התנועה פותחת שער לקיבוצים העירוניים

התוכנית היא יישום הלכה למעשה של החלטות ועידת התנועה החמישית שהתקיימה בעין גב לפני שנה וחצי לערך, בה הוחלט על תחומי המעורבות החברתית של התנועה הקיבוצית.

בין היתר הוחלט בוועידה כי "במטרה לפתוח את דרך החיים הקיבוצית לזירות חדשות ולקהלים חדשים, וכדי לתת מענה לצרכים לאומיים נוספים, תפעל התנועה הקיבוצית להקמת קיבוצים עירוניים ולצירופם לתנועה הקיבוצית. קיבוצים אלו ישמשו תשתית חברתית, משימתית ותרבותית והרחבת החיים הקיבוציים אל מעבר למרחב הכפרי".

המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין: "התערות עירונית מממשת את חזונה של התנועה הקיבוצית כתנועה התיישבותית ציונית ומשימתית. קבוצות אלה יסייעו מחד לתנועה הקיבוצית להתחבר לקהלים אליהם אנו מתקשים להגיע כיום, ייצרו קשר אמתי עם חלקים נרחבים של החברה הישראלית ויאפשרו להרחיב משמעותית את מספר האזרחים החיים בקהילות ובשותפות ומיישמים פתרונות קואופרטיביים בדיור ובפיתוח עסקיהם המשותפים".

האם תוכל לאפיין את הקהילות עליהן מדובר?

לין: "ישנם סוגים רבים של קהילות אשר צמחו בדרכים שונות וברור לנו שלא כולם מתאימים להצטרף לתנועה הקיבוצית וחלקן אף לא ירצו בכך. מדובר על קהילות צעירות המחפשות את המיסוד והמעטפת, מקיימות אורח חיים קהילתי עם מנגנוני ערבות הדדית, ואשר לוקחות על עצמן משימה חברתית משותפת, ולא פחות חשוב מזה, מזדהות עם חזון התנועה הקיבוצית וערכיה!

בנוסף הם יידרשו להגדרה עצמית הכוללת: רשימת חברים, תרבות ארגונית שבה מוגדרים המוסדות הקהילתיים ומנגנוני קבלת ההחלטות. אנו נרצה לראות גם תכנית עבודה למימוש המשימה משותפת וקיום נכסים משותפים או לפחות ניהול תקציב בסיסי משותף". יש להבהיר כי אין הכוונה להתנהלות בנוסח הקיבוץ השיתופי של פעם, אלא התנהלות הדומה לקיבוצים המתחדשים, או לקיבוצים השיתופיים של ימינו. כל מגוון הפתרונות המקובלים כיום בקיבוצים בתנועה הקיבוצית, לגיטימי גם לקיבוצים העירוניים" מדגיש לין.

כיצד התנועה ומוסדותיה יכולים לעזור בתהליך הזה?

"אחד הדברים החשובים שהתנועה הקיבוצית מהווה ומציעה לקיבוצים העירוניים הוא להיות חלק משותפות בתנועה גדולה שמובילה שינוי חברתי. בתהליך עצמו תיתן התנועה ליווי וייעוץ בהתארגנות המשפטית: בניית תקנון, סיוע בגיבוש המודל הקהילתי ובניית כלים לניהול משאבים משותפים, עזרה בגיבוש המודל הכלכלי המותאם ספציפית לכל קיבוץ עירוני, הקמת גן  קיבוצי בהתאם לעקרונות החינוך הקיבוצי והעמדת ש"שינים לטובת המשימה/פרק משימה, ויתרונות כלכליים נוספים הנובעים מההתארגנות הרחבה".

מלבד התנועה עצמה, אתה רואה אפשרות לסיוע של הקיבוצים הוותיקים לקיבוצים העירוניים והקבוצות השונות?

"בוודאי, מבחינתנו זה חלק בלתי נפרד מהתוכנית. הכוונה היא למצוא לכל קיבוץ או קבוצה עירונית "קיבוץ מלווה" שיאפשר לחברי הקיבוץ העירוני שימוש במתקני הקיבוץ ובחצר הקיבוץ, תמיכה חניכה וליווי של גורמי המקצוע בקיבוץ (טכניים וניהוליים), התגייסות ועזרה לטובת המשימה המשותפת, ובחלק מהמקרים גם תמיכה כספית בהתאם ליכולות הקיבוץ המלווה. הקיבוץ המלווה ואיש הקשר המלווה הם אחד הפרמטרים העיקריים שישפיעו על הצלחת הקבוצות השונות".

ואיך אתה רואה את ההתבססות הכלכלית של הקיבוצים העירוניים?

"הם צריכים להתבסס על עבודת החברים והכנסתם ובמקביל הקמת עסקים משותפים מניבים.
אנחנו לא נוותר על תנאי חשוב מאד של הבטחת פנסיה בהתאם למשכורת, והבטחת פנסיית מינימום בהתאם להגדרות הרשם.

במקביל אנו פועלים במסגרת מאבק רחב שמובילה התנועה, לאפשר פתרונות דיור קואופרטיבי, אשר יקלו מאוד על קיומם והתבססותם של הקיבוצים העירוניים, בינתיים עד שמהלך זה יבשיל קיימת כמובן גם חלופת דיור בסביבה קרובה ומימון הדיור כמו כל אזרחי המדינה.

כמובן, שקיבוצים עירוניים שיצטרפו לתנועה הקיבוצית, יוכלו להיעזר בסיוע  קמ"ע לרבות ערבויות להלוואות למימון פתרונות הדיור, וגם זה מהווה גורם משמעותי שיכול לסייע להצלחה".

האם משמעות ההצעה שהתנועה תקצה עכשיו את כל המשאבים שלה לקיבוצים העירוניים?

"ממש לא! הדאגה לקיבוצים הקיימים והמאבק לחיזוקם והמשך התפתחותם יהיו תמיד מטרתם העיקרית ועיקר עיסוקה של התנועה. קידום נושא הקיבוצים העירוניים, נועד להרחיב את היקף השפעתה ומעורבותה של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית וכן לאפשר מסלול הגשמה נוסף, שנדרש בימינו".

אז בעצם יוצאים לתהליך עם כל קבוצה או קיבוץ עירוני העומדים בקריטריונים?

"זו אכן ההגדרה, מדובר בתהליך. לכל קבוצה שתוגדר כ"קיבוץ בהתהוות" יוגדר פרק זמן של 5 שנים לכל היותר, להשלמת תהליך ההתבססות והשלמת ההגדרה העצמית, שבסופו יוכלו להשלים את התאגדותם כקיבוץ מן המניין והצטרפות לתנועה הקיבוצית. ישנם קיבוצים עירוניים שיכולים עקרונית להצטרף "כבר מחר" לתנועה הקיבוצים, וישנן קבוצות שעדיין צריכות לעבור תהליך ארוך. התכנית שאישרה מזכירות התנועה תאפשר לקיים תהליך בהתאמה אישית לכל קבוצה, שבסופו נראה תנועה קיבוצית גדולה יותר המרחיבה את פעולתה לאזורים גיאוגרפיים וחברתיים חדשים ומגדילה את מעורבותה והשפעתה בחברה הישראלית".