השבוע בתנועה הקיבוצית: מועצת התנועה אישרה את תקציב התנועה

מועצת התנועה דנה הבוקר (חמישי), בהצעת מזכירות התנועה להשלים את תקציבי הגופים המתוקצבים לרמה של 75 אחוזים מהסכום ההיסטורי שאושר בועידת כפר בלום. מנגד, עמדה דרישה של חלק מחברי הקיבוצים למנוע את הקיצוץ הרוחבי בכלל "הגופים המתוקצבים" לשנת 2018.

את הדיון פתח גזבר התנועה, גלעד בכרך שהציג את תוכנית המקורות והשימושים לשנת 2018, ופרס את הבעיה התקציבית שנוצרה עקב אי העברת מקורות עליהם נבנתה התוכנית המקורית. "חסרים לנו יותר משני מיליון ש"ח ואנחנו חייבים להתאים את השימושים למקורות". בכרך הוסיף וציין את הבעיה התקציבית שהוחמרה בשל השינוי בבעלות "שיכון ובינוי", פגעה בהעברת הכספים מ"ניר שיתופי" לתנועה.
"יש קיצוץ רוחבי בכלל הגופים המתוקצבים, הרבה יותר מינורי מ-25% שדובר בהם כבר בבסיס התקציב. כאמור, אנחנו יכולים לתת רק כסף שנכנס אלינו. מה שאנחנו מקבלים, אנחנו נותנים, אבל מה שאנחנו לא מקבלים, אנחנו לא יכולים לתת, ויחד עם זאת אם באמת היינו פועלים כך, הקיצוץ היה צריך להיות יותר גדול. כרגע אנחנו לוקחים הלוואה כדי לא לקצץ יותר".

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה: הסעיפים המתוקצבים הם לא הפעילויות היחידות שהתנועה הקיבוצית או חבצלת עושים בחברה הישראלית. מה שיש כאן, הם התקציבים ההיסטוריים, אלו שבשנת 2006 התחייבו עליהם לעשר שנים. מה שהיה עד היום כדי לממן את הגופים האלו הם מכירת נכסים ולקיחת הלוואות. ככה אי אפשר להמשיך, כשאין כסף אי אפשר לחלק אותו. אנחנו נאגום מקורות נוספים, אבל אי אפשר ולא צריך להמשיך באותן התחייבויות מ2006.
המשמעות של ההצעה של סמר היא שימשיכו את פעילות תנועות הנוער ואת כל השאר יסגרו. עד השנה חילקו את נכסי העבר וידעתי שבמשמרת שלי אפגוש את המשבר שזה יצר. אין יכולת ואין סיבה לשלם את מה שהבטיחו בכפר בלום, על כל המקורות ועם כל הפעילויות. כשנעבוד יחד נביא מקורות נוספים, זו תקופה לא פשוטה, אבל נתגבר עליה ונעבור אותה. אני קורא לכם להכיר במציאות ולהתייחס אליה. זו ההצעה שלנו איך להתייחס אליה".

דגנית מקיבוץ סמר הציגה את ההצעה לסדר היום שהציע קיבוצה: "הגשנו הצעה שמטרתה לקיים את מה שהמועצה החליטה במועצה הקודמת – לקיים דיון נרחב על תקצוב הגופים המתוקצבים. קיבוצי חבל אילות ביקשו שלא לקצץ בתקציבי התנועות, שעושות פעולות בכל רחבי הארץ. הדיון לא התקיים ואנחנו קוראים למועצת התנועה לומר למזכירות שעליה לקיים דיון כזה".

רקפת זהר (עין שמר), מנהלת הקהילה בשער העמקים: "הצטרפנו להצעת סמר וקיבוצי הערבה. כדי לצלוח את המשבר ביחד, צריך לגייס את האנשים ולא להנחית עלינו. פתאום אומרים לנו שיש משבר וזו ההחלטה, אני לא מקבלת את ההתנהלות הזו, ולכן אני מקבלת את ההצעה שיש לקיים דיון. לתוכן הדברים, תנועות הנוער הן חלק בלתי נפרד מהתנועה הקיבוצית ומהחינוך של הילדים שלנו. מציעה לדחות את ההצבעה ובזמן הזה או להביא מקורות חדשים או לשכנע בצורך בקיצוץ".

גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה: "המעורבות בחברה הישראלית זו הסיבה שאני כאן, וזה מרכיב חשוב בפעילות התנועה. לא רק תנועות הנוער, אבל הן בהחלט מרכיב חשוב. ההמלצות של ועדת רן כוחן התקבלו בחלקן, התבחינים התקבלו והחלוקה לא התקבלה. בוועדה שהקמנו הגענו למסקנה שאפשר לקצץ ואפשר להמשיך את הפעילות למען החברה הישראלית. אי אפשר שקיצוץ יקבע על פי רוב מקרי, ולכן חשוב שתהיה הסכמה רחבה בצוות שלנו ומול נציגי חבצלת. התארגן לובי של תנועות הנוער והם מציגים את זה כאילו קוטעים יד מידה של התנועה, וכמו שהדס אמרה יש עוד גופים שנפגעים וחלקם לא יכולים להמשיך ולתפקד בגלל התלות הגדולה בתקצוב התנועה. לקחנו בחשבון את האמירה שאנחנו פוגעים אנושות בתנועות הנוער, והם לא אלו שנפגעים הכי הרבה. אנחנו לא מפילים את הפעילות ולא גודעים את הפעילות. אנחנו מחפשים בלי סוף מקורות להגדלת הפעילות בקיבוצים ובחברה הישראלית. אם יש גוף שלא יכול לשלם משכורות, אנחנו נהפוך כל אבן כדי לעזור לו. אי אפשר ללכת אחורה ולתקן את המקורות של 2018". 

ניר מאיר סיכם את הדיון: ניהול במצב משבר הוא אומנות האפשרי ולא אומנות האידאלי. יש לי קילומטראז' בתחום, ולכן שאלתי את עצמי – איפה ייגרם כמה שפחות נזק. אם אני קובע שלא פוגעים בתנועת הנוער, אז זה למשל לקבל החלטה לסגור את מכון "שיטים" ואנחנו לא נקבל החלטות כאלו. עד לפני שבוע לא היה גם את הכסף שיש היום, בשיניים ובציפורניים נביא עוד כסף. אני משוכנע שכשאנחנו נבנה תקציב מאוזן ואחראי על בסיס מה שיש ולא מה שאנחנו רוצים שיהיה, נקנה יציבות ופעילות טובה לאורך שנים. אני לא מקבל בשום פנים ואופן את ההצעה שבינתיים לא מחליטים ואח"כ נחשוב מאיפה מחזירים, לא, אנחנו לא נתחייב בלי לדעת מאיפה להחזיר. זה מה שהפיל את הקיבוצים שהחליטו בלי לדעת מאיפה להחזיר. יושב כאן צוות מעולה שכל אחד מהחברים בו יכול היה להרוויח יותר מחוץ לבית התנועה, וכולם מחויבים למשימה, אל תזרקו עלינו בוץ".

בסיום הדיון, עמדה להצבעה הצעת מזכירות התנועה והתקבלה ברוב גדול של 70 צירים אל מול 15 צירים שהתנגדו לה ו5 צירים שנמנעו.

לאחר שהתקבלה ההחלטה, ביקש ניר לומר דברי סיכום: "איני רואה בהצבעה הזו הכרעה בעימות בין התנועה הקיבוצית לבין תנועות הנוער. אתם מכירים אותי לא מהיום ואתם יודעים עד כמה אני מחויב. מהרגע שעומדים לרשותנו מקורות מסודרים נקיים הדברות שיטתית ישירה וכנה ולא נשאיר את הנהגות תנועות הנוער מחוץ לדיון".  

השבוע חנכו בטקס חגיגי את בית הספר היסודי הנוסף בשער הנגב, בית ספר צומח, בו נפתחו 3 כיתות א', ובכל שנה תצטרף שכבה נוספת עד שיהיה לבית ספר שש שנתי מלא.

