השבוע בתנועה הקיבוצית: מתחדשים בכרם שלום

מתרגשים עם נעמי גורמן, אמה מוקוסאי, אלה גוב-ארי ורוני פז, שעולות לכיתה א' 4 בבית הספר רעות במועצה האזורית מנשה, בניצוחה של המנהלת גילה זיסקינד, מתרגשים עם כל ילדי כיתה א' (ובעיקר ההורים), וכמובן עם תלמידי כל הכיתות, המורות, המורים, נשות ואנשי החינוך הבלתי פורמלי שמתחילים עוד שנה.
שתהיה זו שנה טובה מלאת למידה, צמיחה והתפתחות לכולם.

הקיבוץ, שבתמיכת הוועד המקומי בראשות אודי אורנשטיין וליאור דפנר, ובשיתוף התנועה הקיבוצית, המועצה האזורית אשכול והחטיבה להתיישבות, עשה מאמצים כבירים לקלוט חברים חדשים. בתוך כך קיבלו חבריו הוותיקים החלטה להפוך לקיבוץ מעורב – של חילוניים ודתיים, הצליחו במשימת הצמיחה הדמוגרפית והיום אין בית אחד פנוי במקום. לאחר ההצלחה במשימה זו, החליטו אנשי הוועד וחברי הקיבוץ, כאמור, לשפר גם את פני הקיבוץ.

אנשי המקום יחד עם גרעין הבוגרים מבית עין פרת ו-jnf uk, הצליחו לגייס מאות מתנדבים, עשרות חברות, מפעלים וגופים שתרמו ציוד, צמחיה, דשא רחב מימדים ועוד ועוד, כל זאת על מנת לעשות ביום ההתחדשות "מהפך" של ממש במראה הקיבוץ. במהלך היום ביצעו 500 המתנדבים – ש"ש, חניכי מכינות, בני גרעינים ומתנדבים פרטיים שהגיעו בעקבות הפרסומים - צביעה של בתי הציבור המרכזיים, חידוש הגינון ברחבי הקיבוץ, עבודות חשמל והשקיה ועוד. במהלך היום התקיים בנוסף יריד דוכנים מיזמויות מקומיות, הופעה של עידן עמדי ובכלל חגיגה של התנדבות, יוזמה ועשייה מבורכת.

חלק מהמתנדבים היו קבוצות ויחידים ששמעו על ההתגייסות ופשוט ביקשו לבוא ולתרום מזמנם. ביניהם גם אנשים שהיו בעבר בכרם שלום והיה להם חשוב לבוא ולקחת בזה חלק בעצמם.
אשר לבני, מניר דוד, היה בגרעין המייסד של כרם שלום וחי בקיבוץ עד 1991: "כרם שלם מעולם לא יצאה ממני. זו לא היה הרפתקה של החיים, אלו היו החיים שלי. כאן נולדו ששת ילדי. אני מאד רוצה שהקיבוץ יתפתח ויגדל ולכן היום מבחינתי הוא יום גדול. עוד סגירת מעגל - לפני עשר שנים החלטתי לסגור מעגל בפעם הראשונה ובגילי המתקדם, בגיל 60, להגיע לכאן לשנת שירות, בקיבוץ בו התחלתי את חיי הבוגרים. היום זוהי סגירת מעגל שנייה כשאני מגיע לכאן לראות כיצד מחדשים את פניו של הקיבוץ שיוצא לדרך חדשה".

מוסה הורן, ודורון פלד, בני 80, מקיבוץ הזורע, הגיעו להתנדב אף הם. הורן סיפר: לפני שבועיים ראיתי מודעה בעיתונות הקיבוצית שכרם שלום עושים יום התחדשות. אני אדם שמונע מנתינה לחברה ובמשך חמשת החודשים האחרונים "אוכל את עצמי" על כך שאני לא מגיע לדרום השחור ולא עושה כלום. כולם נוסעים לחו"ל בקיץ אבל האנשים שחיים פה ראויים ליחס שלנו. בני הזורע היו הגרעין הראשון כאן ולכן זה היה נראה לי אך טבעי שנבוא להתנדב כאן היום. הבאנו אדניות שבניתי בעצמי וצמחים שהבאנו גן כן כתרומה מהקיבוץ".

