בואו להיות חלק מהנבחרת שמובילה את ישראל. כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה

העצרת במוצ"ש הקרוב, 24.3, בשעה 20:00 בכיכר רבין.
אבי עופר, מרכז הפעילות למען מבקשי המקלט בתנועה: "נוכחותנו הקיבוצית המסיבית חשובה מתמיד. קיבוצינו בחזית העשייה, עם 17 קיבוצים ברחבי הארץ שכבר החליטו לאפשר דיור ועבודה למבקשי מקלט, 55 שבתהליך בשלבים שונים, ואחרים שעוד יצטרפו.
אנחנו בעד דרום תל אביב, ובעד הגנה על מבקשי המקלט וסיוע להם למצוא דיור ותעסוקה ברחבי הארץ, בקיבוצים ומחוצה להם. אם נבוא לעצרת בהמונינו, תהיה לכך גם נראות ציבורית בולטת".
להתראות במוצ"ש בכיכר!

עמרי דגן, מנהל אגף בכיר צוערים לשירות המדינה המנהל את התוכנית מטעם נציבות שירות המדינה מסביר: "התכנית מיועדת  לכ-30 מצטיינים אקדמית, חברתית ואישית המשתתפים במסלול מאתגר בן שש שנים. הצוערים מצטרפים לתכנית מתוך רצון לתרום ולהשפיע על המתרחש במדינה ובחברה. עם הצטרפותם הם נקלטים כעובדי מדינה וזוכים לתכנית הכשרה מעשית אינטנסיבית ומעמיקה בת שנתיים המלווה בסיורי שטח ובמתודות הקניית ידע נוספות לצד לימודי תואר שני מורחב במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. התוכנית מהווה מרכיב משמעותי במהלך לאומי כולל לפיתוח עתודות ניהול למגזר משרתי הציבור בישראל - "עתודות לישראל". 

אחת מבוגרות התוכנית היא רינת שפרן מקיבוץ שניר שכיום גרה בירושלים.
רינת, איך הגעת לתוכנית?
"אחרי התואר הראשון עבדתי שמונה שנים בסוכנות היהודית – בהתחלה כשליחת הסוכנות בדרום אפריקה ובהמשך כמנהלת תכניות חינוכיות לנוער וסטודנטים מקהילות יהודיות בתפוצות. אחרי כמה שנים בתפקידים השונים בסוכנות התחיל להפריע לי שהאנרגיות והיכולות שלי מופנות כלפי חוץ – לקהילות יהודיות בתפוצות – ולא כלפי פנים – לתוך המדינה והחברה הישראלית. במקביל התקיימה המחאה החברתית של קיץ 2011, וחשבתי שאולי אחת המסקנות ממנה היא הצורך של הדור שלי לקחת יותר אחריות בזירה הציבורית. התחלתי להתעניין בתפקידים בשירות המדינה, וגיליתי שהדרג המקצועי במשרדים הינו בעל השפעה משמעותית ורחבה על המציאות. ואז נתקלתי בפרסום של המחזור הראשון של תכנית צוערים לשירות המדינה, והחלטתי ללכת על זה".

מה את עושה כיום בתפקיד המקצועי לאחר סיום התוכנית?
"בשלוש השנים הראשונות שלי לאחר קורס הצוערים ניהלתי את אגף ההדרכה ברשויות המקומיות, במסגרת זו ניהלתי את המערכת הארצית של מרכזי ההדרכה ופיתוח ההון האנושי של משרד הפנים. לפני כעשרה חודשים עברתי להקים ולנהל יחידה חדשה - יחידת הפיתוח המוניציפאלי של המשרד - מעין יחידת מו"פ שמטרתה יצירת מודלים, כלי עבודה ופרויקטים לפיתוח כלכלי ואסטרטגי של רשויות מקומיות. היחידה עוסקת ביישום תכניות לפיתוח של רשויות חלשות מאוד (כדוגמת הרשויות הבדואיות בנגב, בהן אנו מתמקדים כיום) מחד, ומאידך – בפיתוח וקידום התחומים המתקדמים ביותר בעבודת המשרד כגון ערים חכמות, דיגיטציה ברשויות המקומיות וחדשנות מוניציפאלית".

עד כמה נראה לך חשוב שבנות ובני התנועה הקיבוצית ישתלבו בתוכנית ובמגזר הציבורי? 
"תראה, השירות הציבורי נמצא במגמת שינוי משמעותית בעשור האחרון. דברים טובים קורים כבר כיום, הן בשלטון המרכזי, הן בשלטון המקומי והן בשאר תחומי העשייה הציבורית. המקומות הללו צריכים אנשים טובים ואיכותיים, שיסייעו לרבים והטובים שפועלים בהם להמשיך את מגמות השינוי החיובי שכבר קורה בשטח. יכולת ההשפעה במקומות הללו היא אדירה, ותחושתי היא שברגע שמגיע האדם הנכון למקום הנכון – השמיים הם הגבול, וישנה יכולת ממשית להשפיע על אופן עשיית הדברים. הממלכתיות של השירות הציבורי צריכה להיות ערך עליון, ויש ערך רב בייצוג לכלל מגזרי האוכלוסייה בשירות הציבורי - ובתוך כך המגזר הקיבוצי בהחלט צריך למצוא גם את מקומו".

