השבוע בתנועה הקיבוצית - הנוער לשלטון! צעדת המחאה של העוטף מגיעה לירושלים

אחה"צ (חמישי) יגיעו נערות ונערי שער הנגב בעוטף עזה לגן הורדים בירושלים, לאחר מסע שהחל ביום ראשון השבוע בבית הספר התיכון של המועצה האזורית. בני הנוער מהעוטף יצאו הבוקר ממבוא ביתר, הגיעו לבירה דרך אזור עין כרם כשהם מלווים באלפי בני נוער מהקיבוצים וישובים אחרים ברחבי הארץ ביחד עם הורי הצועדים ותושבים רבים משער-הנגב ומהעוטף, אשר ליוו אותם ביום האחרון לצעדה, והתקבלו בקריאות עידוד והתרגשות בכל רחובות ירושלים בהם צעדו. כאמור, אחה"צ עתיד להתקיים טקס הסיום בגן הורדים שמול הכנסת בקריאה לשינוי המצב. 

המועצה אזורית שער הנגב ליוותה את בני הנוער הצועדים לירושלים, מתוך הערכה ליכולת המרשימה שלהם לבטא את עצמם ואת תחושותיהם והתגייסותם של בני הנוער מכמעט כל המועצות האיזוריות בארץ, מעוררת התפעלות.

צעדת המחאה היא יוזמה של חמישה תלמידי כיתה י"ב בתיכון - רועי רחף ממפלסים, גל כהן מכפר עזה, אלון לוי מאור הנר, ניצן בן-שושן מאור הנר ונבו דן מיד נתן. החמישה הפיקו את הצעדה החל מהרעיון ועד לכל פרט בביצוע במשך חמשת הימים האחרונים.

בטור שהתפרסם בידיעות אחרונות הבוקר כתב נבו: "התחלנו להתכונן ליום הגדול, יום הצעדה האחרון. הבוקר, לפי ההערכה שלנו, יצטרפו אלינו בנקודות שונות כאלף צועדים נוספים, מרביתם בני נוער. אנחנו מתרגשים מאוד. אחר הצהריים נגיע לגן הוורדים ונערוך שם את טקס סיום המסע. הכנו תוכנית לטקס. לא מסרים מתלהמים, לא צעקות. מסרים ברורים. המסר שלנו הוא בעיקר לבני הנוער. למעשה, בשורה התחתונה, המסע שלנו לא נגמר. אמנם הוא נעצר, אבל מכאן הוא ממשיך הלאה. אנחנו רוצים לגדול בשקט. נמשיך ונגיד את זה יום־יום ונבקש מהנוער להעביר את המסרים האלו תמיד, גם אחרי שהצעדה המופלאה הזו תהיה מאחורינו".

אגף החינוך בתנועה הקיבוצית בראשות ד"ר גבי אסם ולצידה דבי ברא"ס מנהלת "שבילים", חינוך חברתי-קהילתי בתנועה הביעו מיד תמיכה ביוזמה והציעו לנערים כל עזרה.
עוד לפני היציאה למסע אמרה ברא"ס: "החלטנו לסייע למארגני הצעדה, אשר פשוט מבקשים לעצמם ילדות נורמלית לא רק בסיוע לוגיסטי, אלא גם בקריאה לכל בני הנוער ולכלל הקיבוצניקים בארץ להצטרף אליהם ולדרישה הצודקת שלהם. זה החינוך שאנחנו שואפים אליו – בני נוער מעורבים ויוזמים בחברה הישראלית בה כל אחד מאתנו חי, ואנחנו גאים בהם ומחזקים אותם ואת הוריהם שנותנים רוח גבית ומעודדים את היוזמה".

התנועה הקיבוצית מרכינה ראשה לזכרו של משה טנא מנכ"ל צוותא בשנים 1994-2013. 
טנא, בן קיבוץ גת, עסק כל חייו בקידום וטיפוח התרבות בקיבוץ, בתנועה ובצוותא.
בתקופתו כמנכ"ל נוסדו פסטיבל תיאטרון קצר, פסטיבל העוד, קבלת שבת בצוותא ועשרות הפקות מקוריות שזכו להצלחה גדולה. שמו הפך שם נרדף לצוותא.
תנחומינו לבלנקה, לילדים ולבני המשפחה. 
הלוויתו התקיימה בקיבוץ גת, המשפחה יושבת שבעה בביתה. 
יהי זכרו ברוך.

