השבוע בתנועה הקיבוצית - מסכמים שנה

30 חניכות וחניכים בוגרי כיתה י"ב החלו בתקופה האחרונה את מכינת "רעות" של התנועה הקיבוצית וארגון "החלוץ". המכינה לא יכולה היתה לקום ולפעול ללא מימון של פורום הקיבוצים למעורבות חברתית, שהוקם ממש לפני שנה והחליט לממן את הקמת המכינה ב- 100,000 שח, בנוסף לסכום זה תרם קיבוץ שמיר 50,000 ש"ח נוספים.

פרויקט שהוקם השנה ויכול להמשיך ולפעול תודות לתרומה מפורום הקיבוצים המעורבים הוא פרויקט יה"ב שהוא יוזמה של נחשון אלוני (עין החורש) וקבוצת צעירים בוגרי שנת השירות של התנועה הקיבוצית.

 לדברי אלוני: "הקמת יה"ב נבעה מההבנה כי התנועה הקיבוצית משלחת מדי שנה 1000  ש"שינים, ביכולתה לחנך את הנוער בצורה אשר תדחוף אותם להתגייס לשירות משמעותי, לתפקידי קצונה ופיקוד ולאחר מכן לתפקד כסוכני שינוי בחברה הישראלית. אחת ממטרות הפעילות של התוכנית היא ליצור מחדש את הזיקה של הצעירים לרעיונות של תנועת העבודה, הציונות והחלוציות ולעודד אותם לפעול ולקחת חלק פעיל בעיצובה של החברה בישראל. באמצעות פורום הקיבוצים המעורבים הצלחנו השנה לבסס את התכנית ולגייס מלגאים לשנת תשע"ט. אנו רואים בפורום גוף חשוב שיוכל לעזור להשיב את צעירי הקיבוצים וההתיישבות העובדת חזרה אל קדמת הבמה בישראל".

הפורום הכולל עד היום 20 קיבוצים ובראשו עומדת דניאלה לבנסארט (כרמים), שם לו למטרה לאגם משאבים כספיים ממספר רב כמה שיותר של קיבוצים על מנת לתרום לפרויקטים לקידום החברה הישראלית על מנת להתחיל מהלך בעל פוטנציאל להשפעה ארוכת טווח על התנועה הקיבוצית והחברה הישראלית כולה.

הקיבוצים הראשונים שהצטרפו לפורום הם  שמיר, משמר העמק, רביבים, בארי, החותרים, כרמים, שער העמקים, משאבי שדה, יזרעאל, גברעם, להב, נוה איתן, רמת רחל, יגור דליה, להבות חביבה ורבדים.

"הקיבוצים שחברים עד כה בפורום הם מגוונים באופיים, אך המשותף להם – הוא שהם קיבלו החלטה שעשיה חברתית היא משימה לאומית וקיבוצית בעת הזו". אומרת לבנסארט.

והיא מוסיפה: "חודשים ספורים לאחר הקמתו השלים הפורום בהצלחה וביעילות סיבוב תמיכה ראשון לשנת 2018 בסכום של מעל 200,000 ש"ח.  יעדי התמיכה הם פרויקטים מחוללי שינוי, ברוח ערכי התנועה הקיבוצית.  100% מהכספים של הקיבוצים, מועברים ישירות לפרויקטים. ללא מנגנון מסורבל, וללא תקורות".

יערה טופל – כהן (קרית ענבים), מנהלת את הקהילה בקיבוץ גברעם: "אחרי שעברנו, כולנו כקיבוצים וכתנועה את שנות המשבר הגדול, שנים שכל קיבוץ היה עסוק בעצמו, היום הקיבוצים הרבה יותר חזקים – כלכלית וחברתית, ולתפיסתי, היום יותר מתמיד הזכות והחובה להשפיע על הסביבה שלנו.

מדוע החלטתם להצטרף לפורום?

