השבוע בתנועה הקיבוצית – פותחים שנת לימודים בעוטף עזה

הפעילים ביקרו בבתי הספר היסודיים והתיכונים הצמודים בשער הנגב, בביה"ס היסודי "ניצני אשכול" ובתיכון "נופי הבשור" שבמועצה האזורית אשכול, בביה"ס היסודי "חופים" וביה"ס "שקמה" שנמצאים ביד מרדכי של מועצת חוף אשקלון ובבתי הספר של המועצה האזורית בני שמעון "ניצני הנגב" שבבית קמה ו"מבואות הנגב" שבשובל.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה ליווה את אלון שוסטר, בשנתו האחרונה לפתיחת הלימודים בשער הנגב, לקראת סיום תפקידו כראש המועצה, ובירך בטקסים את התלמידים המתרגשים: "היום הראשון ללימודים הוא יום של התרגשות בכל מקום אבל כאן אצלכם הוא יום מרגש במיוחד. יום של המון תקווה, יום שמוכיח ממש את האמירה "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ", כי מאז צוק איתן מספר תלמידים בבית הספר גדל בחמישים אחוזים וזה יותר מבכל מקום אחר בארץ. אני מאחל לכם שבסוף השנה הזו תדעו יותר, תהיו בוגרים יותר, מלאי חוויות ילדות ופעילויות לרוב ובלי צבע אדום בכלל".

כמו כן, ביקרו הפעילים במרכזי הותיקים והצעירים של שער הנגב שנמצאים במכללת "ספיר", נפגשו עם הנהלות מערכות חינוך והנהלות הקיבוצים, עם קומונת הש"ש בגברעם ועוד ועוד.

לאחר הטקסים ופתיחת השנה, המשיכו הפעילים לסיור בקיבוץ נחל עוז, הסמוך מאד לגבול, שם פגשו את מח"ט החטיבה הצפונית אל"מ אבי רוזנפלד (בן קיבוץ עין השופט), שסקר עבורם את התמונה היום באיזור וסיפר על הקשר המיוחד שנרקם עם השנים בין צוותי החירום ביישובים ובמועצה לבין כוחות הצבא.
רוזנפלד הדגיש בפני הפעילים את ההערכה שלו לבני ובנות הקיבוצים שממשיכים להתגייס ולהתנדב בכל היחידות הכי חשובות בצה"ל אך באותה נשימה ביקש להעלות את הבעיה כפי שהוא רואה אותה והיא בפיקוד הבכיר לאורך שנים. "אני כבר כמעט ולא נתקל במפקדים ומפקדות בכירים, בני קיבוץ, שמחליטים לקחת על עצמם את האחריות לאורך שנים לשירות קבע קשה עם מחיר אישי תובעני וזאת על אף, ואינני משוחד בעניין הזה, שהם חיילנו הטובים והערכיים ביותר שיש לנו. עלינו להידרש לסוגיה הזו ולתת לה את הדעת כיצד לפצח הבעיה לשנים הבאות".

לאחר נסיונות רבים למציאת פתרון חלופי אחר, הוגשה השבוע עתירה לבג"צ, בעניין הבחירות לועדים המקומיים. כידוע, בעקבות איחוד מועדי הבחירות בעיריות, במועצות המקומיות ובמועצות האזוריות למועד אחד, תוקן, בחודש מאי האחרון, צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) התשי"ח-1958, על מנת להתאים את הסדרי הבחירות החלים על בחירות במועצות האזוריות וישוביהן לאלה החלים בעיריות ובמועצות המקומיות. במסגרת תיקונים אלה וכפועל יוצא מביטולה הגורף של דרישת התושבות כתנאי להכלל בפנקס הבוחרים לועד המקומי, מצאו עצמם קיבוצים בפרט ויישובים כפריים אחרים בכלל, נוכח פנקס בוחרים, שהמרחק בינו לבין רשימת המתגוררים בפועל ביישוב גדול עד מאד. בקיבוצים אלה, כפועל יוצא מ"מגוריהם" של אנשים רבים שאינם חברים בקיבוץ, בוטלה "זהות הועדים" שהתקיימה בהם עד כה, ונקבע כי יתקיימו בהם בחירות נפרדות לועד המקומי.