רותם ידלין (גזר), ד"ר מטי צרפתי-הרכבי (יואב), אשרת גני-גונן (דרום השרון), גלית שאול (עמק חפר). התמונות מתוך עמודי הפייסבוק של ראשות המועצה.

בפרק השני בעונה השישית של "בית הקלפים" מבקרת הנשיאה קלייר אנדרווד (רובין רייט) בבסיס של הצבא האמריקאי לרגל יום העצמאות. תוך שהיא עוברת בין הלוחמות והלוחמים ומודה להם על שירותם את המדינה, חורגת אחת הלוחמת מכללי הטקס ואומרת לה: "יש לך בכלל תוכנית (עבודה)?" 
"הנשיאה" לא מתבלבלת ועונה לה: "היית שואלת אותי את השאלה הזו אילו הייתי גבר?!"

כן, כמו שנוכחנו לדעת גם השבוע אישה צריכה להתנצל או לספק הסברים על למה היא שם ומה יש לה בכלל לומר, במקום שלגבי גבר כלל לא הייתה כל שאלה.

בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בשבוע שעבר, והסיבוב השני שלהן יתקיים בשבוע הבא, הייתה זו הפעם הראשונה הוקמה קואליציה של גופים וארגוני נשים, אשר שמו להן למטרה להגדיל את הייצוג של הנשים במליאות המועצות של הרשויות המקומיות ובנוסף, את הגדלת הייצוג הנשי בקרב ראשי הראשויות.

הקמתה של הקואליציה תחת השם "מקומיות" ובהנהגתה של עמותת כ"ן נבעה מההכרה בכך שתחום השלטון המקומי הנו אחד התחומים הבולטים ביותר בהיעדר ייצוג נשי. תופעה מצערת זו, בלטה במועצות האזוריות אפילו יותר מאשר ברשויות העירוניות.

עד לבחירות האחרונות כיהנו רק 3 נשים בראש מועצה אזורית (חייקה גרוסמן, מטי הרכבי וסיגל מורן). גם הרכב המליאות של המועצות האזוריות התאפיין במיעוט מזערי של נשים, כאשר במועצות רבות לא היו נשים חברות מועצה בכלל.

הגידול בייצוג הנשי בבחירות האחרונות מהווה סיפוק עצום אחרי מספר שנים של השקעה, אבל הצלחה זו מוגבלת ובוודאי לא נותנת את האפשרות לנוח על זרי הדפנה, להפך! לצערי, ישנן מועצות בהן נרשמה ירידה או כאלו שהמספר הנמוך לא השתנה. 

חשוב לציין ולדעת כי הצטרפות הנשים למליאות המועצות האזוריות תורמת לא רק לייצוג שוויוני יותר של כל חלקי האוכלוסייה, אלא מאפשרת גם כניסה של כוחות חדשים לשלטון המקומי ויצירה של שיח מקדם ומקיף יותר, הרואה בצורה מאוזנת יותר את צרכי סוגי האוכלוסיות השונים.

חצר הגרוטאות היא סביבת התחנכות עשירה ומגרה, המאפשרת משחק חופשי ובלתי אמצעי בחומרים, פריטים, אביזרים וחפצים מהעולם ה"אמיתי" – עולם המבוגרים. אנו יודעים שילדים לומדים על ידי התנסות עצמית במציאות (Piaget 1971) ושתהליכים קוגנטיביים מושרשים עמוק בהתנסויות הגוף בעולם הפיזי התלת מימדי (Wilson 2002). המסגרת החינוכית הקיבוצית/כפרית, מבית התינוקות ועד הגן, מאפשרת התנסות וחקירה של העולם בכל החושים, הן בפעילות בתוך הבית הן בטיול ועל אחת כמה וכמה בחצר גרוטאות עשירה ומותאמת.

המחקר ואנשי התיאוריה עסקו רבות בנושא המשחק. אריקסון (1937) ראה במשחק פעילות משחררת, המסייעת לילד לחזק את כוחות ה"אני" שלו ולהכינו ליצירת קשרים הדדים עם הזולת. ויניקוט טען (1995) שאדם מסוגל לשחק כשהוא מחובר למשאביו הפנימיים ומשתמש בהם באופן ספונטני, יצירתי וסובייקטיבי ובה בעת מחובר לאחר ולמציאות. לדעתו, היכולת להתרכז במשחק היא סימן לראשית היכולת להתרכז במחשבות, בעשייה וביצירתיות תרבותית ומדעית. על פי קליין (1987) המשחק אצל הילדים מקביל לחלומות ולאסוציאציות חופשיות אצל המבוגרים, מבטא משאלות שאינן מודעות ומאפשר ייצוג של דמויות והתנהגויות מופנמות, בדרך סמלית. 

