השבוע בתנועה הקיבוצית: כחלון נגד הביורוקרטיה שתוקעת את חלופת האגודה

נושא הסדרת הבנייה ביישובים, הוא כיום אחד מהנושאים הבוערים בתנועה הקיבוצית בישראל. שר האוצר משה כחלון הגיע לקיבוץ להב שבדרום הארץ, על מנת להבין מקרוב את מה שמעסיק יותר מכל את הקהילה הקיבוצית, ולבחון כיצד ניתן לקדם את הנושא. לאחר הסיור, נקבע מועד בשבוע הבא לפגישה בין נציגי מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר על מנת להתקדם בנושא. שר האוצר הביע הסכמה עקרונית לעמדת הקיבוצים שרוצים ליישם את חלופת האגודה בכל הקיבוצים.

את הסיור פתח מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, שאמר: "קיבוץ מתחדש הוא לא שלב מעבר לשום מקום. הקיבוץ, גם היום, הוא מערכת חיים חברתית שלמה. כל מה שאנחנו מבקשים מהמדינה הוא שיפסיקו להפריע לנו לגדול ולקלוט עוד חברות וחברים. קיבוצים צומחים יהיו לטובת המדינה ולטובת הפריפריה. מטרת המפגש היום היא להפוך את חלופת האגודה למשהו ישים. בינתיים הכל תקוע בוועדות שמוקמות חדשות לבקרים, למה להקים וועדה על המגרשים הלא מתוכננים?"

היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית, מיכי דרורי שטח בפני הנוכחים את פריסת הקיבוצים, ואת הנתונים על החקלאות והכלכלה הקיבוצית הנובעת מתוך החקלאות וכן את מבנה התעשייה הקיבוצית ואת היקף התוצרת וההכנסות שהיא מניבה. עו"ד דרורי המשיך ודיבר על השינוי החברתי בקיבוצים, והדגיש – "זה לא היה פירוק, אלא שינוי. עברנו ברוב הקיבוצים לקיבוץ מתחדש – שינוי בכמות ההכנסה, שיוך, דיבדנדים, אבל כולם נשארו קיבוץ. ומתוך כך בכולם יש שמירה הדוקה על הערבות ההדדית ומתוך כך על הפנסיה של הוותיקים".

שר האוצר ויו"ר 'כולנו', משה כחלון: "נושא הסדרת הבנייה בקיבוצים חשוב מאוד לטובת התפתחות התנועה הקיבוצית ושימור הקהילה הקיבוצית. לצד זאת, אני לא מוכן לראות שימושים חורגים בעיר, במושב או בקיבוץ. אסור לעודד עבירות בניה אבל צריך לעבוד בשכל. אני לא חושב שרמ"י צריכה לקבוע את ערכי הקיבוץ. תפקידה לשמור על הקרקע של מדינת ישראל וכך היא עושה. השקפתי, שהמדינה לא צריכה להתערב בחיי הקיבוץ. יש עוגן שמקובל כאן על כולם - קבלת חלופת האגודה. אני מאמין שצריך לכסח בגרזן את הביורוקרטיה בכל נושא, ובמיוחד במה שפוגע בהתיישבות העובדת, כל שכן למי ששומר על גבולות המדינה ועל החקלאות הישראלית. אותי תמיד קונה הטיפול של הקיבוצים בקשישים והתרומה שלכם לצה"ל".

בשבת בערב כולנו מגיעים לכיכר רבין בת"א וקוראים ביחד - לא לחוק הלאום הגזעני והמפלה, כן ליחס שוויוני ומכבד לכל המיעוטים החיים בישראל.

את התנועה הקיבוצית ייצגו המשנה למזכ"ל- גיל לין ומנכ"לית התנועה- הדס דניאלי ילין. במפגש הוחלט על איחוד כוחות ותיאום פעילות ומסרים בפעילות הגופים השונים במאבק על דמותה של מדינת ישראל.
הדס דניאלי ילין: "התנועה הקיבוצית ראתה מאז ומתמיד את ערכי הדמוקרטיה, השיוויון וקבלת האחר כבסיס לציונות ולקיומה של מדינת ישראל. לאור הכרסום בערכים אלה , נתייצב להגן על דמותה של החברה הישראלית".  
גיל לין מוסיף: "בשנה האחרונה אנו נמצאים בקשר עם מספר הולך וגדל של גופים וארגונים השותפים לתחושה שלא ניתן עוד להבליג. המהלכים האחרונים של הממשלה הנוכחית מוכיחים כי אנו נמצאים ברגע קריטי לעתידה של הציונות ומדינת ישראל. שילוב כוחות כמו זה המתחיל להתגבש בימים אלו נותן תקווה כי חלק גדול מהציבור הישראלי , חולק איתנו את אותם הערכים ובהתארגנות נכונה ניתן לשנות את הכיוון"

