החינוך הקיבוצי - העבר כמנוף ליצירה חינוכית

כולנו חיים במדינה דינאמית המכתיבה לנו שינויים במהירות של מכונית מרוץ על מסלול הפורמולה, מתוך כך אנו למדים לחיות במציאות של אי ודאות ובו זמנית מתקיים בה שיטפון של מידע לא מסונן. ואצלנו, בקיבוצים, מערכות הגיל הרך וצוותי החינוך מתבקשים להתנהל במקצועיות בלתי ניתנת לפשרה, למרות תחושת הכאוס שלפעמים גוברת על הפסטורליות הקהילתית.

החינוך הקיבוצי על מסורותיו מפעם ואלו המתחדשות, מהווה עוגן משמעותי ויתד של יציבות ושגרה. העבר המפואר ורב השנים של החינוך הקיבוצי צריך להיות עבורנו היום למנוף של יצירה חינוכית חדשה המבוססת על תהליכי חשיבה, דיאלוג, שאילת שאלות, הפקת לקחים והסקת מסקנות ובעיקר התאמה ורלוונטיות לקהילה בה אנו חיים.
למערכת חינוך קיבוצית ולקהילה כולה אחריות גדולה על ילדיה - אל לנו לחשוש משיח חינוכי מתמשך, לפעמים קולני, אולי ביקורתי, כי בסופו של יום רק כך נלמד, נברר ונגדיר לעצמנו את זהות החינוך הקיבוצי הייחודי לקהילה.
אין בכוונתנו להתעלם מהקשיים והבעיות איתם אנו מתמודדים יום יום במערכות החינוך בגיל הרך, אך אנו חייבים להאמין ולבטוח בעצמנו ובעיקר בשותפים שלנו לדרך כאשר לכולנו מטרה ברורה - חינוך קיבוצי איכותי ומקצועי לילדינו.

מערכת חינוך גיל רך קיבוצית מבוססת על רצף פדגוגי כזה הרואה את הילד מיום היוולדו ועד סיום גן חובה. מה שלנו מובן מאליו וברור, אינו כזה מול משרדי הממשלה - מלידה ועד גיל שלוש ההתנהלות היא מול "אגף מעונות היום", במשרד הרווחה והעבודה, אותו מנהל אמיר מדינה. לאחר מכן, מגיל שלוש עד שש ההתנהלות היא מול "האגף הקדם יסודי" במשרד החינוך אותו מנהלת אורנה פז. משרדים נוספים אחרים הם רגולטורים של תהליכים המתקיימים במה שאצלנו מובנה כמערכת אחת שלמה – הגיל הרך.

זוהי לא רק חלוקה ארגונית אחרת אלא גם חלוקת סמכויות שונה, שבאה לידי ביטוי למשל בדוגמאות הבאות: חוק פיקוח קייטנות, שהשנה נכנס לתוקף, באחריותו של משרד הפנים, אך התוכניות החינוכיות של הקייטנות הן באחריותו של משרד החינוך. מה שמכונה במדינה: "צהרונים" ובחינוך הקיבוצי נקרא "הקמה". כך בין השעות שתיים לארבע (כשבחלק מהקיבוצים אף עד שעה מאוחרת יותר), הגורם המפקח על המערכת הוא מוסד אחר בכלל במשרד החינוך - "מינהל חברה ונוער", שתחום פעילותו הוא החינוך הבלתי פורמאלי לגילאי ז'-יב'. נשמע מסובך? אולי... יוסף בינון כתב במאמרו "חינוך לחיים בעלי משמעות"  כי התהליך החינוכי רצוף בהרבה שאלות ופחות תשובות, נעלמים ואי ודאות ואין סוף השערות וספקות – אך מי שמפחד מאלה, מוטב שלא יעסוק בחינוך.   

בין משרדי הממשלה והקיבוצים נמצאות המועצות האזוריות. במבנה המשילות של מדינת ישראל הממשלה עובדת מול רשות ולא מול כל קיבוץ ויישוב בנפרד, מכאן נגזר המבנה הדו רובדי הייחודי למרחב הכפרי.

עם השנים אנחנו כתנועה קיבוצית מהדקים את הקשר עם מרכז המועצות האזוריות (ממ"א) ועובדים בשותפות מלאה ומקדמת עם רינת חכים מנהלת תחום חינוך וחברה בממ"א. כמעט כל התהליכים הרגולטורים, העברות התקציבים, הדיווחים על הרשמות והעברות של כספים להשתתפות הורים בשכר לימוד מנוהלים על ידי מנהלות הגיל הרך במועצות.                                           

מנהל/ת מערכת חינוך, היום יותר מתמיד צריכה להיות מיומנת בכלים ניהוליים וחינוכיים ומלווה על ידי מנהל/ת הקהילה, מינהלת חינוך ציבורית, מדריכה פדגוגית מעודכנת, כל זאת כדי למלא את תפקיד/ה נאמנה. כאן נכנסת לתמונה "רשת הגן הקיבוצי" שתפקידה המרכזי הוא לתכלל ולעבוד מול כל משרדי הממשלה הנ"ל ובתיאום מלא עם המועצה, בכדי לתת את המענה הטוב ביותר לשטח המקצועי. תפקיד חשוב נוסף של "רשת הגן הקיבוצי" הוא הכשרת מנהלות וצוותי החינוך דרך שולחן ההדרכה, המהווה פלטפורמה לחקר ולמידה אקדמית הממוקדת בחינוך הקיבוצי.

השבוע עבר הנוסח הסופי של חוק "פיקוח מעונות יום" בוועדה לזכויות הילד המנוהלת על ידי חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון (כולנו). כבר בשבוע הבא יובא להצבעה בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. את הנוסח המלא של החוק ניתן יהיה לקרוא באינטרנט, אך חשוב להבין שחוק זה חל גם על הקיבוצים!

לאחר שהחוק יעבור בכנסת, תשב ועדה מקצועית לכתוב את התקנות הנלוות לחוק, נועה צור ברוש, מנהלת "רשת הגן הקיבוצי" תשב בוועדה זו במטרה לייצג את החינוך הקיבוצי בתהליך.
גם עם משרד החינוך אנחנו ממשיכים לחזק את קשרי העבודה ושיתופי הפעולה. בחודשים הקרובים תתקיים פגישה של נציגי "הגן הקיבוצי" עם מפקחות משרד החינוך שתפקידן להיות הרפרנטיות של "החינוך הקיבוצי" במחוזות השונים. אנו רואים תוצאות והתקדמות משמעותית בזכות הדיאלוג ושיתופי הפעולה. אין תחליף לאמון שנוצר בזכות היכרות אישית, שיח עמיתים ולקיחת אחריות משותפת.

לסיום ציטוט נוסף של יוסף אבינון " הביטוי המובהק של החיים הוא היכולת לגדול ולהשתנות. אדם יוצר הנע קדימה, מפתח ומשתכלל... וחותר לחיים עתירי משמעות ותוכן", כך אנחנו מבקשים להתפתח ולהשתכלל גם במערכות החינוך שלנו בקיבוצים על מנת להפוך אותן לחזקות ויציבות יותר, רלוונטיות יותר, ופועלות בדיאלוג ושיתוף פעולה מתמיד עם כל הגורמים הסובבים בקיבוץ, במועצה ובמדינה.