"אסור למדינת ישראל ולצה"ל לקחת את השינשינים כמובנים מאליהם"

ביום רביעי פרסמו אגף כח האדם בצה"ל והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון באופן רשמי על הקדמת הגיוס לכ-1,300 חניכי מכינות קדם צבאיות, גופי שנת שירות ותלמידי ישיבות הסדר למרץ 2024. החלוקה מתוכננת להתבצע באופן הבא: כ-850 חניכים מהמכינות הקדם צבאיות וממסלולי שנת השירות ועוד כ-450 מקרב תלמידי ישיבות ההסדר שנמצאים בשנתם השנייה והלאה. עוד הוחלט כי ככלל לא יוקדם הגיוס לצעירים שפונו מבתיהם עקב המלחמה, והובהר שכל מי שנמצא בתהליכי מיון מול הצבא מובטח לו שגם אם יוקדם תאריך הגיוס הוא יוכל לגשת לכל המיונים אליהם הוא כבר משובץ. כזכור, התנועה הקיבוצית היא הגוף המשלח בעל מספר התקנים הגבוה ביותר למתנדבי שנת שירות, ובהתאם לכך הועברה רשימה מצה"ל ומשרד הביטחון הכוללת שמות של 319 שינשינים שהם פוטנציאל לגיוס במחזור הגיוס הקרוב מתוך משרתי שנת השירות בתנועה הקיבוצית.

בצה"ל נטען כי בבסיס המתווה עומדות שתי מטרות עיקריות: מימוש הצורך המבצעי של צה"ל, ושותפות כל המסלולים במאמץ המלחמתי, תוך המשך הפעילות התקינה של מסגרות אלה, וכמו כן שהחלוקה נעשתה "באופן יחסי לגודלם של המסלולים השונים, ובדגש על מי שהיו עתידים להתגייס בשנת 2024", אך לאמירה זו לא הייתה הסכמה רבה במהלך הדיון הדחוף שקיימה בנושא ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל בכנסת. 

בדיון בשתתפו חברי כנסת, נציגי התנועה הקיבוצית ונציגים רבים מטעם תנועות תנועות הנוער, המכינות הקדם צבאיות ומסגרות שנת השירות והוצגה בו חזית אחידה בין בנוגע לכך שיש לעשות את המהלך בצורה שוויונית יותר ומתוך התחשבות בתרומתם הרבה והמוכחת של בוגרי שנות השירות והמכינות בשירותם הצבאי. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה (וראש אכ"א לשעבר) ויוזם הדיון ח"כ אלוף (במיל') אלעזר שטרן מיש עתיד: "אנחנו צריכים למצוא כאן מה אנחנו יכולים לעשות שלא נעשה עד פתח הדיון. אני מכיר ומעריך את המאמצים של הצבא ולא חושב שזה עבר להם ליד האוזן אבל בסוף אנחנו מתעסקים בסוג של קהל שבוי. יש כאלה שבכלל לא באו לדיון הזה כי הם יודעים שלא ייגעו בהם והם מסודרים. אנחנו דנים באלה שלא מסודרים, לא בגלל שהמדינה החליטה - אלא בגלל שהם החליטו להיכנס מתחת לאלונקה. אנחנו רוצים להיות שלמים ולדעת שההחלטות של הצבא לא מנצלות את הרוח והנכונות של מיטב הנוער".

בין היתר חברי הוועדה הביעו שוב תרעומת על המשך הפטור הגורף לציבור החרדי, שמוביל למחסור בכוח אדם. ח"כ משה טור פז (יש עתיד) אמר כי "הכרטיס החופשי שנתי שניתן לישיבות הוא בלתי נסבל. זה שיש אנשים שבשם התורה יש כרטיס יציאה ממלחמה זה לא יסולח ובזה צריך לטפל". ח"כ הרב גלעד קריב (העבודה) אמר כי "השקיפות ותחושת ההוגנות הן חלק ממרכיבי העוצמה של צה"ל. המספרים הם חזות הכל, במכינות ובשנות השירות שבהן יש רק שנה א', אנחנו מדברים על 850 הקדמות גיוס מתוך 4200 תקנים שזה 20%. ובישיבות ההסדר מדובר על 450 מתוך 5500 וזה 8%".

הטענות שהועלו מקרב נציגי המכינות הקדם צבאיות (חילוניות, מעורבות ודתיות) היו שמשרתי שנת השירות הם מיטב הנוער שמתנדב ותורם וכך גם קורה עכשיו, אך השוויון צריך גם להיראות וגם להיעשות על ידי איזון במספרים הנדרשים לקיצור דחיית השירות וסיום שנת השירות. כלל בעלי דחיית השירות נדרשים  לתת את חלקם ולא יכול להיות שיש מסלולים שלא נוגעים בשנה א' שלהם.