לאחר שפניות רבות למשרד הפנים הושבו ריקם – בין פניות של קיבוצים ויישובים באופן עצמאי, דרך ובאמצעות ועדות הבחירות המועצתיות, ובין פניות מרוכזות דרך ובאמצעות מרכז המועצות האזוריות,  הוגשה ביום שני האחרון עתירה לבג"צ, אשר עניינה הוא סירובו של משרד הפנים לגרוע ממספר התושבים הקובע לעניין סיווג היישוב בזהות ועדים או ועד מקומי אותם תושבים, אשר העתיקו את מקום מגוריהם ואינם מתגוררים בשטח היישוב. בעתירה, אשר הוגשה על ידי 16 קיבוצים, כפר שיתופי אחד ושתי התנועות הקיבוציות גם יחד, נטען, בין היתר, כי עקרון זהות הועדים, אשר לא בוטל גם במסגרת איחוד הסדרי הבחירות ברשויות המקומיות השונות, מיועד לאפשר ניהול יעיל ודמוקרטי של ישובים שיתופיים וכי לא רק שבעקבות תיקונו החפוז והמאוחר של הצו, לא ניתנה לישובים האפשרות לעדכן או לתקן את פנקס הבוחרים שלהם מראש, אלא שגם מנגנוני התיקון הקבועים בצו עצמו (*** ראו כתבות קודמות באתר ***), לא מיושמים על ידי שר הפנים.

מטרת המפגש בו לקחו חלק מארגן המפגש אבי דבוש, סגן ראש עיריית שדרות אלעד קלימי, ראש המועצה האזורית שער הנגב אלון שוסטר, ח"כ יוסי יונה, ניבה ראם מנכ"לית עמותת קולות בנגב, אסתר עקיבא מקיבוץ סעד בעוטף עזה החברה בתנועת הפריפריות, וכמובן פעילי ופעילות התנועה, הוא שיח על החיים המשותפים בפריפריה הגאוגרפית וחלוקת ההכנסות בין הרשויות מתוך שיח והסכמה.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "75% מהקיבוצים ממוקמים בפריפריה. למרות שאנחנו תנועה ארצית בה חברים קיבוצים מכל רחבי הארץ וגם מן המרכז, אי אפשר להתעלם מן הפער, ההזנחה והשרותים הירודים להם זוכים תושבי הפריפריה. תושבי ערי השדה, המושבניקים והקיבוצניקים, כאחד. אנו סבורים כי חייבת להימצא הדרך לאפליה מתקנת שתצמצם את הפער בין מרכז הארץ לפריפריה ונשתף פעולה עם כל גורם שיבחר להתמודד עם האתגר הזה. מן הטעם הזה לקחנו חלק בצעדתו של מיכאל ביטון ונשמח להסכים על דרכי מאבק משותפות".

אבי דבוש: "למי שחי בעיר פיתוח, קשה לפספס את המתח עד כדי עוינות כנגד "הקיבוצניקים" והייצוגים שלהם. לעוינות הזו סיבות רבות, והויכוח עדיין חי. אבל, יש לנו הזדמנות אדירה לבצע תיקון. ביחד. תיקון אחד הוא ברמה האזורית. המודל של הסכם שדרות- שער הנגב הוא כזה. חלוקת הכנסות וקרקעות, על בסיס הבנת חשיבות השגשוג המשותף.
תיקון נוסף הוא בחיבור כח לכח על מנת לחולל שינוי מערכתי ועמוק בחלוקת המשאבים בישראל. מקור מרכזי לאי השוויון הוא תקציבי הרשויות. התיקון חייב להעשות באופן רחב ולגעת בכספי ארנונה ותקציבים מיוחדים אדירים של הממשלה, המחולקים באופן מעוות. רוצים פרקטיקה? ביטול המצ'ינג לרשויות המוחלשות. תקציב חינוך עודף לילדי הפריפריות. קרן ארנונה ממשלתית מורחבת".

