הפגנות? מתפקדים מפלגות! ניוזלטר התנועה

כבר ביום חמישי בשבוע שעבר, יצאה התנועה הקיבוצית בהודעה כי היא תומכת במאבקה של הקהילה הלהט"בית ומתנגדת לחוק המדיר אוכלוסייה מהזכות להיות הורים בישראל. התנועה הקיבוצית הודיעה כי  תאפשר לכל עובדיה ופעיליה שירצו להשתתף במחאה לעשות זאת מבלי לגרוע מהם יום חופש.

"אנו מתביישים בשורת החוקים האנטי דמוקרטיים שעברו בתקופה האחרונה, המבקשים לפלג את החברה וקוראים לממשלה לחזור בה מחוקים אלו ולדאוג לאחדות החברה הישראלית", אמרו בתנועה הקיבוצית.

תושבי הדרום זכו ליממה של "שבירת שגרת חירום", כפי שהגדירו זאת הילדים שהגיעו מהישובים כיסופים, חולית, סופה, ניר יצחק, בארי וכרם שלום. המשפחות זכו לאירוח מלא בפארק ובמתקניו ובשעות אחר הצהריים עלו על האוטובוסים בחזרה לדרום מלאי תקווה שהשקט יחזור לאזורם.

"בחופש הגדול קשה לנו עוד יותר להחזיק את הילדים בבתים או בקרבה למרחבים המוגנים", סיפרה שירי רן, אם ל-3 ילדים מכיסופים שהגיעה כהורה מלווה לטיול, "אנחנו אומנם מורגלים למצב הזה, אבל זה בהחלט לא קל. רוב ההורים והילדים לא ישנו כמו שצריך בשבוע האחרון, וזה מאוד חשוב לבוא ולהתאוורר קצת. כך נוכל לחזור בכוחות מחודשים הביתה בתקווה ללילה שקט של שינה מלאה".

את האירוע הובילו מזכיר קיבוץ שפיים עו"ד שימי בראון ומנכ"לית פארק המים שרה'לה רם-שליין. "כשיישובי הדרום מפגינים חוסן אזרחי מרשים תחת אש חמאס, אנו רואים חובה מוסרית לעזור בכל מה שאנחנו יכולים. מקווה שהנהגת המדינה תמצא פתרון ארוך טווח, ונוכל להפגין את הערבות ההדדית שלנו גם בשלום ולא רק במלחמה".

קיבוצים, חברי קיבוצים - גם אתם מוזמנים להציע דירה ריקה או פעילות לילדי וחברי העוטף. הצעות אפשר לשלוח לאילת בווטסאפ 050-7552531 או במייל ayelet@tkz.co.il

הנדון: הבחירות הקרובות למועצה האזורית ו"זהות הוועדים" בקיבוץ

המחלקה המשפטית בפנייה לקיבוצים והמלצה המליצה לקיבוצים לבדוק בדחיפות את הצורך בתיקון רשימת התושבים של הקיבוץ לקראת הבחירות למועצה האזורית ולוועדים המקומיים, וזאת כמפורט להלן: אשר יתקיימו ביום 30.10.2018. מאחר ולראשונה אוחדו מועדי הבחירות בכל הרשויות המקומיות למועד אחד, נערכו מספר תיקוני חקיקה, אחד המהותיים שבהם הנו שינוי הגדרת "תושב" בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) התשי"ח. החל משנה זו, הקריטריון היחיד לתושבות ביישוב לצורך השתתפות בבחירות הנו רישום במרשם האוכלוסין כתושב – לעומת המצב בבחירות קודמות, לפיו היה קריטריון מצטבר נוסף - והוא מקום מגורים קבוע בפועל בישוב.

"רשימות התושבים" בישובים שיתופיים קובעות, בין השאר, את סיווג התושבים בישובים השיתופיים לפי סעיף 90א לצו המועצות האזוריות. מטרת הסיווג הנה לקבוע, בסופו של יום, באילו ישובים שיתופיים יתקיימו בחירות לועד מקומי נפרד, ובאילו ישובים שיתופיים תתקיים"זהות ועדים" לפי סעיף 91 לצו המועצות האזוריות, וחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב. בעקבות פרסום הרשימות, התברר כי הרישום במרשם התושבים במרבית הקיבוצים רחוק מאד מלשקף את המציאות, וכי במרשם התושבים רשומים תושבים רבים אשר אינם מתגוררים (ואף כאלו שמעולם לא התגוררו) במקום. מאחר והוראות הדין מאפשרות הגשת בקשה לתיקון רשימת התושבים, הומלץ לבדוק את הנושא ולפעול במידת הצורך.