תפקידה המרכזי של המחנכת, אם זו הגננת או אחת מנשות הצוות השותפות בעשייה החינוכית, הוא להיות באינטראקציה משמעותית ובפעילות מתווכת עם הילדים בחצר הגרוטאות. תיווך אנושי עשוי להביא את הילד לניצול יעיל יותר של התנסויותיו העצמיות (פויירשטיין 1998) ותפקידה של המחנכת הוא להיות בנוכחות פעילה, מכוונת, מווסתת, מנחה ומעודדת. הגננת "עובדת" עם הילדים בחצר ועסוקה בפעילות תיווכית כל העת.

"לא הגרוטאות שנאספו הופכות את החצר לאתר התחנכות, אלא אישיות המחנכת.התייחסותה לחצר ולפעולת הגומלין של הילדים בתוכה יוצרת את ההבדל בין חצר דלה ושגרתית לסביבה חינוכית עשירה ומפרה. מחנכת הרוצה להפוך את החצר שלה לסביבה משמעותית להתפתחות הילדים עושה את עבודתה תוך הבנה, התמסרות והתמדה" (האס 2008).

השבוע (יום שני) התקיים מפגש עמיתים של רכזי בריאות רווחה וגיל שלישי בקיבוצים, בנושא "הרפורמה הצפויה בחוק הסיעוד".

את הכנס יזמו ארנון בוכבינדר ועדי רמות ממחלקת בריאות רווחה וביטחון סוציאלי בתנועה הקיבוצית, בשיתוף עם "מטב" – עמותה לשירותי טיפול ורווחה.
מטרת הכנס הייתה לתת לאנשי המקצוע ונושאי התפקידים בקיבוצים ידע מקצועי והכרות עם הרפורמה בסיעוד אשר תשפיע על עשרות אלפי קשישים סיעודיים בקיבוצים ברחבי הארץ.

ההיענות לכנס, שהתקיים במוזיאון ארץ ישראל בתל- אביב, הייתה רבה מאוד והגיעו אליו למעלה מ - 120 משתתפים: מנהלי קהילה, רכזי בריאות ורווחה, רכזי גיל שלישי, מנהלי בתים משפחתיים וסיעודיים מקיבוצים מכל רחבי הארץ, מקיבוץ כפר גלעדי שבצפון ועד קיבוץ אילות בדרום.

את הכנס פתחו וברכו עדי רמות וארנון בוכבינדר מהתנועה הקיבוצית, וכן ליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת מטב שהיתה אחראית על התכנים המקצועיים בכנס.
מזל גולדשטיין, מנהלת חטיבת הסיעוד במטב הרצתה והציגה למשתתפים את הרפורמה החדשה בסיעוד ומשמעויותיה, נורית מזור, מנהלת תחום העובדים הזרים במטב, הרצתה בנושא "היבטים בהעסקת עובדים זרים בסיעוד" ולסיום שמעו המשתתפים את הרצאתה של ד"ר אלינוער פרדס בנושא "חמלה בטיפול" נושא רלוונטי וחשוב לנותני שירות ואנשי מקצוע שנפגשים בחיי היום יום שלהם עם מצוקות וקשיים.

עדי וארנון סיכמו את הכנס: "המפגש היה מוצלח מרתק ונראה שמאד רלוונטי לשטח. באופן סימבולי, תוך כדי הכנס, התבשרנו כי יושבו חילוקי הדעות בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר אשר מנעו את הפעלת הרפורמה במועד שנקבע, והרפורמה יוצאת לדרך. גם המשוב שהתקבל מהמשתתפים היה חיובי וחם, ולדבריהם הכנס תרם להם באופן משמעותי".