חשבון נפש דרך יצירת מנדלות מתוך הסתכלות על נפש האדם פנימה (כן, קראתם נכון, חשבון נפש דרך מנדלות!) - זו אחת ההפעלות שיהיו בערב יום הכיפורים בקיבוץ כפר מסריק במסגרת "מתחברים". בזמן שבחלק גדול מהבתים בישראל, וגם בקיבוצים, יחזרו מהתפילה להמשך הצום, ובחלק אחר יריבו על השלט ועל האקס־בוקס, יתכנסו חברי כפר מסריק לבירור פנימי־חילוני־יהודי.

הערב הוא חלק מתוכנית "כזה ראה וחדש" בתנועה הקיבוצית, בשיתוף "קרן אביחי", והחברים יוכלו להשתתף בקבוצת שיח על יום הכיפורים דרך לימוד מדרשים, קריאה, פרשנות ודיון על משמעות היום הזה בחייהם של חברי הקיבוץ דרך מנהגיהם האישיים. נוסף על אלו תהיה פעילות באמצעות קלפים - דרכם ישוחחו על הקהילה, על המקום האנושי הרואה כל אחד ואחת, על החברים - עד כמה הם פתוחים או סגורים, וכן עד כמה פתוחות כיום דלתות הבתים בקיבוץ, כשהחצרות נחסמות בזו אחר זו בגדרות.

הגר שדה היא מנהלת הקהילה בכפר מסריק, ועוד לפני שנכנסה לתפקיד (וגם כיום) מרכזת את תוכנית "כזה ראה וחדש" בקיבוץ. "את המעגלים מובילים חברים מהקיבוץ, שיש ביכולתם להביא שיח מיוחד ואחר", היא משתפת. "אנחנו רואים במפגשים יצירת אווירה מיוחדת לחג, על ידי מוקדים שונים של מעגלים אנושיים שמביאים שיח בין־אישי ואינטימי על היחסים שלנו ועל מקום המרפסות בחיינו, שקצת נעלמו. הסתגרנו בתוך עצמנו, ויש להיפתח שוב, לפתוח דלתות ולבדוק עד כמה הקהילה החברתית של הקיבוץ היא חלק מחיי הפרט עבורנו".

רינה לבנון (כפר בלום) היא מנהלת תוכנית "כזה ראה וחדש" בתנועה הקיבוצית. כשהיא נשאלת אודות חשיבותה של התוכנית עיניה בורקות. "התוכנית פועלת במסגרת 'שבילים', באגף החינוך בתנועה הקיבוצית", משתפת לבנון. "היא משלבת לימוד ועשייה קהילתית, ומסייעת לקיבוצים המשתתפים בה לעצב חיי תרבות ודרכי חינוך באמצעות דיאלוג מעמיק עם התרבות היהודית המגוונת, מימי המקרא ועד לימינו אנו, לצד המסורת הקיבוצית העשירה. מטרתנו היא לבסס מחדש בתוך הקהילות הפורחות והצומחות שלנו זהות ארצית־קיבוצית משותפת, הנשענת על העבר הקיבוצי המפואר ומתאימה למציאות העכשווית של הקיבוץ המשתנה. התהליכים שאנו מובילים מביאים בחשבון את הקהילה ההטרוגנית בקיבוץ החדש, את הדומיננטיות ההולכת וגדלה של התא המשפחתי, ואת המסורות השונות - החדשות והישנות - המתקיימות בקהילות שלנו".