"נחשפנו לפורום, המנהלת העסקית של הקיבוץ, פאולה בן גל, ואני בכנס ההנהגות האחרון. נכון, כל קיבוץ כל שנה בוחר את התרומה שלו לקהילה, אבל ראינו לנכון להצטרף למשהו רחב יותר, מתוך המחשבה שכל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן, החיבור הזה מגדיל את מעגלי ההשפעה וחשוב לנו להיות במקום כזה. התרומה לכלל הציבור הישראלי היא שלב טבעי נוסף בתהליך שעוברים אצלנו בגברעם ובתהליך שעוברים הקיבוצים. אנחנו, הקיבוצים, חייבים לתפוס שוב את מקומנו בחברה הישראלית – מקום חזק ומשפיע.

אנחנו בקיבוצים מחנכים מגיל מאד צעיר לעשייה חברתית ותרומה, אם הילדים לא יראו את ההורים שלהם עושים ומתנדבים הם לא יעשו בעצמם".

הישראלים שגדלו לצד הקיבוצים "של פעם", הסתכלו עליהם מנקודת מבט חיצונית, ולעתים קרובות הצליחו לראות רק את הסממנים הטכניים: לינה משותפת, ארוחה בחדר האוכל, סידור עבודה חדש בכל יום, ובעיקר הוצאה של כסף מהמשוואה. אך הקיבוץ היה רעיון הרבה יותר מורכב מכך, וישראלים רבים לא ראו את הערכים בלב הרעיון הקיבוצי: הדדיות, שיתוף, ערבות הדדית, השתתפות של כל חבר וחברה לפי היכולת וקבלה לפי הצרכים.

כיום, 108 שנים אחרי הקמת הקיבוץ הראשון בדגניה, העולם השתנה, ואיתו גם אורח החיים של הקיבוצים. הקיבוץ השיתופי הפך במרבית המקרים ל"קיבוץ מתחדש" ואיתו השתנו גם חלק מהתפיסות וצמחו מיתוסים חדשים בנוגע לקיבוצים של המאה ה-21. אל מול התפיסות של חלק גדול מהישראלים, חשוב להבין שקיבוץ מתחדש הוא קיבוץ, עם דגש גדול על ערבות הדדית, אשר מושך אליו בשנים האחרונות משפחות צעירות רבות. מהן התפיסות הרווחות באשר לקיבוצים? ומה באמת עומד מאחורי הרעיון של קיבוץ בישראל 2018?

במסגרת אגף צעירים ומעורבות בחברה, רשת הצעירים החדשה של התנועה הקיבוצית ובשיתוף תנועת הקיבוץ הדתי ייבחרו גם השנה עשרת הצעירים המשפיעים מהתנועות הקיבוציות.

את מי אנחנו מחפשים?

1.צעירים שנמצאים בעמדות מפתח בחברה הישראלית (משרדי ממשלה, ארגוניים לאומיים, בטחון, כלכלה, חינוך, תרבות, היי טק, תעשייה, עולם פיננסי, רפואה, עמותות וכו').
2.צעירים שנמצאים בהנהגה המקומית- בקיבוצים, בארגונים האזוריים, מועצות אזוריות וכו'.
3. צעירים "רגע לפני פריצה"  - צעירים שמעורבים ופעילים בחברה ומסתמנים כ"הדבר הבא"!

מה אתם/ן צריכים/ות לעשות?
היכנסו לקישור ורשמו את הצעיר/ה שאתם ממליצים עליו! לחצו כאן

לפרטים נוספים: רותם שניצקי מנהלת רשת הצעירים rotem@tkz.co.il

זו הזדמנות לפרגן לאנשים ונשים מוכשרים ומוכשרות מקיבוצכם!

יום ההכשרה התקיים במקביל בצפון - במרחביה, בדרום - בזיקים

ארגון שבילים הוכר ע"י משרד החינוך כארגון רשום במאגר התוכניות הבין מגזריות של משרד החינוך מה שמאפשר לו להכשיר מפעילי חוגים ופעילויות העשרה ועל כן מקיים יום הכשרה מיוחד מלא במידע, תוכן לפעילויות ועוד.

מודל העבודה בחינוך החברתי במרחב הכפרי מושתת על המדריכים שמובילים את הפעילויות החינוכיות ועל כן, יום ההכשרה מותאם בדיוק עבורם לבניית פעילויות חינוכיות לצהרונים במהלך השנה ביישוב בו הם עובדים. 
הפעילויות יוכרו כחוגים ופעילויות העשרה במסגרת תוכנית "ניצנים" של משרד החינוך, שמטרתה להאריך את יום הלימודים במוסדות החינוך לגילאי 3-8. 