מנכ"ל הקיבוץ, ליאור דפנר: "לאחר ההתקדמות במישור הדמוגרפי, אנו מרכזים מאמץ לייצר בקיבוץ שינוי פיזי, שיאפשר לחברים איכות חיים סבירה. בשל המצב הכלכלי המורכב בו נמצא הקיבוץ, נוצר קושי להשקיע בתשתיות בו לאורך שנים ארוכות. מגמה זו יצרה מצב בו פני הקיבוץ אינם מזמינים, המבנים נראים לא טוב והנוי בו מועט ודל. עכשיו, עם התנופה בה אנו נמצאים אנו יוצאים למהלך שיקום ושינוי המצב. חברי הקיבוץ נרגשים עד עמקי נשמתם מההתגייסות והעזרה להם זכינו. חלמנו על היום הזה והנה הוא. גם כרם שלום, וגם היום הזה באופן ספציפי, מוכיחים שכשחולמים ומאמינים הכל אפשרי".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "כרם שלום הוא סמל ובתור אחד שכזה אסור שיפול, מבחינתנו אין אפשרות אחרת חוץ משיעמוד על הרגליים, אנחנו מלווים אותו לשם כך ביחד עם המועצה, רוצים אותו חי ואנרגטי. ככל שהוא חי יותר ישראל מנצחת יותר".

שיוך הדירות בתנועה הקיבוצית הוא תהליך מורכב שעבר התפתחויות ופיתולים בעשרים ושתיים השנים האחרונות.

מה שהחל בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל – 751, כהחלטה של חסד לחברי קיבוץ קורס, הפך בהמשך ל"פרק חובה" בחוברות השינוי בקיבוצים במחצית הראשונה של העשור הראשון של שנות ה2000.

הפרשנות שניתנה להחלטה בין חברי הקיבוצים הייתה שונה מאוד מן הפרשנות של הנהלת רמ"י, אשר ראתה בהחלטה שלב מעשי בפרוק הקיבוץ והפרטתו.

עם חלוף הזמן והתקדמות תהליכי היציאה מן המשבר הכלכלי, זנחו במרבית הקיבוצים את המוטיבציה האדירה לשיוך קנייני והתקדמו בכיוון של "שיוך חוזי" – כלומר הסכם בין הקיבוץ לחברים שקיבלו או בנו דירות על חשבונם, בדבר זכותם של החברים על ביתם, מבלי שהדבר יחשב ל"עסקת נדל"ן". קיבוצים רבים אימצו את הדרך הזאת ופתחו בתהליכי קליטה נמרצים של חברים חדשים על פי העיקרון הזה.

תמכנו ונתמוך בקיבוצים שיגישו בג"צים כנגד עיכוב הביצוע. כזה הוא קיבוץ רעים, שאכן פנה לעזרת בית המשפט הגבוה לצדק. היתר העסקה שקיבל השבוע קיבוץ רעים אינו מספק תשובה מלאה לכל מאוויי הקיבוץ, אך הוא מהווה הוכחה כי החלופה חיה בועטת וישימה. הנהגות הקיבוצים וחבריהם שכמהו להוכחה כזאת, קיבלו אותה השבוע!

מטה התנועה וצוות הקרקעות מחוייבים לסייע לכל קיבוץ להתקדם בנתיב בו בחר, ואנחנו גאים על חלקנו ב"פריצת המצור" על חלופת האגודה.

אנו מייחלים למימוש הבטחתו של שר האוצר שהבטיח כי עד סוף שנת 2018 יישמו את החלופה כל קיבוצי קווי העימות הרוצים בכך.

לו יהי.

ניר מאיר – מזכ"ל התנועה הקיבוצית

מהי חלופת האגודה?

חלופת האגודה הינה חלופה המאפשרת לקיבוץ רכישה של כל זכויות הדיור הקיימות בקיבוץ ב"הינף אחד" או בכמה שלבים, אשר בעקבותיה לא זקוק יותר הקיבוץ להסכמת רמ"י, חתימת רמ"י או תשלום לרמ"י, לצורך מימוש זכויות אלו (היתרי בניה) או הענקת זכויות לחברים בדירות אלו.

במה שונה חלופה זו מחלופות השיוך האחרות?

על פי חלופת האגודה, רוכש הקיבוץ גם זכויות בבתים שטרם נבנו ומגרשים שטרם שויכו, במחיר שהוא זול יותר מאשר בחלופות השיוך האחרות ותוך עיגון בהווה של מחירי הקרקע הנוכחיים, אזור עדיפות לאומי קיים, וכו'. בנוסף, מאפשרת החלופה לקיבוץ ולחבריו לקבוע בצורה מסודרת ומעוגנת כדין בחוזה חכירת משנה את אופי השיוך התואם את רצון החברים והקיבוץ, מתוך רצון לשמור על הקיבוץ ועל אופיו. הוראות אלו יכולות לקבוע כללים כגון חובת חברות בקיבוץ של בעלי הדירה, חובת מגורים במקום, הוראות לגבי בינוי הבתים, השכרתם וכיוצ"ב.

