המלצות הנהלת התנועה הקיבוצית בנושא חיסונים לקורונה

מגפת הקורונה שהתפרצה והתפשטה בשנה האחרונה גובה מחירים גבוהים. גם בקיבוצים, על אף כל המאמצים ולמרות שאנחנו קהילות סגורות יחסית, כולנו חווים פגיעה משמעותית בבריאות, בפעילות הקהילתית, בפעילות העסקית ובמערכות החינוך. לאורך כל תקופת הקורונה, התבלטו הקיבוצים ביכולתם להתגייס למשימת עצירת התפשטות המחלה, לקטוע את שרשראות ההדבקה, לגלות ערבות הדדית ולדאוג לאלה שנפגעו בריאותית או כלכלית מהמגפה.

לשמחתנו, מסתבר שאוכלוסיית הקיבוצים מתחסנת ברובה ואנו רואים ירידה משמעותית בהדבקה בקיבוצים. מאידך, ישנם לא מעט מקרים של התפרצות מחודשת של המגיפה, שמקורם באלו שבחרו שלא להתחסן.

לאור זאת, התכנסה הנהלת התנועה על מנת לנהל דיון ולגבש את המלצותיה לקיבוצים ביחס להתחסנות הקהילה במסגרת החזרה לשגרה בתקופה הקרובה.

המלצות הנהלת התנועה:

אבן היסוד העיקרית לקיומו של הקיבוץ היא הקהילה וההשתייכות הקהילתית, המקיימת ערבות הדדית. להחלטה להתחסן או לא להתחסן יש משמעות קהילתית מעבר להחלטה אישית ומשפחתית. חברים ועובדים הבוחרים שלא להתחסן עלולים לסכן את ילדינו שעדיין אינם זכאים לחיסון ואת האוכלוסייה עם המערכת החיסונית המוחלשת. בד בבד, ככל שכמות המתחסנים בקהילה תעלה, כך תגדל מעטפת ההגנה סביב אותן אוכלוסיות.

אנו מבינים את הרגישות והמורכבות בפניה לאדם בבקשה כי יתחסן, ואת הרצון לשמור על חופש הפרט למול הצורך בשמירה על החוסן הקהילתי של הקיבוץ וסבורים כי בשיח קהילתי ניתן לגשר על הפערים בתפיסות ולהטמיע את התפיסה לפיה קהילה מתחסנת מהווה, גם היא, ערבות הדדית. לאור כל אלה להלן המלצתנו:

תהליך קבלת ההחלטה:

מדובר בהחלטה בעלת משמעויות רחבות, חברתיות, כלכליות, בריאותיות ואישיות, ולכן אנו ממליצים לקבלה במסגרת דיון ציבורי רחב, שיביא לידי ביטוי את מגוון הדעות. דיון מעין זה יאפשר בהמשך גם לעמוד בהחלטות ולזכות לשיתוף פעולה של הציבור. בכל קיבוץ ישנה מסורת מעט שונה של תהליכי קבלת החלטות ויש להתאים את התהליך הציבורי למקובל בכל קיבוץ.

עקרונות מנחים:

• שמירה על הבריאות בעדיפות עליונה.
• ערבות הדדית – הבסיס לתפישה הקיבוצית בכלל ולהתמודדות עם הקורונה בפרט.
• שמירה על חוקי המדינה.
• שמירה על זכויות הפרט, כך שפגיעה בהן תהיה מידתית ומבוקרת.
• בהתלבטות בין פגיעה באוכלוסיות בסיכון לפגיעה בזכויות הפרט...
  "פיקוח נפש דוחה שבת"
   

התנהלות במקומות ציבוריים ומקומות עבודה

מקומות ציבוריים:

• נהלי "התו הירוק", כפי שיהיו מעת לעת, מהווים מסגרת מחייבת ומומלץ לשאוף להחלתם כל אימת שהדבר ניתן. אשר על כן, מומלץ להגדיר אותם מקומות ופעילויות, אשר יפעלו במסגרת "התו הירוק" (דוגמת אירועי תרבות) ולבחון פתרונות אפשריים וחלופות לשירותים ומקומות אלו לאוכלוסיות שבחרו שלא להתחסן או שהנן מנועות חיסון.

לדוגמא: בדיקות קורונה תקופתיות כתנאי לכניסה, משלוחים הביתה וכד'.

עבודה:

• הנחיית כל המנהלים במקומות העבודה השונים לקיים שיחות הסברה ולפעול כדי לתמרץ את מירב החברים והשכירים שיכולים, להתחסן.
• מקומות עבודה מקבלי קהל – חברים או שכירים  שבחרו לא להתחסן  או שאינם יכולים לעשות זאת מסיבות בריאותיות,  יתבקשו להציג בדיקת קורונה שלילית אחת לשבוע או בהתאם לתדירות שתיקבע.
• מקומות עבודה ללא קבלת קהל – הנהלות של מקומות עבודה אלו יקבלו החלטות שיותאמו לרוח ההחלטה הקיבוצית ולשימוש במקומות ציבוריים של הקיבוץ.
•  

מערכת החינוך:

• דרישה מהעובדים – כמו מקומות עבודה מקבלי קהל. כלומר, חברים או שכירים  שבחרו לא להתחסן  או שאינם יכולים לעשות זאת מסיבות בריאותיות  יתבקשו להציג בדיקת קורונה שלילית אחת לשבוע.
   
• מאחר וילדים ונערים עד גיל 16 עדיין לא יכולים להתחסן, עלינו לדאוג לבריאותם של ילדינו, דבר שבאופן עקיף מגן גם על המבוגרים בקבוץ. לפיכך, הורים לא מחוסנים לילדים במערכת החינוך, יתבקשו להציג בדיקת קורונה שלילית אחת לשבוע, כדי שילדיהם יוכלו לקחת חלק במרכיבי הבחירה הפרטיים של מערכת החינוך.
  
   
• מדובר בהמלצות כלליות, לא מדובר בהנחיות.
• אנו ממליצים כי כל קיבוץ, בהתאם למשתנים הקהילתיים והסביבתיים הייחודיים לו, יקיים את הדיון הציבורי ויקבל את ההחלטות המתאימות מבחינתו.

ולבסוף, נזכיר כי גם החיסונים לא מעניקים הגנה של 100%, ולכן יש להמשיך ולשמור על כללי הזהירות, כגון עטית המסכות והריחוק החברתי, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, לשכל הישר ולניסיון המצטבר בעקבות שנה של התמודדות עם נגיף הקורונה.

הנהלת התנועה הקיבוצית