בארבעת המחזורים האחרונים של התכנית, 107 בוגרי התכנית התברגו בלמעלה מ-20 משרדי ממשלה במגוון תפקידי מפתח כגון ניהול מטה, ניהול אגפים, סחר חוץ, שותפות בהובלת פרויקטים לאומיים, קשרי חוץ, יועצי מנכ"ל ומגוון תפקידים מרכזיים נוספים.
ההרשמה למיונים לתכנית תסתיים ביום ראשון, ה-25 במרץ 2018, בחצות.

הזדמנות אחרונה למתעניינים! מידע וטיפים על תהליך המיון. 
יום שישי הקרוב 23.3, ב10.00, במרכז אדמונד דה רוטשילד בתל אביב. להרשמה ליום החשיפה: לחצו כאן

לאתר התכנית: לחצו כאן
דף הפייסבוק של התכנית: לחצו כאן

תוכנית צוערי שהם לשירות במשטרת ישראל מציעה לקיבוצניקים המגיעים אליה, כמו לשאר הבוגרים, לא רק שירות משמעותי במשטרה וכניסה לנבחרת אשר פשוטו כמשמעו מגינה על הבית ועל אזרחי ישראל, אלא גם מאפשרת לעשות זאת בכל רחבי המדינה ללא צורך לעבור מקום מגורים.

הגר לב,  בת 27 מקיבוץ גבע היא צוערת בתוכנית -

הגר, מה מביא בת קיבוץ לשרת במשטרה ועוד דרך תוכנית ייעודית?

"נולדתי וגדלתי בקיבוץ בגבע ולמדתי בבית ספר עמק חרוד. עשיתי בגרות באדריכלות ובזמנו הכיוון שלי היה אדריכלות אבל אז במהלך המיונים לצבא התקשרו אליי מאיתור של מצ״ח ושאלו אותי אם אני מעוניינת. אחרי שעברתי את המיונים, התגייסתי כחוקרת פלילית, משם יצאתי לקורס קצינים שאחריו שרתתי כמ״מ בפלוגת מעברים של עוטף ירושלים וכרל״שית של תת אלוף. אחרי הצבא עבדתי קצת והתחלתי ללמוד תואר ראשון בקרימינולוגיה ומדעי המדינה. באמצע שנה א׳ הגיעו למכללה נציגים של תכנית צוערי שהם להסביר לנו על התכנית ובסיום ניגשה אליי צוערת בשם חן שמכירה אותי עוד מהצבא ואמרה לי שכדאי לי לנסות להתקבל כי היא חושבת שזה יתאים לי בשל עברי הצבאי וכי ״לסגור דלתות תמיד אפשר״. הגשתי קורות חיים, עברתי את כל המיונים והתחלתי את המסלול".

ומה את עושה היום?

"לאחר הכשרה בחופש שבין שנה א׳ לשנה ב׳ ללימודים התחלתי לעשות משמרות כסיירת. לאחר חצי שנה בסיור עברתי לטעום מהחקירות ובצמת בה הייתי צריכה להכריע בין שני התחומים, החלטתי כי אלך לתחום החקירות, ועברתי קורס נוסף בחופשת הסמסטר וכיום אני חוקרת במחלק הנוער של תחנת עפולה".

רס"ר עמית חזן, מקיבוץ נווה אור, משרת במשטרת ישראל מזה תשע שנים כבלש. שש שנים מתוכם בטבריה ובשלוש השנים האחרונות בבית שאן:"כמי שגדל והתחנך בקיבוץ אני חושב שיש לצעירים בקיבוץ את כל מה שהתוכנית מחפשת בעיקר בתחום של עשייה חברתית וחיבור לקהילה. מגיל צעיר הילדים והנערים נרתמים ומתגייסים לאירועי תרבות שונים, משתתפים בהם ועובדים ומתנסים בעבודה בענפים השונים. אלו מעניקים לצעירים ערכים חשובים כמו אחריות, חינוך ליוזמה, עבודה בצוות ומפתחים יכולת מנהיגות, והרי אלו הן בדיוק דרישות התפקיד לתוכנית. אני מאמין שבמידה וצעירים מקיבוצים שונים בארץ יתגייסו למשטרה, הם ירחיבו את ההון האנושי האיכותי הקיים ובכך יעודדו צעירים נוספים ואיכותיים להתגייס לשורות המשטרה ולאייש תפקידים משמעותיים.