השבוע, עם פתיחת שנת הלימודים, נפתחה מכינה חדשה בקיבוץ יחיעם – מכינת רעות. מכינת רעות היא מכינה חצי-שנתית הפונה לבני נוער מרקע מגוון ומכל רחבי הארץ, שבאים לעבור תכנים של מנהיגות, למידה על החברה הישראלית, כלכלה וחברה, זהות יהודית ומעורבות.

המכינה הוקמה על ידי והתנועה הקיבוצית ותנועת "החלוץ". תנועת החלוץ מפעילה מגוון תכניות לנוער וצעירים אחרי צבא – מכינת רבין, שנת שירות, תכניות למשתחררים אחרי צבא וכפרי סטודנטים. בזכות שיתוף הפעולה עם אגף הצעירים של התנועה הקיבוצית שנתנו דחיפה משמעותית ופורום הקיבוצים למעורבות חברתית שתמכו ונתנו משאבים רבים, החלום הזה הצליח לרקום עור וגידים ולהתממש כבר השנה.

הקבוצה מורכבת מ29 חניכים – מבאר שבע ויישובי עוטף עזה בדרום ועד יסוד המעלה ורמת הגולן, דרך יבנה, תל אביב, חדרה וכל המגוון שביניהם. במהלך התכנית החניכים יתנדבו במסגרות הקיבוץ – במרכזונים, בפעילות הנוער וסביב החגים והאירועים המיוחדים. מנהל המכינה הינו דן ורדי, חבר קיבוץ פלך. 

אבישי בן אהרון, רכז מעורבות והגשמה בתנועה: "תכנית חדשה היא תמיד מרגשת, ומרגש פי כמה להרגיש את החום והאהבה מחברי הקיבוץ והנהגת הקהילה ביחיעם. החזון, האמונה והעבודה הקשה של כל העוסקים במלאכה, גרמו לפרויקט הזה לקרות ואנחנו בשאיפה לייצר שותפות משמעותית וארוכת שנים, בתקווה שמכינת "רעות" תהיה ראשונה מבין רבות".

תכנית מתנדבי חו"ל בקיבוצים פעלה ועודנה פועלת במרחב הקיבוצי והבינלאומי מזה חמישה עשורים. תכנית המתנדבים היא תכנית מובילה ופורצת דרך בתחומה, אשר ייצרה במהלך השנים  מאות אלפי שגרירים מכל העולם אשר פגשו באמצעותה את חוד החנית של הישראליות. ההשפעה על דימויה של ישראל והחיבור שלה לחזון הקיבוצי הוא רחב מימדים ובעל הדים בינלאומיים.

 במסגרת חגיגות היובל לתכנית, תתקיים ב-18 באוקטובר 2018, ועידה מקצועית ובינילאומית בה יהיו שותפים אנשי ממשל, אקדמיה, תקשורת ופוליטיקה, שגרירים, ארגוני התנדבות בינלאומיים, רכזי מתנדבים בקיבוצים והמתנדבים עצמם, ממלאי תפקידים בקיבוצים ופעילים בתנועה הקיבוצית. 

מנהלת תוכנית מתנדבי חו"ל בתנועה הקיבוצית, איה שגיא: "תכנית המתנדבים היא התכנית הותיקה ביותר של התנועה הקיבוצית וככזו רחבת היקף מבחינת מספר ומגוון משתתפיה ופרישתה בכל 270 הקיבוצים.  מאפיין מהותי וייחודי בתכנית הוא היותה מבוססת על מפגש עם צדדיה היפים והחדשניים של מדינת ישראל. תופעה ייחודית זאת עומדת בהנגדה לעולם התיירות ההתנדבותית הבינלאומית המקובלת בעולם, ששמה דגש על סיוע לחלש ומפגש עם קשיים ואתגרים של החברה". 