הסיבה לפתיחת בית הספר הנוסף בשער הנגב הוא הגידול המרשים כל כך במספר הילדים במועצה, מ600 ילדים בגילאי היסודי ל900 ילדים תוך עשור, חלק מזה בזכות מאמצי העידוד שעושה המדינה לקליטה באיזור הלא הפשוט הזה, אך לא פחות מזה ולמרות הקושי הביטחוני, גם בזכות החיות, החיוניות, הקסם והאהבה לאיזור של תושביה.

בטקס נכחו עמירה חיים- המנהלת היוצאת של מחוז דרום במשרד החינוך ורם זהבי- המנהל החדש של מחוז דרום במשרד החינוך וניר מאיר, מזכ"ל התנועה. את ההצגה גנבו כצפוי, ילדי כיתות א' בבית הספר החדש וילדי בית הספר הקיים שלקחו חלק בטקס.  

ניר מאיר מזכ"ל התנועה בירך בטקס ואמר: "בתחילת דצמבר בשנה שעברה, ביום חמישי בלילה נפלו 3 רקטות קסאם על האיזור, ומיד ביום למחרת ירדנו, משלחת ממטה התנועה לקיבוצי שער הנגב כי הבנו את המשמעות של לילה כזה והיה לנו חשוב להיות שם בעצמנו, ואכן בשער הנגב שרר מתח גבוה בעיקר בגלל טורניר הכדורעף שהתקיים באותו יום, באחת ההפסקות לקח אותי אלון שוסטר לאחת המרפסות והראה לי את יסודות בית הספר שהתחילו בבנייתו והבטיח שבשנה הבאה יקום כאן בית ספר, ובאמת תוך פחות משנה אנחנו חוגגים את פתיחתו. אלון, שמסיים בימים אלו את תפקידו בתור ראש המועצה, איש חינוך בכל רמ"ח איבריו, לא יכל "לסדר" לעצמו מתנת פרידה טובה יותר לסיום תפקידו. 

גם אלון שוסטר, ראש המועצה המסיים, בירך והודה לכל הנוכחים שלקחו חלק במאמצים האדירים להקמת בית הספר, שכאמור, אין סימן טוב ממנו לחיות ולחוזק של האיזור כולו ושל שער הנגב בפרט

במוקד ישיבתה של מזכירות התנועה, השבוע, עמדה מערכת היחסים שבין התנועה הקיבוצית וקיבוציה לבין תנועת הנוער העובד והלומד.

הדיון נסב סביב שני נושאים משבריים:
הראשון – החלטת מועצת תנועת המושבים להתנתק מהנוער העובד והלומד ולפעול כ"בני המושבים" - תנועת נוער עצמאית.
השני – הפרת תנועת הנוער העובד והלומד את החלטות מזכירות התנועה בכל הנוגע לפעילות של הבונים דרור, בחו"ל.

בחלקה הראשון של הישיבה נכח מזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור ואיתו עמית יפרח היועץ המשפטי של התנועה ושירי ארדיטי מזכ"לית בני המושבים.
הם הציגו את ההתפתחויות מנקודת ראותם ואת החלטת מועצת תנועת המושבים.

רועי יסוד, מזכ"ל הנוער העובד והלומד ואיתו יעלה קרלינסקי ואופיר חלבה הציגו את המשבר שנוצר בדרך שונה, הציגו נתונים אחרים ותפיסה אחרת על פעילות "בני המושבים" כחטיבה בנוער העובד והלומד.
בחלקה השני של הישיבה לקחו חלק יגאל סלע ושירי מדר מהבונים דרור, והציגו את העובדה כי הנוער העובד והלומד מפר את החלטות המזכירות לגבי דרכי הפעילות בחו"ל.

חברי המזכירות שאלו את המשתתפים שאלות שונות והגיבו לחלק מן הדברים.

