הצבי השביעי / דני נימרי, שריד

כל המעשייה הזו החלה לפני תשעים שנים

כשעלו על הגבעה שלנו ראשוני הראשונים.

באותם ימים קשים -  ימי ראשיתו של קיבוץ

כשלכל חבר/ה הודבק הכינוי - חלוץ

הגיע אלינו גם צבי א' - זה שמיטב כוחו

לא במותניו דווקא, אלא בעיקר במוחו.

זמן קצר, אולי פחות משנה אחריו

הצטרף עוד חבר, ישר דרך ועניו

ושמו צבי, זה כמעט מובן מאליו,

וסדרן העבודה בכלל לא התלבט

העניק לו, זה ברור, את הכינוי - צבי ב'.

חלפה לה שנה, אולי עוד שנתיים

עוד קבוצת חלוצים הצטרפה בינתיים

וביניהם - כמעט אין צורך לנחש

גם צבי השלישי - זה ממש התבקש!

השו, קראו לו, לאותו צבי השלישי

שתקן וחרוץ - מופת ליושר אישי

צבי ג' - קרא לו הסדרן של שריד

וזה היה שמו מאז ולתמיד.

בינתיים יצא לו, סתם כך, לטייל

חשמלאי גבה קומה, בעמק יזרעאל

הגיע במקרה גם אלינו לקיבוץ

אמר לו הסדרן - אתה - מה זה נחוץ!

צבי ד' אתה מעכשיו עד עולם

וכך - אני בטוח - יקראו לך כולם.

צבי החמישי - צבי ה' - בפי החברים

בורך בקול רועם ובשפם אדירים

בפסח הוא שר - "משה היכה על סלע"

וכל המסובים השיבו לו "אמן סלה"!

בעקבות אחיו הבכור, אך זמן רב אחריו

הגיע אלינו עם משפחתו גם צבי ו'

(האמת היא, שלימים, הגבר עזב

מבלי להותיר אחריו זכר או רושם רב)

אבל אז, בשמחה, סיים את שירותו הצבאי

זה שהיה אמור להיות הצבי השביעי

ולנו לא נותר אלא לשאול אתכם עכשיו

למה הצבי השביעי מיהר ועזב?

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

בתמיכת חטיבת ההיסטוריה של השומר הצעיר מקבוצת חבצלת

קישור לאתר הסיפורים הקודם: http://old-www.kibbutz.org.il/sipurim/