האם חלופת האגודה מהווה שיוך קנייני?
בקיבוץ מתחדש, מימוש חלופת האגודה מהווה שיוך דירות קנייני בו הקיבוץ מחוייב להעניק זכויות קנייניות (חכירת משנה) לחבריו. בקיבוץ שיתופי, אין חובה על הקיבוץ להעניק זכויות חכירת משנה לחברים. ככזו חלופת האגודה מאפשרת למעשה שמירת הצביון של הקיבוץ בחצרו יחד עם הענקת זכויות קנייניות לחברים.

מהם הזכויות הקנייניות שניתנות לחברים במסגרת חלופת האגודה? מה זו חכירת משנה? 
הזכויות המוענקות לחבר במסגרת חלופת האגודה הינן זכויות קניינות מלאות המאפשרות לחבר לסחור, להוריש, להשכיר, למשכן וכו' את זכותו... 
הזכויות המוקנות הינן בדמות חכירת משנה אשר מעוגנות בדיני המקרקעין במדינת ישראל ואשר ניתנות לרישום בלשכת המקרקעין (טאבו).
חכירת המשנה בחלופת האגודה היא למעשה הסכם בין הקיבוץ (חוכר ראשי) לבין החבר (חוכר משנה) והכל בכפוף לתנאי חכירת המשנה המעוגנות כנספח א' לחלופת האגודה.

לא הבנתי... הבית שלי או של הקיבוץ? 
הבית שלך! ניתן למכירה, להורשה ואף לרישום בטאבו כשלך והכל במסגרת חוזה בינך לבין הקיבוץ.

אז איזו חלופת שיוך עדיפה לקיבוץ שלי? 
שיוך דירות הינו תהליך המשלב בחובו נושאים שונים ומגוונים: כלכלה, משפטים, מקרקעין, דמוגרפיה, חברה וקהילה, החלטות היסטוריות, חזון ועוד. 
לכל קיבוץ ה- DNA שלו, מערכת ערכים ומסורת, מחשבה לעתיד ומחויבויות מהעבר.
לכן, רק אתם חברי וחברות הקיבוץ יודעים איזו חלופת שיוך נכונה יותר עבורכם (אם בכלל)

אנחנו, במחלקת הקרקעות ובתנועה הקיבוצית, נפציר בכם, לקיים תהליך עמוק ויסודי ללמוד ההחלטות, להבין משמעויות לדון ולהתווכח. ובסיכומו של תהליך וקבלת החלטה הנכונה עבורכם, אנו נעמוד לצדכם ליישמה.

בהצלחה!

השבוע התקיים בבית לוחמי הגטאות כנס "חיים משותפים" בהשתתפות כ- 300 תושבי הגליל וצפון הארץ.

הכנס שנערך ביוזמת המועצה האזורית מטה אשר, בית לוחמי הגטאות, נשים עושות שלום והתנועה הקיבוצית, הפגיש לשיח משותף סביב שולחנות עגולים, יהודים דתיים, חילוניים, דרוזים, צ'רקסים וערבים.

בפתיחת הכנס נשאו דברים, ראש המועצה - יורם ישראלי, ירון צור - מנהל מחלקת החינוך של בית לוחמי הגטאות, עמרי קובה - מנהל הקהילה בלוחמי הגטאות, וגיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה. דברים מעוררי השראה נשא נעים אסלאן, איש הכפר השכן מזרעה וממובילי הקמתו של הגן הדו-לשוני המשותף למזרעה וקיבוץ עברון. כלל הדוברים ציינו והדגישו את מחויבותם לערכים המגולמים בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

גיל לין אמר בדבריו: במגילת העצמאות, המסמלת את התשתית לקיומנו כמדינה, נכתב: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". ...לפיכך נתכנסנו, אנו תושבי האזור ואזרחי המדינה, בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית, ועל יסוד מגילת העצמאות של מדינת ישראל, אנו מכריזים בזאת, כי לא ניתן עוד לגורמים מפלגים ומסכסכים להרוס את מה שנבנה כאן בעמל רב. לא נסכים לעמוד מנגד, כשמנסים לשנות את ערכי היסוד, עליהם הוקמה המדינה".

סביב השולחנות הובילו חברות וחברי ארגון "נשים עושות שלום" שיח של כל המשתתפים שכלל הכרות הדדית לצד התייחסות לאתגרים "הישראליים" בעת הזו. השיחות היו ערות, המעורבות רבה. קשה היה לעצור את המשתתפים כדי לעבור לשלב הבא בתכנית.