עלות יום ההכשרה: 50 ש"ח

​​​​​​תוכנית יום העיון:

• 9:00 התכנסות
• 9:30 ברכות
• 9:45 גילית אבטליון – מטרת המרכז להורות משמעותית
• 10:15 מי גאון של אימא/אבא? – דור ה-Y מגדל ילדים המרצה: ד"ר תמר אלמוג, החוג ללמידה הוראה והדרכה, אוניברסיטת חיפה, מחברת הספר: "דור ה-Y: כאילו אין מחר"
• 11:15 מעורבות הורים בחברה משתנה: נקודת המבט של מורים והורים, המרצה: פרופ' אודרי אדי-רקח, בית ספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב
• 12:15 ארוחת צהריים קלה
• 12:45 שינוי דפוסי העבודה ושיתופי הפעולה בין המערכות המקצועיות להורים, המרצה: פרופ' חנה שחר
• 14:00 "פורום פתוח, מהלכה למעשה" שיחה כנה בין גננת, אמא, מדריכת הורים ומנהלת מערכת חינוך – בהנחיית גילית אבטליון
• 15:00 סיום משוער

יום העיון יתקיים במרכז להורות משמעותית באשדוד, רח' ניסן 11

במסע המתמשך מן העבר אל העתיד אנחנו עוצרים שוב בכדי לבחון את השנה העברית המסתיימת בכדי לסכם, ללמוד ולהפיק לקחים.

לתנועה הקיבוצית, למזכירות התנועה ולמטה המופעל על ידי פעיליה, ארבעה תפקידים מרכזיים: ייצוג האינטרסים של הקיבוצים מול מוסדות המדינה. קיום מערכת ערכית שתפקידה לקחת חלק בעיצוב החברה בישראל. יישום מערכת לומדת שתבחן את הסביבה כל הזמן ותסייע לקיבוצים ולהנהגותיהם לקבל החלטות נכונות, עבורם, על בסיס ניסיון מצטבר. בנייה ושימור הזיכרון הקולקטיבי בדבר חלקנו ביצירה הציונית.

בכל אחד מן התחומים הללו פעלנו באופן נמרץ גם בתשע"ח שהגיעה השבוע לסיומה.

הנה, בראשי פרקים: ייצוג האינטרסים של הקיבוצים מול מוסדות המדינה:

• המאבק המתמשך והסזיפי לחידוש הבניה בקיבוצים:

לקראת סוף השנה הגענו להישגים בתחום זה, בין היתר הגענו להבנות עם שר האוצר על קידום חלופת האגודה והכרה בזכותנו לבנות ללא שיוך. קיבוצים ראשונים "עברו את רמ"י" וניצבים בפני יישום חלופת האגודה. קיבוצים נוספים מתקדמים ליישום חלופת השיוך הקנייני.  התהליכים הם תהליכים מתישים וקשים שיסודם בתפיסה העוינת ברמ"י הגורסת ש"קיבלתם יותר מידי"... אך למרות זאת אנו מתקדמים,  לאט וכנגד התנגדות עזה והתנהלות עוינת של ממסד רמ"י.

• המאבק העיקש להקטנת נזקים בחקלאות הישראלית מתנהל במספר תחומים.  נראה כי הסכם הפיצוי על תיקון 27 מתקדם לביצוע. הסכם מסגרת לייצוב ענף החלב תקוע כרגע, וממשיכים לנסות לקדמו, המאבק לפיצוי על קיצוץ מכסות המים מקרטע אף הוא בין המעט שהאוצר מוכן לתת, לפיצוי ההולם הנדרש בכדי לפצות את החקלאים על נזקי המחדלים האיומים בניהול משק המים.  החקלאות היא אחד הנדבכים החשובים בהווייתנו הקיבוצית , נמשיך להיות חלק ממאבקים אלו עד להכרת המדינה בחשיבות החקלאות לשגשוגה. 
• אנו מסייעים לקיבוצים בכל הארץ המתמודדים  כנגד הפקעת קרקע חקלאית, ללא חשיבה אסטרטגית – הותמ"לים, הגשנו עתירה לבג"ץ, ואנו ממתינים לברורה.