בימים אלו מסיימת יעל אייזנר (מעגן מיכאל) 14.5 שנים באיל"ן הקיבוצי, מתוכן 9 שנים בניהול הסניף ו5.5 שנים בתפקיד יו"ר הסניף הקיבוצי.
סניף איל"ן התנועה הקיבוצית הוקם בשנת 1999 ע"י עזרא רבין ז"ל (געש), מזכיר ברית התנועה הקיבוצית, ונורית שדה (גן שמואל) ומעניק סיוע נדיב לילדים וחברים נפגעי עצב ושריר. סיוע זה מתאפשר הודות לתרומות נדיבות של חברים, מפעלים וקיבוצים בימי ההתרמה הייעודיים ובמהלך השנה בכלל.

אייזנר מסכמת בסיפוק: "שנים אלו היו שנים של עשייה מרגשת עם משפחות וחברים נפגעי עצב ושריר, בעמותה מהוותיקות בארץ, אשר פתחה בפני צוהר למגזר החברתי בישראל ולתרומתו הכבירה בארץ בכלל ובתנועה הקיבוצית בפרט. זכיתי להכיר מאות משפחות וללוות את הילדים עם המוגבלות, לעיתים כבר מילדות מוקדמת, להתבגרות ולעיתים אפילו כבוגרים צעירים במהלך פרק חיים משמעותי זה.

את שרביט יו"ר הסניף מעבירה אייזנר בשמחה ובביטחון, לידיו האמונות של אודי אורנשטיין, חבר קיבוץ רביבים, שהיה יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, המעיד על עצמו שהוא מהנדס ומנהל עם לב של עבודה חברתית. על ממשיך הדרך אומרת אייזנר "השילוב המנצח הזה של ראש הפועל עם הלב, יחד עם רזומה עשיר והכרות עם התנועה הקיבוצית מבפנים, הם ערובה להצלחה גדולה של אודי כיו"ר, באתגרים העומדים לפני הסניף הקיבוצי בשנים הקרובות, ובטוחה שנוכחותו הפעילה כיו"ר תביא לפריחה וצמיחה של הסניף".

אייזנר מסכמת תקופה משמעותית בעשייה החברתית: "לאילן מקום של אהבה גדולה בליבי, ובעשייתי. בפני אילן הקיבוצי אתגרים רבים בשנים הקרובות וביניהם הקושי ההולך וגובר בגיוס תרומות ומשאבים. "אני סמוכה ובטוחה שאודי אורנשטיין על נסיונו הרב והיכרותו עם המערכות הקיבוצית יצליח להצמיח עוד את ענפי האילן הזה, יחד עם עדי רמות (יטבתה) ממחלקת בריאות ורווחה, המנהלת את הסניף בהצלחה כבר מספר שנים, ימשיך הסניף הקיבוצי להעניק סיוע נדיב למשפחות ולקיבוצים כמו גם סיוע, תמיכה וייעוץ".

בואו להיות חלק מתהליך הבחירה!
מוזמנות/ים להציע נשים מעוררות השראה מהתרבות היהודית-ישראלית.

הפרויקט: "גיבורות לחנוכה"
בכל שנה בחנוכה  מעלות/ים על נס את גבורת המכבים, ומספרים בשבחיהם, לעיתים מוסיפים גם גיבורי תרבות ציוניים, ועכשוויים, ואולי אפילו גיבורי על. 
השנה בחרו "בכזה ראה וחדש" לעשות מעשה של תיקון, ולספר על נשים גיבורות.

צוות הפיתוח יבחר דמויות של נשים מעוררות השראה מתוך התרבות היהודית- ישראלית, ויכין לכל נר של חנוכה כרטיסיה המציגה את סיפורה של הדמות, טקסט שכתבה או שמתקשר אליה, והפעלה הקשורה בדמותה.
סביב הכרטיסייה תוכלו לייצר פעילות בקהילה, במערכת החינוך הפורמלית- והחברתית-קהילתית, עם הש"ש, החניכים, ואפילו בבית, עם המשפחה.
השנה תוכלו להתבונן יחד עם חברי הקהילה שלכן/ם, הש"ש, הילדים והנוער על התרבות היהודית הישראלית הרחבה ולשאול: את סיפורה של מי ראוי לספר בעת הדלקת נרות חנוכה? מי הגיבורה שלנו השנה?
שלחו לנו הצעותיכם למייל: rina@tkz.co.il

ההצעות שיבחרו ע"י צוות כזה ראה וחדש יזכו את המציעים בסדנא מרתקת לחנוכה!
מהרו להגיב- יש כבר סופגניות בחנויות - אין עוד הרבה זמן.