סיכם את האירוע פאנל דוברים בהנחיה של משה שנר, שכלל את באסמה חיר מג'וליס, פרופ' משה יצחקי, פרופ' נידאא חורי, סאוסן חיר, בת הכפר פקיעין ודוקטורנטית באונ' חיפה ודינה ולירון לינדמן מבית העמק.

רבים מהבאים שאלו בהתרגשות כיצד ניתן להמשיך את העשייה שמטפחת שותפות חיים אזרחית, שוויונית, שמכבדת את כל אזרחי ישראל ושוללת את כוחות הפירוד המאיימים על עתידה של החברה הישראלית וביקשו לקחת חלק בכל יוזמה כזו שתעלה הן באיזור הגליל והן במדינה בכלל. 

בתאריך 1.11.2018 ייערך יום עיון העוסק בפסיכולוגיה - מין ומיניות של הגיל השלישי במרחב הכפרי.

יום עיון מיועד למנהלי קהילה, מנהלי בריאות ורווחה, ממונות/ים למניעת אלימות מינית ומנהלי משאבי אנוש.

ביום העיון יעסקו בנושאים: הפסיכולוגיה של הגיל השלישי, התמודדויות עם פגיעות מיניות בבתים סיעודיים, סיפורים מהשטח, כשהתנ"ך פוגש תיאטרון - מה השתנה במציאות שלנו כנשים לאורך השנים? ועוד ועוד.

זו ההזדמנות שלכם להיפגש ולחלוק רעיונות, מחשבות, התלבטויות ולסמן מטרות נוספות

עלות יום העיון: 150 ₪ למשתתף/ת
מיקום: בית התנועה הקיבוצית, לאונרדו דה וינצ'י 13 ת"א
לפרטים ולהרשמה אתי צפני: eti@tkz.co.il

כ- 200,000 צעירים בישראל, מצויים במצבי סיכון שונים. לפי הערכות משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רק כ 30% מהם מקבלים כיום סיוע, מרביתו חלקי ולא מספק. צעירים במצבי סיכון מוגדרים כצעירים בני 18-25 הסובלים ממחסור ו/או מצוקה מתמשכים באחד או יותר מתחומי החיים הבאים: השכלה, תעסוקה ומיומנויות; רווחה ובריאות רגשית; קיום פיזי, בריאות ומוגנות; השתייכות חברתית ומשפחתית.
תכנית “יתד”, התכנית הלאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון (בהתאם להחלטת הממשלה מאוקטובר 16) שמה לה למטרה לסייע לצעירים בסיכון לממש את הפוטנציאל האישי שלהם ולהשתלב בדרך נאותה בחברה ובקהילה, תוך השגת עתיד בטוח ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית.

החגים מתקרבים והרבה מצעירים אלה מרגישים בהם לבד. תכנית "יתד" בשיתוף עם אגף חברה בתנועה הקיבוצית מחפשת משפחות מארחות לחגים עבור צעירים חסרי עורף משפחתי. עזרו להם להרגיש את החג
לתיאום: קמליה גולן
אחראית תחום מענים ב"יתד"
054-6861550