שגיא מוסיפה:"זוהי הזדמנות לתת יד למפעל יפה וציוני זה. להציג בגאווה את ההישגים שלנו, להוקיר תודה לכל מאות אלפי המתנדבים שתרמו מזמנם וממרצם לעזרת הקיבוצים והפכו לשגרירי רצון טוב למדינת ישראל ברחבי העולם ולהרחיב את פעילותנו דרך יצירת קשרים בינלאומיים חדשים".

בשנים האחרונות, פועלת ביטוח חקלאי על מנת להרחיב את פעילותה במגזר הקיבוצי ולפעול לא רק מול הקיבוץ עצמו, אלא גם מול החברים והתושבים בקיבוץ. זאת, כחלק מיעדיה להוביל את ההיבט הביטוחי של השינויים באורחות החיים בקיבוץ, ובכלל זה  להעמיד פתרונות ביטוחיים לתמיכה במגמת הקיבוץ המתחדש, לרבות הליכי שיוך הדיור. כחלק מתהליך זה, השיקה ביטוח חקלאי במהלך חודש יולי האחרון קמפיין שיווק בפייסבוק ובגוגל, הפונה לפרט בקיבוץ ומיועד להגדיל את נתח השוק שלה שם. הקמפיין מתמקד בערכיה הייחודיים של ביטוח חקלאי כאגודה שיתופית בבעלות הקיבוצים, המשמרת את עקרון הערבות ההדדית, שהיה והינו העקרון הבסיסי ממנו צמחו חברות הביטוח.

במסגרת הקמפיין, קיימה ביטוח חקלאי ב-3.9 כנס השקה מיוחד בקיבוץ יקום. במהלך הכנס הוצגה תוכנית השיווק החדשה לפרט בקיבוץ ומטרותיה. בכנס הייתה גם הרצאה מרתקת של חיים שפירא וכמובן, הרמת כוסית לשנה החדשה.

כזכור ביטוח חקלאי הוקמה לפני 80 שנה, וכזו גם היום, כחברת ביטוח קואופרטיבית בבעלות הקיבוצים, ולמעשה היא חברת הביטוח היחידה בישראל שבה המבוטחים העיקריים הם גם הבעלים שלה. לכן סיסמת הקמפיין החדש איתו היא יוצאת בימים אלו הינה: "כי זה בעצם שלך", או שכמו שהסבירה זאת מורלי דורי, מנכ"לית ביטוח חקלאי: "אני אינני חברת קיבוץ, אבל אם הייתה לי חברת ביטוח משלי, הייתי הולכת לעשות ביטוח במקום אחר?"

בדברי ברכתו, בפתיחת הכנס, אמר ניר מאיר מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "ביטוח הוא עולם משונה... אתה משלם מראש על המוצר, וכשאתה נזקק לתמורה קוראים לזה "תביעה". כולנו מכירים את הדימוי השלילי של מערכת היחסים הזאת. לנו יש אגודה שיתופית לביטוח הדדי. זה נכס רב עצמה... השנה, לצערי, נזקקתי גם אני לעזרת "ביטוח חקלאי" זאת הייתה תחושה של סיוע בתוך המשפחה.
ההרגשה הזאת והתחושה שבאמת "יש על מי לסמוך" חשובה בעיני הרבה יותר מהרווח והדיווידנד שהאגודה מחלקת, ואני כידוע הוא האחרון שאפשר לחשוד בו שאין לו עניין גם בתחום הזה..."

את שנת 2017 סיימה ביטוח חקלאי ברווחים גדולים, דבר שאפשר לה לחלק לבעליה, חברי הקיבוצים, דיווידנדים של עשרים מיליון שקלים. תהליך המתקיים בימים אלה.

כבכל שנה, המגזר החקלאי מקווה כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", ומייחל כי סוף כל סוף יוכרו הזכויות המלאות בנחלות החקלאיות לרבות בחלקת המגורים ויוסר העול הבירוקרטי והמכביד של רשות מקרקעי ישראל  (רמ"י), שהרי הוא בבחינת אגודות מוטה למגזר החקלאי.

