בו החלו זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וג'וינט-תבת לפני כשנה, במסגרת התכנית לפיתוח קואופרטיבים של עובדים כמענה חדשני לצרכי התעסוקה הלאומיים, החברתיים והכלכליים.

מתן חמו, מנהל תחום בכיר בזרוע העבודה, ציין במסגרת דברי הפתיחה כי משרדו שואף להבין כיצד ניתן לשלב ולקדם אוכלוסיות שונות בתעסוקה באמצעות קואופרטיבים ולייצר חיבור רב-מגזרי שיתן מענה של "WIN-WIN": כלכלה הוגנת, תעסוקה איכותית, חיזוק יכולת הפרט להתפרנס, מוביליות חברתית ועוד. בחלקו הראשון של המפגש הוצגו ממצאי מחקר שנערך על ידי יוני בן בשט ממכון "יסודות" וניתנה סקירת מקרי בוחן לפעולתם של קואופרטיבים של עובדים ברחבי העולם, הוקדש חלקו השני של המפגש, בהנחיית שני מרצ'בסקי (עין שמר) מ"הטריבונה למנהיגות השתתפותית", ליצירת התשתית, המהווה תנאי הכרחי למעבר מהשלב הלימודי והתיאורטי לשלב המעשי של תמיכה בהקמת קואופרטיבים של עובדים: אפיון הידע הנדרש לחברי קואופרטיבים בהווה ובעתיד, בחינת צרכיו של הקואופרטיב כעסק, אתגרי הניהול הקואופרטיבי ותפיסת הקואופרטיב כקהילה וכחלק מקהילה.