ביום ג' השבוע, נערכה בבית התנועה הקיבוצית פגישה רבת משתתפים של מנהיגות המרחב הכפרי עם ראש מטה הדיור, זאב בילסקי ועם חבר הכנסת רועי פולקמן. 
הפגישה נועדה בכדי למפות את הנושאים העומדים על סדר היום של המרחב הכפרי והמטופלים בידי משרדי הממשלה הנשלטים ע"י שרים ממפלגת "כולנו".
האורחים גילו רוב קשב והציעו מסגרות טיפול בתחומים השונים. מבלי להיכנס לפרטים סוכמו מסגרות הטיפול והמעקב בשלל הנושאים שהוצגו.
נקבע כי פורום כזה יפגש מדי פעם בכדי לבחון התקדמות בטיפול בנושאים השונים.

נועה בת ה-26 היא בחורה עם מוגבלות. אמא שלה מספרת שללא התמיכה של הקיבוץ, בִתה לא הייתה מוגנת ובטוחה כפי שהיא היום. "נועה חיה כיום מחוץ לקיבוץ, תוך ביטחון מלא שאם תרצה לחזור הקיבוץ תמיד יהיה בשבילה, היא יכולה לנסות להתפתח ולהתקדם על אף הקשיים כי יש לה הסכם טוב ומכבד. את התהליך לכתיבת ההסכם ליוו נציגי אהדה. הקיבוץ התייעץ לא פעם עם מחלקת חברה. אין מאושרת ממני על ההסדרה של העניין. אני חושבת שככל שיותר קיבוצים יעשו הליך  חברתי משמעותי כך ערבות הדדית תהפוך מסיסמה לדרך חיים".

אחרי עבודה משותפת ותהליך של שנה, מביעות ראש אגף חברה ד"ר אילת גלס ויו"ר אהדה עו"ד תמר שי שביעות רצון מהתעוררות השיח לגבי הבטחת צרכיהם של בנות ובנים נסמכים. בהמשך לאישור הנהלת התנועה והמזכירות הציפייה של שתיהן הייתה לאשר את מסמך העקרונות המשותף להבטחת אותם צרכים במועצה האחרונה, במטרה שבעקבות זאת בכל קיבוץ יקיימו החברים דיון ערכי אם לאמץ את המסמך או להתאים אותו לעצמם. ההצבעה נדחתה כדי לאפשר להנהלות הקיבוצים לקרוא את המסמך ולקיים דיונים והן רואות בכך הזדמנות.

"הבטחת צרכיהם של בנות ובנים נסמכים היא אחד ממרכיבי הערבות ההדדית, שהמהווה חלק מהזהות הקיבוצית שלנו. זה מה שמייחד אותנו לעומת צורות התיישבות אחרות בעיר ובמרחב הכפרי" אומרת גלס, שעד לאחרונה כיהנה בעצמה כמנהלת קהילה. "מסמך העקרונות, אשר גובש על-ידי צוות משותף לארגון אהדה ולתנועה הקיבוצית, מבטא גישה ערכית זו, ומאפשר לכל קיבוץ להרחיב מעבר למינימום שקבע רשם האגודות בתקנות הערבות ההדדית. ברור שאין לנו כוונה לדחוף אף קיבוץ להתחייבויות שאינו יכול לעמוד בהן, אבל בקיבוצים רבים המצב הכלכלי השתפר, אפשר ואפילו צריך לקיים את הדיבור על זה במלוא הכנות בכל קיבוץ וקיבוץ - בכפוף למצבנו הכלכלי ולהבין מהו עומק הערבות ההדדית שאנחנו מוכנים ורוצים לקיים לגבי בנים ובנות נסמכים? האם המינימום שקבע הרשם מספק אותנו כקהילה קיבוצית?"

בשבוע שעבר, עם תום סבב הלחימה, הגיע יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל לסיור מעמיק בקיבוצי עוטף עזה, במטרה למפות את הבעיות והצרכים שעלו בקיבוצים לאור סבב הלחימה.

ח"כ כבל נפגש עם הנהגות ונציגי הקיבוצים רעים, בארי, סעד, דורות וברור חיל. את הסיור בחלקו הצפוני של העוטף ליווה אופיר ליבשטיין, המתמודד בימים אלה לראשות מועצת שער הנגב. את הפתרון הראשון והדחוף ביותר שעלה בפגישות, הביא ח"כ כבל במהלך סוף השבוע האחרון. מדובר בהחלטה השרירותית של הממשלה להוציא את ברור חיל ודורות מחוץ להגדרת אזורי עדיפות לאומית, ומכורח זה לא להקצות להם הטבות כלכליות וסיוע משמעותי.