זהו. בדרך כה פשוטה וקלה, ועם אנשים אדיבים במיוחד במשרד הפנים באילת, שיניתי מילה אחת בתעודת הזהות. את המען, לאילות. קיבוץ אילות. שלוש דקות נסיעה מאילת. בכך הסתיימה לה קרוב לשנה של התלבטות ארוכה ומורכבת עם אהובי ואהוביי, משפחתי ויקיריי, מבפנים ומבחוץ, שהחלה מפוסט מרגש שכתבה ליטל שמואלי, חברת הקיבוץ, שבעט לי בבטן וניער אותי ואותנו על השינוי שעברה בחייה ועל הפשטות המבורכת בחיים כאן. למי שלא יודע, קיבוץ אילות הוא קיבוץ שיתופי, כזה כמו של פעם, עם רעיונות גדולים, תיירות מתפתחת ואנשים שחיים בקהילה משגשגת ואכפתית. כן, גם הגבה (המעוצבת) שלי הייתה מתרוממת לו שמעתי על מישהי שחיה בעיר משך רוב חייה, אוהבת ומאוהבת בתל אביב עד עמקי נשמתה, עבדה ועובדת במרכז התקשורת והמדיה הישראלית ולעולם, אבל לעולם לא מוותרת על ליפסטיק אדום, עוברת לקיבוץ שיתופי, עם חדר אוכל ותקציב חודשי ורכבים של הקיבוץ, אבל מי שבאמת מכיר אותי, נזכר שגם בגיל 17 עשיתי את אותו הדבר בדיוק, כשיצאתי לשנת שירות בגרעין הנח"ל של השומר הצעיר בקיבוץ גן שמואל.
אז מה גרם לנו להחליט, ואני לא קוראת לזה לעזוב, אלא לנסות, להתנסות וקצת לנער את חיינו, לעזוב את העיר ולעבור לקיבוץ שיתופי בשנת 2018? לשנות את מקום מגורינו, אורח חיינו ואפילו את השפה שאליה התרגלנו? אני קוראת לזה שינוי מבורך, כזה שמרגיש כמו שיוצאים למסע מרגש כזה שעושה כאב בטן של פחד ועונג בבת אחת. הרצון שלי לעסוק בתיירות, לקדם אותה, לפתח אותה ולא רק לדבר ולכתוב עליה, (שאת זה כמובן אמשיך לעשות, ובאהבה רבה, כי זה הטבע שלי), הרצון שלנו לחזור לערכים כמו ציונות, עשייה משמעותית, אהבת אדם וארץ, שקצת הפכו לנלעגים בשנים האחרונות. הרצון שילדינו יחונכו לאהבת הטיולים, הטבע, החופש להיות ילדים אבל גם להיות בעלי אחריות וכבוד, להיות יצירתיים סקרנים ולשאול שאלות, ויגדלו קצת כמו שאנחנו גדלנו- בחוץ בדשא ובשכונה, ולא במערכת חינוך מותשת וכבויה, בצדק או שלא בצדק. הרצון שלנו לחיות בקהילה מכבדת, קהילה שקיבלה ומקבלת אותנו בחום מהרגע שהגענו. קהילה כזו, שטרם הגעתנו לביתנו החדש ניקתה את ביתנו, הביאה עוגות ודברי מתיקה, קהילה שאנשיה הציעו ומציעים עזרה בכל תחום. ואנחנו לא מפסיקים להתרגש. והטבע, שבילי הקיבוץ, השלדג שראינו אתמול בדרכנו על עץ הצאלון, המדבר ומפרץ אילת שמציץ כאן מכל פינה. כי קיבוץ אילות נמצא בכניסה לאילת, כך שאני נמצאת ליד עיר, שעוד אכתוב עליה בהמשך, ובמרחק שש דקות נסיעה משדה התעופה של אילת. אז יש לנו עיר קרובה עם כל מה שהיא יכולה להציע, (מבטיחה לחקור ולגלות לכם את כל מה שיש, כי אילת של התיירים היא לא אילת של המקומיים), וכמובן את הים הכי יפה בארץ!

ד"ר בועז רון רופא M.D ומומחה להומאופתיה,
מרצה בכיר למעלה מ 16 שנה בבתי ספר לרפואה משלימה, אגודות מקצועיות, בצבא ובכנסים בארץ ובחו”ל.
מרצה במגוון נושאים מעולם הרפואה הקונבנציונלית, הרפואה המשלימה והשילוב ביניהם (לטובתנו). נושאי איכות חיים, עקרונות אימון ותזונה, טכניקות מדיטציה, מודעות והתפתחות אישית, תרומת ההומור, הצחוק והספורט לחיים בריאים ועוד. 
מתמחה בפתרונות של רפואה הומאופתית עבור ילדים ומבוגרים מעל ל-15 שנים עם אלפי מטופלים אשר טופלו בהצלחה. מטפל בקליניקה בקיבוץ החותרים ובקליניקה ברמת החייל בת"א.

כמו כן, מעביר הרצאות בחברות וגופים גדולים, בקיבוצים ובחוגי בית על הדרך להתחבר לשמחה, לחיוניות ולשמור על חיים בריאים.
בהומור רב מסביר ד"ר רון מהם השינויים הקטנים שאפשר לעשות כבר מהיציאה מהאולם, כדי לחוות שינויים משמעותיים בחיים. הרצאה מהנה, משעשעת ומפילת אסימונים שתשאיר את הקהל עם חשק גדול ליישם דברים קטנים ופשוטים שיתרמו לבריאותו ואיכות חייו. 
בין נושאי ההרצאות: רפואה אופטימית, "ילדים בריאים טפו טפו טפו", "עכשיו תורי! על נשים ובריאות", רפואה ופיזיקה קוונטית.

ליצירת קשר: טל' 052-8287020 
דוא"ל dr.boazron@gmail.com