• אפליית המגזר החקלאי לעומת המגזר העירוני בנושא הקניית בעלות ובתשלומי היוון הזכויות

בעקבות בג"צ שהוגש כנגד ההטבות המפליגות שניתנו לחוכרים עירוניים בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1370 "בעניין רפורמה במקרקעי ישראל". הוחלט ביום 5.9.2016 בהחלטה 1478, שרמ"י תפעל בשלב זה עד קבלת החלטה חדשה בהתאם להחלטה 1185 מיום 8.2.2010 וכיוצא מזה צמצום חלק מההטבות שניתנו בהחלטה 1370.

ביום 18.9.2017 אישרה מועצת מקרקעי ישראל תיקון להחלטה 1478 – החלטה 1520. במסגרת התיקון הוחלט, בין השאר, על כך ששיעורי התשלום בגין העברת הבעלות יישארו זהים לאלו שנקבעו בהחלטה 1185.

בהמשך תוקנה שוב החלטה 1520 ע"י החלטה מס' 1549 מיום 7.5.2018 במסגרתה הורעו במעט שעורי דמי ההיוון בקרקע עירונית, יחד עם החרגה נוספת מתחולת ההחלטה של כל מגרשי המגורים ששוייכו לחברי קיבוצים או מושבים שיתופיים.

הליך העברת הבעלות בקרקע משמעו הינתקות מוחלטת מרמ"י, בכל המשתמע מכך. בין היתר, פטור מתשלומים כלשהם לרמ"י: דמי חכירה, דמי הסכמה, דמי היתר וכו'. זכות הבעלות הינה הזכות החזקה ביותר (מכוחה ניתן לבצע כל פעולה פיזית או משפטית בקרקע ללא צורך בהסכמת רמ"י).

יש לשים לב כי מדובר ברפורמה סלקטיבית, אשר אינה חלה על קרקעות המגזר החקלאי אלא בקרקעות עירוניות בלבד.

על פי הוראות הרפורמה, בבניית צמודת קרקע למטרת מגורים עד 3 דונם באזורי עדיפות לאומית וקו עימות הקניית הבעלות היא ללא תשלום.

לעומת זאת בהחלטות היוון הזכויות בחלקת המגורים רמ"י דורשת תשלום עבור זכויות תכנוניות קיימות, עתידיות ועבור פיצול עתידי.

מוצע להזדרז בהגשת עתירה לבג"צ בדרישה להשוואת זכויות במגזר החקלאי באזורי עדיפות לאלו שניתנו למגזר העירוני, בכל הקשור לתשלומי היוון הזכויות בחלקת המגורים בקיבוץ ובמושב.

ענת יהלום, בת קבוצת כנרת, שנפגעה קשה במהלך קרב בסיני והייתה החיילת היחידה שנפצעה במלחמת יום כיפור, מגישה סיפור המתחיל בתהום ומסתיים באופן מעורר השראה ותקווה.

"אני הפכתי חרשת כשהרופאים אמרו 'זו לא תלך, לא תרקוד ולא תחזור לחיים של ממש' הם היו ספקנים באשר לסיכויים שלי להינשא, לשאת הריון, להקים בית- כי איזה גבר ייקח לו לאשה-נכה על כיסא גלגלים- והנה אני כאן לפניכם, עומדת על רגל וחצי ויודעת לומר שאים רוצים-אפשר"!

'לקום אל החיים' הרצאה המספרת על התמודדות מוצלחת עם מה שהגורל מעניק ומסבירה כיצד נחישות אמונה והומור יעניקו לכם כוחות לאהוב את החיים ולנצח כל קושי שיזמנו לכם.

להזמנת כרטיסים להרצאה

להזמנת הרצאות - 052-6003396 אפשר להשאיר הודעת טקסט