בסופו של הדיון התקבלה ההחלטה הבאה:

1. מזכירות התנועה הקיבוצית מדגישה את חשיבות פעילותן של תנועות הנוער בקינים הקיבוציים ובחברה הישראלית בכללותה.
2. כבעבר, כל קיבוץ יבחר איזו תנועה תפעל בחצרו.
3. מזכירות התנועה הקיבוצית רואה ב"בני המושבים" תנועה לגיטימית וקוראת לשני הצדדים (הנוע"ל ו"בני המושבים") להגיע להסכמות על הליכה משותפת או על פרידה בהסכמה ובכבוד הדדי.
4. אנו מכבדים את החלטת מועצת תנועת המושבים וקוראים לנוע"ל למנוע פגיעה בפעילות הסדירה בקינים הקיבוציים, ולמנוע זליגת המאבק לתוך חצרות הקיבוצים.
5. אנו קוראים לדיון נוקב עם הנוע"ל על המשך הפעילות המשותפת, עם התנועה הקיבוצית, על מקור הסמכות ועל הדרך המשותפת לקבלת החלטות.

יש לנו תפקיד חשוב, לקחת אחריות ולהיות ארגון מוביל דרך, מקצועי ורלוונטי המשמש דוגמה לחינוך איכותי בגיל הרך. יש לנו הרבה מה לתרום לחברה הישראלית בתחום זה. דוגמה לכך היא חיזוק שיתופי הפעולה עם אגף מעונות היום בתוכניות ההכשרה, הדרכה פדגוגית, התאמות ויצירת תקנים התואמים את אופיו הייחודי של החינוך הקיבוצי. אנו נמשיך לעדכן מהשטח, לדאוג להתאמות לחינוך הקיבוצי ולוודא קבלת כספים ממשרדי הממשלה לטובת ההורים ומערכות החינוך.

חשוב לציין שרוב מעונות היום במועצות האזוריות ובקיבוצים הינם בעלי סמל מעון מוכר, כך שהחוק עבורם אינו מהווה שינוי משמעותי. להיפך, תקציבים רבים וגדולים יותר יועברו לצורך הכשרת הצוות, התאמת המבנה לצורכי הפעוטות ושמירה על בטיחותם.

הטמעת החוק והוצאתו לפועל ימשכו חמש שנים, כפי שכתוב בחוק " מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר לעניין הפעלת מעונות יום לפעוטות, ובכלל זה רישויים ופיקוח עליהם, וזאת לשם הגנה על שלומם, על זכויותיהם ועל כבודם של פעוטות השוהים במעונות כאמור, בכדי לקדם את התפתחותם, ולשם הבטחת מתן תנאים נאותים וסביבה חינוכית וטיפולית הולמת לפעוטות אלה ומילוי צורכיהם הגופניים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים".

 החוק חל על מעונות בהם מתחנכים 7 פעוטות ומעלה, ויכנס לתוקפו בספטמבר 19, כאשר בשלב הראשון הנקודות העיקריות שייבחנו ויש לקדם לקראת תאריך זה הן:

1. בטיחות המבנה.
2. הקפדה על רישום שמי של כל ילד  במערכת הממוחשבת של אגף מעונות יום
3. רישום נוכחות יומי.
4. אישור על העדר רישום פלילי לצוותי החינוך.

מוזמנים להיות בקשר איתנו, במחלקת הגן הקיבוצי, לכל שאלה או בקשה בנושא.