החלטות וועידת התנועה הקיבוצית מקיץ 2017, חיזקו את תפישת הקיבוצים כ"שותפויות קהילתיות משימתיות". תחומי העשייה המרכזיים בהם הוחלט להתמקד הם:

• התיישבות, חקלאות ותעשיה.
• יהדות כתרבות וקשר עם יהדות העולם.
• חינוך קיבוצי וקידומו בקיבוצים, במרחב הכפרי ובערים.
• גשר לצמיחה והתפתחות ליחידים וקהילות המובילה לצמצום פערים.
• קידום נושא הקואופרציה.
• עידוד צעירים ללקיחת אחריות ומעורבות בחברה הישראלית.

המפעלים החינוכיים המסורתיים גדלו, והושם בהם דגש חינוכי מעמיק – כנס י"א ברביבים, מסע י"ב מירוחם למושב עידן, ירידי שנת השירות, שלושה מחזורי רפסודיה וכנס החינוך השנתי בנחשולים. בנוסף, קרוב ל-1,000 צעירים חדשים יצאו לשנת שירות במסגרות השונות, ומרכז הדרכה "שבילים" הוביל את החינוך החברתי-קהילתי בשלל מיזמים ושיתופי פעולה.

בגילים הצעירים יותר - הושק תו תקן חדש ורלוונטי ל"גן הקיבוצי" פרי תהליך של שנתיים בהם נבחנו הפדגוגיה, תקינת כוח האדם, הפעילויות הייחודיות לנו: חצר הגרוטאות, הטיול והיכולת לחגוג את החגים והאירועים במועדם. "תו התקן של הגן הקיבוצי" משמש מקור השראה לרשויות וארגונים המתעניינים בו ובתהליך שקדם ליצירתו.

השנה הוחלט באגף על שינויים והתחדשות, שבמסגרתם יעסוק באגף בערבות הדדית, תרבות בונה קהילה, קליטה וצמיחה, קידום שוויון מגדרי ופיתוח הון אנושי.

 בחודשים האחרונים עברנו תהליך ארוך בסופו התגבשו התובנות הבאות: ליבת העשייה של אגף חברה נוגעת בזהות הקיבוצית - שיתופיות (שיתוף ושותפות בקיבוצים מתחדשים ובקיבוצים שיתופיים), ערבות ההדדית על מרכיביה, בינוי, פיתוח וצמיחה של הקהילה הקיבוצית, שינוי מתכונת העבודה - עבודת צוות אינטנסיבית במעגל השותפים.

פעילי האגף יעבדו בשת"פ מלא עם הרכזים האיזוריים (ומתוך כך עם ממלאי התפקידים המתאימים בקיבוצים, במועצות האזוריות, ועם גורמים נוספים רלוונטיים). האגף יעבוד באופן אינטנסיבי יותר עם שאר אגפי התנועה, וימשיך ליצור ולקיים שיתופי פעולה עם גורמים מחוץ לתנועה הקיבוצית.

בכל הקשור לבניה ושיוך פעלו אנשי האגף בלחץ רצוף, אינטנסיבי ורב חזיתי על רמ"י לפתרון בעיות ולהסרת חסמים בדרך ליישום חלופות השיוך. עצירה (או למצער עיכוב) כוונת רמ"י לביטול שיוך בקרקעות בלתי מתוכננות בחלופת האגודה. מאבק לסיכול הכוונה להרע פרמטרים נוספים בחלופת האגודה. בנוסף נתנו סיוע לבנייה בקיבוצים שאינם משייכים, תוך גיבוש מודל מימון בנקאי יעודי. בנוסף נעשה מו"מ עם רמ"י להארכת ושיפור "הסדר הביניים". הארכת התקופה (עד כה הוארכה 3 פעמים, כל פעם לשנה אחת) והקניית ודאות לחבר כי לא ישלם קנסות בגלל מחלוקות בין הקיבוץ לרמ"י.  וכן, הסרת חסמים למימון בנייה ושיוךבאמצעות חשיבה משותפת עם הבנקים, בנק ישראל והאוצר, והשתתפות אקטיבית במימון באמצעות ערבויות קמ"ע.