ח"כ כבל פנה בנושא עוד באותו יום למזכיר הממשלה צחי ברוורמן, ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה, יואב הורוביץ. בשיחות הקדחתניות סוכם כי כצעד ראשון יוחזרו ההטבות הכלכליות בתחום הבינוי והשיכון, וזאת בהסכמתו של מנכ"ל משרד הבינוי, חגי רזניק.

עוד מנסה כעת ח"כ כבל לסייע לקיבוץ סעד באתגרים הכלכליים של מפעל הגזר המקומי, וכן בניסיון למנוע את סגירתה של פנימיית בנות נוער בסיכון הפועלת בקיבוץ. במסגרת השיחות שהתקיימו עם נציגי רעים ובארי, הוחלט כי נושא הקצאות המים לחקלאות יעמוד במרכז דיוני השימוע לטיפול הממשלה במשבר החקלאות – שימוע שיתקיים במושב הקרוב של הכנסת, במסגרת דיוני ועדת הכלכלה.

ב-23 ליולי 2018 אמורה הייתה להתקבל הצעת החלטת הממשלה בנושא קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון. מועד הדיון בהצעה נדחה למועד אחר.

להלן סעיף 1 לנוסח הצעת ההחלטה:
" 1.        לקבוע כי היישובים המפורטים להלן, יוכרזו לצורך פעילות משרד הבינוי והשיכון בתחומי הפעילות שמפורטים בהחלטה זו, כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הדיור והפיתוח (להלן: "הישובים"), במטרה לקדם את השגת היעדים הבאים:

א.           להקל על מצוקת הדיור של רבים מתושבי המדינה.

ב.            לחזק את אזורי הפריפריה הגיאוגרפית, ובראשם הגליל והנגב.

ג.            לעודד הגירה חיובית ליישובים.

ד.            לעודד בנייה ביישובים.

ה.           להעצים את חוסנם הכלכלי של היישובים".

ההחלטה מתייחסת לאמות מידה לקביעת הישובים, ההטבות לישובים והוראות מעבר.

תוקף ההחלטה יהיה עד 30.9.2021

קול קורא לסטודנטים להדרכת קבוצה בתכנית "יהב" בשנת הלימודים תשע"ט:

תכנית "יהב" היא תכנית מנהיגות וחינוך ברוח ערכי תנועת הציונות, המתקיימת זו השנה השנייה במסגרת שנת השירות של התנועה הקיבוצית. התכנית הוקמה בידי ארבעה סטודנטים ופעילים חברתיים מתוך רצון לפתח את החברה הישראלית כחברת מופת יהודית ודמוקרטית, החותרת להגשמת שוויון ערך חיי האדם, תוך מחויבות לאהבת הארץ ולערבות הדדית בין יושביה. התכנית נועדה להציב את בנות ובני שנות השירות בחוד החנית של העשייה הציונית בישראל: בחברה האזרחית, במגזר העסקי, בשירות הציבורי, בתקשורת, באקדמיה, בצה"ל ובשירותי הביטחון וצה"ל. כך, על יסוד תנועה משרתת המורכבת מאנשי ונשות רוח ומעשה, תוכל החברה הישראלית להתמודד עם האתגרים שלפתחה, ולצעוד קדימה. מדריכי ומדריכות התכנית ייטלו חלק פעיל בהקמתה ובנייתה של התנועה הזו; יפתחו את כישוריהם בהדרכה ובלמידה מעמיקה, בסביבה מאתגרת ותומכת; ויזכו באותה העת לקדם את לימודיהם האקדמיים.

דרישות להגשת מועמדות:

• סטודנט/ית במהלך תואר ראשון, במוסד רשמי המוכר על ידי המל"ג בשנת הלימודים התשע"ט.
• בוגר/ת שירות צבאי מלא; עדיפות לניסיון פיקודי או הדרכתי.
• ניסיון בחינוך והדרכה; יכולת לעבוד בצוות, יכולת רתימת אנשים והובלת קבוצה.
• תעוזה, יצירתיות ויוזמה.
• חוש ביקורתי מפותח; יכולת למידה עיונית.
• רצון להוביל שינוי חברתי, ומחויבות לערכי תנועת הציונות.

סטודנטים שיתקבלו לתכנית יזכו במלגת לימודים בגובה 10,000 שקלים עבור שעות הפעילות בתכנית לאורך השנה (130 שעות בשנה).