כשפתחתי את תיבת המייל שלי לפני מספר שנים הופתעתי לקרוא את ההודעה הבאה: "...באמת שנים שלא דברנו, מקווה שאתה עדיין זוכר אי שם במרתפי הזיכרון...הייתי תלמיד שלך בקורס תנ"ך... מאז עברו הרבה מים בנהר, מפה לשם התארסתי עם אהובתי משכבר הימים... כחלק מההכנות לחתונה החלטנו להתחתן בטקס יהודי ישראלי אלטרנטיבי ובאופן טבעי השם הראשון שעלה לי בראש כשחשבתי על מי הייתי רוצה שיערוך את הטקס – היית אתה..."

אירועי השבוע האחרון המצוי בימי בין המצרים שלקראת ט' באב מחדדים את החובה להמשיך ולחתן זוגות בישראל מחוץ לרבנות הראשית. הזמנת הרב דובי חיון מהקהילה המסורתית (קונסרבטיבית) בחיפה לחקירה קושרת אותי כמו רבים ורבות העורכים חופות ליברליות ושיוויוניות בישראל להמשך פועלנו וייעודנו.

מלבד העובדה המצערת כי מדינת ישראל אינה מכירה חוקית באפשרות כי ישנה יותר מדרך אחת להיות יהודי, אני מניח ומקווה כי הזמנת הרב הליברלי לחקירה רק תחזק ותעצים את המהפכה השקטה שמאיימת על הממסד הדתי. מאז שנות התשעים בין היתר גם כתוצאה מרצח רבין חלה התעוררות ומודעות גוברת לצורך בקיום דיאלוג מחודש עם זהותנו היהודית ישראלית תוך הבנה כי עקב פלגנות, קנאות ושנאת חינם חרבו מקדשנו ואבדה ריבונותנו בעבר וזו מאיימת להתרחש בדרכה שלה גם בהווה. כך בוחרים גברים נשים בלימוד מחודש עם מקורות היהדות שהודרו מרבים מהם כתלמידיי החינוך הממלכתי תוך נכונות למעורבות ושותפות בטקסי מעגלי החיים השונים, במועדים וחגים על פי מחזור השנה ובעשייה חברתית המקיימים את רוח הדברים שבמסכת אבות "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים".

בהתאם לכיתוב על חולצת השומרית של בנותיי "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" בחרנו במעשה. הדיאלוג עם היהדות מתחייב היום יותר מתמיד, אל מול המציאות הפוליטית הקיימת והצביון היהודי הנלווה לה, כך שהיחיד יוכל להתקשר לסיפור הגדול של עמו זה המרומם את חירות המחשבה והרצון החופשי, כמו גם את חיי האדם וכבוד האדם בהיותו נברא בצלם אלוהים".

חוק הפונדקאות הוא לא סתם חוק, הוא אמירה. החל מהתהליך שעבר עד לאישורו, ועד לשורה התחתונה שלו.

הרבה פנים והרבה השלכות יש לחוק הזה בפרט ולסוגיית הפונדקאות בכלל, אבל נתרכז כרגע רק באפליה הבוטה שהוא מגלם – הדרה של גברים לא נשואים מהאפשרות להקים משפחה פה בארץ, והלכה למעשה אילוצם לבחור באחת משתיים – לוותר על הקמת משפחה, או לגייס הון בלתי נתפס למימוש זכות אלמנטרית, מעבר לים – הזכות להורות.

כל כך הרבה בתים אוהבים, יציבים, שמחים ובריאים מחכים לילד או ילדה; לשמחתנו, בישראל יש מדיניות, יש כלים ויש מנגנונים שיכולים להעניק לְילדים את הבתים האלה, וגם עושים את זה היום. אבל אם אתה רוצה להיות אבא יחיד בתא משפחתי, או אחד משני אבות – הפתרון הזה הוא לא בשבילך.

קשה להתבונן במהלך הזה ולהשאר אדישים – זכות כל-כך בסיסית, כל כך אוניברסאלית– להביא ילד לעולם ולגדל אותו באהבה, פשוט נשללת מאוכלוסיה שלמה ללא כל טיעון, ללא כל הצדקה. והשלילה הזו צורמת עוד יותר, כשאל תוך החוק המתוקן מכניסים במהלך מבורך אוכלוסיות אחרות שעד עכשיו גם מהן נשללה הזכות.