בנוסף התקיים ומתקיים מו"מ שוטף עם רמ"י על יישום מעשי והוגן של החלטות מועצת מקרקעי ישראל והנהלת רמ"י בדבר הסדרת שימושים בשטח המחנה. בפרט הרחבת סעיפים שתוחמו באופן קמצני בהגדרות של שימושים חברתיים, שימושים מעורבים, העברת נכסים לניהול המועצה ועוד. פעילי האגף לוקחים חלק בועדה ל"בחינת יעול השימוש בקרקע חקלאית" העוסקת בקרקעות שלא הוקצו במסגרת משטר הנחלות. 

בכל האמור לנושא המיסים לקחו הפעילים חלק במאבק למניעת פרשנות מעוותת של משטר המיסוי החדש במס הכנסה ובביטוח לאומי, וכן יצרו שיח עם קיבוצים על התארגנות מושכלתלאור שינוי משטר המס.

אנשי האגף לקחו חלק גדול במאבקים למען החקלאות והחקלאים, בשמירה על מעמדן וזכויותיהן של חברת החלוקה באמצעות קשר רצוף עם רשות החשמל  וגורמים משמעותיים בענף וכמובן בסיוע לחברי קיבוצים וקיבוצים על-ידי קרן קמ"ע.

בשנה החולפת הוקמה רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, שבאה בכדי לתת מענה לאלפי צעירים מתוך אמונה שהם הכח המניע להתחדשות ולצמיחה של החברה. המטרה המרכזית היא יצירת קהילת צעירים מעורבת שלוקחת אחריות לחיזוק הקהילה, התנועה והחברה הישראלית. בנוסף לכך, המחלקות הוותיקות ממשיכות לפעול בכל הכח - 

חיילים בודדים - במהלך השנה החולפת נקלטו מאות חיילים בודדים בקיבוצים, 75 קיבוצים מארחים חיילים בודדים! ויש מקום לעוד. כ350 עולים חדשים נקלטו במסגרת גרעיני צבר בחורף ובקיץ ב13 קיבוצים, אל מעגל הקיבוצים המארחים הצטרפו חדשים, שופרו התנאים ושופצו בתי חיילים ומועדונים ב3 קיבוצים, ואנו ממשיכים במרץ גם במישור זה.

במחלקת הבטחון - בצד שמירה על אחוזי התנדבות מרשימים ליחידות העילית ולסיירות שם אנחנו מוצאים מספר גדול מאד של בוגרנו, מבחינים בגרף עליה עקבי של היוצאים/ות למסלולי קצונה ובשנתיים האחרונות מסתמנת עליה מינורית בקרב הבנות היוצאות למסלולי הלוחמה.

במסגרת השת"פ שנוצר עם חיל השריון תתגייס בנובמבר קבוצה ראשונה של מסיימי ש"ש הרואים את מקומם בחייל ובמסלולי פיקוד בו- קבוצה ראשונה שכולנו תקווה שיפלסו את הנתיב לשנתונים הבאים.
את היעד המאתגר בגיוס הבנות סימנו יחד עם הצבא לתפקיד התצפיתניות- בשיתוף מז"י ומערך הגנת הגבולות נקיים מפגשי חשיפה לאורך השנה. לתצפיתנית מספר תפקידים קריטיים בשמירה על מערך ההגנה והקפצת כוחות במצבי חדירה- היקף פעילות התפקיד התרחב לאין שיעור החל מגילוי הפריצה, דרך זיהוי הכוחות . השימוש באמצעי העזר  הופך להיות טכנולוגי מתקדם ואכן כל מי שמחפשת שרות מאתגר ומשמעותי יכולה למצוא את מקומה בתפקיד המתפתח.

 תכנית המתנדבים תחגוג השנה 50 שנה להיווסדה ולכבוד אירוע זה תתקיים ועידה מקצועית בנושא התנדבות בינלאומית ביום חמישי 18 באוקטובר, 2018 ברמת אפעל.

וכמובן גרעיני הנח"ל הממשיכים לעשות חיל בחברה הישראלית.