תוכנית צוערים לשלטון המקומי הינן אחת ממגוון התוכניות שמציעה "עתודות לישראל" - תכנית אסטרטגית לאומית, השואפת לתרום לשגשוג מדינת ישראל על ידי שיפור מגזר משרתי הציבור בישראל. 'עתודות לישראל' יוצרת רצף של תכניות עתודה (ניהולית ומקצועית) ומכשירה בעלי תפקידים שיתמודדו בעתיד על איוש משרות המטרה בשירות הציבורי בישראל, במובנו הרחב. הרצף מתחיל בעידוד אתוס שירות ציבורי בקרב צעירות וצעירים, עובר דרך תכניות עידוד מצוינות, תכניות צוערים המיועדות לצעירות וצעירים המעוניינים להשתלב בשירות הציבורי במשרות התחלתיות, תכניות עתודה לדרג ביניים ובכיר המיועדות בעיקר למנהלות ומנהלים אשר עובדים בשירות הציבורי ומעוניינים לרכוש כלים, ידע ורשת מקצועית ולהתקדם למשרות בכירות, וכלה בתכניות לבכירים.

התכנית לשלטון מקומי מחולקת לשתי תוכניות, לתואר ראשון ותואר שני, והן שותפות בין משרד הפנים ומשרד האוצר (מינהל התכנון) לבין עמותת עתידים וארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד. את התואר הראשון יכולים הסטודנטים ללמוד במכללה האקדמית תל חי או אוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, התואר השני מתקיים בחיפה ובו לומדים הסטודנטים במסלול של מנהל ומדיניות ציבורית וכן בטכניון בו לומדים הצוערים במסלול של אסטרטגיה ותכנון אורבני.  

אחד מבוגרי התוכנית שלמד במסגרת החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה הוא נבות גולדוין מקיבוץ גניגר, שבחר להשתלב דווקא בעיריית שפרעם.
שלום נבות, איך בכלל הגעת לתוכנית הזו ולמה?   

"הגעתי לתכנית כי המגזר הציבורי הוא הזירה הכי משמעותית לתיקון עוולות חברתיות וצמצום פערים בחברה הישראלית. שמעתי עליה לראשונה מאשתי ששלחה לי מודעה שקיבלה במייל ומיד הרגשתי שזה מה שחיפשתי מתוך הדחף והרצון להשפיע ולשנות דברים שמפריעים לי בחברה הישראלית. התכנית נותנת מבט מבפנים על המגזר הציבורי שאי אפשר להשיג אחרת וזאת בנוסף להכשרה מעשית ברשויות המקומיות עצמן. צוערים לשלטון המקומי יודעים לשלב נכון הכשרה אקדמית שנותנת תשתית תיאורטית עם התנסות מעשית, התמחות במשרדי ממשלה וברשויות המקומיות".

ומה אתה עושה כיום בשפרעם?

"היום אני מוביל את תהליך הקמת פארק התעשייה בעיר, מהתכנון ועד פיתוח התשתיות והאכלוס. אנחנו מעוניינים לספק תשתיות מתאימות להעסקת נשים ערביות ולשלב אותן בשוק העבודה ובכך להוביל פיתוח כלכלי משמעותי ואמיתי בחברה הערבית".  

אתה רואה חשיבות לשילוב עוד קיבוצניקים וקיבוצניקיות בתוכנית כזו?

"חשוב שקיבוצניקים שרוצים להשפיע לטובה על החברה הישראלית יצטרפו למגזר הציבורי ויקחו חלק משמעותי בעיצוב חברה ישראלית טובה ושוויונית יותר".

גם אינה בורשטיין-זיתוני, בת 32, במקור מקיבוץ מנרה, הינה בוגרת התוכנית במסלול התואר השני בתכנון ערים ואזורים מהטכניון במסגרת התוכנית.

איך הגעת לתוכנית?

"כיהנתי בתפקיד מנכ"לית אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, העבודה כללה ממשקי עבודה מול משרדי ממשלה ועיריית ירושלים. תוך כדי העבודה התחדדה אצלי ההבנה שברשויות המקומיות (עיריות) טמון פוטנציאל עצום בשיפור איכות החיים של התושבים במדינה. במקביל, התחלתי להכיר את התחום של תכנון ערים ואת יכולת ההשפעה שלו על יצירת הזדמנויות חיים שוות לאוכלוסיות השונות בחברה הישראלית. השילוב של הרצון להשתלב במגזר הציבורי ולהתמקצע בתכנון ערים הוביל אותי להירשם למסלול תואר שני בטכניון "צוערים לאסטרטגיה ותכנון אורבני".

מה את עושה כיום?