רון ויצנר מנהל מחלקת שנת השירות בתנועה הקיבוצית דיבר גם הוא בדיון וסיפר כי הוא מנהל עשרות שיחות בימים האחרונים עם מנהלי מסגרות שבהן מתנדבים משרתי שנת השירות, מסגרות חוץ ביתיות, פנימיות, נוער בסיכון, נוער ללא עורף משפחתי, חוסים עם צרכים מיוחדים קיבוצים מפונים ועוד. "השינשינים חיוניים וקריטיים לתפקוד המוסדות הללו והוצאה שלהם תוביל לפגיעה אנושה באלפי חניכים", אמר ויצנר והוסיף כי בנוסף לכך הוא מדבר גם עם השינשינים והוריהם וכי "אסור למדינת ישראל ולצה"ל לקחת אותם כמובנים מאליהם. אלו חבר'ה בעלי מוטיבציה לשרת בחוד החנית של צה"ל וביחידות השדה ומכוונים לשירות משמעותי. גיוס שלהם עכשיו תוך כדי השנה עלולה לפגוע במיצוי הפוטנציאל שלהם. בחשיבה ארוכת טווח הצבא והמדינה ירוויחו אם יאפשרו להם להשלים את השנה החשובה הזאת. אנו מבקשים לא לגעת בשנה א' של מסלולי דחיית השירות ולמצוא פתרונות יצירתיים לארבעת החודשים שישארו בין גיוס אפריל לגיוס אוגוסט שהוא גם יעד סיום שנת השירות". 

ראש חטיבת תכנון ומנהל כח האדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, אמר במהלך הדיון: "אנחנו מייחסים חשיבות גבוהה למכינות, לשנות השירות ולישיבות ורואים שהתפוקות שלהן במיצוי ללחימה ולפיקוד גבוהות ואילו שיעור הנשר נמוך. יש לנו אינטרס לאומי וגם צבאי להמשיך את המפעלים הללו. לראיה, היקף המכסות גדל בשנים האחרונות באופן חסר תקדים. יש חילוקי דעות ביחס לחלוקה, אבל יש שיח, תיקונים והעמקות, וגם החלטה להקדים גיוסים ביחס למשימות ולאופי של המסלולים. אני יכול להבטיח שנעשה תהליך עמוק. בשורה התחתונה המטרה הייתה להגיע למתווה מאוזן ולשיעור הקדמות נמוך כפי שניתן לראות. איפה שהיינו צריכים לדייק, עשינו זאת, וצמצמנו במעט את ההיקף. יחד עם זאת יצרנו שותפות של כלל הגופים במשימה, כאשר הגישה ככלל היא להקדים את מי שאמור היה להתגייס בשנת הגיוס הקרובה ממילא".

מתנדבת בשנת שירות אמרה "אנחנו משמשים עמוד תווך לקהילות בישראל. יש צו השעה גם בחזית וגם בעורף. אנחנו לא יכולים לגרום להם לנטוש את המשימות שלהם באמצע השנה. אנחנו מגויסים ובתום השנה אנחנו ניתן את כל מה שיש לנו למדינה". חניך מכינה אחרת הוסיף: "אנחנו לא רק סטטיסטיקה, המרקם החברתי שלנו נפגע והחודשים הנוספים שלנו במסגרת יכולים לשנות את החיים של אלה שאנחנו עובדים איתם. אנחנו מרגישים שצה"ל לוקח אותנו כמובן מאליו".

יו"ר הוועדה ח"כ אלעזר שטרן אמר בסיכום הדיון: "אני בטוח שלצבא אין שום עניין ליצור ריב בין הגופים סביב השולחן הזה וגם בין אלה שלא הגיעו. מדובר במיטב הנוער. אנחנו לא לעומתיים לצה"ל, הוויכוח הזה הוא לשם שמים וחוסה תחת ההגדרה של ביטחון לאומי. אנחנו נקיים דיון מעקב בשבוע הבא, מתוך תקווה שנצליח להגיע לפתרונות שישרתו את המדינה הזו הכי טוב שאפשר".

במכתב שיצא לפני שבוע ממחלקת שנת השירות בתנועה הקיבוצית להורים של משרתי שנת השירות נכתב כי הם פועלים ועושים את מירב המאמצים לצמצם את הפגיעה במשימה החינוכית ובתהליך שנת השירות ופועלים להפחתת כמות המתגייסים הנדרשת. פעילי המחלקה עדכנו את כלל השינשינים, מנהלי המסגרות ומלווי הקומונות במהלך וידעו באופן אישי את כל הבנים שמופיעים ברשימת הגיוס הפוטנציאלי ואף קיימו איתם מפגש זום על מנת להסביר ולפרט יותר.