מפעל קייטנות הקיץ של איל"ן פועל בשקט ובצנעה כמסורת ארוכת שנים בקיבוצים. מה שהחל לפני למעלה משלושים שנה בקיבוצים הדתיים, הפך לא מכבר למסורת חינוכית ערכית ברחבי התנועה הקיבוצית כולה.
לאיל"ן, אחד הארגונים הוותיקים בארץ לסיוע ושיקום של ילדים נפגעי עצב ושריר, מעל 45 סניפים בכל רחבי הארץ, הסניף הקיבוצי פועל כבר 20 שנה בהצלחה רבה ומסייע במהלך כל השנה למאות משפחות וילדים בכל הקיבוצים.

במהלך הקייטנה בני הנוער מהקיבוץ מארחים קבוצה של ילדים עם מוגבלויות בקשת רחבה של מוגבלות הנעה בין מוגבלות קלה ועד לפגיעות קשות ומצבים הדורשים עזרה בכל פעילויות היומיום. הנערים מופקדים על החניכים ודואגים לכל צרכיהם ולשמחתם והנאתם מהקייטנה. נערים שזו להן הפעם הראשונה או השנייה והשלישית בקייטנה מטפלים באורחיהם מאילן בצורה מעוררת השראה הכוללת לא פעם טיפול פיזי ואינטימי בחניכים המבוגרים מהם בגיל, והכל בחדוות נעורים ואחריות בוגרת. 

בקייטנות מתקיימות שלל פעילויות באחריות בני הנוער וכוללת טיולים בטבע, רחצה משותפת בבריכה, רכיבה על סוסים ערבי קריוקי ונשפים, מדורות סדנאות יצירה סרטים ועוד ועוד. אחת הנקודות המרגשות במסורת הזו היא שישנם ילדים שחוזרים שוב ושוב לאותו קיבוץ, נקשרים לבני הנוער ואוהבים לחזור לקייטנה האהובה עד לבגרותם.

אלו ימים של התרוממות רוח והתעלות במערכת החינוך בה המדריכים הרגילים להתמודד עם אתגרי חינוך הנעורים עומדים משתאים לנוכח בני הנוער המפגינים בגרות אחריות יצירתיות וחברות רבה בטיפול בחניכי איל"ן ובסיוע זה לזו להתמודד עם הקשיים.

הקיבוצים שלוקחים חלק בקייטנות איל"ן: גן שמואל, שפיים, אשדות יעקב איחוד, מעגן מיכאל, גבע, מגדל עוז, מירב, לביא, בארות יצחק, עין הנציב, קבוצת יבנה, סעד, ראש צורים, בית רימון, עלומים, כפר עציון ושלוחות.  

מפאת חוסר הבהירות בנושא הנחות אזורי עדיפות בהקצאת קרקע להלן הבהרות:
ביום 15.04.2018 התקבלה החלטת הממשלה 3738 בעניין הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית.
החלטה זו החליפה את החלטת ממשלה 667 מיום 4.8.2013.
החלטה 3738 הינה "החלטת על" שעל בסיסה משרדי הממשלה רשאים להעניק הטבות ותמריצים.

ההנחות בהקצאת קרקע ניתנות כיום על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1537" מדיניות אחידה למתן הנחות קרקע" החלטה זו מבוססת עדיין על החלטת ממשלה 667 והחלטת ממשלה 1527 "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון".
תוקף החלטת הממשלה מספר 1527 יהיה עד ליום 30.6.2018 (הוארך ע"י החלטת ממשלה 3727)

בעקבות החלטת הממשלה החדשה (3738) צפויה החלטת ממשלה חדשה בתחום הבינוי והשיכון שתעדכן את החלטה הקיימת (1527) ובהתאם תעודכן החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1537.
יודגש כי לא צפויים שינויים מהותיים בעקבות ההחלטות החדשות, ראו חוזרנו 32/2018"הגדרת ישובים כבעלי עדיפות לאומית - החלטת ממשלה" , למעט כניסתם של ישובי המועצה האיזורית עמק יזרעאל למגבלת ההטבה של 50,000 ש"ח ליחידת דיור ( לפני מע"מ).

בנושא זה פנה ראש המועצה האיזורית עמק יזרעאל אייל בצר למועצת מקרקעי ישראל לביטול הגזרה הפוגעת אך ורק ביישובי עמק יזרעאל ועומדת בסתירה למטרת עידוד ההתיישבות באיזורי העדיפות הלאומית.

**המאמר הינו מטעם בועז מקלר ושות', ואיננו מטעם התנועה הקיבוצית.