הוד מעלתך המלך עבדאללה שלום לך,
מאז הכרזתך לא הפסקתי לחשוב על הלמה? למה פתאום למה עכשיו בדיוק ביום הזיכרון לרצח יצחק רבין על ידי יהודי שניסה לרצוח את השלום ולא הצליח. הוא רצח את המנהיג אבל לא הצליח לפגוע בזיכרון היחסים בין אביך המלך חוסיין עם ישראל וממשלתה. שני מנהיגים - אביך המלך חוסיין ומנהיג ישראל יצחק רבין הגיעו להסכם שלום לאחר יחסי ידידות ואמון ששררו ביניהם, אתה המלך ידעת זאת. כל ההסכם הוא ברוח של הסכמה הדדית. האדמה עליה אנחנו מדברים היום הייתה ראשית ההתיישבות של ישראל באזור הזה. את כל האדמות האלה קנה רוטנברג להפקת חשמל ממים מהירמוך והירדן ולתת עבודה במאה הקודמת גם ליהודים וגם לערבים באותו אזור. סבך עבדאללה ברך על הפקת החשמל, כל ערביי האזור הזה בירדן, נהנו גם הם מהחשמל במאה הקודמת. בהסכם השלום כאשר הוציאו את הנספח הנוסף על החכרת ה- 1000 דונם, שהיו חלק מהאדמות של חקלאי ישראל, שעיבדו אותם מעל 80 שנה. זו הייתה הרוח של המחווה וההסכמה בין המלך חוסיין לבין ראש הממשלה רבין. הרוח שנשבה מהנספח היא חידוש ההחכרה כל 25 שנה, רענון ההסכם בשלום של עבוד אדמות. יחסיי שכנים שנפגשים בבוקר כאשר יוצאים לעבודה עם טרקטורים ואף אחד לא מאיים על השני עם נשק. לחדש כל 25 שנה את הרצון להגיד בוקר טוב לחיילים שיושבים ליד עמדת המעבר וחקלאי הקיבוצים יוצאים לקצור חיטה, או יוצאים עם משאיות של אבטיחים ופולחים את האבטיח עם החיילים הירדנים ואוכלים את האדום המתוק הזה, עם המיץ הקר, ביום קיץ חם לחיילים ממלכתך ולחקלאים מישראל. כך נפגשים 24 שנים בשלום.  היחד הזה אפשרי רק אם נמשיך להיפגש בעבודה, בחלאות, בתעשייה. השלום האמיתי חשוב לתושבי ירדן לא פחות מאשר לנו והוא יתפתח רק אם נמשיך ביצירה משותפת בשטחים רבים. לא בהפרדה.

בתחילת נובמבר יערך בבית התנועה הקיבוצית יום עיון מיוחד שהוא פרי עבודה של מחלקת הרווחה והיחידה לשוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית, תנועת המושבים ומרכז המועצות האזוריות. יום העיון יתמקד במין ומיניות בגיל השלישי, תוך דגש על התמודדות עם פגיעה מינית בבתים סיעודיים.

וכן בתפקיד צוות ממונות קיבוצי במניעה ליווי וטיפול במקרים של פגיעה מינית בגיל השלישי.

הילית בן-צבי, מנהלת היחידה לשוויון מגדרי, מספרת על חשיבות השיח בעניין:

בבית הסיעודי, התאהב אחד הדיירים בדיירת אחרת הסובלת מדמנציה. יושב לידה, מחזיק לה את היד, מנשק, מחבק. איזה יופי!? איך להתייחס לזה? הרי תחת דמנציה מוגדר אדם כחסר ישע. איך להתייחס לקשר אינטימי/מיני שבין מבוגר לחסר ישע? איך מתנהלים עם בני המשפחה שלא תמיד רואים בעיין יפה קשרים כאלה? כיצד מקבלים את הצורך במין של דיירים שאין להם  להם פרטיות?

יש מקרים של הטרדות של דיירי הבתים הסיעודיים את אנשי הצוות הסיעודי?

היה מקרה של דיירת בשלבי דמנציה שצובטת לאח מטפל בישבנו, בכל פעם שעובר לידה. האם זו הטרדה מינית? מה לעשות עם זה? מקרה נוסף, דייר סיעודי שלהנאתו צופה בפורנו, בחדרו. מדי פעם הוא משתף את העובדות המטפלות בהתלהבותו. האם זו הטרדה מינית?

אז מעבר לשיח על זה, מה חשוב לכם שיבוא לידי ביטוי ביום העיון?

חשוב לנו לפני הכל, להבין את הפסיכולוגיה של הגיל השלישי להבין מה הגורמים לשינויים הפסיכולוגים על מנת לתת את הטיפול הטוב והמתאים ביותר.