"כיום אני עובדת כמתכננת עירונית בקריית שמונה. במסגרת התפקיד אני עוסקת בתכנון קצר וארוך טווח של העיר קריית שמונה, בהיבטים חברתיים, סביבתיים, כלכליים, תוך שיתוף פעולה עם העומדים בראשות העירייה. התפקיד כולל פיתוח של תשתית טכנולוגית לקידום תחום התכנון כולל הקמת מערך GIS. בנוסף, העבודה כוללת ליווי של תכנון והקמה של שכונות חדשות בעיר; עבודה מול צוותי אדריכלים ומתכננים; קידום תחום של התחדשות עירונית מול משרד הבינוי והשיכון ומינהל התכנון; קידום תהליכים אסטרטגיים של תשתיות לאומיות מול רכבת ישראל ומשרד התחבורה ועוד".

תכנית 'צוערים לחינוך בלתי פורמלי' הינה אחת ממגוון התוכניות שמציעה "עתודות לישראל" - תכנית אסטרטגית לאומית, השואפת לתרום לשגשוג מדינת ישראל על ידי שיפור מגזר משרתי הציבור בישראל. 'עתודות לישראל' יוצרת רצף של תכניות עתודה (ניהולית ומקצועית) ומכשירה בעלי תפקידים שיתמודדו בעתיד על איוש משרות המטרה בשירות הציבורי בישראל, במובנו הרחב. הרצף מתחיל בעידוד אתוס שירות ציבורי בקרב צעירות וצעירים, עובר דרך תכניות עידוד מצוינות, תכניות צוערים המיועדות לצעירות וצעירים המעוניינים להשתלב בשירות הציבורי במשרות התחלתיות, תכניות עתודה לדרג ביניים ובכיר המיועדות בעיקר למנהלות ומנהלים אשר עובדים בשירות הציבורי ומעוניינים לרכוש כלים, ידע ורשת מקצועית ולהתקדם למשרות בכירות, וכלה בתכניות לבכירים.

תכנית 'צוערים לחינוך בלתי פורמלי' הינה תכנית ממלכתית וייחודית מטעם משרד החינוך, מינהל חברה ונוער, ארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד, מכללת אורנים הפועלת לשיפור החינוך הבלתי פורמלי בישראל על ידי טיפוח והכשרת קבוצת מנהיגות לניהול מקצועי. התכנית מיועדת לצעירים ולצעירות מוכשרים בעלי מוטיבציה להשפיע, המבקשים לשלב מצוינות אקדמית ומצוינות חברתית על מנת להביא לשיפור החינוך הבלתי פורמלי בפריפריה החברתית והגיאוגרפית במדינת ישראל ובכך להוביל להקטנת פערים חברתיים בין הפריפריה למרכז ובין ציבורים שונים בחברה הישראלית.

אחד מצוערי התוכנית הוא רן גורן, בן 28 עוד חודש, ממשמר השרון

חינוך ממילא נחשב לאחת מפסגות הקיבוץ, למה שקיבוצניקים יצטרפו לתוכנית כזו?

"אני חושב שכל מי שבוער בו הרצון להוביל שינוי או לפחות לקחת בו חלק בחברה הישראלית, כל מי שמנקרת בו תחושת אי הצדק השורר בחברה ובאמת מאמין באדם, בחינוך בכלל ובחינוך הבלתי פורמלי בפרט ככלי הטוב ביותר לשיפור המצב הקיים, עליו להגיע לתכנית "הצוערים לחינוך הבלתי פורמלי", אני רואה בה הזדמנות אמיתית לעשות שינוי או לפחות להתחילו".

מה אתה רוצה לעשות לאחר סיום התוכנית עם ההכשרה שקיבלת?

"בסוף תקופת ההכשרה ולימודי התואר שאורכים 3 שנים מגיע שלב ההשמה שאורך 4 שנים, אשר במסגרתו נשובץ ברשות מקומית או במסגרות חינוך בלתי פורמלי בפריפריה. עוד לא החלטתי איזה תפקיד אני ארצה לבצע אך בהחלט מעניין אותי לעבוד ברשות מקומית, ולעסוק ולקדם מספר תחומים ביניהם הקהילתיות בשילוב של התחדשות עירונית, שילוב החינוך הבלתי פורמלי במערכות החינוך הקיימות ולחזק את מה שנקרא 'הרצף החינוכי'. בשורה התחתונה, תפקיד שבו אוכל לעסוק בנושאים אשר ישפיעו על התושב ברשות, לשפר את איכות חייו ובכך לצמצם את הפערים החברתיים-כלכליים על ידי נתינת הזדמנויות שוות לכל נער ללא תלות במקום בו הוא נולד וגדל וזאת בעזרת התשתית הנכונה אשר תשלב בבסיסה קודם כל חינוך איכותי".