ד"ר נחום ברוכי, ממנהיגי הקיבוץ הדתי, הלך לעולמו

ד"ר נחום ברוכי נולד בגדרה בשנת 1938. כעבור שנה וחצי, בערב פסח של 1939, עבר עם הוריו לקיבוץ טירת צבי. חודש לפני בר המצווה שלו, עברה משפחתו לירושלים, כדי לאמץ את ארבעת ילדי משפחת אחותו של האב, שנפטרה כמה חודשים אחרי שבעלה נהרג במלחמת העצמאות. מפעם לפעם היה נחום בן ה־13 נוסע עם אחיו הגדול חגי בטרמפים לטירת צבי, כדי לפגוש שם את החברים. 

ערב הגיוס לצה"ל הוא היה קומונר בשדה יעקב, ואחר כך יצא לצבא במסגרת גרעין נח"ל. במסגרת שירותו בנח"ל יצא לקורס מ"כים ונשלח יחד עם חבריו לקורס להילחם בקרב "המיתלה" בחצי האי סיני, במסגרת מבצע קדש. הוא וחבריו לקורס צורפו לכוחות הצנחנים שלחמו במערב חצי האי סיני. הם סופחו לגדוד בפיקודו של אהרן דוידי, נקראו לחלץ צוות גדודי משוריין בפיקודו של מוטה גור, והותקפו על ידי מטוסים מצריים. הכוח סייע בפינוי נפגעים רבים, וספג בעצמו אבדות כבדות. לאחר מכן יצא לקורס קצינים ובמילואים עשה הסבה לחיל השיריון. 

במסגרת הקריירה הצבאית שלו במילואים, פיקד ברוכי במלחמת ששת הימים על פלוגת חרמ"ש בחטיבת הראל שהשתתפה בקרבות בפרוזדור ירושלים ובירושלים עצמה. במלחמת יום הכיפורים. כמפקד גדוד 86 הוא צלח את תעלת סואץ והשתתף בקרבות בתוך העיר סואץ ובמצור על הארמיה השלישית. הגדוד שלו השתייך לחטיבה 204, אבל לחם רוב הזמן ככוח עצמאי תחת פיקודן של חטיבות אחרות. במלחמת לבנון הראשונה שירת ברוכי כסגן מפקד חטיבת טנקים. אחר כך עבר להג"א, ובתקופת מלחמת המפרץ הראשונה פיקד על נפת פתח־תקווה. בגיל 60 השתחרר משירות, בדרגת סגן־אלוף.

בשנת 1958, מיד לאחר שחרורו משירות סדיר, הוא החליט לערוך היכרות יסודית עם מרחבי הארץ, לפני שישתקע במקום מגורים קבוע. לשם כך יצא לטיול ממטולה עד אילת, יותר מעשרים שנה לפני שהחלו לסמן את "שביל ישראל" המוכר. סיפור המסע שמופיע בספרו של ברוכי, "בשביל הארץ", מבוסס בעיקר על גלויות דואר שנשלחו לחברים בבארות־יצחק ונתלו על לוח המודעות של הקיבוץ. 

בין מלחמות למסעות הכה ברוכי שורשים בבארות־יצחק, שם הכיר את רעייתו חנה, בת המקום. במהלך השנים הפך למזכיר הקיבוץ והשתלב גם במוסדות תנועת הקיבוץ הדתי. בשנת 1999 הגיע לתפקיד הבכיר ביותר בתנועה, כשמונה למזכ"ל שלה. בתפקיד הזה הוא כיהן עד שנת 2003.

מזכ"לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, אמרה: "תנועת הקיבוץ הדתי מבכה על לכתו של נחום ברוכי, איש ארץ ישראל, מחנך, היסטוריון, ולוחם, מזכ"ל התנועה בעבר. נחום לימד אותנו ללכת בשבילי הארץ הזאת, ולספר את סיפור הקמתה, סיפורנו. השם שבחר לספרו: בשביל הארץ הוא תמצית השקפת עולמו: נתינה ועשייה".