לדבר על מה חובת המעביד כלפי העובדות.ים, איך ניתן לשמור על פרטיותו של הדייר ומה עושים כאשר מתנגש הצורך לשמור על זכותו ופרטיותו של דייר אל מול החובה לייצר לעובדות.ים סביבה נקייה מהטרדה מינית. ומה ניתן לעשות כדי למנוע אלימות מינית בבית ובבתים וסיעודיים.

יום העיון יערך ב1.11, יום חמישי, בין 9:00-14:00, בבית התנועה הקיבוצית, ליאונרדו דה וינצ'י 13 ת"א

לפרטים ולהרשמה אתי צפני: eti@tkz.co.il

ותיקי הקיבוצים, וגם ותיקים מעט פחות, זוכרים עדיין את תקופת הזוהר של הכדורעף ברבים מקיבוצי ישראל, בעיקר אלו של הקיבוץ הארצי.

מימים אלו נשארה בעיקר קבוצה בולטת אחת – הדאבליסטית, הפועל מטה-אשר/עכו, בראשות המאמן נעם כץ (עין המפרץ),אשר מובילה את הכדורעף הישראלי כולו בשנים האחרונות.

ביום חמישי יפגשו המעופפים מהצפון את הפועל עמק-חפר/מנשה, ממשיכת דרכה של הפועל המעפיל המיתולוגית שהצמיחה את גדולי שחקני הכדורעף בישראל, ובהם המאמן זוהר בר-נצר שחזר השנה לקבוצה בה צמח לאחר שנים בהן אימן את מכבי ת"א.

בואו בהמוניכם – יום חמישי, 19:00, באולם בעין החורש

ביום חמישי האחרון הסתיים פרויקט התנדבותי מיוחד של עמותת רתם והמיזם החברתי סושיילאייז בקיבוץ נען, בו שופצו ועוצבו חדרי החיילים הבודדים בעזרת מתנדבי הביטוח החקלאי. זהו פרויקט רביעי השנה לעיצוב חדרי החיילים הבודדים בקיבוצים, כשגם בקיבוצים ברקאי, רגבה ולביא עוצבו ושופצו חדרי החיילים בחודשים האחרונים, והפנים קדימה לקיבוצים נוספים.

במהלך היום כ-25 עובדי ומנהלי הביטוח החקלאי אשר ביום יום עסוקים בנושאי ביטוח במשרדיהם בתל אביב ובחיפה, הגיעו לקיבוץ בבגדי עבודה ופשטו על ששת חדרי החיילים הבודדים בנען. הפעילות נוהלה על ידי מיה ריזל, מעצבת פנים מקצועית שעמלה קשות ובהתנדבות מלאה, על תכנון הפרויקט, למדה את צרכי החיילים החיים במקום במטרה לעצב להם חדר שיהיה מספק ומהנה עבורם ויהווה "תחליף בית" ראוי. העבודה כללה צביעה כללית, צביעה דקורטיבית, עבודות DIY לריהוט המקום, הרכבת רהיטים והלבשת קירות. כל החומרים, הרהיטים והחפצים שנרכשו על מנת לשפץ את החדרים נרכשו מכספי תרומה של ביטוח חקלאי, שכאמור לא הסתפקו בתרומה כספית אלא התגייסו לעבודת השיפוץ בעצמם. במשך כעשר שעות הם צבעו, תלו, תיקנו ויחד עם המעצבת הפכו את החדרים לצעירים צבעוניים, עכשוויים ומעוצבים להפליא.

קיבוץ נען ויעל אייזנר, המנהלת את תכנית החיילים הבודדים בקיבוצים, מוקירים תודה והוקרה גדולה לצוות סושיילאייז ולמתנדבי הביטוח החקלאי על הקסם הזה שבו מפרגנים לחיילים חדרים המעוצבים בקו צעיר, יפה ומזמין.

החיילים אשר יצאו לשבת נכנסו בתדהמה לחדרים והתגובות הנרגשות והוקרת התודה שלהם - הם שנותנים את הדרייב להמשיך לעוד ועוד קיבוצים.