חושבים עתיד - קורס צמיחה דמוגרפית יוצא לדרך

היישובים הכפריים בדרום הארץ חווים בשנים האחרונות מהפכה של ממש מבחינת צמיחה דמוגרפית. כמעט כולם נמצאים בשלבי קליטה, ובחלקם מדובר כבר בסבב שני או שלישי של התרחבות.

המספרים מדברים בעד עצמם. למשל, במועצה האזורית חוף אשקלון, עלה מספר התושבים בארבע השנים האחרונות (2012-2016) מ-14,500 נפש ל-16,500 נפש. במועצה האזורית שדות נגב צמחה האוכלוסייה בין השנים הללו מ-8,700 תושבים ל-10,000 תושבים, במועצה האזורית אשכול מ-11,700 ל-14,500 ובמועצה אזורית שער הנגב מ-6,800 תושבים בשנת 2012 ל-7,500 תושבים בסוף 2016. חלק ניכר מהצמיחה טמון במאות משפחות (מכל רחבי הארץ) הנותנות אמון במועצות האזוריות בדרום, ומחליטות להקים בהן את ביתן.

המגמה הזו הולידה צורך נוסף בדמות הכשרת אמיתית של רכזי צמיחה דמוגרפית. היות שמדובר בפרויקטים מורכבים, הכוללים קליטה וקבלה של עשרות משפחות חדשות, לעתים עד כדי הכפלת אוכלוסיית היישוב, ברור שדרושה הכוונה. קרי, יד מקצועית אשר תדע לסנכרן בין כל המטרות (הגדולות והקטנות) של הקליטה. הן מבחינת התושבים החדשים, הן מבחינת היישוב עצמו, והן מבחינת גורמים שלישיים כמו מועצות אזוריות, אגודות שיתופיות, רשות מקרקעי ישראל, קבלנים, יזמים וכו'.

שיתוף פעולה בין מכללת ספיר והתנועה הקיבוצית

כיום, ביישובים רבים אין רכז צמיחה דמוגרפי מקצועי אשר רכש הכשרה רלוונטית או בעל השכלה מתאימה. לא אחת, התפקיד "מונחת" על אחד מנציגי הקהילה הבכירים, כמו רכז המשק או מנהל הקהילה. זאת, למרות שהוא איננו מתמחה בנושאים השונים המחייבים אותו מתוקף תפקידו כרכז צמיחה דמוגרפי.

כעת, יש מי שהחליט לייצר שינוי. במכללה האקדמית ספיר יתחיל בחודש הבא קורס ייחודי לרכזי צמיחה דמוגרפית שהינו פרי של שיתוף פעולה בין המכללה לתנועה הקיבוצית. הרכזת האקדמית של הקורס, קרני פלג, שגם מנחה בו וגם מכהנת כרכזת צמיחה דמוגרפית בקיבוץ גבולות, מסבירה כי תוכנית הלימודים שגובשה אמורה לתת מענה לאתגר שעלה מן השטח.

"הברומטר של תהליך הצמיחה"

"רכז צמיחה דמוגרפית בשנת 2017 הוא הברומטר של תהליך הצמיחה", אומרת פלג, "בימים שבהם יישובים רבים במגזר הכפרי נפתחים לעשרות ומאות משפחות חדשות, זהו מקצוע לכל דבר ועניין. כמי שעוסקת בתחום, וכמי שמכירה לעומק את המורכבות שמאפיינת את תפקידיו השונים של רכז הצמיחה הדמוגרפית, אני אפילו מופתעת שהכפפה לא הורמה קודם לכן".

"רכז צמיחה דמוגרפית צריך לשלוט ברמה מולטי-דיסציפלינרית במגוון תחומים", ממשיכה פלג, "לכן, דאגנו שהקורס יקיף את כל העולמות הרלוונטיים. למשל, תחומי העיסוק המרכזיים של צוותי צמיחה דמוגרפית, היבטים תכנוניים, היבטי מימון, סוגיות משפטיות, ממשקי מנהל מול גופים ציבוריים, תהליכי קליטה וקבלה, תהליכי מיון, בינוי קהילתי, חיבור בין אוכלוסיות ועוד".

"רכזי הצמיחה עומדים בצומת מרכזית בין היישוב מכאן, התושבים מכאן וכל הגורמים הנוספים הקשורים לתהליך. עליהם לדעת לדבר בכל השפות וגם להיות מסוגלים לתרגם את הדברים. כל זאת, בכדי לסייע ליישוב ולתושבים לקבל את ההחלטות הנכונות".
 

לזכור את הממד הקהילתי של הצמיחה הדמוגרפית

כמו שתמיד נהוג לומר במרחב הכפרי, בניית בית בקיבוץ או במושב היא איננה עסקת נדל"ן ותו לא. מדובר ב"עסקה קהילתית" שבה הקהילה הינה חלק בלתי נפרד משיקולי המעבר. גם מצד המשפחות שמבקשות לבנות את ביתם בקרב קהילה תוססת ומגובשת, וגם מצד היישוב שחשוב לו לשמור על הממד הקהילתי.

"הקהילה היא עניין מהותי בהתיישבות הכפרית", אומרת פלג, "על כן, רכז הצמיחה הדמוגרפית צריך להבין את המורכבות של הקהילה הספציפית ולתת את ההתייחסות המתאימה לכך בכל אחד ואחד משלבי הקמתה של השכונה החדשה. לדוגמה, עליו להיות מעורב בהגדרת תהליכי המיון והקבלה, תוך הקפדה על כך שהם הדדיים. כלומר, כמו שהיישוב והקהילה צריכים למיין את המשפחות, כך גם המשפחות צריכות לדעת למיין את היישוב המתאים להן".

הקורס יתקיים במכללת ספיר ויכלול 12 מפגשים המשלבים תיאוריה ופרקטיקה. הוא מיועד בין השאר לרכזי צמיחה דמוגרפית מכהנים וכן לרכזי קהילה או מנהלי משק שמתפקדים בפועל כרכזי צמיחה דמוגרפית ביישוביהם. תוכנית הקורס כוללת הרצאות מצד גורמי מקצוע בעלי שם וביניהם עורכי דין, מתכננים, מומחים לתהליכים חברתיים, נציגים ממכוני מיון, מנהלי קהילות ועוד.

לפרטים נוספים והרשמה לקורס צמיחה דמוגרפית במכללת ספיר: לחץ כאן