היוצרת מבית השיטה זכתה באמי

זינשטיין עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1990 במסגרת "בית ראשון במולדת", אמה מנהלת כיום את האולפן למחול של המועצה האזורית הגלבוע ואביה עובד במפעל החמוצים המקומי.

כזכור, הסרט עוקב אחר קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, שמעולם לא קיבלה שחקן ערבי או מוסלמי לשחק במדיה. בעונת הכדורגל 2012/2013 הודיע מי שהיה בעלי הקבוצה באותם ימים, האוליגרך הרוסי־ישראלי ארקדי גאידמק, על צירופם של שני שחקנים מוסלמים מצ'צ'ניה. הודעת גאידמק גרמה לפתיחת קמפיין גזעני בקרב האוהדים המשתייכים לארגון "לה פמיליה". הקמפיין כלל קריאות גזעניות ואלימות , וכן החרמת משחקי הקבוצה. יש הטוענים כי הקמפיין גרם להתרסקותה של הקבוצה.

התיעוד של זינשטיין החל לכתבה לתוכנית הטלויזיה "עובדה" ורק לאחר מכן הפך לסרט קולנוע תיעודי. הסרט הוקרן לראשונה " בפסטיבל ירושלים בשנת 2016 וזכה שם בשלושה פרסים, בהם פרסי הבימוי והעריכה. לאחר מכן הוקרן הסרט בעשרות פסטיבלי קולנוע בעולם, בהם פסטיבלים יוקרתיים כמו IDFA ההולנדי ופסטיבל טורונטו. הסרט, שהופק בשביל "יס דוקו", נרכש לשידור בשנה שעברה בידי נטפליקס.

אתר הארץ מדווח כי זינשטיין, שבזמן העבודה על הסרט ספגה איומים על חייה, קיבלה את ההודעה על הזכייה בפרס בציריך, שם היא משמשת כשופטת בפסטיבל סרטים.

"המסע המשוגע של הסרט הזה התחיל מכלום, ממני ומהצלם שלי ישראל פרידמן רצים לבד, בלי תקציב, אחרי ביתר ירושלים, הגיע עד לפרס הזה ועדיין נמשך, אני עדיין מוזמנת להקרין אותו בבתי ספר במדינות שונות", אמרה היום זינשטיין ל"הארץ". "אבל הדבר הכי גדול שהסרט עשה מבחינתי זה השינוי שהוא הצליח להביא בשטח. 'טהורה לעד' נהפך היום למונח שמשתמשים בו כשמתייחסים לגזענות, ובבית"ר ירושלים עצמה קורה היום דבר מדהים. יש בעלים חדש שקנה את הקבוצה, משה חוגג, וסימן את הגזענות כנושא המרכזי שהוא בא לתקן.

תמונה מתוך ויקיפדיה